גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדרך להגברת אמון הציבור בבתי המשפט היא באמצעות שיח של שקיפות, יעילות וחיבור

את המהפכה החוקתית לא עשה השופט אהרן ברק אלא הכנסת ● בין אם כל חברי הכנסת שעסקו בכך הפנימו את ההשלכות בזמן אמת ובין אם רק חלקם, הכנסת היא שעשתה אותה בהעברת חוקי היסוד ● ובכל זאת, יש הרבה מה לעשות כדי לחזק את אמון הציבור במערכת המשפט

בית המשפט העליון / צילום: רפי קוץ
בית המשפט העליון / צילום: רפי קוץ

לפני שנים אחדות (10.11.19) כתבתי בעיתון זה רשימה שכותרתה "כאשר במשך שנים מציגים גורמים פוליטיים את בית המשפט כאויב העם - לבסוף יש ציבור שיאמין". כותרת המשנה הייתה "מדוע ראוי בית המשפט לאמון? כי הוא עושה מלאכתו מקצועית, בהכרעות מנומקות, והוא נכס אסטרטגי - לא פחות - חיצוני ופנימי למדינת ישראל, ולא אחת שכפ"ץ נגד שונאינו".

כתבתי גם כי "אמון הציבור במערכת המשפט הוא מושג חמקמק. מהו אמון, ומיהו הציבור?" ועוד נאמר כי "ציבורים לא מבוטלים בישראל - חלקים ניכרים מן הציבור הימני, הדתי והשמרני - הולעטו לאורך זמן, לפעמים אף הוסתו במסרים בוטים נגד בית המשפט העליון... התמונה הזו מעוותת, גם אם ביקורת על פסק דין זה או אחר היא לגיטימית". ואכן, בית המשפט עצמו נחלק לא אחת בדעותיו, קרי, המיעוט מבקר את הרוב.

אודה כי תחושת הירידה באמון גורמת לי, ממרום גילי וניסיוני, מועקה. לדעתי, אף שתמיד ניתן למצוא נושא ראוי לביקורת או שנוי במחלוקת, התמונה הכוללת של בית המשפט העליון ובתי המשפט בישראל בכלל טובה בהרבה מדימויה בחלקים בציבור. ועוד, סוגיית האמון אינה חדשה. ב-1962 התעמת שר המשפטים דב יוסף עם השופטים בלשון בוטה, בטענה כי הם נוקטים ענישה מקילה. חלפו 70 שנה, ועולם כמנהגו. כשלעצמי הייתי חוזר על מה שכתבתי בעבר, אך כנראה נחוץ יותר מזה.

הגנה על זכויות אדם

פרופ' יהונתן גבעתי ואהרן גרבר טוענים במחקרם, שבוטא גם מעל גבי עיתון זה, כי צדק הנשיא משה לנדוי המנוח כשהזהיר מירידת אמון בעקבות המהפכה החוקתית, על פני הנשיא אהרן ברק המוחזק כ"אבי המהפכה", וזאת תוך ניתוח נתונים. דא עקא, שאת המהפכה החוקתית לא עשה אהרן ברק אלא הכנסת. לעניות דעתי, בין אם כל חברי הכנסת הפנימו את ההשלכות בזמן אמת ובין אם רק חלקם, הכנסת היא שעשתה אותה.

משנתקבל סעיף 8 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שכותרתו "פגיעה בזכויות" והמכונה פסקת ההגבלה, הכנסת "הפילה תיק" על בית המשפט בתחום ההתערבות המינהלית והחוקתית. נקבעו בסעיף אמות-מידה לבחינת פגיעה בזכויות אדם שבחוק היסוד - "בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש...".

ערכי המדינה לא הוגדרו בחוק היסוד, למעט הפניה ל"רוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל". פסק הדין בעניין בנק המזרחי נ' מגדל (1995) ,בראשות הנשיא היוצא מאיר שמגר והנשיא החדש ברק, רק ביאר את המהפכה, ולא הייתה לו לדעתי ברירה אחרת.

ככל שביקורת חוקתית עלולה לפתוח פתח לחוסר אמון, הכנסת היא שפתחה אותו. ויוטעם כי בית המשפט העליון זהיר מאוד בהתערבות חוקתית: כ-5% מן העתירות החוקתיות שהוגשו נתקבלו, פחות מן המוכר במדינות בעלות חוקה, וכמובן אפשר להתווכח על התערבות-יתר או התערבות-חסר, במקרה פלוני.

יתר על כן, תרומת בית המשפט העליון גדולה מאוד להגנה על זכויות אדם, ובמיוחד על חלשים, לממשל הוגן יותר ול"תיקון עולם" בתחומים אלה, ואני מעיד כמי שישב קרוב ל-15 שנה על יד שולחן הממשלה כמזכיר הממשלה וכיועץ משפטי לממשלה, וראה נכונות של שרים, לא כולם חלילה (ולא אנקוב בשמות), לכפוף נורמות להשגת מטרות פוליטיות, לעתים מאד אינטרסנטיות.

יציבות בתי המשפט בישראל באה לידי ביטוי מרשים ברמה עולמית בתקופת הקורונה; בתי המשפט לא נסגרו ולו גם ליום אחד, בעוד שבעולם התמונה אחרת. מנהל בתי המשפט, השופט ד"ר יגאל מרזל, ואנשיו ראויים להוקרה.

להתמודד עם האתגר

בכל זאת, מה באשר לאמון, שהרי גם אם חוסר האמון אינו מוצדק לטעמי, והמערכת ראויה לאמון, חוסר אמון קיים בחוגים לא מעטים, ויש להתמודד עמו, והוא גם חלק מספקנות כללית לגבי רשויות, שהעצימו הרשתות החברתיות, ולעתים הצטרפו לכך אינטרסים של פוליטיקאים רבי-השפעה.

חלק מן הטענות נוגע לנושאים משפטיים-ציבוריים, בעיקר בבית המשפט העליון, וחלק מנושאים של קצב ניהול תיקים בכלל המערכת. אכן, בעולם דהאידנא זהו קרב במעלה ההר.

המערכת השיפוטית בראשות הנשיאה אסתר חיות עשתה ועושה צעדים רבים להגברת האמון. אלה כוללים בין השאר מאמצים - כנגד טענות בדבר התמשכות תיקים - לשיפור השירות, לזירוז הליכים, להנגשה דיגיטלית של התיקים האזרחיים, לייעול ולמניעת ביטול זמן של ביקורים במשרדי בתי המשפט, "תיזוז" ועמידה בתורים והגברת השימוש בטכנולוגיות זמינות. כל אלה נושאים פירות.

המערכת עושה גם להגברת החשיפה לציבור. אומר כאן כי אני ממליץ לכל ישראלי, ובוודאי לכל תלמידי בתי הספר התיכוניים כחלק מהכנה לאזרחות טובה, לבקר בבתי המשפט, לרבות בית המשפט העליון (בכפוף למגבלות הקורונה), כדי להתרשם מן העבודה הנעשית. בטוחני שהדבר יועיל לערכי האזרחות.

אולם מעבר לכך, העברת דיונים בשידור חי בבית המשפט העליון, ופתיחה לתקשורת של דיונים מסוימים בבתי המשפט האחרים, תורמות להכרת המערכת ולהורדת "מפלס החשדנות" שקיים בציבורים מסוימים, וכל הרוצה יתרשם גם ממלאכתם הקשה של שופטים, ולדעתי - לטובה, בבחינת "בתוך עמי אנכי יושבת".

לא מכבר כתבתי בעיתון זה על השקיפות כי "העולם השתנה ואתו הצורך החיוני של הרשויות בשקיפות מלאה" (26.5.21). במסגרת זו גם על בתי המשפט להמשיך לעשות מאמץ להנגשה שיש בה שקיפות, תוך גישה מאוזנת, ובשים לב - למשל - להשפעה עלולה להיות לשידור חי על עדים הנחקרים על הדוכן.

כדי לבטא כל זאת, בחרתי בראשי-התיבות שי"ח - שקיפות, יעילות, חיבור - כסימני דרך מתמידים, וראשי-התיבות עצמם משדרים שיח עם הציבור.

שקיפות חשובה

אומר כאן עוד כי ככלל, אין מערכת בתי המשפט סובלת מהדלפות מתוכה, ונדירים מאוד מקרים שבהם שיג ושיח שיפוטי פנימי וטיוטות פסקי דין "זלגו" לתקשורת; כאן "שקיפות" אינה במקומה. אך היא במקומה בבחירת שופטים; שופט נבחר לעתים ל-30 שנה ויותר, ומכאן הצורך בבדיקות מדוקדקות ובתהייה על קנקן המועמדות והמועמדים. שיטת הבחירה בישראל על-פי דין היא עירוב בין הרשויות, והיא הוכיחה את עצמה, ויש לנו מערכת שפיטה נקיית-כפיים, גם אם לא חפה מטעויות לעתים, וכמובן לנציב תלונות הציבור על שופטים יש תפקיד חיוני בבניית אמון באשר להתנהגות שופטים. היא צריכה לשדר אמינות בבחירה.

מומלץ לתוהים על בתי המשפט גם לקרוא אם לא את פסקי הדין, לפחות את תמציותיהם, שראוי להגבירן מניסיוני, ואני מרצה לעתים קרובות מאוד בפורומים שונים, בבתי ספר, ישיבות הסדר וישיבות תיכוניות, בצה"ל ובפני עובדי ציבור, ככל שהידע על בתי המשפט ועבודתם רב יותר - כך גובר האמון. לכן אינני מסרב לבקשות מפגש כאלה, ולהשיב לשאלות שעל חלקן שופטים מכהנים מנועים מהידרש.

והערה במישור המהותי: בית המשפט זהיר מאוד כאמור, וצריך להיות זהיר, בהתערבות חוקתית. הדימוי ה"אקטיביסטי" בזאת גדול בהרבה מן המציאות. עוד לכך יש להוסיף כי ככלל, כל גוף ציבורי, לרבות בתי המשפט, חייב בהתבוננות עצמית ובענווה. אין מערכת - יצירת אנוש - פטורה מתקלות, אבל הציבור צריך לדעת שהיא ערוכה לתקנן ועושה זאת בלב שלם.

ואשוב להתחלה: אני מאמין בלב שלם שמערכת בתי המשפט ראויה לאמון הציבור, ועליה להמשיך לעשות את מלאכתה לשפוט משפט צדק, לא להטות משפט ולא להכיר פנים, כהצהרת האמונים בפתח כהונתם של שופטים ועל-פי מסורתנו העתיקה מימי המקרא.

הכותב הוא המשנה לנשיאת בית המשפט העליון לשעבר, חוקר ומרצה בבית הספר פדרמן למדיניות ציבורית וממשל והמחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; הדולר היציג צנח לשפל של יותר מ-30 שנה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ● מדדי הבנקים והביטוח הובילו את העליות ● מניית נובה נפלה בעקבות הדוח הרבעוני ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי דרום אדום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

קצב האינפלציה השנתי בארה"ב ירד בינואר ל-2.4%; עליות בארה"ב

לאחר שפל של 30 שנה, הדולר מתחזק היום מול השקל ● גם הזהב מתאושש קלות ●  פינטרסט צונחת לאחר שהחברה פרסמה תוצאות חלשות לרבעון הרביעי שהחמיצו את התחזיות ● נעילה מעורבת באירופה ● באסיה ננעל המסחר בירידות ● עדכונים שוטפים

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם / איור: גיל ג'יבלי

מיסטר בין בשירות הג'יהאד: התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם

תחקיר שערך לאחרונה אטלנטיק חשף את ימיו האחרונים של אסד בשלטון, שכללו בילוי שעות במשחקי וידאו ● השליט המודח לא היה הדיקטטור היחיד עם תחביב שלא מתיישב עם התנהגותו: בן לאדן העריץ סרטי אנימציה, סדאם חוסיין פרסם רומנים וסטאלין התמכר למערבונים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי