עמיר פרץ, יו"ר התעשייה האווירית / צילום: שלומי יוסף
הנפקת התעשייה האווירית נמצאת במצב של קיפאון, וכמעט כל הגורמים המעורבים במהלך משוכנעים שהוא לא יצא אל הפועל. ההנפקה התעכבה עוד בימי הממשלה הקודמת, בעיקר בשל חילוקי דעות בין שר הביטחון גנץ לשר דאז, דודי אמסלם. כעת, לפי גורמים בחברה, העיכוב הוא בשל נתק בין מנכ"ל משרד הביטחון אמיר אשל, ומנכ"ל התעשייה האווירית בועז לוי. אחד הגורמים המעורבים במהלך סיפר לגלובס שמעבר לכך, גם במשרד הביטחון, וגם היו"ר החדש עמיר פרץ, כלל לא מעוניינים בהנפקה.
ההחלטה על הנפקת רבע ממניות התעשייה האווירית - החברה הממשלתית הגדולה ביותר - בבורסה בתל אביב, התקבלה עוד במהלך נובמבר 2020 בוועדת השרים לענייני הפרטה. על פי המתווה שאושר, המדינה תוכל למכור עד 49% ממניות החברה בבורסה, לפי שווי המוערך ב-12 מיליארד שקל לפחות. בזמן שחלף מאז, המכירות גדלו ועימן גם השווי.
נתק בין החברה לבין משרד הביטחון
במרץ 2021 פורסם כי ההנפקה צפויה בסוף אותה השנה. היקף ההנפקה שנקבע היה 25% מהחברה, משמע צפי הכנסות של 4 מיליארד שקל לקופת המדינה. אלא שוועדת השרים להפרטה, שאמורה הייתה להתכנס ולטפל בנושא, התעכבה חודשים ארוכים. השר אמסלם, שהיה הממונה על רשות החברות באותה תקופה, ניסה לכנס אותה אבל לדבריו, קיבל דחיות ממשרד הביטחון עד שיוסכם על מינוי בכירי התעשייה האווירית לפי רצון משרד הביטחון.
על הפרק היו שני המינויים הבכירים ביותר, המנכ"ל והיו"ר. בעת הליך מינוי המנכ"ל היו שלושה מועמדים עיקריים. הראשון היה בועז לוי, הסמנכ"ל המוערך שעמד בראש כמה מהפרויקטים החשובים ביותר של החברה. השני הוא אייל יוניאן, זוכה פרס ישראל, סמנכ"ל הכספים בחברה, והשלישי היה האלוף במיל' חגי טופולנסקי - סגנו של אמיר אשל בחיל האוויר. טופולנסקי פרש כשהבין שסיכוייו נמוכים, על אף לחצים, שלפי הנהלת התעשייה האווירית, הופעלו מבחוץ למנותו. אשל הכחיש שהפעיל לחצים.
בועז לוי מונה בדירקטוריון פה אחד בנובמבר 2020, ונכנס לתפקיד. אבל מאז, שנה וחודשיים אחרי המינוי, שר הביטחון בני גנץ לא אשרר אותו סופית בחתימתו. למה? בסביבת גנץ לא מספקים תשובה ממשית למעט שהעניין בבדיקה. בפועל, קיים נתק מעשי בין אשל ללוי - כאמור, מנכ"ל החברה הממשלתית הגדולה ביותר, המספקת לצה"ל מערכות רבות, וחשובה במיוחד לביטחונה של המדינה. השניים ככל הידוע לא נפגשו כלל מאז.
ההנפקה לא בראש מעייניו של השר
המינוי השני הוא של היו"ר - מי שאמור להוביל את ההנפקה בבורסה. מועמדו של בני גנץ היה דווקא השר לשעבר עמיר פרץ, ולא אישיות עסקית בכירה כפי שהיו שני קודמיו בתפקיד. פרץ אמנם נפסל על ידי הוועדה למינויים בכירים בשל אי התאמה וחוסר ניסיון עסקי, אלא שגנץ התעלם מהפסילה והביא לאישורו בממשלה. מינוי פוליטי שאותת לשווקים כי ההנפקה לא בראש מעייניו של השר, שהעדיף מינוי מקורב שבעברו היה מתנגד בולט לתהליכי הפרטה של חברות ציבוריות.
נגד מינויו של פרץ עדיין תלויה עתירה של התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ, שבה נאמר: "עולה חשש כבד שמא תכלית המינוי נגועה בשיקולים זרים שאינם מן העניין, וכל תכליתו הוא בקידומו של מינוי פוליטי פסול...המינוי פוגע פגיעה קשה באמון הציבור".
פרץ, מנהיג הפועלים לשעבר, דרש וקיבל מרשות החברות (הנשלטת על ידי שר האוצר ליברמן) אישור להעלאת היקף המשרה של היו"ר מ-75% ל-100% בתוספת עלות של כ-300 אלף שקל בשנה לשכרו והתנאים הנלווים.
ומה פרץ עושה כדי להצדיק את השכר? לפי גורמים בתעשייה האווירית ובגופים המעורבים, שום דבר שקשור לתהליך ההנפקה. לדבריהם, פרץ - המינוי של גנץ - נכנס לעימות בין אשל להנהלת התעשייה האווירית ובחר את הצד של משרד הביטחון. לפי אחת מהגרסאות, אשל לא ויתר על החלפתו של לוי ומצפה מפרץ שיפעל בנושא. בין השאר, לפי אותה טענה, הוא בודק את האפשרות למנות את אחד מהמנכ"לים של חברות הבת של התעשייה האווירית. אלא שמדובר במהלך בעייתי שיעלה קשיים מעשיים ומשפטיים גדולים. דובר משרד הביטחון אמר בתגובה כי הפרסומים שלפיהם מנכ"ל משרד הביטחון מקדם כביכול מועמד מסוים הם שקריים.
עדיין ללא פיתרון: דיווחים בסוגיות רגישות יהיו חסויים?
נושא אחר שקשור להנפקה ותלוי בין השאר במשרד הביטחון, הוא פתרון סוגיית החיסיון. מכיוון שמדובר בחברה ביטחונית היוצאת בהנפקה לציבור נחוצים כללים ותקנות שיחריגו מהדיווחים לבורסה סוגיות רגישות. התהליך שאמור היה להיות טכני, נסחב כבר חודשים רבים. אמסלם האשים בכך את היועץ המשפטי לממשלה, שמצידו דחה את הטענות. גורמים משפטיים אומרים כי משרד הביטחון, הוא זה שגורר רגליים בסוגיה וכי בחודשים האחרונים אין שום תזוזה בנושא.
המידע על העיכובים הללו הגיע לגלובס מכמה וכמה מקורות שונים מתוך ומחוץ לתעשייה האווירית, וגם ממשרדי ממשלה המטפלים בסוגיה. אחד מהבכירים שבהם סיפר: "ההנפקה מתה - וזה עצוב ומקומם". גורם אחר הוסיף: "זה לא מעניין אף אחד במשרד הביטחון ובמשרדו של יו"ר התעשייה האווירית".
אי קידומה של ההנפקה שתוכננה כאמור להתבצע בשנה שחלפה, תמוהה במיוחד לאור הסכומים הגדולים שהיו אמורים להיכנס לקופת המדינה, ולהפוך את התעשייה האווירית לגוף עסקי גמיש יותר, מנוהל נכון יותר, ובעל יכולות מפותחות בהרבה להתמודדות בשווקים התחרותיים.
הגורם הנוסף שבתמונה: וועד העובדים
אל תוך המשוואה, נכנס גורם חשוב נוסף - ועד העובדים, שבראשו עומד יאיר כץ. בוועד מצדדים במנכ"ל לוי, ומקווים שעמיר פרץ יביא לאישור שר הביטחון את מינויו של לוי כבר בימים הקרובים. "בועז מקובל מאוד על העובדים, צמח כאן, וזכה בחמישה פרסי ישראל", אמר כץ בשיחה עם גלובס.
בוועד תומכים גם בהנפקה, ומנהלים מו"מ עם האוצר בהקשר הזה. לפי פרסום בכלכליסט, בדיונים בין האוצר לנציגי הוועד העלו האחרונים דרישה למענק של 100 אלף שקל לכל עובד במסגרת ההנפקה. באוצר אמנם הבינו שמדובר רק בהתחלה של המו"מ ובכל זאת נדהמו, שכן מדובר בדרישה שכפולה פי עשרה ממה שנהוג, פיצוי בהיקף של בין 3%-5% משיעור ההנפקה.
המשא ומתן בנושא אמנם מתקיים, אבל מי שמעורב בו הם רק הוועד ואנשי אגף השכר באוצר, ללא מעורבות או דחיפה של הגורמים האחרים המעורבים. אחד מהגורמים שהיה צפי שיתערב היה עמיר פרץ, בהיותו יו"ר ההסתדרות בעבר, ומייצג עובדים מול הנהלות. עם כניסתו לתפקיד פגש פרץ את יאיר כץ וערך איתו סיבוב מחובק ומתוקשר במסדרונות ובחדר האוכל המרכזי. אלא שכאמור, בדיונים עם האוצר הוא לא מעורב.
בדיונים עם האוצר יש כמה נושאים שעולים על הפרק. האחד - המענק על ההנפקה, השני - הסכם מסגרת שכר חדש וגמיש יותר שיאפשר תחרות מול החברות הפרטיות. נושא נוסף הוא ויכוח על תוספות שכר מעוכבות לעובדים בהיקף של 7.9% בשל טענות האוצר על חריגות שכר.
סעיף מעניין במשא ומתן על הסכם השכר ועל התגמול להנפקה הוא המעבר למסגרת גמישה בהרבה. הוועד דורש, בשונה מרשויות, חברות ממשלתיות ומשרדי הממשלה, להתנתק מסולמות הדרגות תלויות הוותק, ולגבש הסכם שיאפשר שכר דיפרנציאלי ומתגמל בהתאם להישגים, בדומה לחברות פרטיות.
המטרה: להתחרות על כוח אדם איכותי
ההיגיון העיקרי בכך, הוא בהגדלת יכולת התחרותיות של התעשייה האווירית על כוח אדם איכותי מול החברות הפרטיות - בדגש על חברות הייטק. אחד מהפתרונות המוצעים, הן לתגמול ההנפקה והן במסגרת ההסכם החדש, הוא מתן אופציות ומניות בחברה לעובדים. לפי כץ המהלך יחזק מאוד את הזיקה של העובדים לחברה, ויסייע לתחרות על העובדים המצטיינים. כץ טען שהממונה על השכר מכניס למשוואה את סוגיית חריגות השכר, שיש לנתקה ולעסוק בה בנפרד: "אני נלחם על שימור העובדים והם מאיימים עלי בעניין החריגות. תנו לנו שקט ואפתור מול ההנהלה את כל הסוגיות".
באוצר אומרים מנגד, כי הם בעד התפיסה של שינוי הסכם השכר לשכר גמיש ודיפרנציאלי, אך ועד העובדים מתעקש להסיר לחלוטין את הרגולציה והפיקוח של האוצר על המתרחש בתעשייה האווירית.
במשרד הביטחון ומטעמו של פרץ נמסרו תגובות קצרות במיוחד שמתעלמות מכך שהחברה היא בבעלות אזרחי ישראל, הזכאים למענה הולם לשאלות על ההתנהלות בנושא, ועל מה שנראה כנכונות לוותר על הכנסה עצומה לקופת המדינה.
התעשייה האווירית שלחה לאחר פרסום הכתבה את התגובה הבאה: "יו"ר התעשייה האווירית פעל לאחרונה כדי לחזק את יחסי העבודה בין שר הביטחון לתעשייה האווירית, ועל פי הזמנתו הגיע מנכ"ל משרד הביטחון למפגש מטה מול מטה ולכן כל ההשערות על נתק בין המנכ"לים אינן נכונות.
"יו"ר התעשייה האווירית הודיע במספר הזדמנויות כי תומך בהנפקה ופעיל לקידומה, ולכן פעל להסיר את המחסום המיידי שעמד בפני המהלך כולו והוא אישור החיסיון מול משרד הביטחון. בימים האחרונים הגיע צו החיסיון לתעשייה האווירית והיו"ר מתכוון להשלים את המהלך מול היועמ"ש לממשלה.
"בנוסף על כך, יו"ר התעשייה האווירית מקיים הידברות עם שר הביטחון, מנכ"ל משרד הביטחון ומנכ"ל משרד האוצר לצורך קידום כל הליך ההנפקה".
ממשרד הביטחון נמסר: "נושא מינוי מנכ"ל התעשייה האווירית נמצא תחת בדיקה. הפרסומים שלפיהם מנכ"ל משרד הביטחון מקדם כביכול מועמד מסוים הם שקריים. משרד הביטחון מחויב להנפקת התעשייה האווירית ופועל לקידומה. סוגיית החיסיון (בעניין ההנפקה - ד.ז), טופלה והנושא הועבר להמשך עבודה".