תינוק ביחידה לטיפול נמרץ ביילוד בבית החולים מלאלאי בקאבול, בירת אפגניסטן, דצמבר 2021 / צילום: Associated Press, Petros Giannakouris
לפלוואשה לא היה מספיק זמן לבחור שמות לתאומים שלה. בנה מת מיד עם לידתו. בתה, שנולדה כפגה במשקל 700 גרם, הושמה באינקובטור בבית החולים המחוזי במיידן שאר. נראה היה כי הנשימה גוזלת את כל אונה ומטלטלת את גופה הזעיר עם כל שאיפה. היא מתה תוך יומיים.
בעלה של פלוואשה, וואלי מוחמד, קבר את בנו כשקיבל את ההודעה על הבת. בית החולים עטף את גופתה בבד עם דוגמה של משבצות. חבילה קטנטנה, שההורים שלה היו אמורים לבוא ולקחת.
זו הייתה הקורבן האחרון של הקריסה הכלכלית של אפגניסטן שנגרמה בגלל השתלטות הטליבאן באוגוסט והסנקציות הקשות שהמערב הטיל על המדינה לאחר מכן. חצי מהאוכלוסייה מתמודדת עם רעב קשה, על-פי האו"ם, ומיליון ילדים נמצאים בסכנה לגווע ברעב מתת-תזונה. הכלכלה צפויה לקטון בעוד 20% השנה, לאחר הקריסה של שנה שעברה, כך נמסר מהאו"ם.
מנהל בית החולים המחוזי במיידאן שאר, מוחמד נדיר רחמני, אמר כי בית החולים רואה תינוקות נולדים במשקלים הולכים וקטנים באופן מדאיג, כשהגופות של האימהות הנמצאות בתת-תזונה לא מסוגלים לסיים הריון מוצלח. לתינוקות שנולדים במשקל של פחות מקילו יש סיכויי שרידות של 30%, אמר רחמני.
"איבדנו את התאומים שלנו בגלל העוני שלנו", אמר מוחמד. "אנחנו ממשיכים להשליך יהבנו על האל. אין לנו מישהו אחר לסמוך עליו".
הזוג היה בקשיים גם לפני השתלטות הטליבאן ב־15 באוגוסט, אבל רמה חדשה של עוני בלעה אותם בחודשים האחרונים. מעט העבודה שהצליח מוחמד למצוא לפני כן כעובד מזדמן, בעיקר העברת סחורות במריצה עבור תושבים של מיידאן שאר, הבירה המחוזית, נעלמה גם היא כשלכל האנשים נגמר הכסף. עובדים מזדמנים אפגניים כמו מוחמד יכולים כעת למצוא עבודה רק ליום אחד בשבוע בממוצע, על-פי הערכות האו"ם.
בינתיים, מחירי המזון האמירו. מאז יוני, המחיר של קמח חיטה עלה ב־53%, מחיר שמן לבישול עלה ב־39%, ומחיר הסוכר עלה ב־36%, על-פי תוכנית המזון של האו"ם. עם בוא החורף, שלג כבד כיסה את המדינה, וגרם לחיפוש יומיומי אחר עץ לשרוף בתנורים, לבישול ולחימום. ללא אפשרות לקנות עץ, מוחמד מחפש זרדים בשיחים ובגבעות הסמוכות.
"תמיד היינו עניים, אבל המצב נעשה כל-כך רע, שאין לי מילים לתאר זאת", אמרה פלוואשה, בת 35. "הבת שלי נולדה במצב כל-כך רע, שליבו של בעלי לא אפשר לו אפילו להביט בה. הוא פשוט בכה".
מוחמד אמר כי לפני השתלטות הטליבאן, הוא הצליח להרוויח בין 8 ל־10 דולר בשבוע, אבל כיום זה הצטמצם ל-3 או 4 דולר בשבוע בלבד. לזוג יש חמש בנות בחיים. אם בנו היה שורד, הוא היה הופך למרוויח משכורת נוספת למשק הבית כשהיה גדל, כך אמר מוחמד, וכך הם היו מצליחים להוציא עצמם מהמצב הנורא שלהם.
שתי אבנים קטנות שהושמו זו לצד זו בשלג מסמנות את קברי התאומים בכפר הולדתו של מוחמד, מחוץ לבירה המחוזית וורדאק.
סנקציות פיננסיות
ארה"ב הקפיאה את נכסי הבנק המרכזי של אפגניסטן והטילה על המדינה סנקציות פיננסיות, צעד ששיתק את מערכת הבנקאות לאחר השתלטות הטליבאן. משכורות עובדי המדינה, חיילים, עובדי בריאות, מורים ועובדי ציבור אחרים, שכולן שולמו דרך סיוע זר בעבר, כבר לא משולמות. בנקים עצרו אנשים מלמשוך את חסכונותיהם. אפגנים שעובדים במדינות אחרות כבר לא יכולים לשלוח כסף הביתה. המדינות השכנות איראן ופקיסטן, לשם הלכו לרוב עובדים זרים מאפגניסטן, סגרו את גבולותיהן עם המדינה.
את ההשלכות של המשבר ניתן לראות במחלקת תת-תזונה לפעוטות במיידאן שאר. לכל האימהות המביאות לשם את ילדיהן יש אותו סיפור. הבעלים לא מוצאים עבודה, אז התזונה של המשפחה כולה מצטמצמת. אימהות אומרות שהן לא אוכלות מספיק על-מנת לייצר חלב אם לתינוקות, וילדים מעט יותר גדולים חיים לרוב רק על שאריות לחם ותה.
"המלחמה נגמרה, אבל הבעיה הגדולה ביותר שלנו כרגע היא המצב הכלכלי", אמר רחמני, מנהל בית החולים.
מערכות חיסוניות בשלבי ההתפתחות זקוקות לתזונה על-מנת להילחם נגד זיהומים. ישנה עלייה בכמות הילדים השדופים עד גיל 5 שמגיעים לבתי החולים ברחבי המדינה עם מחלות כמו שלשול מימי חריף ודלקת ריאות, כך אומרים הרופאים.
אמינה, ילדתה בת השנתיים וחצי של עדילה, הגיעה למחלקה במיידאן שאר. היא חלשה מדי מכדי לעמוד על רגליה. עדילה אמרה כי לכל היותר הם אוכלים בבית שעועית. "כל יום גרוע מזה שלפניו", אמרה האם.
נראה כי מדינה של יותר מ־40 מיליון נפשות שורדת על שאריות מזון, קבצנות והלוואה מקרובי משפחה ושכנים. אבל אפילו לאפגנים שמצבם טוב יותר והיו מסוגלים לעזור לאחרים, נגמרים המשאבים.
רוב כוחות הטליבאן נשלחו לשמר את אחיזת הצבא במדינה, לא לספק סיוע הומניטרי.
40 שנה של מלחמות הרסניות
בחודש שעבר, ראש הממשלה של הטליבאן, מולה חסאן אחונד, אמר בנאום כי הטליבאן הבטיח לגרש את הקואליציה הבינלאומית בהנהגת ארה"ב, לייסד אמירות איסלאמית ולהביא ביטחון. את הרעב הוא האשים בבצורת, שאמר שהגיעה מאלוהים.
"זכרו, האמירות לא הבטיחה לתת לכם מזון. האמירות קיימה את הבטחותיה. זה האל שהבטיח ליצוריו אספקת מזון", אמר אחונד.
זביולה מוג'היד, הדובר הראשי של הטליבאן, אמר שהממשלה החדשה עושה את המיטב על-מנת לטפל בעוני. הוא הוסיף, עם זאת, כי סטטיסטיקה של האו"ם על כך ש־95% מהאוכלוסייה נאבקים למצוא מזון הייתה הגזמה. "העוני באפגניסטן הוא בגלל 40 שנה של מלחמות הרסניות. הוא לא הגיע הרגע", אמר מוג'היד.
הסיוע הבינלאומי החל לזרום מחדש, עם גיוס של יותר ממיליארד דולר, בעיקר של מדינות מערביות, בסוף השנה שעברה. אבל בגלל שממשלת הטליבאן לא מוכרת על-ידי אף מדינה - ורבים מהשרים בה נתונים לסנקציות של האו"ם בגלל מעורבות בטרור - הסיוע מחולק באופן ישיר לקבוצות הומניטריות. בטליבאן רוצים שהסיוע יזרום דרך הממשלה שלהם, אבל אומרים שאין להם אפשרות אלא לקבל את ההסדר הקיים כפי שהוא.
הסיוע עזר להמשיך להפעיל כשני שלישים מבתי החולים הציבוריים והמרפאות שקודם לכן מומנו מכספי סיוע זר לפני שהטליבאן עלה לשלטון. בית החולים במיידאן שאר מנוהל על-ידי הוועדה השבדית לאפגניסטן, עמותה שהוקמה לפני שנים רבות.
תוכנית המזון העולמית חילקה אוכל ל־8 מיליון אנשים בדצמבר, כמות אנשים גדולה יותר מפי חמישה מכמות האנשים שקיבלו סיוע באוגוסט. בתוכנית המזון העולמית אומרים ש־23 מיליון איש שקעו למצב של משבר או רמה מדאיגה של מחסור במזון.
"החורף משמעותו שאנשים צריכים לקבל החלטות איך להוציא שכר זעום, בחירה בין מזון לדלק לתרופות", אמר הסיאו־וויי לי, סגן מנהל המטפל באפגניסטן בתוכנית המזון העולמית. "אנחנו צריכים לבחור בין סיוע לרעבים לסיוע לרעבים יותר. אין לנו שום דבר שאפילו מתקרב לכמות המשאבים לה אנו זקוקים".
במערב קאבול, כ־1,400 משפחות גרות בפרבר עני ששמו צ'ראי קמבאר, אוסף של סמטאות עלובות ומגרשים מוקפים חומת בוץ. הדבר היחיד שהם יכולים לשרוף בתנורים שלהם הוא פלסטיק, שהילדים מחפשים ברחבי השכונה. אדי הפלסטיק הרעילים ממלאים את האוויר בחדרים עם רצפת הבוץ, ושם הנשים והתינוקות נמצאים כל היום.
ילדים מהמחנה הזה נשלחים לרחבי קאבול ומנסים לצחצח נעליים בצדי הדרך. עבודה בתעשיית הבנייה לגברים אינה זמינה לרוב בחודשי החורף. אין חשמל. מים מביאים בכלי פלסטיק ממרחק של חצי שעה הליכה ברגל. כמה מהילדים משוטטים בשלג כשרגליהם יחפות.
תושבים רבים - מודעים לכך שביקורת גלויה על הטליבאן מסוכנת - האשימו את הקהילייה הבינלאומית במצבם. הם אמרו כי לו היה מכיר העולם בממשלת טליבאן, הסיוע היה זורם אליהם.
"העולם צריך להבין שזה לא רק הטליבאן שחי באפגניסטן. יש מאות אלפי אנשים חפים מפשע", אמר סאהיב חאן.
כמה ימים קודם לכן סיפר חאן כי לקח את ביתו ליילה, בת 3, לכיכר במרכז קאבול וניסה למכור אותה לעובר אורח. הוא קיווה לקבל עבורה 200 או 300 דולר, ואמר כי כל מי שיש לו סכום כזה יוכל לדאוג לה טוב יותר ממנו. הוא לא מצא אף אחד שישלם.
"מי היה רוצה למכור את הילדה שלו? העוני כופה עליי. אני חייב כסף כדי לעבור את החורף", אמר חאן, שיש לו עוד ארבעה ילדים. "אנחנו לא יכולים לראות שום עתיד. הכול חשוך".
זמיר סער השתתף בהכנת הכתבה.