סופרמרקט במוסקבה. מחסור חמור במוצרי יסוד / צילום: Shutterstock, Sergey Bezgodov
למרות האיומים לשלם את חובותיה ברובלים בלבד, העבירה ממשלת רוסיה בימים האחרונים תשלומים בדולרים כריבית על אגרות החוב הממשלתיות שלה.
מדובר בסדרת תשלומים קטנה יחסית, בשווי 117 מיליון דולר, המהווים את התשואה הנדרשת על אג"חים לטווח קצר. התשלום, שלפי גופי הסליקה המעורבים בוצע במועד, מאותת כי רוסיה מעוניינת בשלב הנוכחי להימנע מהגדרתה כמדינה בחדלות פירעון. לתשלום קדמה אזהרה מצד סוכנויות דירוג כמו "פיץ’" ו"סטנדרד-אנד-פורס", לפיה כל תשלום רוסי ברובלים ייחשב כאילו המדינה אינה עומדת בהחזר חובותיה והיא תוגדר כפושטת רגל, לראשונה מאז 1998.
חשש ריאלי שרוסיה לא תעמוד בחובותיה
מתוך 15 סדרות האג"ח הקיימות של ממשלת רוסיה בדולרים או באירו, רק שש מכילות פסקה משפטית המאפשרת תשלום, במקרים מסוימים, ברובלים, ולא במטבע הערך של הנייר. בשלושת השבועות האחרונים מאז פתחה רוסיה במלחמה נגד אוקראינה, הידרדרו אגרות החוב הרוסיות לדירוג הנמוך ביותר בקטגוריית ה"זבל" של הסוכנויות, ואיבדו יותר מ-80% מערכן, בשל חשש ריאלי כי רוסיה לא תעמוד בהחזר חובותיה.
החששות לובו על ידי כך ששר האוצר הרוסי, אנטון סילואנוב, הבהיר בראיונות בימים האחרונים כי הממשלה מתכוונת לשמור את עתודות המט"ח המצומצמות יחסית שבידיה - מה שלא נחסם והוצא-משימוש על ידי הסנקציות הבינלאומיות - כדי להמשיך ביבוא קריטי כמו תרופות וטכנולוגיה. הוא אמר כי "הגיוני לגמרי" שרוסיה תשלם את התשואה על אגרות החוב ברובלים, לפי השער הממשלתי שנקבע להם, אחרי שהמסחר החופשי בשוק הופסק יום לאחר תחילת המלחמה וטרם חודש. הוא אף הוסיף כי כל הכרזה על חדלות-פירעון תהיה בגדר "פשיטת רגל טכנית" בלבד.
אך נכון לעכשיו, נראה כי הממשלה הרוסית החליטה להימנע מהגדרה זו. התשובה לשאלה עד כמה תמשיך ותהיה מחויבת לכך תימדד במספר השבועות הקרובים: לפי חישובי סוכנות הידיעות "בלומברג", רוסיה אמורה לשלם כחצי מיליארד דולר כריבית על החוב הלאומי שלה בשלושת החודשים הקרובים. בנוסף, התשלום הרוסי בימים האחרונים נעשה באמצעות מערכות הסליקה שאמורות להמשיך ולתפקד רק עד סוף אפריל, בשל הסנקציות הבינלאומיות. לאחר מכן לא ברור כיצד ייעשו התשלומים, והחשש מפשיטת רגל כללית יילך וייגבר.
כלכלנים חלוקים לגבי ההשפעות של התממשות תסריט בו רוסיה תגיע לפשיטת רגל. יושבת הראש של קרן המטבע הבינלאומית, קריסטלינה גאורגייבה, העריכה את החשיפה הגלובלית של בנקים וממשלות לחוב רוסי בכ-120 מיליון דולר, ואמרה כי סכום זה אינו מהווה "סיכון מערכתי" לכלכלה הגלובלית.
אחרים העריכו כי אובדן חוב זה יכול לגרור תהליך שרשרת שיהיה דומה לסיכון לפשיטת רגל בו ניצבו מדינות דרום אירופה, כמו יוון ופורטוגל, בעקבות משבר האשראי העולמי של 2008.
הבנק המרכזי מנסה לשדר תמונה אופטימית
מתוך רוסיה עצמה הולכים וזורמים הדיווחים על שיבושים קשים באספקת מוצרים מחו"ל ועליות מחירים דרמטיות. נראה כי ההפתעה הרוסית מהסנקציות כוללת בעיקר את האיסור המערבי על ניהול עסקים עם הבנק המרכזי של המדינה, שלמעשה עיקרו את היכולת ההיפותטית שלה להתגונן מפני סנקציות.
יותר ממחצית מה"מבצר הפיננסי" שהקימה ממשלת רוסיה - אחזקות זהב ודולרים, אירו, יין וליש"ט - למעשה מוקפאים ואינם ניתנים להפשרה או להחלפה ברובלים. לרשות הממשלה עומד השיעור הלא-ידוע שמוחזק ביואן הסיני, אחזקות זהב הנקובות במטבע הסיני, וגם הכנסות המט"ח האדירות המגיעות מדי יום מיצוא אנרגיה לאיחוד האירופי (בין 500 ל-700 מיליון אירו ביום, תלוי במחירים).
כתוצאה מכך, הממשלה הרוסית הטילה הגבלות מט"ח חמורות למי שעוזב את רוסיה, והבנקים אינם מציעים המרה חופשית בתוך המדינה. לפי הדיווחים מרוסיה, גובר המסחר בזהב כסחורה המחליפה את המטבע המקומי.
הבנק המרכזי העלה את הריבית בין-לילה ל-20%, ובימים האחרונים הוא אף שיבח את הצעד ככזה המגן על הכלכלה הרוסית. הצמרת הרוסית, כולל הנשיא ולדימיר פוטין, מודים באופן פומבי בקשיים שהסנקציות גורמות, אולם פוטין אמר כי "בטווח הארוך לרוסיה יש את כל היכולת להתמודד עם הצרכים". הוא הודיע גם על העלאה קרובה בפנסיות ובתשלומים לעובדי ציבור כדי להתמודד עם עליית המחירים, שהגיעה ליותר מ-20% לפי הערכות שונות.
אחרי שחלק גדול מכלי התקשורת הזרים נאלצו לעזוב את רוסיה בשל החוקים החדשים האוסרים להגדיר את הנעשה באוקראינה כמלחמה ולדווח על הנעשה באופן אובייקטיבי - הרשתות החברתיות הפכו למקור מידע. מתיעוד שעלה בהן, ניתן לראות תורי ענק לסוכר בערים שונות ברוסיה. כמה קטעי וידיאו מראים מאבק של קונים על חבילות סוכר בסופרמרקטים. דובר הקרמלין אמר בסוף השבוע כי אין כל מחסור אמיתי - רוסיה היא יצואנית סוכר - וכי מדובר בהתנפלות מיותרת על סחורה.
"אין כל סיבה לרוסים להתנפל על החנויות ולקנות כמויות של כוסמת, סוכר ונייר טואלט", אמר דמטירי פסקוב. לפי הנתונים הרשמיים של הלמ"ס הרוסי, שצוטטו באתר "מוסקבה טיימס", מחיר הסוכר עלה במדינה ב-15% בשבועיים האחרונים, ומתלווה לעליית מחירים כללית.
הבנק המרכזי הרוסי ניסה לשדר תמונה אופטימית של הבאות בימים האחרונים, והעריך כי המדינה תוכל לחזור לזמנים שבהם סיפקה את צרכיה בעצמה.
"הכלכלה הרוסית נכנסת לשלב של טרנספורמציה מבנית בקנה מדה רחב, שתלווה על ידי עלייה זמנית - אך בלתי נמנעת - באינפלציה, הנובעת בעיקר בשל התאמות מחירים בתחום המזון והשירותים", הודיע. רוסיה השעתה יצוא דשנים, הפחיתה משמעותית יצוא חיטה ודגנים אחרים ומקדמת סחר רב יותר עם הודו, סין ובלארוס.
מקווים שהסנקציות יפעילו לחץ על פוטין
מדינות המערב מקוות כי הסנקציות הכלכליות ישמשו כמנוף לחץ על נשיא רוסיה פוטין לחתור להסכם שיסיים את הלחימה. "אנו מקווים כי הסנקציות יכריחו אותו לשנות את תוכניותיו", אמר בסוף השבוע דובר ממשלת צרפת.
עם זאת, בשלב הנוכחי לא ברור מה יהיה תוקפן של הסנקציות, ואם הן כלל נכללות במשא ומתן על סיום הלחימה. בנוסף לצעדים הממשלתיים של קואליציה הולכת וגוברת של מדינות במערב, המגזר העסקי הגלובלי מושך במהירות את השקעותיו ברוסיה ומחסל את פעילותו.
ראש ממשלת בריטניה בוריס ג’ונסון אמר ביממה האחרונה כי הוא פוסל אפשרות של חזרה ל"עסקים כרגיל" עם רוסיה אחרי המלחמה הנוכחית. "זה יהיה לחזור על הטעות שעשינו ב-2014 (אחרי סיפוח קרים, א"א)", אמר.