הרווארד בגלובס. יש מיתוס שלפיו עסק משפחתי לא שורד יותר מ–3 דורות. מה אומרים המחקרים? / צילום: Shutterstock
אם אתם חובבי הסדרה "יורשים" של HBO או עוקבים אחרי כתבות, חדשות ומדורי הרכילות העוסקים בקונפליקטים המתחוללים באופן פומבי ותמידי בין כמה מהעסקים המשפחתיים הבולטים ביותר בעולם, תוכלו להניח מן הסתם שעסקים משפחתיים שבריריים יותר מאשר צורות אחרות של ארגון. אכן, זו התפיסה המקובלת: מאמרים או נאומים רבים על עסקים משפחתיים כיום כוללים התייחסות ל"כלל שלושת הדורות", שאומר שרובם אינם שורדים מעבר לכך.
אבל האמת היא שתפיסה הזו אינה נכונה. הנתונים מצביעים על כך שעסקים משפחתיים מחזיקים בממוצע מעמד הרבה יותר זמן מאשר חברות טיפוסיות. למעשה, כיום הם שולטים ברוב הרשימות של החברות הוותיקות ביותר בעולם, ונטועים היטב במקומם כדי להישאר תחרותיים בכלכלת המאה ה-21.
מה אומרים ממצאי הבורסה
אז מאיפה הגיע הרעיון הזה של שלושה דורות? ממחקר יחיד משנות ה-80 של מפעלים באילינוי. החוקרים לקחו מדגם של חברות וניסו להבין מי מהן עדיין פעלו בתקופה שבה חקרו. לאחר מכן הם קיבצו את החברות לגושים בני שלושים שנה, המייצגים בערך דורות. רק שליש מהעסקים המשפחתיים במחקר זה עברו את הדור השני, ורק 13% עברו את הדור השלישי. כמה הערות על המחקר הזה:
ראשית, ממצאי הליבה שלו לעתים קרובות מתוארים בצורה שגויה. רבים מתארים את התוצאות כך שרק שליש מהעסקים המשפחתיים מגיעים לדור השני. אבל המחקר למעשה אומר ששליש מצליחים לעבור את סוף הדור השני, או שישים שנה. זה הבדל של שלושים שנה באורך החיים העסקי.
שנית, המחקר לא בחן את החברות המשפחתיות בהשוואה לסוגים אחרים של חברות. מחקר של 25 אלף חברות נסחרות בבורסה מ-1950 עד 2009 מצא שבממוצע הן התקיימו כ-15 שנה, שזה אפילו לא לאורך דור אחד. בנוסף, הקדנציות במדד S&P500 הלכו והתקצרו. חברה ממוצעת שהצטרפה למדד ב-1958 תישאר שם 61 שנים. עד 2012, הכהונה הממוצעת ירדה ל-18.
לבסוף, המחקר אינו מספק שום תובנה לגבי השאלה מדוע חלק מהעסקים נעלמו. סכסוכים משפחתיים ובעיות עסקיות ודאי פוגעות בחלקם, אבל במקרים אחרים יכול להיות שהבעלים פשוט מכרו את העסק שלהם ופתחו עסק חדש. זה רחוק מכישלון.
המיתוס של שלושת הדורות כל כך נפוץ עד שהוא יכול להפוך לנבואה המגשימה את עצמה עבור עסקים משפחתיים המאמינים שסיכויי ההצלחה ארוכי הטווח עומדים נגדם. זה מה שכמעט קרה למשפחה עסקית מצליחה אחת שייעצנו לה, שנאמר לה על ידי חבר דירקטוריון עצמאי שכדי להבטיח שהעסק ישרוד, עדיף להם שלא להעביר אותו לידי הדור הבא. עצתו של חבר ההנהלה גרמה להם להאמין שעליהם לבחור בין שרידות החברה להישארותה במשפחה. עם זאת, הם חשו שהבחירה או-או אינה נכונה, ולכן החליטו לתת צ'אנס להמשך הבעלות המשפחתית. זה התגלה כצעד נבון: העברת הבעלות לדור הבא הייתה מוצלחת, והעסק משגשג בעזרת מנהלים לא משפחתיים שמגשרים על הפער בין הבעלים הפורשים ליורשיהם.
לחשוב בדורות, לא ברבעונים
אז האם יש משהו במיתוס של שלושת הדורות? אין ספק שמשפחות מסוימות עוברות משפל לגאות וחוזר חלילה, אבל לרוב, מתברר, זה לא קורה. אלו המטפסות לראש סולם העושר נוטות להישאר שם זמן רב. זה מה שמצא גרגורי קלארק, כלכלן מאוניברסיטת קליפורניה, דייוויס, כשערך מחקר מקיף על ניידות חברתית לאורך דורות: משפחות עשירות בדרך כלל נשארות עשירות ומשפחות עניות נשארות עניות. בסופו של דבר יש רגרסיה לממוצע, הוא כתב, אבל "התהליך יכול להימשך 10 עד 15 דורות (300 עד 450 שנים)".
אורך החיים של עסקים משפחתיים חשוב לא רק לבעליהם אלא גם לכלכלה. לפי הלשכה האמריקאית למפקד האוכלוסין, עסקים משפחתיים - חברות שבהן שני בני משפחה או יותר הם בעלי שליטה - מייצגים כ-90% מהעסקים האמריקאים. אלה מהווים מחצית מהתעסוקה של המדינה ומחצית מהתוצר הלאומי הגולמי של ארה"ב.
האם עסקים משפחתיים יכולים להמשיך להיות מקור התעסוקה הדומיננטי ברמה הלאומית והעולמית בטווח הארוך? התשובה היא כן. הסיבה לכך היא שבמקום להיות אובססיביים לגבי עמידה ביעדי רווח רבעוניים, כמו חברות ציבוריות, עסקים משפחתיים נוטים לחשוב במונחים של דורות, מה שמאפשר להם לנקוט פעולות שמעמידות אותם בפוזיציה טובה יותר לעבור את הזמנים הקשים.
בהשוואה לחברות באחזקה ציבורית רחבה, עסקים משפחתיים נוטים דווקא לשגשג בזמנים קשים. המגפה סיפקה הוכחות לכך. למרות שעסקים מעטים היו חסינים בפני האתגרים, במחקרים רבים התגלה כי חברות משפחתיות הן מעסיקות וחברות קהילה טובות יותר ממקבילותיהן.