המפקח על הבנקים, יאיר אבידן בכנס הפינטק / צילום: שלומי מזרחי
רשות ניירות ערך והפיקוח על הבנקים בבנק ישראל קיימו היום (ג') כנס משותף להשקת רפורמת עולם פיננסי פתוח בישראל. הכנס מתקיים לקראת כניסתו לתוקף של חוק שירותי מידע פיננסי בחודשים הקרובים, המועד בו יוכלו חברות להציע שירותי מידע פיננסי לציבור הרחב.
חוק שירות מידע פיננסי, או בשמו הידוע כ"חוק הבנקאות הפתוחה", חוקק במסגרת חוק ההסדרים האחרון ופורסם בחודש נובמבר 2021, בדיוק שלוש שנים לאחר שבנק ישראל הכריז על הסטנדרט הנבחר כ"סטנדרט ברלין" לאימוץ חובה בישראל.
"פרויקט הבנקאות הפתוחה הוא פרויקט דגל של בנק ישראל בשנים האחרונות. לא ניתן להשתמש בסופרלטיב אחר. ממש פרויקט דגל", אמר המפקח על הבנקים, יאיר אבידן. "מדובר בחוק חשוב ביותר שיתרום רבות לחיזוק הצרכן ולהעברת הכוח אליו, לתחרות במערכת הפיננסית, לשקיפות אודות נכסי המידע של הלקוח, כמו גם, פוטנציאל משמעותי להגברת ההכלה הפיננסית וליצירת ערך רב לציבור.
"ההצלחה מחייבת את כל השחקנים במערכת, בין אם רגולטורים, מחוקקים, צרכני מידע ומקורות מידע, להירתם ולתרום את תרומתם להתפתחות הראויה והמתאימה של מערכת מורכבת זו. למרות שבמועד זה, עדיין אין זה ברור מהו שיווי המשקל אליו יתכנס האקו-סיסטם, ברור לחלוטין שללא פעילותם הברוכה של כלל השחקנים לא נגיע לשיווי משקל טוב, מתפתח ובר-קיימא", ציין המפקח.
לדבריו, לולא התחילו בבנק ישראל בתהליך שלוש שנים קודם לחוק ההסדרים האחרון שקבע מועדים חדשים לקידום החוק, המצב היה שונה. "לא היינו עומדים כאן היום כאשר שיתוף המידע על סמך סטנדרט אחיד ובינלאומי הוא כבר עובדה מוגמרת ומיושם הלכה למעשה. להערכתי, בהיערכות המוקדמת שלנו אפשרנו את יישום הרפורמה כאן ועכשיו, שנים לפני שהייתה מיושמת לו כל התהליך היה מתחיל בחודש נובמבר האחרון", אמר.
בפיקוח צופים: נקודת המפנה תתרחש בדצמבר 2023
אבידן סקר את התקדמות הרפורמה שהחלה בעלייה הראשונה לאוויר של סל המידע הראשון, מידע אודות יתרת ותנועות בחשבון העו"ש, באפריל 2021. נציין כי לא כל המידע משותף על ידי כל השחקנים, גם כשנה לאחר מכן, והמפקח עצמו מודה בקשיים. "היו בהחלט ימים מורכבים ערב העלייה לאוויר. ימים מורכבים בעיקר כנגזרת של העדר חקיקה. אינני יודע אם להמליץ אם לאו לצאת באסדרה ללא או לפני חקיקה. הניהול המקבילי בשילוב עם אי-ודאות גבוהה, יש בו בכדי לפגוע לעיתים בחדוות העשייה, אך יש במהלכים שמחוץ לקופסא, להביא להשגת יעדים. בפרספקטיבה של כשנה, אני מאוד שמח שעלינו כפי שעלינו. ציפינו מראש שתהליך העלייה לאוויר עם הסל הראשון, יהווה מעין פיילוט שיסייע לבחון ולראות את 'זרימת המים בצנרת'. כפי שצפינו היו, ובמידה מסוימת עדיין ישנם, חבלי לידה מסוימים. חלק מאותם קשיים הינם טבעיים לחלוטין, אך את חלקם בהחלט ניתן היה למנוע באמצעות תהליכי ליווי, פיתוח ובקרה טובים יותר. ראוי לציין, כי ראינו תופעה זו גם במדינות אחרות שיישמו בנקאות פתוחה, כמו גם, בפרויקטים משמעותיים שמערבים גורמים רבים ומערכות מגוונות ומורכבות", הסביר המפקח על הבנקים.
בפיקוח על הבנקים צופים כי נקודת המפנה תתרחש בדצמבר 2023, אז צפויים כל סלי המידע להיכנס לתוקף ביחס לכלל הלקוחות והתאגידים. "זה בוודאי יהיה יום חג גדול, שאני מצפה לו בקוצר רוח, אך בהחלט לא סופה של הדרך. זהו עדין רק שלב בדרך של התפתחות השוק למציאת נקודת שיווי המשקל הנכונה, הגם שאפשרי, שזו תהיה דינמית ותשתנה עם ההתפתחות של המערכת, הרכב השחקנים, שיתופי פעולה ועוד", אמר אבידן.
רפורמת הבנקאות הפתוחה תזוהה עם המותג "פלוס"
יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, אמרה בכנס כי הדרך להגברת התחרות היא העברת השליטה והניהול על המידע לידי הצרכן שהוא הבעלים החוקי והטבעי של המידע שלו. "כולנו מבינים שהמלחמה בעולם התאגידי החדש היא על הדאטה. הרפורמה מכניסה למעשה לראשונה את רעיון הכלכלה השיתופית לשוק הפיננסי באופן שהנכס הפרטי שלנו - המידע הפיננסי שלנו - שעד היום לא נחשב לנכס מניב, הופך בהסכמת הלקוח להיות כזה, לכל מי שיעשה בו שימוש במטרה להציע לנו שירות או מוצר טוב יותר", ציינה גואטה.
"לא הסתרתי זאת בעבר, וחשוב לי להניח את הדברים על השולחן גם כיום - החוק מייצר אתגר עסקי משמעותי לאחד הסקטורים החזקים במשק - הבנקים. בהיבט זה אני אומרת היום, הצלחת הרפורמה היא ערך משקי ולאומי, אך ברמת הבנקים היא ערך קיומי - תחרות תטיב אתכם, וברוח החג - תחבקו את הרפורמה, לא משנאת המן אלא מאהבת מרדכי. הרפורמה תחזק אתכם ותכין אתכם לעולם של מחר בו חברות טכנולוגיה ענקיות, שהציבור נותן בהן אמון רב, ירצו להמיר אמון זה באמון לצורך מתן שירותים פיננסיים", היא הוסיפה.
היא שלחה מסר לפעילים בשוק, וציינה כי פעילות לא אחראית, עלולה להכתים סקטור שלם. "לכן על כל השחקנים, ועלינו הרגולטורים, ישנה אחריות כבדה לשמור על השוק החדש כאחראי, אמין ותחרותי. אני רוצה לחשוף בפניכם, לראשונה, כי הרפורמה והקמפיין, יזוהו עם המותג שיקרא פלוס. המשמעות הגלומה בפלוס היא - להיפתח ליותר אפשרויות - ולהרוויח יותר הזדמנויות. ההצלחה של הרפורמה תובטח על ידי שילוב ידיים, בין הרגולטורים לבין עצמם, ובין הרגולטורים והתעשייה - הן הבנקאית-מסורתית והן תעשיית הפינטק החדשנית ופורצת הדרך אשר צומחת פה ומעוניינת לתת ערך גם לציבור הלקוחות בישראל", אמרה גואטה.
סקר באגליה: 64% הגדילו חיסכון בעקבות שימוש בשירותי פינטק
במהלך הכנס הציגה מנהלת מערך שירותי מידע פיננסי ורישוי ברשות ניירות ערך, רו"ח אורלי קורן, את הליך הרישוי שמובילה הרשות לצורך קבלת רישיון לאספקת שירותי מידע לציבור. "באירופה חייבו הנגשת מידע רק על חשבונות התשלום. אנחנו הרחבנו את תכולת החוק ואפשרנו סלי מידע נוספים מעבר לחשבונות העובר ושב, כמו מידע על פעילות כרטיס אשראי, פיקדונות וניירות ערך. כמו כן, הרחבנו גם את סוגי מקורות המידע - כך יצטרפו לבנקים ולחברות כרטיסי אשראי, גם כל נותני אשראי החוץ בנקאיים", הסבירה קורן.
בכנס הוצג סקר שביצעה הרשות להטמעת הבנקאות הפתוחה באנגליה ( The Open Banking Implementation Entity - (OBIE, ממנו אפשר לראות כי 55% מהציבור שעושה שימוש בשירותי פינטק דיווח על הפחתת הוצאות ועמלות, 62% דיווחו על מניעה של הוצאות לא נחוצות, 75% דיווחו על שיפור בניהול ההוצאות, 22% דיווחו על חיסכון ראשון אי פעם אודות לאפליקציה ו-64% דיווחו על הגדלת החיסכון.