שלוש העלאות ריבית קרובות והסוף לתוכנית הרכישות: למה בשווקים מרוצים מהודעת הפד?

הבנק האמריקאי (הפד) פרסם אתמול את החלטת הריבית שנותרה, כצפוי, ללא שינוי, כשלראשונה הושמט מנוסח ההודעה המונח "טרנזיטורי" (בר חלוף) שהטיב לתאר את האינפלציה שהרימה ראש כתוצאה ממשבר הקורונה. מעבר לכך, הפד הכפיל את קצב צמצום תוכנית הרכישות אג"ח החודשיות שהוא מבצע בכל חודש (בהיקף של 120 מיליארד דולר). כעת, הפד יצמצם את היקף הרכישות מ-15 מיליארד דולר ל-30 מיליארד דולר בכל חודש, כך שתוכנית הרכישות תסתיים בחודש מרץ של 2022 - מה שיסלול את הדרך להעלאת הריבית. המדדים המובילים בוול סטריט, שנסחרו עד להודעה בירידות שערים, עברו לאחר ההודעה לעליות חדות.

האם זה מה שהשוק ציפה לו?

כבר לפני כשבועיים יו"ר הפד ג'רום פאוול הכין את הקרקע להודעה הניצית של אתמול, כאשר קרא לזנוח את המושג "טרנזיטורי" לגבי האינפלציה, ואמר כי בפגישה הקרובה (זו שהסתיימה אתמול) חברי הפד ידונו על הכפלת קצב צמצום הרכישות אג"ח, כך שאפשר לומר שבמישור הזה לא היו הפתעות. לגבי הריבית נרשמה אולי הפתעה קלה כלפי הנחרצות של הפד להקדים את קצב העלאות, מה שמדגיש את החששות של הפד מפני האינפלציה.

ואיך כל זה קשור לאינפלציה?

אם עד לא מזמן שוק העבודה היה הגורם העיקרי שהטריד את מקבלי ההחלטות בבנק האמריקאי, כעת כששוק העבודה מתאושש אך האינפלציה נותרת גבוהה, ללא ספק האינפלציה תפסה את מקומה כגורם שהביא את הפד לשנות את המדיניות ולהזדרז עם צמצום ההרחבה המוניטרית האולטרה מרחיבה שהפעיל ביתר שאת מאז משבר הקורונה.

מה הצפי החדש להעלות ריבית?

הפד סיפק תחזית ולפיה בשנה הבאה הריבית תעלה ב-3 פעימות. בפעם הקודמת חברי הפד היו חלוקים באם יש להעלות ריבית ב-2022. תרשים הנקודות של הפד מראה כי חברי הפד מצפים לעוד 3 העלאות ריבית ב-2023 ועוד 2 העלאות ב-2024. פאוול הבהיר במסיבת העיתונאים שלאח הודעת הריבית אמש, כי העלאה של הריבית לא תיעשה במקביל לרכישות אג"ח כך שהתוכנית חייבת להסתיים לפני העלאה של הריבית, וגם זו תלויה בהתאם להתפתחויות בהמשך, כמו איום בריאותי כפי שהופיע לאחרונה.

אז למה בשווקים מרוצים מההודעה של הפד?

השווקים עלו נוכח הוודאות שהפד סיפק לשווקים ולמעשה הכיר בעובדה שהאינפלציה היא לא זמנית. כלומר רוב ההודעה ה"ניצית" היתה ידועה ורק התחזית להעלאה של הריבית ב-2014 עברה ל-2022, אז למעשה לא קרה כלום מבחינת ההודעה של הפד. הפד עדיין מדבר על 8 העלאות ריבית בשנים הקרובות וגם אז היא תהיה ברמה מאד נמוכה וזה לא מפחיד את השוק. למעשה, להיפך, אם יש 7% אינפלציה בארה"ב והפד מדבר רק על ריבית של 2% בעוד כמה שנים כנראה שהריבית הריאלית תישאר מאד מאד נמוכה והנה נסללה הדרך לאופטימיות בשוק המניות.

האם בעקבות הפד אנחנו צפויים לגל של העלאות ריבית ברחבי העולם?

חלק מהבנקים המרכזיים בעולם כבר החלו להעלות ריבית נוכח לחצי האינפלציה, כמו פולין, הונגריה, ניו זילנד, ועוד וזאת על מנת לרסן את האינפלציה פן תצא משליטה. שיעור האינפלציה במדינות הללו שהעלו ריבית הגיע לרמות של סביב 7% - מה שהעלה ביקורת מהציבור בצל החשש מאיבוד שליטה על הכלכלה. יוצאת דופן כמובן היא טורקיה, שם הפוליטיקה התערבה במדיניות המוניטרית והבנק המרכזי דווקא הוריד ריבית למרות האינפלציה. התוצאה: המשך קריסת המטבע, הורדת דירוג וספקולציות לגבי הכוונות של ארדואן כלפי עמו.

ומה בנוגע לישראל?

ישראל, שוב, במקום טוב מלמטה. מדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר שפורסם אתמול הצביע במפתיע על ירידה של 0.1% במדד המחירים לצרכן. זו הפעם השנייה ברציפות שמדד המחירים לצרכן מפתיע כלפי מטה אולי בעיקר בשל השקל החזק. בחודש שעבר היו אלה סעיפי הטיסות לחול וההנעלה וההלבשה שירדו במפתיע, וגם בנובמבר סעיפים אלו ירדו, אך מלבדם נרשמה ירידה רוחבית במחירים, מה שממקם את ישראל במקום בולט מלמטה מבחינת שיעור האינפלציה, ומה שמותיר לבנק ישראל עוד יותר מרחב מכפי שהיה לפני שיעלה ריבית. הכלכלנים למעשה צופים שבנק ישראל יעלה ריבית אחרי ארה"ב, אולי בפעימה אחת בסוף השנה הבאה.