החרמת אלכוהול רוסי בסופרים בארה''ב. בארה''ב מגבירים את הלחץ על ישראל להצטרף לעיצומים הכלכליים / צילום: Associated Press, Keith Srakocic
כמעט 20 יום מאז פלשה רוסיה לאוקראינה, ובארה"ב מגבירים את הלחץ על ישראל ועל שותפותיה להצטרף לעיצומים הכלכליים על רוסיה ועל בכירי ממשל ומקורבים אליהם. במהלך שיחה עם עיתונאים בשגרירות ארה"ב בישראל בסוף השבוע אמר בכיר אמריקאי, כי "עוצמת העיצומים תלויה בהשתתפות רחבה של מדינות רבות, וככל שיותר מדינות מעורבות - העיצומים יעילים יותר". אותו בכיר הוסיף כי "העיצומים גורמים נזק קשה ומתמשך לכלכלה הרוסית ומנתקים אותה מהעולם, וארה"ב זוכה לשיתוף-פעולה מצד ידידותיה הרבות".
איפה עומדת ישראל ביחס לדרישה האמריקאית? עד כה היא ישרה קו היכן שהייתה חייבת לעשות כן, אבל לא הצטרפה רשמית לעיצומים ולא העבירה תקנות או הנחיות לחברות הישראליות הסוחרות עם רוסיה. רק היום התייחס לראשונה שר החוץ יאיר לפיד לסוגיה. בתום פגישה עם שר החוץ של סלובקיה איוואן קורצ'וק אמר לפיד כי שראל לא תהיה מסלול עוקף לעיצומים שהוטלו על רוסיה בידי ארה"ב ומדינות המערב. הוא הוסיף כי משרד החוץ מרכז את הנושא, אבל למאמץ שותפים גם בנק ישראל, משרד האוצר, משרד הכלכלה, רשות שדות התעופה, משרד האנרגיה וגורמים נוספים. עם זאת, הוא לא פירט על הצעדים הצפויים.
וובינר מקצועי לחברות
העיצומים מורכבים מכמה שכבות, ומה שכן מיושם כאן הוא בתחום הבנקאות והפיננסים - הבנקים בישראל נותקו מהבנקים ברוסיה שעליהם הוטלו עיצומים. רוסיה נותקה גם ממערכת הסוויפט העולמית, וכך הבנקים כאן שהתנתקו כך מהבנקים ברוסיה.
כתוצאה מכך נוצרו קשיים ליהודים המנסים לטוס לישראל - והתשלומים שלהם מבוצעים באמצעות כרטיסי אשראי בינלאומיים שלא מסונפים לבנקים רוסיים, או באמצעות חברים וקרובי משפחה מישראל. ואגב טיסות, חברת אירופלוט כבר לא טסה לישראל וממנה, אבל אל על מצדה ממשיכה בטיסותיה למוסקבה.
מקום נוסף שבו ישראל מנסה לפעול להגבלת הפעילות מול רוסיה הוא באמצעות הדרכה, יעוץ וסיוע לחברות הישראליות שלהן קשרים מסחריים עם רוסיה. בשבוע שעבר קיים משרד הכלכלה וובינר לכ-160 פירמות ישראליות הסוחרות עם רוסיה, ובו התארחו שני משרדי עורכי דין, אמריקאי ואירופי, כדי להסביר את ההשלכות של העיצומים על החברות.
בדף המידע ששלח מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה לחברות העוסקות בסחר עם רוסיה, נכתב כי החברות צריכות להיות מודעות לעיצומים. מה שחסר שם אלה הנחיות של ממש. הדרג המקצועי במשרדי הממשלה עושה את שלו, מסביר מייעץ ומזמן מומחים בינלאומיים, בעוד זה הפוליטי נשאר נאמן למדיניות הישיבה על הגדר ואי הצטרפות ישירה לעיצומים.
החשש הוא פוליטי וכלכלי אל מול רוסיה, וגם בהיבט הכלכלי זו חרב פיפיות, שכן היקפי הסחר עם אירופה וארה"ב גדולים לאין ערוך מאלה שעם רוסיה.
לחץ בענף היהלומים
תחום היהלומים הוא בעייתי ביותר. היקף יבוא היהלומים מרוסיה הגיע בשנה שעברה ליותר מ-400 מיליון דולר - כשני שליש מסך היבוא ממדינה זו. רוסיה שולטת על כשליש מיצוא יהלומי הגלם לעולם כולו, והענף הישראלי הוא קניין גדול של יהלומים כאלה.
האמריקאים הטילו גם כאן איסור יבוא יהלומים מרוסיה לארה"ב, אך עד כה מעט מאוד מדינות הצטרפו אליו, ובכלל זה ישראל. לגלובס הגיעו דיווחים אודות קניינים מארה"ב שהודיעו ליצואני יהלומים ישראלים כי לא יקנו יהלומים מלוטשים שמקורם ביהלומי גלם מרוסיה. גורמים בכירים בענף אומרים כי עד כה מדובר בתופעה שולית, אך עם זאת החשש של העוסקים בתחום הוא גדול - לחץ אמריקאי עלול לפגוע בענף שנמצא בתהליך התאוששות איטי וכואב.
מבורסת היהלומים הישראלית נמסר בתגובה: "בורסת היהלומים הישראלית פועלת בהתאם להנחיות הממשלה ונמצאת בקשר שוטף עם המפקח על היהלומים ואבני חן, שהינו הזרוע המקצועית במשרד הכלכלה".
חלופה לנפט ופחם
גם בתחום הנפט והגז האמריקאים הטילו חרם ראשוני בלבד, כלומר רק על היבוא אליהם, והותירו למדינות האחרות להחליט באופן עצמאי. באירופה הרוב עדיין ממשיכות לייבא את הגז והנפט מרוסיה, אך מחפשות בקדחתנות מקורות אנרגיה אחרים, ואחד מהם, גם אם בקנה מידה קטן, הוא הגז המונזל המגיע ממצרים, ולפחות חלקו ממאגרי הגז של ישראל.
ישראל מייבאת נפט גם מרוסיה, בכמויות שמגיעות בתקופות מסוימות ל-10% מסך היבוא שלה (הרוב, כ-80%, מגיע מאזרביג'אן), וגם כאן בשלב הזה אין שינוי ממשי אלא יותר בדיקת מקורות חליפיים.
גם תחום הפחם הוא משמעותי מבחינת יבוא מרוסיה. ובסך-הכול עמד סך יבוא הנפט והפחם ב-2021 מרוסיה לישראל על 180 מיליון דולר.
תחום ההייטק, אף שאינו משמעותי בהיקפי הסחר עם רוסיה (כ-10% בלבד מהיצוא מישראל), הוא אחד מאלה שצפויים להינזק. בארה"ב מצפים כי ישראל תצטרף לעיצומים על כלל ענפי הטכנולוגיה הרוסיים. ההשלכה הישירה היא על החברות הישראליות הפועלות במקביל ברוסיה ובארה"ב - ואלו מעדיפות שלא להסתבך עם ארה"ב ולכן הצטרפו עצמאית לעיצומים. ועם זאת, עדיין ישנן חברות שממשיכות בקשרי הסחר והשירותים על אף העיצומים. האמריקאים כבר פנו בהקשר זה לישראל בדרישה לקבל את עמדתה של ארה"ב בעניין עיצומי ההייטק.
תמונת המצב כרגע היא בעיקר של המתנה זהירה, ענפי הסחר העיקריים עם רוסיה עדיין לא נפגעו - אבל ההערכה היא כי ישראל לא תוכל להישאר אדישה להחרפת העיצומים.
"מקלט" לאוליגרכים
העיצומים האישיים נוגעים ישירות לאוליגרכים רוסיים שמקצתם פועלים בישראל באופן עמוק, כמו ויקטור וקסלברג, רומן אברמוביץ', פיטר אבן ומיכאל פרידמן. חלקם מחזיקים באזרחות ישראלית, וככאלה נכנסים ויוצאים בחופשיות לישראל וממנה, וגם על האחרים מחזיקי האזרחות הרוסית אין בשלב הזה הגבלות ישירות בישראל או שההגבלות האלו מינוריות. בהקשר זה יש לציין כי מוזיאון יד ושם הודיע על הקפאת ההסכם עם רומן אברמוביץ’, שאמור היה לתרום למוזיאון ולמכון הבינלאומי לחקר השואה עשרות מיליוני דולרים. בנוסף, ניתנה הנחיה לאפשר למטוסים פרטיים של אוליגרכים בלי אזרחות ישראלית חניה של 48 שעות בלבד בישראל.
לאוליגרכים לא מעטים קשר ישיר לפוליטיקאים ישראלים, ושר החוץ לפיד הזכיר זאת בישיבת ממשלה לפני שבועיים. בין השאר הוזכרו בעבר קשרים עסקיים בין בני גנץ שר הביטחון לויקטור וקסלברג, שהשקיע בין השאר בחברת המימד החמישי שבה היה מעורב גנץ. גם לשר האוצר אביגדור ליברמן, שר השיכון זאב אלקין, שר המשפטים גדעון סער ולאחרים קשרים עם אוליגרכים, אבל כרגע רובם לא ברשימת העיצומים.
הקשר של חברות ישראליות עם החברות העסקיות של האוליגרכים שברשימת העיצומים נמצא בבחינה יומיומית. אם תורחב רשימת האוליגרכים "המוקפאים" - הבעיה בישראל תתרחב גם היא. בהקשר הזה קיים גם ההיבט התדמיתי: ישראל ספגה ביקורת בעבר על הפיכתה במידה מסוימת למקלט לאוליגרכים הרוסים, ועל עצימת עין בזכות השקעותיהם ותרומותיהם. פרשת יד ושם לא סייעה לכך, ואם העיצומים על האוליגרכים יתמשכו וישראל תמשיך להגיב באיטיות, הביקורת העולמית תגבר.
גילוי מלא. לאחר בדיקה, רשימת האוליגרכים הרוסיים שהוטלו נגדם סנקציות עודכנה.