מלון המלך שלמה אילת. את הנזק התדמיתי שעשוי היה להיגרם לישרוטל אם הדיבידנד היה מחולק בטווח הארוך קשה להעריך / צילום: בר - אל
הפתיחה המחודשת של המשק הישראלי במחצית השנייה של 2021 הובילה להתאוששות של חברות המלונאות המקומיות, ולצמיחה בפעילותן בהשוואה לשנת הסגרים של 2020. חלקן זכו כבר בשנה החולפת לנפץ את שיאי 2019, בעוד שאחרות ינסו לעשות זאת בשנת 2022, אשר מתיימרת לפי שעה לייצג את החזרה לשגרה של המגזר כולו.
מנתונים שפרסמו שלוש חברות המלונות הגדולות בישראל, פתאל החזקות, ישרוטל ומלונות דן, עולה כי כל השלוש הציגו צמיחה בהכנסות ב-2021. שתיים מהן, ישרוטל ודן, חזרו לרווחיות בשנה החולפת, בזכות החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי, שמתאפיין בביקושים ערים ובמחיר גבוה שמשלמים הנופשים המקומיים, בצל מגבלות התעופה שפגעו בתחרות מצד מלונות בחו"ל. החברה השלישית, פתאל, מקווה לעשות זאת במהלך השנה הנוכחית, בזכות החזרה לשגרה גם באירופה.
הגדילה לעשות ישרוטל, שהציגה בשנה החולפת תוצאות שיא, וזאת למרות הסגר שהוטל בין דצמבר 2020 לפברואר 2021. לדברי החברה, היא רשמה "תוצאות יוצאות דופן, שמקורן בביקושים גבוהים מצד התייר הישראלי, הנובעים הן מהאיכות הגבוהה של מלונות הרשת והן מרמת השירות הגבוהה המוצעת בהם". עוד מציינת החברה, כי תוצאות הפעילות ב-2021 "מלמדות על יכולתה להתאים עצמה במהירות לתנאים המשתנים, וכי היא אף עתידה לצאת ממשבר הקורונה איתנה יותר עם סיומו המיוחל".
ישרוטל: אילת אחראית ל-61% מרווח ה-EBITDAR
ישרוטל, שבשליטת משפחת לואיס, נסחרת בבורסה לפי שווי של 6 מיליארד שקל. החברה עוסקת בניהול והפעלה של רשת בתי מלון בישראל, ומחזיקה ו/או מנהלת 21 בתי מלון בישראל, מתוכם שמונה באילת והשאר באזורים שונים בארץ. במלונות ישרוטל 4,614 חדרים בסך הכול, מתוכם 3,735 בבעלותה (המלאה או החלקית), והיתרה בניהולה.
נכון להיום כל מלונות ישרוטל פתוחים וחלים עליהם מגבלות רגולטוריות לא מהותיות. הסרת המגבלות על יציאת ישראלים לחו"ל עשויה להגדיל את התחרות למלונות המקומיים בשנה הנוכחית, אולם מנגד צופה ישרוטל גידול הדרגתי בתיירות הנכנסת ב-2022.
את 2021 סיימה ישרוטל עם הכנסות של 1.6 מיליארד שקל, המשקפות צמיחה של 116% לעומת 2020 ושל 10% לעומת 2019. הכנסות הרשת מפעילות המלונאות (שירותי אירוח ואחרות) הסתכמו ב-2021 ב-1.58 מיליארד שקל, לעומת 744 מיליון שקל ב-2020 ו-1.46 מיליארד שקל ב-2019.
לדברי הרשת, היא מחזיקה בנתח של 22% משוק המלונאות הישראלי, והיא נהנתה ב-2021 משיעור תפוסה ממוצע של 66%, לעומת ממוצע ארצי של 39% בלבד. לישרוטל כאמור פריסה רחבה באילת, אשר נהנתה אשתקד משיעורי תפוסה גבוהים יותר מאשר כלל המלונות בישראל.
בשנת 2021 הציגה הפעילות המלונאית רווח תפעולי לפני הוצאות פחת, הפחתות, אחרות ושכירות (EBITDAR) של 493 מיליון שקל, המשקף צמיחה של 369% לעומת 2020 ו-38% לעומת 2019.
לדברי החברה, הפעילות באילת הייתה אחראית ל-61% מסך ה-EBITDAR. הרווח הנקי לבעלי מניות ישרוטל הסתכם ב-2021 ב-250 מיליון שקל, לעומת הפסד של 25 מיליון שקל ב-2020 ורווח נקי של 142 מיליון שקל ב-2019.
מנכ"ל ישרוטל, ליאור רביב, זכה בשנת 2021 לחבילת תגמולים בשווי כולל של 8 מיליון שקל, מחציתה בגין מענק וכ-1 מיליון שקל מתוכה בתגמול הוני.
מלונות דן: פערי רווחיות בין אזורים שונים
רשת מלונות דן, שבשליטת משפחת פדרמן, נסחרת בבורסה לפי שווי של 3.4 מיליארד שקל. הרשת הציגה בשנת 2021 הכנסות של 971 מיליון שקל, המשקפות צמיחה של 30% לעומת 2020, אולם ירידה של 35% בהשוואה ל-2019. את הפעילות המלונאית מודדת הרשת לפי הרווח התפעולי לפני פחת ומימון (EBITDA), שהסתכם ב-2021 ב-96 מיליון שקל, לעומת 23.3 מיליון שקל ב-2020 ו-294.1 מיליון שקל ב-2019.
בין השאר חושפים נתוני החברה את פערי הרווחיות שנרשמו בשנה החולפת בין האזורים השונים בישראל. כך למשל הניבה הפעילות באילת ב-2021 EBITDA של 82.5 מיליון שקל, בעוד שהפעילות בת"א ובירושלים הניבו יחדיו הפסד תפעולי לפני פחת ומימון של 31.4 מיליון שקל.
בשורה התחתונה רשמה רשת מלונות דן רווח נקי של 18 מיליון שקל בשנת 2021, לעומת הפסד של 129 מיליון שקל ב-2020 ורווח נקי של 119 מיליון שקל ב-2019. הרשת מנהלת כיום 18 מלונות, מתוכם 17 בישראל ואחד נוסף בעיר בנגלור שבהודו. מצבת החדרים של החברה עומדת על 4,597, מתוכם 226 בהודו והשאר בישראל.
נכון להיום פתוחים מלונות הרשת לקהל הרחב, למעט מלון המעיין בנצרת. כמו כן, מלון דן פנורמה משמש לשיכון חולי ומבודדי קורונה, ובימים אלה הוא משמש גם כחלופת מגורים לעולים חדשים המגיעים מאוקראינה. מנכ"ל החברה, רונן ניסנבאום, שפרש מתפקידו בינואר האחרון, זכה ב-2021 לשכר שנתי של 1.6 מיליון שקל.
פתאל: פחות חשיפה לישראל, יותר פגיעה בתוצאות
הרשת השלישית והגדולה מכולן היא פתאל החזקות, שבשליטת דוד פתאל. לפתאל פעילות בישראל ובמדינות אירופה, הכוללת החזקה, שכירות וניהול של 227 מלונות (מתוכם 195 מלונות פעילים והיתר בהקמה או בשלב הסכמי הניהול), הכוללים כ-43 אלף חדרים, מתוכם כ-18 אלף חדרים במלונות שבבעלותה (מלאה או חלקית) ועוד 25 אלף במלונות שהחברה שוכרת או מנהלת.
פעילותה של פתאל מתפרסת על פני 19 מדינות, וחלקה של ישראל עומד על 57 מלונות, הכוללים 9,962 חדרים (23% מסך חדרי המלון ברשת), כך שהיא חשופה פחות למצב בישראל, בהשוואה לישרוטל ולדן. ב-2021 היה בכך כדי לפגוע בתוצאות הכספיות של פתאל, כאשר ההכנסות והרווחים מפעילות המלונות בישראל צמחו בשיעורים חדים יותר בהשוואה לשיעורי הצמיחה שנרשמו במלונות הרשת באירופה.
את 2021 סיימה פתאל עם הפסד לבעלי המניות של 226 מיליון שקל, המשקף שיפור משמעותי ביחס להפסד ענק של 1.31 מיליארד שקל, שאותו רשמה החברה ב-2020. בשנת 2019, אגב, רשמה פתאל רווח נקי לבעלי המניות של 38 מיליון שקל.
עוד מציינת החברה בדוחותיה, כי במהלך 2021 היא קיבלה סיוע ממשלתי בארץ ובאירופה בהיקף של 560 מיליון שקל, מתוכו מענקים באירופה בהיקף של כ-420 מיליון שקל. בנוסף, קיבלה החברה ב-2021 ויתור על דמי שכירות בהיקף 178 מיליון שקל, וכלל פעולות אלו הביאו לקיטון משמעותי בהיקף ההוצאות השוטפות, באופן שהיה בו כדי להפחית במידה מסוימת את ההשפעה הישירה של הקיטון המשמעותי בהכנסות (ביחס ל-2019).
הכנסות פתאל משירותי אירוח ואחרות הסתכמו ב-2021 ב-3.04 מיליארד שקל, ושיקפו צמיחה של 60% לעומת 2020, אולם ירידה של 43% לעומת 2019. עיקר השינוי בין 2021 ל-2020 נבע מפתיחת המשק הישראלי לפעילות בחודש פברואר 2021, לצד התאוששות באירופה (כולל בריטניה ואירלנד) בעיקר במהלך הרבעון השלישי של 2021. בניכוי הוצאות שכירות בתי מלון, הסתכם ה-EBITDAR של פתאל ב-2021 ב-1.22 מיליארד שקל, לעומת 240 מיליון שקל ב-2020 ו-1.84 מיליארד שקל ב-2019.
פתאל נסחרת כיום בבורסה לפי שווי של 7.4 מיליארד שקל, לאחר שכבר החזירה את מרבית הירידה שרשמה ב-2020. בעל השליטה דוד פתאל מכהן כיום בתפקידי יו"ר ומנכ"ל החברה. ב-2021 הוא זכה לחבילת תגמולים בשווי של 8.8 מיליון שקל, והוא מחזיק כ-56% ממניות החברה בשווי של 4.1 מיליארד שקל.