גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדרך להגברת אמון הציבור בבתי המשפט היא באמצעות שיח של שקיפות, יעילות וחיבור

את המהפכה החוקתית לא עשה השופט אהרן ברק אלא הכנסת ● בין אם כל חברי הכנסת שעסקו בכך הפנימו את ההשלכות בזמן אמת ובין אם רק חלקם, הכנסת היא שעשתה אותה בהעברת חוקי היסוד ● ובכל זאת, יש הרבה מה לעשות כדי לחזק את אמון הציבור במערכת המשפט

בית המשפט העליון / צילום: רפי קוץ
בית המשפט העליון / צילום: רפי קוץ

לפני שנים אחדות (10.11.19) כתבתי בעיתון זה רשימה שכותרתה "כאשר במשך שנים מציגים גורמים פוליטיים את בית המשפט כאויב העם - לבסוף יש ציבור שיאמין". כותרת המשנה הייתה "מדוע ראוי בית המשפט לאמון? כי הוא עושה מלאכתו מקצועית, בהכרעות מנומקות, והוא נכס אסטרטגי - לא פחות - חיצוני ופנימי למדינת ישראל, ולא אחת שכפ"ץ נגד שונאינו".

כתבתי גם כי "אמון הציבור במערכת המשפט הוא מושג חמקמק. מהו אמון, ומיהו הציבור?" ועוד נאמר כי "ציבורים לא מבוטלים בישראל - חלקים ניכרים מן הציבור הימני, הדתי והשמרני - הולעטו לאורך זמן, לפעמים אף הוסתו במסרים בוטים נגד בית המשפט העליון... התמונה הזו מעוותת, גם אם ביקורת על פסק דין זה או אחר היא לגיטימית". ואכן, בית המשפט עצמו נחלק לא אחת בדעותיו, קרי, המיעוט מבקר את הרוב.

אודה כי תחושת הירידה באמון גורמת לי, ממרום גילי וניסיוני, מועקה. לדעתי, אף שתמיד ניתן למצוא נושא ראוי לביקורת או שנוי במחלוקת, התמונה הכוללת של בית המשפט העליון ובתי המשפט בישראל בכלל טובה בהרבה מדימויה בחלקים בציבור. ועוד, סוגיית האמון אינה חדשה. ב-1962 התעמת שר המשפטים דב יוסף עם השופטים בלשון בוטה, בטענה כי הם נוקטים ענישה מקילה. חלפו 70 שנה, ועולם כמנהגו. כשלעצמי הייתי חוזר על מה שכתבתי בעבר, אך כנראה נחוץ יותר מזה.

הגנה על זכויות אדם

פרופ' יהונתן גבעתי ואהרן גרבר טוענים במחקרם, שבוטא גם מעל גבי עיתון זה, כי צדק הנשיא משה לנדוי המנוח כשהזהיר מירידת אמון בעקבות המהפכה החוקתית, על פני הנשיא אהרן ברק המוחזק כ"אבי המהפכה", וזאת תוך ניתוח נתונים. דא עקא, שאת המהפכה החוקתית לא עשה אהרן ברק אלא הכנסת. לעניות דעתי, בין אם כל חברי הכנסת הפנימו את ההשלכות בזמן אמת ובין אם רק חלקם, הכנסת היא שעשתה אותה.

משנתקבל סעיף 8 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שכותרתו "פגיעה בזכויות" והמכונה פסקת ההגבלה, הכנסת "הפילה תיק" על בית המשפט בתחום ההתערבות המינהלית והחוקתית. נקבעו בסעיף אמות-מידה לבחינת פגיעה בזכויות אדם שבחוק היסוד - "בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש...".

ערכי המדינה לא הוגדרו בחוק היסוד, למעט הפניה ל"רוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל". פסק הדין בעניין בנק המזרחי נ' מגדל (1995) ,בראשות הנשיא היוצא מאיר שמגר והנשיא החדש ברק, רק ביאר את המהפכה, ולא הייתה לו לדעתי ברירה אחרת.

ככל שביקורת חוקתית עלולה לפתוח פתח לחוסר אמון, הכנסת היא שפתחה אותו. ויוטעם כי בית המשפט העליון זהיר מאוד בהתערבות חוקתית: כ-5% מן העתירות החוקתיות שהוגשו נתקבלו, פחות מן המוכר במדינות בעלות חוקה, וכמובן אפשר להתווכח על התערבות-יתר או התערבות-חסר, במקרה פלוני.

יתר על כן, תרומת בית המשפט העליון גדולה מאוד להגנה על זכויות אדם, ובמיוחד על חלשים, לממשל הוגן יותר ול"תיקון עולם" בתחומים אלה, ואני מעיד כמי שישב קרוב ל-15 שנה על יד שולחן הממשלה כמזכיר הממשלה וכיועץ משפטי לממשלה, וראה נכונות של שרים, לא כולם חלילה (ולא אנקוב בשמות), לכפוף נורמות להשגת מטרות פוליטיות, לעתים מאד אינטרסנטיות.

יציבות בתי המשפט בישראל באה לידי ביטוי מרשים ברמה עולמית בתקופת הקורונה; בתי המשפט לא נסגרו ולו גם ליום אחד, בעוד שבעולם התמונה אחרת. מנהל בתי המשפט, השופט ד"ר יגאל מרזל, ואנשיו ראויים להוקרה.

להתמודד עם האתגר

בכל זאת, מה באשר לאמון, שהרי גם אם חוסר האמון אינו מוצדק לטעמי, והמערכת ראויה לאמון, חוסר אמון קיים בחוגים לא מעטים, ויש להתמודד עמו, והוא גם חלק מספקנות כללית לגבי רשויות, שהעצימו הרשתות החברתיות, ולעתים הצטרפו לכך אינטרסים של פוליטיקאים רבי-השפעה.

חלק מן הטענות נוגע לנושאים משפטיים-ציבוריים, בעיקר בבית המשפט העליון, וחלק מנושאים של קצב ניהול תיקים בכלל המערכת. אכן, בעולם דהאידנא זהו קרב במעלה ההר.

המערכת השיפוטית בראשות הנשיאה אסתר חיות עשתה ועושה צעדים רבים להגברת האמון. אלה כוללים בין השאר מאמצים - כנגד טענות בדבר התמשכות תיקים - לשיפור השירות, לזירוז הליכים, להנגשה דיגיטלית של התיקים האזרחיים, לייעול ולמניעת ביטול זמן של ביקורים במשרדי בתי המשפט, "תיזוז" ועמידה בתורים והגברת השימוש בטכנולוגיות זמינות. כל אלה נושאים פירות.

המערכת עושה גם להגברת החשיפה לציבור. אומר כאן כי אני ממליץ לכל ישראלי, ובוודאי לכל תלמידי בתי הספר התיכוניים כחלק מהכנה לאזרחות טובה, לבקר בבתי המשפט, לרבות בית המשפט העליון (בכפוף למגבלות הקורונה), כדי להתרשם מן העבודה הנעשית. בטוחני שהדבר יועיל לערכי האזרחות.

אולם מעבר לכך, העברת דיונים בשידור חי בבית המשפט העליון, ופתיחה לתקשורת של דיונים מסוימים בבתי המשפט האחרים, תורמות להכרת המערכת ולהורדת "מפלס החשדנות" שקיים בציבורים מסוימים, וכל הרוצה יתרשם גם ממלאכתם הקשה של שופטים, ולדעתי - לטובה, בבחינת "בתוך עמי אנכי יושבת".

לא מכבר כתבתי בעיתון זה על השקיפות כי "העולם השתנה ואתו הצורך החיוני של הרשויות בשקיפות מלאה" (26.5.21). במסגרת זו גם על בתי המשפט להמשיך לעשות מאמץ להנגשה שיש בה שקיפות, תוך גישה מאוזנת, ובשים לב - למשל - להשפעה עלולה להיות לשידור חי על עדים הנחקרים על הדוכן.

כדי לבטא כל זאת, בחרתי בראשי-התיבות שי"ח - שקיפות, יעילות, חיבור - כסימני דרך מתמידים, וראשי-התיבות עצמם משדרים שיח עם הציבור.

שקיפות חשובה

אומר כאן עוד כי ככלל, אין מערכת בתי המשפט סובלת מהדלפות מתוכה, ונדירים מאוד מקרים שבהם שיג ושיח שיפוטי פנימי וטיוטות פסקי דין "זלגו" לתקשורת; כאן "שקיפות" אינה במקומה. אך היא במקומה בבחירת שופטים; שופט נבחר לעתים ל-30 שנה ויותר, ומכאן הצורך בבדיקות מדוקדקות ובתהייה על קנקן המועמדות והמועמדים. שיטת הבחירה בישראל על-פי דין היא עירוב בין הרשויות, והיא הוכיחה את עצמה, ויש לנו מערכת שפיטה נקיית-כפיים, גם אם לא חפה מטעויות לעתים, וכמובן לנציב תלונות הציבור על שופטים יש תפקיד חיוני בבניית אמון באשר להתנהגות שופטים. היא צריכה לשדר אמינות בבחירה.

מומלץ לתוהים על בתי המשפט גם לקרוא אם לא את פסקי הדין, לפחות את תמציותיהם, שראוי להגבירן מניסיוני, ואני מרצה לעתים קרובות מאוד בפורומים שונים, בבתי ספר, ישיבות הסדר וישיבות תיכוניות, בצה"ל ובפני עובדי ציבור, ככל שהידע על בתי המשפט ועבודתם רב יותר - כך גובר האמון. לכן אינני מסרב לבקשות מפגש כאלה, ולהשיב לשאלות שעל חלקן שופטים מכהנים מנועים מהידרש.

והערה במישור המהותי: בית המשפט זהיר מאוד כאמור, וצריך להיות זהיר, בהתערבות חוקתית. הדימוי ה"אקטיביסטי" בזאת גדול בהרבה מן המציאות. עוד לכך יש להוסיף כי ככלל, כל גוף ציבורי, לרבות בתי המשפט, חייב בהתבוננות עצמית ובענווה. אין מערכת - יצירת אנוש - פטורה מתקלות, אבל הציבור צריך לדעת שהיא ערוכה לתקנן ועושה זאת בלב שלם.

ואשוב להתחלה: אני מאמין בלב שלם שמערכת בתי המשפט ראויה לאמון הציבור, ועליה להמשיך לעשות את מלאכתה לשפוט משפט צדק, לא להטות משפט ולא להכיר פנים, כהצהרת האמונים בפתח כהונתם של שופטים ועל-פי מסורתנו העתיקה מימי המקרא.

הכותב הוא המשנה לנשיאת בית המשפט העליון לשעבר, חוקר ומרצה בבית הספר פדרמן למדיניות ציבורית וממשל והמחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; הדולר היציג צנח לשפל של יותר מ-30 שנה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ● מדדי הבנקים והביטוח הובילו את העליות ● מניית נובה נפלה בעקבות הדוח הרבעוני ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

אחרי שנכנס לתפקיד המנכ"ל: המינויים של איתמר פורמן בהנהלת ישראכרט

חברת האשראי הודיעה על מינויו של אייל בן-חיים, לשעבר ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי, לתפקיד ראש חטיבת העסקים ● בנוסף, אדר גורן תקודם ותמונה לתפקיד סמנכ"לית דאטה, דיגיטל ושיווק

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

כוחות חי''ר של צה''ל בפעילות מבצעית בעזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: איש מילואים ואזרח נאשמים כי השתמשו במידע צה"לי להימורים באתר פולימרקט

כתב אישום הוגש השבוע נגד איש מילואים ואזרח בעבירות ביטחוניות חמורות, שוחד ושיבוש מהלכי משפט • החשד הוא שנעשה שימוש במידע מסווג מצה"ל לצורך ביצוע הימורים בפלטפורמה הדיגיטלית פולימרקט

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; קצב האינפלציה השנתי בארה"ב ירד בינואר ל-2.4%

לאחר שפל של 30 שנה, הדולר מתחזק היום מול השקל ● גם הזהב מתאושש קלות ●  פינטרסט צונחת לאחר שהחברה פרסמה תוצאות חלשות לרבעון הרביעי שהחמיצו את התחזיות ● נעילה מעורבת באירופה ● באסיה ננעל המסחר בירידות ● עדכונים שוטפים

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"