גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רשות התחרות יוצאת נגד המונופול הממשלתי הגדול בתחום המים

בהמשך לצעדים האחרונים של הרשות, כעת היא צוללת גם למשק המים ומותחת ביקורת בנוגע לעלויות הגבוהות ולקצב העבודה ● מקורות: יש לקבוע סטנדרטים לפרויקטים למגזר החקלאי ולציבור הרחב - מה שיוביל להורדת העלות וקיצור משך זמן הביצוע

מנכ''ל מקורות הפורש, אלי כהן / צילום: אוראל כהן
מנכ''ל מקורות הפורש, אלי כהן / צילום: אוראל כהן

דוח עדכני של רשות התחרות שהגיע לידי גלובס נכנס לעובי הקורה בסכסוך המתמשך בין חברת המים הממשלתית מקורות, לבין הרגולטור שלה רשות המים, המבקשת להעביר פרויקטים של המדינה לאגודות מים פרטיות. הסקירה של רשות התחרות מותחת ביקורת על קצב ביצוע הפרויקטים של מקורות והעלויות הגבוהות שלהם, אבל גם מעלה תהיות על פעילות האגודות ועל כלל הרגולציה במשק המים.

תחת הכותרת של "גיוון וחלופות במשק המים", כתבה רשות התחרות: "חברת מקורות מאופיינת בביצוע פרויקטים בעלות גבוהה יותר ובקצב איטי יותר (לעומת אגודות מים פרטיות - א.ד), באופן שפוגע הן בצרכני הפרויקט עצמו והן בכלל צרכני המים בישראל, ולדעת רשות התחרות נדרש להגביר משמעותית את התחרות העומדת בפני החברה בביצוע פרויקטים במשק המים".

"ניתן לראות פער גדול בעלויות הקמת מאגרי מים", נכתב כדוגמה. "למשל, מאגר של 300 אלף מ"ק נבנה עבור מקורות בעלות מוערכת של כ-25 מיליון שקל, בעוד שאותו מתכנן ביצע הקמת מאגר בנפח דומה עבור אגודת מים בעלות מוערכת של כ-9 מיליון שקל".

 

החיסכון הצפוי: 300 מיליון שקל

במקטע הולכת המים הארצית מוסכם על כולם שכיום מקורות היא "מונופול טבעי". אולם ברשות המים שואפים להפחית את עלויות ביצוע הפרויקטים במקטע ההובלה האזורית למים לחקלאות ב-10%, באמצעות יצירת תחרות בין מקורות לתאגידי המים. אם יגיעו ליעד של אותם 10%, המהלך עשוי לחסוך למדינה כ-300 מיליון שקל בשנים הקרובות.

אלא שגם ברשות המים מבינים שהיכולת ליצור תחרות מול מונופול המים הארצי היא מוגבלת ושאגודות מים מקומיות לא יכולות להחליף את מקורות באופן מוחלט. לכן, ברשות שואפים בראש ובראשונה ליצור "אפקט של תחרות". כלומר, פרויקטים שיבצעו האגודות הפרטיות במחירים זולים ובקצב ביצוע מהיר, ישמשו כמנוף להפעלת לחצים על מקורות בפרויקטים שהיא מבצעת.

מנגד, מבחינת מקורות, הדוח של רשות התחרות מצדיק את מה שטענו בחברה הממשלתית לאורך כל הדרך: הפרויקטים של מקורות יקרים, בין השאר בגלל האופן שבו הרגולטור מתמחר את העלויות במשק המים, בגלל שמקורות מחויבת לאיכות מים גבוהה, ומאחר שהיא מחויבת במכרזים על כל הוצאה שהיא עושה, בניגוד לאגודות המים הפרטיות.

"כאגודה, אנחנו לא חייבים בחוק המכרזים וזה יתרון אדיר", מובאת בדוח של רשות התחרות תרשומת שיחה עם אגודת מים. "אנחנו מתמחרים ועושים ‘מסחר סוסים’, אנחנו משיגים מחירים שהם זולים ב-40% מהמחירים של מקורות". בציטוט זה מסתמנת גם בעיה ביכולת הפיקוח של רשות המים על אגודות המים. גם אם אותו "מסחר סוסים" מביא להוזלת מחירים, ישנה בעייתיות בכך שכספי ציבור משולמים ללא מכרזים וללא בקרה מספקת. ברשות המים מודעים לבעיה ובוחנים דרכים "למכרז" את השוק.

מודל שלא מעודד התייעלות

בניסיון להסביר את פערי העלויות, ברשות התחרות קבעו: "הסיבה המרכזית לחוסר יעילותה של מקורות נעוצה במערך התמריצים החל על החברה: היא אינה חשופה ללחצים תחרותיים בעת הקצאת הפרויקטים על ידי רשות המים, כאשר מנגנון ההכרה בעלויותיה אינו מעודד התייעלות. בהתאם לכך, מקורות נבחרת לבצע פרויקטים גם אם היא יקרה וקצב הביצוע שלה איטי ביחס לגורמים אחרים, ובפרט אגודות מים. כפי שכבר נקבע בדוח ועדת בלינקוב משנת 2014, ההכרה בהשקעות הפיתוח של מקורות נעשית לפי הסכום שאושר לה על ידי רשות המים לפני הביצוע או לפי עלות ההקמה בפועל, לפי הנמוך מבניהם. מודל הכרה זה מהווה למעשה הכרה לפי עלות אשר אינו מעודד הפחתת עלויות או התייעלות באופן כללי. לחברת מקורות מוכרת תשואה על הון בשיעור של 5.5%, מה שיוצר תמריץ להגדיל את ההון על ידי ביצוע השקעות ופרויקטים נוספים".

את הבדיקה הכינו ברשות התחרות בעקבות פנייה מטעם רשות המים, בנוגע למציאת דרכים לקידום התחרות בפיתוח ענף המים, ובפרט בכל הנוגע לפרויקטים של תשתיות לאספקת מים לחקלאות. באופן ספציפי, רשות המים ביקשה את התייחסות רשות התחרות בקשר לפרויקטים לאספקת מים בצפון המדינה באזורים המנותקים מהמערכת הארצית. ברשות המים מבקשים להעביר מידי מקורות מיזמי ענק בהיקף מאות מיליוני שקלים לחיבור האזורים המנותקים, בגליל המזרחי, בעמק הירדן ובבקעה, למערכת המים הארצית. כוונת הרשות היא להעביר את הפרויקטים אל אגודות המים הפרטיות, השייכות בעיקר למושבים ולקיבוצים באזור.

הפנייה של רשות המים והדוח של רשות התחרות התפרסם, ככל הנראה, בתזמון שאינו מקרי: בחודש הבא ידון בג"ץ בעתירה שהגישה מקורות בנושא נגד רשות המים, בטענה שהחברה הממשלתית הודרה מהפרויקט.

דוח רשות התחרות מספק במידה מסוימת רוח גבית לעמדת רשות המים לקראת הדיון בבג"ץ: "הליכים תחרותיים עשויים להיות רלוונטיים במיוחד בפרויקטים הנוגעים בעיקר לצריכה חקלאית, לאור קיומן של אגודות מים פרטיות להן יש אינטרס, תמריץ ויכולת להתמודד על הליכים תחרותיים אלו. לצד האמור, הליכים תחרותיים יכולים להיות רלוונטיים גם בפרויקטים סגורים המתממשקים בקלות לתשתיות הקיימות, גם אם אינם נוגעים בהכרח לצריכה חקלאית. באמצעות קיום הליכים תחרותיים אלו רשות המים תוכל להגיע לתוצאות טובות יותר בהיבטי עלויות וזמני ביצוע מאשר מקורות שכן היא תעמיד אלטרנטיבה תחרותית לפרויקטים המוצעים על ידי מקורות".

"אנשים שרק יודעים להגיד לא"

ברשות התחרות הוסיפו בנוגע לפרויקטים שבמחלוקת: "ההמלצות רלוונטיות גם לפרויקטים הנידונים בימים אלו ברשות המים בקשר לאספקת מים בצפון באזורים המנותקים מהמערכת הארצית. הליכים תחרותיים או הגדלת המגוון ויצירת אמות מידה צפויים להביא למקסום התועלת, באמצעות חיסכון של כסף וזמן".

בנוגע לקצב הביצוע של מקורות, נאמרו במסגרות השיחות של אנשי רשות החברות עם אגודות מים מספר אמירות המעידות על כך: "הם גוף לא יעיל, הם יודעים את זה, אבל לנו באופן אישי זה לא מגיע לבעיה. יש לנו בעיה בשיתוף פעולה איתם בנושא הסולארי, זה איטי". אמירות נוספות שמובאת בדוח הן: "יש במקורות אנשים שרק יודעים להגיד לא"; "פרויקט שלאגודה לוקח חצי שנה-שנה, למקורות לוקח 4-8 שנים; "ועוד לא דיברנו על קצב ביצוע. לפני שלוש שנים הייתה מהומת אלוהים שפלסטינים גונבים מים...ואישרו למקורות לעשות קו עוקף, שלושה וחצי קילומטרים, והוא עדיין לא עובד. אבל כבר אין שם בעיה של מים כי החקלאים התייאשו ועברו לגדל במבוא חמה בגולן".

נדיר שחברה ממשלתית עותרת לבג"ץ נגד הרגולטור שלה, וגם לא שכיח שרשות התחרות מתייצבת מול מונופולים ממשלתיים. אבל במקרה הזה, מעבר למאבקים בין הגופים השונים, צריך לזכות את המחיר שמשלם הציבור על חוסר היעילות הממשלתי בחשבון המים, ובעקיפין גם במחירי התוצרת החקלאית. ביולי 2022 ייפתחו תעריפי המים הקיימים להחלטת מועצת רשות המים. צוות מקצועי שמונה על ידי מנהל רשות המים קובע שיעור עלייה דרמטי במחירי המים לחקלאות, כאשר במקביל בקווי היסוד של הממשלה כתוב שמחירי המים לחקלאות ירדו - והמאבק הזה עדיין פתוח.

ממקורות נמסר בתגובה: "הפרויקטים המבוצעים על ידי מקורות נעשים בסטנדרטים הגבוהים ביותר. לפיכך על רשות המים לקבוע מהם הסטנדרטים הרצויים על ידה הן לפרויקטים למגזר החקלאי והן לפרויקטים המתבצעים עבור הציבור הרחב. אבחנה זו אינה קיימת כיום ושינוי כזה יתרום הן להורדת עלות הביצוע והן לקיצור משך זמן הביצוע".

עוד כתבות

כך מתכננים באיראן "לחגוג" את מתקפת הטילים על ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: באיראן הכריזו שיום התקיפה על ישראל וה-7 באוקטובר יהיו ימי חג, בית הדין הבינלאומי דחה בקשה לעצור סיוע גרמני לישראל ומה יקרה אם אוניברסיטאות אמריקאיות יפסיקו להשקיע בחברות עם קשר ישראלי ● כותרות העיתונים בעולם 

יוסי אברהמי / צילום: איל יצהר

שוק ההנפקות חוזר? הקבלן יוסי אברהמי רוצה להנפיק ולגייס 200 מיליון שקל

אברהמי מבקש להנפיק את חברת הבנייה למגורים שהקים לפי שווי של מיליארד שקל לפני הכסף ● לחברה צבר של אלפי דירות לבנייה עתידית והון עצמי של כ-600 מיליון שקל ● במידה ותצליח, זו תהיה הנפקת הנדל"ן השלישית השנה

נתב''ג. חברות התעופה הבינ''ל מהססות לשוב לפעילות / צילום: Reuters, Nir Keidar

מבנגקוק ועד טורנטו: אפשרויות הטיסה מצטמצמות במיוחד לשורה של יעדים

יונייטד איירליינס הודיעה השבוע על דחייה נוספת בהפעלת הקו לארה"ב, והיצע הטיסות הישירות ליעדים רחוקים נותר כמעט בבלעדיות חברות התעופה הישראליות ● ובזמן שהמחירים ממריאים, בענף חוששים: "אין פוטנציאל להגברת הטיסות הישירות עד שהתמונה תתבהר"

אילוסטרציה: shutterstock

התשואה באפריל נחתכה, אז למה מנהלי ההשקעות בטוחים שבקרוב שוק המניות ישוב לעלות?

החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי היכה באפיקי הגמל והפנסיה: באפריל נמחקה כשליש מהתשואה שהושגה ברבעון הראשון של השנה ● כלכלנים מסבירים כי החשש מהתפרצות מחודשת של האינפלציה מעיב על ביצועי שוק המניות, אבל מעריכים כי "לא תהיה מפולת"

שוטרים פורצים לבניין המילטון באונ' קולומביה / צילום: ap, Cliff Owen

המשטרה משחררת את אוניברסיטת קולומביה, וטראמפ משחרר את לשונו

כיבוש קמפוס האוניברסיטה הניו יורקית בידי פרו–פלסטינים הסתיים, לאחר שבין המוחים התגלתה נוכחות של "מהפכנים מקצועיים" ● האלימות בקמפוסים תועיל לדונלד טראמפ, המוביל בסקר האחרון בהפרש ניכר, וחושף בגלוי את הבוז והטינה שלו כלפי ישראל וכלפי נתניהו

השופט בדימוס איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

לאחר פרסום ההקלטות: מפעל הפיס מבקש לעכב בוררות אצל אורנשטיין

הפיס, המנהל בימים אלה הליך בוררות בפני השופט בדימוס איתן אורנשטיין, פנה אליו בערב פסח וביקש לעכב את הליך הבוררות - וזאת על רקע פרסום השיחות בין אורנשטיין לבין יו"ר לשכת עוה"ד לשעבר אפי נוה ● שתי בקשות דומות שהוגשו בבוררות גרטלר-גרטנר ובבוררות של הקבלן איציק תשובה נגד שותף עסקי - נדחו ע"י אורנשטיין

חממת קנאביס / צילום: Shutterstock

הבשורה מאמריקה שהקפיצה את מניות הקנאביס, גם בת"א

ממשל ביידן הודיע כי הוא בוחן הקלות במגבלות על סם הקנאביס, ושלח את מניות החברות הגדולות בענף לזינוק של עשרות אחוזים בוול סטריט

מימין: דני בריקמן, מנכ''ל החברה, ועמית צימרמן, סמנכ''ל המוצר / צילום: Ben Itzhaki – Photography

הכפיל את השווי ב-6 חודשים ומגייס עוד עובדים: הסטארט-אפ Oasis Security גייס 35 מיליון דולר

אואזיס סקיוריטי פיתח פלטפורמת הגנה בסייבר לזהויות לא אנושיות בארגונים ●  עד כה גייס אואזיס סכום כולל של כ-75 מיליון דולר

בית הנבחרים בוושינגטון / צילום: ap, Jacquelyn Martin

בית הנבחרים האמריקאי העביר את חוק האנטישמיות. מה הוא יכלול?

החוק עבר ברוב מוחץ, ואם יעבור גם בסנאט וייחתם ע"י הנשיא, חלק מן האמירות הנשמעות היום בקמפוסים בארה"ב נגד ישראל, יהפכו לעבירה פלילית ● גורמים בארה"ב רואים בקבלת החוק תגובה למהומות המתרחשות בימים אלה בקמפוסים ברחבי ארה"ב

אוניברסיטת UCLA / צילום: Associated Press, Jae C. Hong

עימותים אלימים בין פרו-פלסטינים ותומכי ישראל באוניברסיטת UCLA

באוניברסיטת UCLA שבקליפורניה הוחרפו העימותים בין המפגינים וכוחות הביטחון הגיעו על מנת להפריד בין הניצים ● באוניברסיטת קולומביה הגיעו אמש השוטרים מצוידים ברימוני הלם ופשטו על הבניין בו התבצרו המפגינים הפרו-פלסטינים

אתר בנייה / צילום: Shutterstock

גורם בענף הבנייה: 8,000 פועלים פלסטינים כבר נמצאים בישראל; במנהל האזרחי מכחישים

הגורם טוען כי מדובר בפועלים שכבר עבדו בעבר בארץ, וקיבלו לאחרונה אשרות חדשות מהשב"כ ● במנהל האזרחי מתעקשים: "אין כרגע אישור להכנסת פועלי בניין לישראל"

רחפן של חברת DJI הסינית / צילום: ap, Shizuo Kambayashi

אחרי טיקטוק, ארה"ב בדרך לחסום את פעילות ענקית הרחפנים הסינית

הצעת חוק חדשה קוראת לחסום את הגישה של חברת DJI הסינית לתשתיות התקשורת בארה"ב, מחשש לריגול ● הערכה: המהלך יקפיץ את מחירי הרחפנים בארה"ב, המשמשים בעיקר חקלאים

מוצרי תנובה בסופרמרקט / צילום: טלי בוגדנובסקי

מסנפרוסט ועד מאמא עוף: תנובה מעלה מחירים של עשרות מוצרים

מוצרי החלב המפוקחים של חברת המזון הגדולה בישראל יתייקרו החל ממחר בשיעור של 4.48% ● בנוסף, תנובה הודיעה גם על העלאת מחירים של מוצרי החלב הלא מפוקחים וכן מוצרי סנפרוסט, מעדנות, מאמא עוף וטירת צבי בשיעור של עד 9.8% החל מ-16 במאי

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

"חוק מסוכן שאין לאשרו": ארגוני סביבה ומחקר נגד חוק חבל התקומה

שורה של ארגונים הגישו הסתייגויות לחוק, וכולם מתנגדים לוועדת התכנון האזורית שאמורה לקום עבור החבל: "מגרש משחקים לממשלה" ● חדשות הנדל"ן

מותג משקאות האנרגיה BLU / צילום: Shutterstock

זה משקה האנרגיה ששווה לבעלת יקבי כרמל עד 450 מיליון שקל

חברת המשקאות הבורסאית כרמל קורפ התקשרה במזכר הבנות לרכישת מותג משקה האנרגיה BLU בסכום הגבוה משמעותית אף משווי השוק שלה עצמה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, Shutterstock

הסימנים מצטברים: האינפלציה בארה"ב עקשנית במיוחד

סימנים על כך שהאינפלציה בארה"ב עיקשת במיוחד ממשיכים להכביד על שוק המניות האמריקאי ● באפריל המגמה החריפה, כשהמדדים המובילים רשמו חודש גרוע במיוחד, ודוחות חברות הענק הצביעו על התקררות במכירות ● כלכלנים: תסריט שבו האינפלציה תחזור ליעד בלי פגיעה חדה בצמיחה או בתעסוקה רחוק מאוד

מה הפיל את מטבע הביטקוין? / צילום: Shutterstock

צניחה של 22% מהשיא: מה הפיל את מטבע הביטקוין באפריל?

מספר אירועים טלטלו את מטבע הקריפטו הגדול בעולם בחודש אפריל ● התחממות האינפלציה בארה"ב, גזר הדין של מנכ"ל בייננס לשעבר ואירוע החצייה הן רק חלק מהם ● מה הוביל לנפילת מטבע הקריפטו הגדול, ומי עוד מושפע מכך?

אייל רביד / צילום: עומר וידר

שימוע לפני הגשת כתב אישום למנכ"ל ובעלי ויקטורי אייל רביד בפרשת תיאום המחירים

רשות התחרות זימנה את אייל רביד, מנכ"ל ובעלי רשת ויקטורי, לשימוע לפני הגשת כתב אישום, וזאת בגין התבטאויות פומביות שבאמצעותן ניסה להגיע להסדרים להעלאת מחירים

במה העשירים משקיעים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

לא מתלהבות ממניות: כך המשפחות העשירות מנהלות את הכסף שלהן

מחקר של ג'יי פי מורגן בחן את דפוסי ההשקעה של משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● המשפחה העשירה הממוצעת משקיעה בעיקר בנכסים לא סחירים, משלמת 6 מיליון דולר בשנה על ייעוץ השקעות, ומצפה לתשואה של כ־11% בשנה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, הטוויטר של סם אלטמן

"רעידת אדמה": מי עומד מאחורי צ'ט ה-AI שמטריף את הרשת

מודל בינה מלאכותית אנונימי צץ ברשת וגרר חרושת שמועות לגבי העומדים מאחוריו ● המומחים נלהבים מיכולותיו, בהן התמודדות עם שאילתות שמודלים אחרים מתקשים איתן ● ההשערות בענף: זו הכנת קרקע לשיתוף פעולה בין OpenAI לאפל או "הטרלה" של אילון מאסק