ציוץ של הליכוד בטוויטר 4.11.2021 / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"
אחרי כמעט שנתיים סוף סוף יש למדינת ישראל תקציב. האם זאת בשורה טובה? כפי שאפשר היה לצפות, באופוזיציה לא ממש קיבלו אותה בהתלהבות. בחשבון הטוויטר של הליכוד כינו את התקציב החדש "תקציב הגזירות של בנט ולפיד", והעלו טבלה שלפיה אזרחי ישראל צפוים לעמוד בפני מכות קשות. טור אחד שלה כולל רשימה ארוכה של "העלאות מחירים". נכללים בו, בין היתר, "חשמל", "דלק", "תחבורה ציבורית", "ארנונה" ועוד. טור שני מדבר על העלאות מסים ובו נכללים "שתייה קלה", "כלים חד-פעמיים" ו"מס פריפריה" על כניסה לתל-אביב.
לא רק מפלגת האופוזיציה הראשית תקפה את התקציב. גם יו"ר הרשימה המשותפת, איימן עודה, הסביר עוד לפני ההצבעה בכנסת כי הוא יתנגד לתקציב מכיוון שהוא כולל לדבריו את "העלאת מחירי הדלק, מחיר החשמל, הפירות והירקות - כל תחומי החיים".
האם באמת כל הסעיפים האלה עומדים להתייקר? ואם כן, האם הם קשורים למה שמופיע בתקציב או להחלטות אחרות של הממשלה? בדקנו סעיף-סעיף בטענות הליכוד.
שתייה ממותקת וחד"פ: יתייקרו בגלל הממשלה
נתחיל ב"העלאות המסים". השתייה הממותקת והכלים החד-פעמיים אכן עולים או יעלו יותר בגלל החלטות ממשלת בנט ולפיד. ההחלטות הללו אמנם לא נכללות בתקציב עצמו, ומדובר בתוספות ל"צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין", אבל מבחינת כיסו של האזרח לעניין המנהלי הזה אין באמת חשיבות.
בהתאם לתוספות עליהן חתום שר האוצר אביגדור ליברמן, החל מ-1 בינואר 2022 יוטל על משקאות ממותקים שמכילים לפחות 5 גרם סוכר לכל 100 מ"ל מס בגובה שקל לכל ליטר משקה. גם מיצי פירות ומשקאות עם פחות מ-5 גרם סוכר ל-100 מ"ל וגם תרכיזים ואבקות להכנת משקאות בבית ימוסו. המס על הכלים החד-פעמיים כבר בתוקף, ומתוקפו אנחנו משלמים עוד 11 שקל לכל ק"ג של כלים חד-פעמיים.
אבל יש גם הערה יותר מהותית שכדאי לציין בהקשר הזה. באופן רשמי לפחות מטרת המסים הללו היא לא להגדיל את הכנסות המדינה אלא לשנות התנהגות. בהחלטת הממשלה על מס המשקאות הממותקים נכתב בפירוש שהמטרה היא "לצמצם את התחלואה העודפת הנגרמת מצריכת משקאות מתוקים עתירי סוכר". בהודעת הממשלה על מיסוי החד-פעמי נכתב כי מטרתו היא לצמצם את צריכת המוצרים החד-פעמיים המזהמים "באמצעות מהלך כלכלי", במקום באמצעות איסור גורף כפי שעשו באיחוד האירופי.
"מס פריפריה": לא בדיוק, ורק מ-2025
מס הגודש אכן עבר במסגרת חוק ההסדרים, ופירושו אגרה על כלי רכב פרטיים הנכנסים לגוש דן בשעות העומס החל מ-2025. על היוצאים ממנו יוטל מס רק בשעות הערב. אבל האם זה אכן "מס פריפריה"? לא בדיוק. אמנם מי שיגיעו מאשדוד או מנתניה לתל-אביב מדי בוקר ישלמו את מלוא האגרה. אבל אגרה זהה תוטל למשל גם על תושבי רעננה וכפר סבא - ערים שקשה להגדיר כפריפריה. גם תושבי ערים קרובות יותר לתל אביב, כמו גבעתיים ורמת גן, ידרשו לשלם, אך פחות. ואפילו תושבי תל-אביב שעובדים מחוץ לעיר יצטרכו לשלם כשיחזרו הביתה בערב. מנגד, מתושבי הפריפריה שלא עובדים בגוש דן לא יגבה דבר. גם במקרה הזה, כפי שחוק ההסדרים מסביר, המטרה הרשמית אינה הגדלת הכנסות המדינה אלא התמודדות עם העומס בכבישים.
מחיר החשמל: יעלה החל מ-2023
מחירי החשמל אכן צפויים לעלות בשל החלטה אקטיבית של הממשלה, אם כי גם כאן אין קשר ישיר לתקציב. החלטת ממשלה 286 ביקשה "לפתור כשל שוק משמעותי הנגרם כאשר המזהם אינו משלם עבור הנזק הסביבתי שנגרם מפליטות גזי החממה". הפתרון הוא העלאת הבלו, או "מס פחמן" אם תרצו, על שימוש בדלקים מזהמים. לכן, החל מ-2023 תחל עלייה הדרגתית (שתסתיים ב-2028) בבלו על הגז הטבעי, הדלק העיקרי המשמש לייצור חשמל, לצד דלקי מאובנים אחרים, לאחר שלפני כחודש חתם ליברמן על הצו שמאשר זאת.
בבדיקה קודמת של המשרוקית למדנו שהצפי הוא שמחירי החשמל יתייקרו בשל כך בכ-5% עד 2028. לפי הלמ"ס , משק בית ממוצע הוציא ב-2018 כ-354 שקלים על חשמל, מה שאומר עלייה פוטנציאלית של כ-18 שקלים בחודש.
מחיר הדלק: עולה בגלל העולם
מחיר הדלק בישראל מתעדכן בכל חודש לפי נוסחה קבועה. העליות בו כעת נובעות מעלייה במחיר הנפט בעולם ואין להן קשר למדיניות הממשלה או להחלטה כלשהי שהתקבלה בנושא. גם בשנה החולפת, תחת ממשלת נתניהו, ידענו עלייה במחירי הדלק, שעלו בכשקל לליטר.
ארנונה: תעלה באופן אוטומטי
התקציב וחוק ההסדרים לא כוללים רפורמה שנוגעת לארנונה. אכן הייתה תוכנית לרפורמה כזאת שתכלול את העלאת הארנונה למגורים ב-15% על פני 10 שנים, אבל היא יצאה מחוק ההסדרים עוד לפני הקריאה הראשונה.
יחד עם זאת, הארנונה אכן צפויה לעלות, ולפי משרד הפנים ב-2022 היא תעלה ב-1.92%. למה? מפני שככה עובד עדכון המחירים שלה. כפי שנקבע בחוק ההסדרים מ-1992, תעריף הארנונה מעודכן לפי נוסחה שמבוססת בחציה על השינוי (באחוזים) במדד המחירים לצרכן ובחציה על השינוי במדד השכר הציבורי. העלייה הזו היא שנתית ולא חריגה: לפי נתוני משרד הפנים, מאז 2007, רק בשנה אחת לא נרשמה שום עלייה בתעריפים. בשבע שנים (חמש מתוכן תחת נתניהו) העלייה הייתה חדה יותר מזו שצפויה כעת.
תשלום לרופאים מקצועיים: לא נגנז, אבל לא עכשיו
בחודש יולי אכן דווח שחוק ההסדרים יכלול רפורמה לפיה מי שיקבעו תור ישיר לרופאים מומחים, ללא הפנייה מרופא או רופאת המשפחה, ידרשו לשלם 20 שקל. החלטת הממשלה 262 קבעה שהרפורמה, לפיה היטל על פגישות כאלה יוטל על קופות החולים או חברות הביטוח, תעבור בחוק ותיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2022. אבל מאז הרפורמה הוצאה מחוק ההסדרים.
לפי דיווחים בתקשורת, הרפורמה לא נגנזה כליל אלא רק פוצלה מהחוק ותצטרך לעבור במסגרת חקיקה רגילה, אבל הצעת חוק טרם הוגשה. ממשרד הבריאות נמסר לנו ש"אין בכוונת משרד הבריאות לקבוע היטל על רפואה יועצת שלא באמצעות הפנייה".
מחירי התחב"צ: תהיה רפורמה בעתיד
גם כאן הסיפור דומה. הייתה כוונה לערוך רפורמה בתעריפי התחבורה הציבורית במסגרת חוק ההסדרים, אבל לבסוף הרפורמה לא נכללה בחוק. מצד אחד, זה לא אומר שהיא נעלמה. מצד שני, לא ברור שהרפורמה תביא דווקא לעליית המחירים.
גם ממשרד התחבורה וגם מוועדת הכלכלה של הכנסת נמסר לנו שהרפורמה, שמטרתה היא ליצור מדיניות תעריפים אחידה, תעבור בחקיקת משנה. הוועדה שבוחנת אותה תבחן, בין היתר, את האפשרות להאחדת בסיס התשלום ברב קו וביישומונים, כך שיהיו על-בסיס מרחק; את האפשרות לביטול ההנחה על "הערך הצבור" ברב קו; וביטול הנחות "היסטוריות" לטובת מדיניות הנחות חדשה.
קל להבין למה הרעיון הזה הוצג ככזה שיכביד על כיסם של הנוסעים בתחבורה הציבורית, או לפחות על חלק מהם. במשרד התחבורה מתעקשים שכרגע עדיין לא הוחלט על דבר, כך שגם אם הרפורמה אכן תוקדם בהמשך אין כרגע ודאות שהיא תוביל להתייקרות ולא ניתן לדעת במי היא תפגע.
פירות וירקות: הממשלה דווקא ניסתה להוריד
קצת קשה להבין על מה מבוססת הטענה של הליכוד ושל עודה שהתקציב כולל העלאת מחירים על פירות וירקות. התקציב וחוק ההסדרים לא כוללים זכר לזה, וכך גם הדיווחים בתקשורת. מה שמצאנו היה רק החלטת ממשלה 213 מאוגוסט, בה הוחלט על הורדת המכסים על חלק מהפירות והירקות. מטרת הרפורמה היא דווקא הורדת המחירים, באמצעות הגדלת התחרות. זה לא אומר שבינתיים המחירים לא עולים, אבל אלה התנודות הרגילות שקיימות בשוק הזה, ואין להן קשר להחלטות הממשלה.