השקעות ירוקות. החברות נערכות לכלכלה דלת פחמן / צילום: Shutterstock
בימים אלו פרסמה הבורסה לניירות ערך בתל אביב, טיוטה להערות הציבור לקול קורא לעידוד פרסום דוחות אחריות תאגידית והגדלת אחוז הנשים בדירקטוריונים. טיוטה זו הינה אחת בשורה של פרסומים (הקודמים פורסמו על ידי רשות שוק ההון והביטוח ורשות ניירות ערך) שמטרתם לסגור את הפערים בשוק ההון הישראלי לבין המתרחש בשוק ההון הגלובלי בנושא דיווח בנושאים סביבתיים, חברתיים וממשל תאגידי (ESG). משקיעים זרים מגלים עניין הולך וגדל בשוק המניות הישראלי והבורסה עושה מאמצים רבים על מנת להעצים את המגמה ולהביא משקיעים זרים להיחשף לחברות הנסחרות בתל אביב.
"על מנת למשוך משקיעים זרים, על החברות לעמוד בסטנדרטים בינ"ל, לרבות מבחינת התייחסות לנושאי אחריות תאגידית, אחרת יהיה קשה לעודד משקיעים זרים להשקיע באותן חברות" נכתב בטיוטה. לאור זאת, הבורסה מבקשת לעודד את החברות הבורסאיות לפרסם דוחות אחריות תאגידית ואף שוקלת לחייבן לעשות זאת. אז מה מבינים המשקיעים הזרים, מה הם רואים לנגד עיניהם כאשר ברור להם שלא ישקיעו בחברות שאינן מנהלות ומדווחות באופן שקוף על נושאי ה ESG?
הסיבה המרכזית לדרישה של משקיעים ברחבי העולם לניהול ודיווח בנושאי ה-ESG היא ההלם העצום נוכח השפעותיה הכלכליות הגלובליות של המגפה וההכרה עד כמה מוסדות וחברות אינם מוכנים לסיכון בסדר גודל כזה. החל מנקודות תורפה ברשתות האספקה הגלובליות המתבטאות בעיכובים בתעבורה ימית או במחסור מוחלט של חומרים קריטיים לתעשיית הרכב, וכלה בחוסר יציבות חברתית על רקע של סוגיות של מגדר וגזע וחרם צרכנים בגלל התנהגויות אנטי חברתיות של חברות (כגון העסקת ילדים או עובדים בשכר עבדות) - כל אלו פעלו כקריאת השכמה אשר הבהירה כי יש לחזק את הניהול והשקיפות בנושאים המהותיים של ה-ESG. תשומת לב לנושאי ESG תקדם את יכולת החברות העסקיות לנהל נושאים אלו בראיה ארוכת טווח, לבדל אותה מול המתחרות ולהעניק לה פרמיה על ניהול נכון והורדת הסיכון בנושאים אלו, וגם יאפשר למשקיעים לייצר אמון בחברה.
שינויים טקטוניים שישפיעו על כלכלת ישראל
שני נושאים מרכזיים מקבלים חשיבות משנה בתהליך זה - הנושאים החברתיים והנושאים הסביבתיים ובראשם היערכות החברות לכלכלה דלת פחמן. סקר גלובלי שבוצע על ידי פירמת רו"ח EY בקרב 350 המשקיעים הגדולים בעולם העלה כי 86% מהם טוענים שאסטרטגיה רובסטית של התייעלות אנרגטית מהווה מרכיב מרכזי בשיקולי ההשקעה שלהם. 78% מהנשאלים טענו שהם מבצעים בדיקה מעמיקה ומתודולוגית על נתוני ה-ESG שהחברות מפרסמות - להבדיל מ-32% שהצהירו זאת בשנים קודמות.
הסיכונים החברתיים המטרידים את המשקיעים מתמקדים בחמישה נושאים העלולים להשפיע על בחירות צרכניות: מגוון והכללה, השפעה על קהילות מקומיות ויצירת כלכלה מקומית, בטיחות בעבודה, זכויות עובדים, וזכויות אדם לכל אורך שרשרת האספקה. לגבי נושא האקלים יש שני סוגי סיכונים שצריכים להילקח בחשבון - סיכון פיסי וסיכוני המעבר.
העניין הגובר והולך בשוק ההון הגלובלי בנושא ה-ESG בא לידי ביטוי במספר קרנות הסל בעולם (ETF) העוקבות אחר מדדי אחריות תאגידית. זה הגיע בנובמבר 2021 ל-872 קרנות, ששוויין כ-371 מיליארד דולר (147 מיליארד מתוכם גויסו ב-2021 לבדה). על רקע מגמה זו התפתח מגוון של דירוגי חברות על פי קריטריונים של אחריות תאגידית, וגידול בפעילות הרגולטורים ובורסות בעולם לחיוב/עידוד של החברות לפרסם דוחות בנושא. כמו כן, חל גידול במספר החברות המפרסות דוחות מסוג זה (90% מהחברות שמניותיהן כלולות במדד S&P 500 ו-65% מהחברות שמניותיהן כלולות במדד Russell 1000 פרסמו כבר ב-2019 דוח אחריות מלא). כמו כן הושקו מדדי ני"ע ירוקים ורשימות מסחר לאג"ח ירוקות בעשרות בורסות ברחבי העולם.
בישראל טרם נפל האסימון במלואו על אף שקיימות אינדיקציות למכביר על הסיכון המהווה התעלמות מנושאים אלו: הקושי לגייס עובדים ולשמור על רמת ייצור ותפקוד רגילה, ופגיעה בשרשרת האספקה והייצור עקב קשיים בתעבורה הימית ובכניסה לנמלים. כמו כן, ישנה סכנה של סגירה בפועל של מפעלים תעשייתיים שלא קראו נכון את המפה הרגולטורית מבעוד מועד (מיכל האמוניה של חיפה כימיקלים והמערכה הנוכחית בחיפה לגבי עתידו של מתחם בתי הזיקוק בחיפה).
מדובר בשינויים טקטוניים אשר ישפיעו ומשפיעים בטווח הקצר והארוך על כלכלת ישראל ואשר נכון שיופנמו בדירקטוריונים של החברות הציבוריות בישראל וידווחו בהתאם ובאסטרטגיית ההשקעות של הגופים המוסדיים בישראל.
הכותבת מכהנת כדח"צ בחברות מתחום האנרגיה לשעבר מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה