אודי סגל ותמר איש-שלום, מגישי חדשות 13. ניסיון להידמות למתחרים / צילום: רונן אקרמן
לפני ימים ספורים רשמה מהדורת חדשות 13 את אחד השיאים השליליים ברייטינג של חברת החדשות לדורותיה: 5.4% בלבד, מה שהכניס אותה לטבלה המפוקפקת של עשר המהדורות הכי פחות נצפות של החברה. הנתונים הצליחו לזעזע את קברניטי הערוץ, שלעתים נראה כי התרגלו לפיחות הזוחל במעמדו. על-פי מקורבים, זה מה שהביא להאצת המהלכים להחלפת מנכ"ל החברה, ישראל טויטו, שמחזיק בתפקיד פחות משנתיים. "הפור נפל", אומר שלא לייחוס מקורב לרשת. "המספרים בחודש האחרון יצרו זעזוע גדול, וכעת זה קרוב מתמיד".
השמועות על כוונת קברניטי להחליף את טויטו מלוות את חדשות 13 כעננה כבר מספר חודשים. בין האנשים ששמם נזכר כאופציה להיכנס לתפקיד נמנה רון ירון, עורך מהדורת שישי בקשת 12, ששימש כעורך הראשי של "ידיעות אחרונות" בעת שאבי בן טל, מנכ"ל רשת, כיהן כמנכ"ל ynet. בין השניים התקיימה פגישה בנושא, אך ירון לא הביע עניין בתפקיד.
בן טל נפגש גם עם טלי בן עובדיה, לשעבר העורכת הראשית של חדשות 10 וסמנכ"לית החברה, שהתמודדה מול טויטו על קבלת תפקיד מנכ"ל חדשות 13 בטרם הכריע הבעלים לן בלווטניק לטובתו. עוד קיבלו הצעה עדי גרתי, מנהלת האקטואליה והדוקו של קשת; וכן רותם דנון, לשעבר העורך הראשי של "אולפן שישי" בחדשות 12. שמות אלה מצטרפים לנוספים שעלו על הפרק עוד טרום מינויו של טויטו, כמו רם לנדס, מאושיות החדשות בישראל; וגיא סודרי, העורך הראשי של חדשות 12.
לאחר שהתברר כי הסיכויים להביא עיתונאי בעל רקורד עם עשייה ניהולית אינם גבוהים, החלו להישקל לאחרונה אופציות נוספות, ובהן פיצול התפקיד של מנכ"ל הערוץ לעורך ראשי ומנכ"ל, או בחירה במנהל מחוץ לתעשייה שאיננו איש תוכן בהגדרה, אך בעל יכולת ניהולית מוכחת.
ברוב המקרים מדובר בגישושים שלא התפתחו, אך ניתן ללמוד מהם על הלך הרוח בכל הקשור לחדשות 13.
הרייטינג: ירידה בנתח הצפייה
כאמור, מה שעלול להאיץ את הפרידה מטויטו אלה נתוני הרייטינג הנמוכים של מהדורת החדשות המרכזית. אומנם אפשר לתרץ את הנתון הנמוך של ה-5.4% בשיבוץ בעייתי בשל משחקי היורו, אבל התמונה לא מאוד שונה גם אם מרחיבים את הפריזמה ומתבוננים על ביצועי החברה בשנתיים האחרונות.
אם משווים את נתוני הרייטינג שנה לפני פיצול ערוץ 2 (אז תחת המותג חדשות 10) לעומת נתוני הרייטינג של חדשות 13 מאז המיזוג עם רשת ועד היום, רואים ירידה בממוצע הצפייה מ-9.3% ל-8.6%.
אלא שהנתונים הללו מתעתעים. הצפייה בכלל מהדורות החדשות ירדה בשנים האחרונות, בין היתר בשל האלטרנטיבות החדשותיות שנוצרו - הקמת אתרי חדשות כמו N12, התחזקות הווידאו באתרים קיימים או מעבר לצריכת חדשות דרך הרשתות החברתיות. כך, גם החברה החזקה יותר, חדשות 12, רשמה ירידה ברייטינג הממוצע - מ-17% בשנה שלפני הפיצול, ל-15.8% לתקופה שמאז מיזוג רשת וערוץ 10.
כדי להבין מה קרה לחדשות 13 בשנים האחרונות, יש לבחון את נתח הצפייה בכלל המהדורות המסחריות, ובפריזמה הזאת החדשות עבור חדשות 13 אינן משמחות: מהנתונים עולה כי בשנים שלפני פיצול ערוץ 2, כשקשת ורשת החזיקו יחד בחדשות 2, עמד נתח הצפייה בחדשות שלהן על 64.5%, והנתח של חדשות 10 עמד על 35.5%.
היום עומד נתח הצפייה של חדשות 12 על 64.6%, כלומר רשת מחזיקה בנתח שהיה לערוץ 10, ואילו קשת מחזיקה בנתח של חדשות 2. המספרים נשארו דומים, אבל הסביבה שבה מוגשת המהדורה השתנתה לחלוטין.
כיום אין זה ערוץ 10 שנלחם על חייו באופן קבוע, נטול משאבים כספיים, עם לוח שידורים דלוח המלא בשידורים חוזרים. מאז המיזוג, המהדורה מוגשת עם מקפצות רייטינג משמעותיות ועתירות השקעה כמו "האח הגדול", "הישרדות" ו"המרוץ למיליון". מה שאומר שלמרות השקעות המיליונים בתוכן והשיפור בנתונים של ערוץ הבית, חברת החדשות לא מצליחה להתרומם.
הטאלנטים: לא ממהרים לבוא
אומנם בערוץ מחפשים בחודשים האחרונים ללא הצלחה אופציות להחלפתו של טויטו, אולם רשת לא מצליחה לגייס אף טאלנט משמעותי לחדשות 13, ולא רק למשרות ניהול.
רק לפני חודשיים, למשל, שובצה המגישה מירי מיכאלי לרצועה של השעה 19:00 במקומה של הילה קורח, שעזבה את התפקיד כדי לעשות סטאז'. השיבוץ של מיכאלי היה כפלסטר של הרגע האחרון - הכוונה המקורית הייתה לגייס טאלנט מחדשות 12 ש"ירים" את הרצועה. הצעות נשלחו בין היתר לגדעון אוקו ולעמליה דואק.
לא משנה כמה מפתים התנאים הכספיים שהוצעו להם, או כמה משבצת השידור אמורה הייתה להיות עבורם קידום ביחס למקומם הנוכחי - כולם סירבו לבוא. וזה, כמובן, אחרי שעיתונאים בכירים כמו עמית סגל, קרן מרציאנו ודני קושמרו קיבלו בעבר הצעות מפתות אך סירבו לעבור.
הניסיונות להעביר דמויות בולטות מהערוץ המתחרה אינן צומחות בחלל ריק. חדשות בנויות על אמון שרוכש הצופה למי שמעביר לו אותן ומתווך עבורו את המציאות. ואמון נבנה, בין היתר, על מוכרות. הצופה לא יעבור לצפות במהדורה רק כי יש בה מעת לעת פינה או כתבה שמעניינת אותו, אבל כן יעבור כדי לשמוע פרשנים או עיתונאים שמופיעים באופן קבוע, או מגישים שהוא רגיל לצפות בהם באופן רציף.
אומנם גיוס דמויות מוכרות איננו מהלך העומד בפני עצמו, ונדרשים עוד גורמים כדי שמהדורה תצליח, אך מדובר בקיצור דרך משמעותי - שגם מאותת לסביבה כי המעבר שווה את הסיכון. אבל כיום מעטים בתעשייה מוכנים לעשות זאת, בשל מגוון סיבות שרובן אינן תלויות בכסף אלא באופן בו נתפסת החברה - קרקע לא יציבה שמתהפכת אחת לתקופה על עובדיה ומנהליה, ולכן קשה לעשות בה תוכניות בה לעתיד הרחוק.
ניסיון העבר: הדחות ופיטורים
כדי להבין את החששות סביב הערוץ, כדאי לבחון את הנעשה בו בשנתיים האחרונות. זמן קצר בלבד לאחר המיזוג בין רשת לערוץ 10 הודח המנכ"ל המיתולוגי של חברת החדשות, גולן יוכפז. רק לאחר מסע ייסורים של כמה חודשים, וכשברור היה שאין הרבה קופצים על התפקיד, מונה לתפקיד ישראל טויטו - שאומנם נחשב לעורך מוערך, אך ללא רקורד ניהולי משמעותי.
אפשר להתווכח על הסיבות להדחתו של יוכפז - האם התקשה להשתנות ולהתאים את עצמו לבעלי המניות החדשים, או שבעלי המניות התקשו להתמודד עם דעתנותו. כך או כך, הוא נתפס כאוטוריטה עיתונאית, והאופן שבו הודח ערער מאוד את אמון העובדים בבעלי המניות ובהנהלת רשת.
זמן לא רב לאחר מכן הודח יוסי ורשבסקי, שכיהן כמנכ"ל רשת, אך עבור אנשי חברת החדשות היה תמיד האביר שנלחם עבורם את הקרבות מול בעלי המניות בתקופת ערוץ 10.
הדברים לא נגמרו בזה. זמן לא רב לאחר כניסתו לתפקיד היה על טויטו להתמודד עם תוכנית קיצוצים שכללה פיטורים של עשרות עובדים. גם לאחר שהתוכנית יושמה לא הגיע שקט, ומעת לעת אנשי הנהלה בכירים הודחו. חלקם, כמו עידו איבנדייר, נחשבו קרובים מאוד לטויטו.
בלי קשר לשאלה אם החלפתו של טויטו תפתור את הבעיה של החברה או לא, עצם אי-הוודאות לגבי עתידו, ומערכת היחסים המורכבת בינו לבין הנהלת רשת ונציגי בעלי המניות, תורמים עוד יותר לתחושת חוסר היציבות בחברה. התחושה שם היא שאין המשכיות, ושלא יודעים לטפח אנשים לאורך זמן.
בהיעדר אסטרטגיה מסודרת לחברת החדשות, כולל החלטה לגבי המשבצת שהיא אמורה למלא בחלל התקשורתי, התחושה היא ששום דבר לא קבוע. האווירה במסדרונות קשה, קרבות החצר שאפיינו את הערוץ בעבר רק התעצמו, והעובדים חשים את אי-שביעות-הרצון של בעלי הערוץ ומבינים שמנסים להביא אנשים "מעל ראשם". כל זה מקשה על בניית רוח הקרב הנדרשת כדי לייצר חדשות ולהביא סיפורים גדולים.
רשת והחדשות: הפרדת רשויות
גם בחלוף כמעט שלוש שנים מאז המיזוג בין רשת לחדשות 10, החיבור בין שני הגופים עדיין רחוק מלהתקיים בפועל - למרות שמבחינת אישורי תקציבים וכספים, חברת החדשות כפופה לחלוטין לרשת, הייעוץ המשפטי הוא אותו ייעוץ, ואפילו סמנכ"לית משאבי האנוש החדשה באה מרשת.
הבעיה עמוקה יותר ונובעת בין היתר גם מתפיסת קברניטי הערוץ, שרואים את החדשות כנטל. במשך שנים טענו בחדשות 10 כי בהיעדר תוכניות פריים-טיים מושקעות אחרי המהדורה, הרייטינג סובל מתקרת זכוכית שלא ניתן לעבור אותה. כעת, לאחר המיזוג, כשיש תוכניות פריים מושקעות, יש תחושה שבערוץ מתוסכלים מהתוצאות.
הקיצוץ המאסיבי אמור היה לפתור חלק מבעיות הערוץ בצד ההוצאות, אבל בפועל הוא מכביד על העבודה היומיומית. על כל פיסת תוכן עובדים פחות אנשים, אבל המוצר שהמהדורה נדרשת לספק התארך משעה ורבע לשעה וחצי, כשתוספת התקציב שהוקצתה לצורך זה היא שולית. תוצאות הקיצוץ באו לידי ביטוי ביתר שאת בימי מבצע "שומר החומות", כשהחברה עבדה למעשה 24 שעות ביממה.
האתוס העיתונאי של חדשות 13, שהצליח להביא לחברה אנשים טובים עוד בגלגולה כחדשות 10 - כשהחברה עמדה בפני סגירה - נפגע קשות. לחדשות 10 היו זהות ובידול, ללא ההתיימרות לתת את אותו מוצר של המתחרים, ולכן גם היה לה קהל אדוק משלה. המעבר לערוץ ברודקאסט, שמתיימר להתחרות בקשת, דרש נתח צפייה גדול יותר והביא את קברניטי רשת ואת טויטו לנסות להמיר את הדנ"א הבועט והאנדרדוגי של החברה במוצר מיינסטרים.
הבחירה הייתה לנסות להידמות למתחרים, אך ללא המותגים האנושיים המוכרים, ללא הכסף וללא כוח-האדם. מדובר במשימה בלתי אפשרית, שיוצרת תסכול בקרב שני הצדדים. ברשת מתוסכלים מביצועי חברת החדשות שמושכים את כל הערוץ למטה, כיוון שצפייה בטלוויזיה בנויה גם על מעבר של צופים מתוכנית לתוכנית; ואילו בחברת החדשות מרגישים שהערוץ משחרר מעט מדי חבל, רואה בחברה בן חורג וממהר להעיר על כישלונותיה - למרות שברור ששינוי בחדשות הוא תהליך איטי. וכך נוצר מעגל שלילי שמזין את עצמו.
מול כל זה עומדים המתחרים בחדשות 12 - חברה המתאפיינת ביציבות, עם תקציב שגדל בהתמדה, פעילות מתרחבת וגידול טאלנטים חדשים. כתפיסת עולם, היא בונה את המותגים האנושיים שלה בסבלנות, ובעיקר נותנת אופק כמקור פרנסה עד גיל מבוגר. וכשזאת המציאות בחברה המתחרה, לעומת תחושת האדמה הרועדת בחדשות 13 - מה הפלא שמנהלים וטאלנטים מוותרים על מעבר לשם?
התיקון: מה צריך לעשות
היכולת לשקם את חברת חדשות 13 לא תלויה רק באדם שיביאו לנהל אותה, אלא בתנאים שבהם הוא יוכל לעבוד. התיקון חייב לבוא בראש ובראשונה מבעלי המניות ובאימוץ התפיסה שהחברה היא נכס ולא נטל, ולכן צריך להשקיע בה.
היום אין לחדשות 13 מוצר תחרותי, לא כי המהדורה איננה מוצר טוב, אלא כי מתעקשים לשחק על אותה משבצת של חדשות 12. לכן, מי שיופקד על ההגה יידרש להביא חזון - תוכנית שיווקית ומוצרית, המגדירה מי החברה, מה מקומה בשוק התקשורת, מה הבידול שלה ואיזה שיח ברצונה לייצר.
יחד עם זאת, נדרשת תוכנית עבודה ארוכת-טווח, הכוללת יעדי ביניים שבעלי המניות יכולים למדוד. אחת המשימות העיקריות תהיה להפוך את חדשות 13 למקום שעיתונאים שואפים להגיע אליו, ולצורך זה כסף ויציבות הם פרמטרים חשובים, אבל לא פחות חשובים האתוס העיתונאי ותחושת התכלית.
חלק ניכר מהבעיה של הערוץ כיום נעוץ במבנה הניהול הבסיסי. בהיעדר הפרדה בין מנכ"ל לעורך ראשי, נדרש מנהל החברה לעשות את שני הדברים. יוכפז, שניהל את החברה בעבר, היה בראש ובראשונה עורך ועיתונאי שהצליח להביא רוח קרב מהמעלה הראשונה, אבל גם מנהל צנטרליסטי המעורב לפרטי-פרטים - מה שלא הצמיח תחתיו הרבה מנהלים שזה הפורטה שלהם.
עם עזיבתו של יוכפז, החברה נותרה ללא שדרה ניהולית עצמאית חזקה ומיומנת, שיכולה להתמודד מול בעלי המניות. בימי טויטו, שמראש נכנס כ"ברווז צולע", לא נוצרה שכבה חזקה מספיק, ולכן כל פורמט ניהול בעתיד יידרש לבנות הנהלה חזקה מהתחלה.
קיים גם צורך להשקיע בפיתוח יכולות דיגיטליות לחברת החדשות. היעדרה של זרוע דיגיטלית בולט בעיקר מול המעצמה שקשת הפכה להיות בתחום - עשרות עובדים לעומת מספר עובדי דיגיטל שניתן למנות על פחות משתי ידיים בחדשות 13.
כאמור, ההצלחה של רשת כערוץ תלויה בהתחזקות חברת החדשות, אבל זה לא רק האינטרס של בעלי המניות - אלא אינטרס ציבורי. ההיחלשות של החברה מצד אחד, וחוסר ההצלחה של "כאן 11" להפוך את חטיבת החדשות שלו לגורם דומיננטי במפה, משאירים את ישראל עם ערוץ אחד חזק, מסחרי ונחוש, שמחזיק בחברת חדשות שאין לה תחרות. מצב כזה אינו טוב לאף אחד - אולי חוץ מאשר לבעלי המניות של קשת.
מרשת 13 נמסר בתגובה: "חדשות 13 היא חברת חדשות מקצועית, חופשיה ועצמאית. עבודתה המעולה, הרצופה ונטולת פשרות של החברה באה לידי ביטוי 24/7 במהלך מבצע 'שומר החומות', וקודם לכן בבחירות, וכך גם באופן שוטף ויומיומי. רשת 13 משקיעה ותשקיע משאבים על-מנת לקדם את חברת החדשות ככל הנדרש. באשר לשמות שצוינו בכתבה - משמח לקרוא עד כמה אנשי חדשות מהשורה הראשונה היו רוצים לעבוד בחברת חדשות 13".
בחדשות 13 סירבו להגיב.
בקשת ובחדשות 12 בחרו שלא להגיב.
טלי בן עובדיה, רון ירון ורותם דנון בחרו שלא להגיב.