אנטי–אייג'ינג רפואי: תרופות שימנעו דמנציה / צילום: Shutterstock
דמיינו שהשנה היא 2050 ובדיוק הגעתם לגיל 70. אתם אחרי אימון אבל מרגישים רעננים כמו בגיל 35, העור שלכם כמעט חף מקמטים ואתם לא צריכים להיזכר איפה הנחתם את המשקפיים - כי הראייה שלכם היא עדיין 6/6. אפילו המוח שלכם חד מתמיד.
ייתכן שזה מה שצופן לנו העתיד: שגרה שבה כולנו נחיה משמעותית יותר שנים, ואפילו בבריאות טובה. זה החזון של האנטי־אייג'ינג, תחום רפואי מתפתח שחוקריו מחפשים ממצאים שיעידו על אפשרות להאריך חיים. בימים אלה הם בודקים על בעלי חיים תרופות שיוכלות להאט, למנוע ואפילו לשבש לגמרי את תהליך ההזדקנות של בני האדם.
בין התרופות שמובילות את תחום עצירת ההזדקנות, קיים שימוש בחומרים מוכרים: מטפורמין, שמשמש כיום לטיפול בסוכרת, ורפמיצין, חומר שכבר שנים רבות מסייע לגוף המושתלים למנוע דחייה של תרומת איברים. במסגרת ניסויים שנערכו על בעלי חיים, שתי התרופות נמצאו כמאריכות את תוחלת החיים ושתיהן מכוונות למנוע תהליכים הקשורים למה שמכונה הזדקנות התאים. אותם תאים ישנים שהפסיקו להתחלק, אבל אינם מתים.
התאים האלה מצטברים ברקמות בגוף ומפרישים חומרים הפוגעים בתאים אחרים. הם קשורים לתהליכי הזדקנות כמו חולשה, פגיעה קוגניטיבית וירידה בחוסן הפיזי של הגוף. ויש גם סוג חדש של תרופות, המכונות "סנוליטיות", שאפילו מסוגלות לנקות את הגוף לגמרי מאותם תאים מזדקנים.
במקביל מדענים בוחנים אסטרטגיה של תכנות תאים מחדש. למעשה, הם מבקשים להחזיר את השעון של התאים המזדקנים לאחור, ולשחזר פונקציות המאפיינות תאים צעירים יותר.
אבל אל תצפו לקסמים. גלולת פלא "שמקפיצה את תוחלת החיים מ־80 שנה ל־150 שנה אינה סבירה", אומר סטיבן אוסטד, מדען בכיר בפדרציה האמריקאית לחקר ההזדקנות בניו יורק ויו"ר המחלקה לביולוגיה באוניברסיטת אלבמה בבירמינגהם. עם זאת, הוא אומר, עלייה של 10% עד 20% בתוחלת החיים מעבר לממוצע הנוכחי שעומד על 80 שנה בארה"ב - "זו אפשרות שדי מתקבלת על הדעת".
ה-FDA מעמיס קשיים
בין אם מדובר בשינוי מהותי או רק בכמה שנים ספורות - המרדף אחר החלום של אריכות ימים נמצא היום בשיאו, ויותר ויותר מרכזי מחקר וחברות ביוטכנולוגיה נכנסים לתחום האנטי־אייג'ינג. עם תקציב שנתי של 3 מיליארד דולר מהמכון הלאומי להזדקנות של ארה"ב, ותמיכה של מיליארדרים בפרופיל גבוה ומשקיעי הון סיכון - נראה שהחזון הולך והופך לממשי.
אבל בדרך ליעד הנכסף יש גם לא מעט קשיים: "עם כל ההתלהבות מאריכות ימים, נכנסה תפיסה שגויה שאנחנו איכשהו קרובים להשיג את זה", מסייג מאט קברלין, מנהל המכון להזדקנות וחקר אריכות הימים באוניברסיטת וושינגטון, סיאטל.
ואכן, המכשולים שעומדים בדרכם של המדענים רבים ומקיפים. כך למשל, ה־FDA, מנהל המזון והתרופות האמריקאי, אינו מכיר בהזדקנות כמחלה שיש לטפל בה, והמשמעות היא שאין מסלול ברור לאישור תרופה שנועדה למנוע ביולוגית תהליכי הזדקנות. במקום זה, על החוקרים לתכנן ניסויים ספציפיים למחלות ששכיחות בגילאים מסויימים, ובכל אחד מהם לבדוק האם התרופה משפרת את הבריאות או מאריכה את ההישרדות. במצב הנוכחי, כדי ליצור גלולה מונעת הזדקנות, כזו שאוכלוסייה גדולה ובריאה יכולה ליטול במשך עשרות שנים - צריך יהיה לעמוד ברף בטיחות גבוה במיוחד.
כדי לזרז את המחקר, החוקרים בחזית האנטי־אייג'ינג, מחפשים סמנים ביולוגיים בדם ובמקורות אחרים בגוף שיכמתו את תהליך ההזדקנות ויתנו אינדיקציה אם התרופה עובדת. בלי הסמנים, ניסוי שיוכיח האם תרופה מאריכה חיים - עשוי להימשך 20 או 30 שנה. "לא תהיה שום דרך להאיץ את הגילוי המדעי", אומר מורגן לוין, חוקר הזדקנות באוניברסיטת ייל, "אם לא נוכל למדוד את מה שאנחנו מחפשים".
אתגר נוסף בתחום יהיה לוודא שלאנשים ממעמד סוציו כלכלי נמוך, שנמצאים בסיכון גבוה יותר לתחלואה מוקדמת ומוות, תהיה גישה לתרופות נגד הזדקנות.
לחיות עד 120, מבלי להרגיש בן 120
למרות המכשולים בדרך, המחקר בתחום האנטי־אייג'ינג נמשך ומתגבר כל העת, והחוקרים נחושים בניסיון להאט תהליכי הזדקנות. וכדי להילחם בתהליך, יש להכיר באויב: הרוצחות המפורסמות שגורמות למוות בשלבים המאוחרים של החיים הן מחלות כמו שבץ, מחלות לב, סרטן, אלצהיימר וסוכרת. ואכן, מדענים גילו שיש להן מאפיינים בולטים של הזדקנות, כמו שינויים ברכיב בתא הנקרא מיטוכונדריה, האחראי על ייצור רוב האנרגיה בגוף - ותהליכים אחרים הקשורים לתפקוד גנטי, תזונה תאית, חילוף חומרים ותיקון נזקים.
התקווה הגדולה היא תרופה שתצליח להאט את התהליכים האלה, ותפחית את הסיכון לחטוף את מגוון מחלות ההזדקנות בבת אחת. דבר כזה יכול להאריך לא רק את תוחלת החיים, אלא גם את הזמן שאנשים חיים ללא מחלות כרוניות מתישות - מה שנקרא בפי החוקרים: תוחלת הבריאות. "אנחנו לא רוצים שאנשים יחיו עד 120, וירגישו שהם בני 120", אמר ג'יימס קירקלנד, חוקר זקנה במרכז הרפואי מאיו קליניק (Mayo Clinic) שבמדינת מינסוטה.
אפילו אם טיפולים כאלה רק יעכבו את תחילת ההזדקנות, גם מבלי להאריך את תוחלת החיים, אומרים החוקרים, היתרונות עשויים להיות עצומים: נסו רק לדמיין את איכות החיים והפחתת העלויות למערכת הבריאות שתתלווה לכך.
מבט על הסיכויים של תרופות נגד הזדקנות עשוי להגיע מניסוי שעורכת הפדרציה האמריקאית לחקר ההזדקנות במטפורמין, חומר שמוריד את הסוכר בדם אצל חולי הסוכרת. התרופה הזו משפיעה על מגוון תפקודיים תאיים הקשורים לגיל, כולל שיפור חילוף החומרים, הפחתת דלקות ועידוד המיטוכונדריה - אותו מנגנון שמייצר אנרגיה. לחומר יש היסטוריה ארוכה ברפואה, והוא נחשב לבטוח במיוחד.
המחקר צפוי לארוך כשש שנים, ולכלול 3,000 מבוגרים בני 65-80, להם יחולקו באקראי 1,500 מ"ג ביום של מטפורמין או פלצבו. החוקרים יעקבו אחר המשתתפים עד שיופיע גילוי של מחלה הנובעת מהגיל, למשל התקף לב או דמנציה. התקווה היא להראות שחל עיכוב באירועים קריטיים, ולמצוא שינויים חיוביים הקשורים לסמנים הביולוגיים של ההזדקנות בקרב המשתתפים שטופלו במטפורמין.
יש גם הייפ סביב הפוטנציאל של רפמיצין, אחרי שניסויים בבעלי חיים הראו לא רק תוחלת חיים ארוכה יותר אלא גם "השפעות נרחבות על ההזדקנות", כפי שמגדיר זאת ד"ר קברלין. רפמיצין הוא חומר שעוזר לדכא את מערכת החיסון כדי למנוע דחיית איברים אצל מושתלים. ד"ר קברלין אומר שהתרופה למעשה עובדת יותר כמו וויסות של המערכת.
בהזדקנות, מערכת החיסון לא פעילה מספיק נגד גורמים פולשים שהיא אמורה לזהות. "והרפמיצין משחזר את האיזון הנדרש", מסביר קברלין. בניסויים על עכברים, למשל, שיפרה התרופה את מערכת החיסון ואת פעילות הלב ודחתה מחלות זיהום בחניכיים ודעיכה קוגניטיבית.
מחקר משמעותי בתחום האנטי־אייג'ינג מתרחש בימים אלה במרכז הרפואי מאיו קליניק, מהמובילים בפיתוח תרופות סנוליטיות, המכילות חומרים שהורגים את התאים המזדקנים. מספר מבחנים קליניים נערכו כדי לקבוע האם התרופות הללו יכולות להאט את קצב ההזדקנות או לחדש את בריאות התאים האנושיים. כך התגלה שתרופה סנוליטית מפחיתה את החולשה של גברים ונשים עם מחלת ריאות חמורה.
תאים שיהפכו לגרסה הצעירה של עצמם
ויש גם ניסוי שנשמע כמו פנטזיה: מדובר על תכנות תאים מחדש בניסיון להצעיר תאים מזדקנים. הרעיון מבוסס בחלקו על ניסויים שבהם עכברים זקנים, שנחשפו לדם של עכברים צעירים - הפכו לצעירים יותר מבחינה ביולוגית.
"שחזור תכונות של נעורים לתוך תאים זקנים נשמע כמו קסם", מודה תומס רנדו, מנהל המרכז לחקר תאי גזע באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס. "אבל זה קורה בביולוגיה כל הזמן. פשוט לא הצלחנו ללכוד את זה עדיין מבחינה רפואית".
אז איך זה עובד? קחו לדוגמה את תהליך ההפריה: כשזרע וביצית של אנשים בני כמה עשורים משתלבים, הזרעים שנוצרים מהם לא יורשים את גיל התאים של ההורים. "כל פעם שיש אירוע של הפריה", אומר ד"ר רנדו, "שעון ההזדקנות מתאפס". אבל איפוס הגיל של התא עלול למחוק את זהותו, לכן ד"ר רנדו וחוקרים אחרים מכוונים ל"תכנות מחדש באופן חלקי" שבו, למשל, תא שריר ישן או נוירון יהפכו לגרסה צעירה יותר של עצמם. תוצאות המחקרים הראשונים במעבדה בהחלט מעודדים, אך עם זאת - רחוקים מלהגיע לכדי ניסוי בקרב בני אדם.
וזה לא הכול: במהלך שני העשורים הבאים, כך צופה ד"ר רנדו, יפותחו בדיקות להערכת הסיכונים לחלות במגוון מחלות הזדקנות: "ואז נגיע לנקודה שבה יהיו לנו תרופות המבוססות על הבדיקות", אומר רנדו, "והן ימנעו הזדקנות כמו שתרופות הכולסטרול מונעות מחלות לב".