גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זה לא רק כסף: סוד ההצלחה של מארוול ו"מלחמת הכוכבים"

הפקות הענק הקולנועיות הנוצצות של השנים האחרונות הן מכונות משומנות להדפסה של עשרות מיליארדי דולרים, וזה עוד לפני שכוללים את תעשיות המרצ'נדייז ופארקי השעשועים שקמו סביבן ● אבל הסיבות האמיתיות לפופולריות העצומה שלהן הן הרבה יותר שורשיות - ומגיעות אפילו עד לסיפורי התנ"ך

סוד ההצלחה של מארוול ו"מלחמת הכוכבים" לא בהכרח קשור לכסף / צילום: דיסני + ישראל, באדיבות yes
סוד ההצלחה של מארוול ו"מלחמת הכוכבים" לא בהכרח קשור לכסף / צילום: דיסני + ישראל, באדיבות yes


הכתבה הוקלטה בספרייה המרכזית לעוורים ולבעלי לקויות קריאה

 

אם צפיתם השנה בסרט הוליוודי גדול או בסדרת טלוויזיה מדוברת במיוחד, רוב הסיכויים שנתקלתם שם בכמה דמויות שאתם כבר מכירים. במאי יצא הסרט "דוקטור סטריינג' בממדי הטירוף", שבו גיבור הסרט "דוקטור סטריינג'" מ-2016 מתמודד מול הדמות המרושעת וונדה, שנראתה לאחרונה בסדרת הטלוויזיה "וונדה-ויז'ן" שיצאה בשנה שעברה. ביולי עלה לאקרנים "ת'ור: אהבה ורעם", שבו ממשיך סיפורו של האל הנורדי מהסרט "ת'ור: ראגנארוק" מ-2017. בנובמבר צפוי לעלות סרט חדש בסדרת "הפנתר השחור", המשך לזה שיצא ב-2018. וזה רק היקום הקולנועי של מארוול.

אם אתם פחות בקטע של גיבורי-על וקומיקס, אולי צפיתם ב"חיות הפלא: הסודות של דמבלדור", על הרפתקאותיו של קוסם צעיר שהקוראים פגשו לראשונה בשנות התשעים כמנהל המיתולוגי, הנערץ והקשיש של בית הספר הוגוורטס בסדרת ספרי הארי פוטר - שהפכה גם לסדרת סרטים מצליחה.

ואם אתם יותר אנשים של מלחמת הכוכבים, בטח צפיתם לאחרונה במיני-סדרה החדשה "אובי-וואן קנובי", שמחזירה למסך את יואן מקגרגור כמי שגילם את הדמות בטרילוגיית הסרטים השנייה של הפרנצ'ייז בין השנים 1999-2005, וירש את התפקיד מאלק גינס שהחזיק בו בטרילוגיה המקורית.

ההצלחה האדירה של מה שמכונה יקומים נרטיביים כמו מלחמת הכוכבים, מארוול והארי פוטר מוסברת בדרך כלל במונחים עסקיים - זו הדרך של האולפנים הגדולים לסחוט עוד ועוד רווחי עתק מפיסות קניין רוחני יקרות ערך. סרטי מארוול הכניסו עד כה 22 מיליארד דולר, זיכיון מלחמת הכוכבים הכניס 11 מיליארד דולר וזה של הארי פוטר - 9 מיליארד דולר - לפי נתוני 2021 של Comscore. וזה עוד לפני צעצועים, משחקי וידאו ופארקי שעשועים.

 

זה לא רק כסף

השאלה המעניינת יותר היא לא מדוע האולפנים כה להוטים להמשיך לספק לנו תוכן מאותם זיכיונות, אלא מדוע הביקוש אינו יודע שובע. למה הקהל נוהר לסרטי מלחמת הכוכבים כבר ארבעה עשורים, ומה מושך אותו לסרט ה-20 ומשהו של מארוול?

אחת התשובות עשויה להיות כי בעוד שיקומים נרטיביים נראים לנו כמו המצאה של המאה ה-21, הם למעשה מייצגים אופן עתיק וראשוני בהרבה של סיפור - בדומה למיתוסים ולסיפורי עם שהיו נהוגים בעבר. סט של חומרים שניתן לעשות בהם שימוש חוזר למטרות שונות, שמשלבים מוכר וחדש: אנחנו גם מגיעים אליהם עם ידע בסיסי וגם מחכים להיות מופתעים.

היקומים הנרטיביים של היום דומים למיתוסים גם בכך שהם מפגישים אותנו עם שאלות יסוד של החיים האנושיים, כמו האם נולדתי למטרה כלשהי, ואם כן, איך אדע מהי? למה יש רוע בעולם? האם יש רעיונות ששווה למות בשבילם? מסורתית, אנשים פנו לסיפורים דתיים ופטריוטיים כדי לענות על שאלות כאלה. אבל באמריקה ובאזורים אחרים של העולם במאה ה-21, נרטיבים כאלה כבר לא מאחדים את הציבור, אלא נוטים יותר לעורר חשד ופילוג. כאן נכנסת התרבות הפופולרית לתמונה, שמציעה מיתוסים חדשים ונגישים יותר.

קללת ההמשכונים

בהוליווד תמיד אהבו סרטי המשך, אפילו שלאורך השנים הם לרוב הצליחו פחות מהמקוריים. כבר ב-1915 יצא שובר הקופות "הולדתה של אומה", אפוס גזעני על תנועת הקו קלוקס קלאן, ורק שנה לאחר מכן זכה לסרט המשך שניסה לרכוב על גלי ההצלחה - "נפילתה של אומה". אלא שבחלוף השנים "נפילה" נשכח כמעט לחלוטין מהזיכרון הקולקטיבי, ואילו "הולדת" עדיין נחשב לאבן דרך בהתפתחות הקולנועית. כבר אז הונחו היסודות למסורת שלפיה סרטי המשך לא זוכים לכבוד ולהערכה שקיבלו קודמיהם.

ב-2011 פורסם בבלוג בשם BoxOfficeQuant פוסט שהפך ויראלי, ובו "מפת המשכים" - מעין תרשים ענק ששרטט את המוניטין של עשרות סרטי המשך בהתבסס על דירוגי הקהל של אתר Rotten Tomatoes. התמונה שעלתה ממנו ברורה - רק קומץ מסרטי ההמשך נחשבים לטובים יותר מהמקור, ואילו הרוב המכריע נחשבים גרועים יותר. ואת השיפור הגדול ביותר ביחס למקור השיג "מסע בין כוכבים II: זעמו של חאן" מ-1982, בהשוואה לסרט הראשון בסדרה "מסע בין כוכבים: הסרט", שיצא שלוש שנים קודם לכן. אות סרט ההמשך הגרוע ביותר ניתן ל"להישאר בחיים", המשכו של להיט הדיסקו מ-1977 "שיגעון המוזיקה".

אם היינו רוצים ליצור מפה כזאת היום, שתכלול את כל היקומים הנרטיביים הפופולריים של השנים האחרונות, הייתה דרושה לנו הולוגרמה תלת-ממדית. הסיפורים האלה לא מראים לנו רק מה קרה לגיבור אחרי שההרפתקה נגמרה, אלא גם מחזירים אותנו לאתגרים המוקדמים שהפכו אותו לגיבור מלכתחילה, ואז צופים בסביו או בנכדיו הופכים לגיבורים בתורם. אנחנו נכנסים למציאות חלופית שבה הגיבור אף פעם לא באמת מביס את הנבל או הופך לנבל בעצמו, אלא שאנחנו רואים את אותו סיפור מאותחל מחדש שוב ושוב עם במאי חדש וצוות שחקנים חדש, לפעמים רק כמה שנים אחרי הגרסה הקודמת.

וריאציות שונות על אותו נושא, כמו שאנחנו רואים ביקומים הנרטיביים, היו פעם חלק משמעותי מהאופן שבו מספרים סיפור. כל יווני או רומאי שחי בעת העתיקה ושמע סיפורים על מלחמת טרויה, ידע שהעיר תיכבש ותישרף בסוף. כשהומרוס כתב את "האיליאדה", הוא סיים את הסיפור לפני האירוע, בידיעה שהקהל מודע למה שמצפה לו. המחזאי היווני אייסכילוס למשל כתב טרילוגיה בשם "האורסטיאה", שמתחילה מיד אחרי נפילת טרויה ועוקבת אחר מסע השיבה הביתה של המלך המנצח אגממנון, שנרצח עם חזרתו בשל פעולות שביצע במהלך המלחמה.

מאות שנים מאוחר יותר, ב"איניאדה", הכניס המשורר הרומי וירגיליוס ספין חדש לסיפור, כשדמיין כיצד הנסיך הטרויאני איניאס נמלט מהריסות העיר והופך למייסד רומא. אף אחד מהסיפורים הללו אינו חותר תחת קיומם של האחרים, כולם פשוט מתרחשים במה שאפשר לכנות היקום הטרויאני המורחב.

באותו אופן, כל מי שהולך לסרט מסדרת ספיידרמן יודע שיקבל סיפור על צעיר שהופך לגיבור-על לאחר שננשך בידי עכביש רדיואקטיבי. מי שמגלם את הצעיר יכול להיות טובי מגווייר, אנדרו גרפילד או טום הולנד - שלושתם הופיעו בתורם כפיטר פארקר בגלגולים שונים של הסיפור. בסרטים מסוימים ספיידרמן יכול להילחם בפשע לבדו, ובאחרים לשתף פעולה עם דמויות נוספות מאותו יקום כמו קפטן אמריקה או ת'ור. הוא יכול למות בסרט "הנוקמים: מלחמת האינסוף", ואז לקום לתחייה בסרט הבא בסדרה "הנוקמים: סוף המשחק".

הולדת זכויות היוצרים

הרעיון שסיפור טוב חייב להיות חדש לגמרי ולעמוד בזכות עצמו לא היה סטנדרט עד המאה ה-19. בתקופת הזוהר הוויקטוריאנית של הרומן, פירושה של כתיבת ספרות היה המצאת עלילה ודמויות שלא היו קיימות מעולם ושאף אחד אחר לא יכול היה לדמיין. הסיפורים היו קניינם הרוחני של מחבריהם: לא משנה עד כמה הפך שרלוק הולמס פופולרי, לאיש מלבד סר ארתור קונן דויל לא הייתה זכות לפרסם סיפורים עליו.

המונופול שלו נאכף אז על ידי חוקים חדשים של זכויות יוצרים, שעליהם הגנו סופרים כמו צ'רלס דיקנס, שהתמרמר נגד מו"לים אמריקאים שהדפיסו שוב ושוב ספרים פופולריים כמו אוליבר טוויסט מבלי לשלם לו סנט. "מו"לים פיראטים כאלה", כתב אז, "עושים לעצמם רווחים נאים וחיים נוחים ממוחם של אנשים אחרים, בעוד שלו היו מסתמכים על מוחם שלהם - היו מתקשים להתפרנס". אופן החשיבה הזה על קניין רוחני אכן נראה הוגן רק כאשר מוחו של המחבר יוצר סיפור יש מאין, כפי שאלוהים לכאורה ברא את היקום.

אלא שבזמנים קדומים יותר, לא חשבו בצורה הזאת. שייקספיר למשל לא המציא כמעט אף אחת מהדמויות או מהעלילות שלו. הסיפור של "המלט" מופיע לראשונה בטקסט לטיני מהמאה ה-13 שכתב סופר דני; באפוס "גן העדן האבוד" מהמאה ה-17 מספר ג'ון מילטון את סיפור אדם וחוה בהרחבה, ומוסיף כמה קרבות מרהיבים בין מלאכים ושדים שיכלו להיות מתורגמים נהדר להפקת ענק קולנועית במונחים של היום. עבור הסופרים הקלאסיים האלה, מה שהיה חשוב הוא לא מי המציא את הסיפור, אלא איך סיפרו אותו.

וושינגטון נגד סקייווקר

היקומים הנרטיביים של ימינו ממלאים במידה מסוימת את החלל שנוצר בעקבות שינויים תרבותיים ארוכי טווח. צעירים רבים בארה"ב גדלו על אותם סיפורים מהתנ"ך ומההיסטוריה האמריקאית - לא כולם נכונים, ג'ורג' וושינגטון כנראה לא כרת את עץ הדובדבן של אביו כמו בסיפור הילדים הקלאסי - אבל מה שחשוב למטרות נרטיביות הוא שמצופה מכולם להכיר אותם. כשהרמן מלוויל כתב את "מובי דיק", הוא יכול היה לסמוך על זה שהקוראים יכירו את הסיפור התנ"כי של יונה הנביא, שנבלע על ידי לווייתן ושרד כדי לספר על כך.

אבל במאה ה-21 נרטיבים דתיים ופטריוטיים כבר לא עובדים כמו פעם. האם יש להעריץ את ג'ורג' וושינגטון כמנהיג המהפכה האמריקאית, או לגנותו בגלל שנלחם למען החירות בעודו מחזיק עבדים? מרגע ששאלה זו עלתה ברצינות, קשה לחזור לסיפורים צדקניים על עצי דובדבן.

אם נרצה סמל של התנגדות טהורה לאימפריה רודנית, לוק סקייווקר הוא בחירה הרבה יותר זמינה. הוא לא מעורר מחלוקת משום שהוא מעולם לא התיימר להיות אמיתי. דת הג'דיי מדברת על אחדות קוסמית שקל מאוד לקבל כי היא לא דורשת אמונה אמיתית, כמו יהדות, נצרות או בודהיזם. ביקום נרטיבי אפשר להתנסות בערכים וברעיונות באופן חופשי ופתוח יותר מאשר בעולם שלנו, וזה מאפשר למספרי הסיפורים ליצור הסתעפויות חדשות בעלילה מבלי לדאוג לגבי הדיוק ההיסטורי.

במובן זה, היקומים של מארוול ומלחמת הכוכבים מרוויחים מהיותם מוצרים מסחריים סינתטיים, בלי יומרות להוות סמכות אמיתית. אפילו 400 אלף הבריטים שנרשמו כחברי דת הג'דיי במפקד האוכלוסין של בריטניה ב-2001, עשו את זה כבדיחה. בתקופה שבה שיח הזהויות מתחזק בארה"ב ובשאר העולם, ואנשים חשים צורך להגן על עמדותיהם ודעותיהם, חוסר הרצינות של היקומים הללו הוא נכס - שמאפשר להם חופש להעלות ספקולציות שכבר לא מתקבלות בעולם הלא בדיוני.

הסיפור של תאנוס למשל - נבל העל בסרטי "הנוקמים" - הוא אבסורדי. באמצעות הרכבת שש אבני קסם הוא משיג את הכוח להשמיד מחצית מהיצורים החיים ביקום, בערך כמו ש-10 חותמות על כרטיס החבר משיגות לך כוס קפה חינם.

אבל המניע שלו מעניין: הוא באמת מאמין שהיקום מאוכלס יתר על המידה, ושהשמדה של מחצית מהחיים בו תעניק לחצי השני סיכוי טוב יותר לשרוד. הדיונים של היום על משבר האקלים מעלים סוגיות דומות, אם כי בצורה פחות רצחנית: ב-2016 למשל טען הביולוג אדוארד או. וילסון בספרו "חצי אדמה" כי האנושות צריכה להגביל את עצמה לחצי משטח כדור הארץ ולהשאיר את היתר פראי.

סרטי באטמן מציעים רעיונות מטרידים דומים לגבי הקשר בין חטא ועונש, בעוד ש"הפנתר השחור" מספר סיפור פנטסטי על אפריקה, אמריקה וגזע, שהוא יותר מעורר חשיבה ומפתיע ממה שרוב הדיונים שמתקיימים באמת על הנושאים האלה אפילו מנסים להיות.

ספק אם היצירות של יקומי העל הקולנועיים יישארו איתנו עוד מאות שנים, כמו סיפורי התנ"ך, המחזות או המיתולוגיות הקדומות. אבל הפופולריות של היקומים הנרטיביים מוכיחה שלא משנה כמה העולם משתנה, מה שאנחנו צריכים מהסיפורים שלנו נשאר אותו דבר.

עוד כתבות

נמל חיפה, בספטמבר 2023 / צילום: Shutterstock

ענקיות הקרוזים העולמיות התאהבו בישראל, ואז הגיעה המלחמה

שנת 2024 הייתה אמורה להמשיך את השגשוג בענף הקרוזים, אולם מאז פרצה המלחמה עזבו החברות הבינלאומיות את ישראל ● מנו ספנות, היחידה שתפליג הקיץ, מבטיחה שלא תעלה מחירים ● מומחים: "גם אם התיירות תחזור לשגרה, ייקח לענף שנה לפחות להתאושש"

''זו כנראה ההשקה הכי חזקה שנעשתה למוצר מציאות מדומה לטיפול נפשי אי פעם'' / אילוסטרציה: Shutterstock

טייס הקרב שהקים חברת מציאות מדומה וגייס אותה לטיפול בנפגעי המלחמה

ערן אור הקים את XRHealth ב-2016 בעקבות פריצת דיסק שחווה. מאז החברה פועלת בעיקר בארה"ב ומציעה טיפולים בתחום הפיזיותרפיה, הכאב והטראומה באמצעות מציאות מדומה ● כשפרצה המלחמה, הוא החליט להשיק במהירות את המוצר גם בישראל, מוקדם מכפי שתכנן

שופטת בית המשפט העליון יעל וילנר. קיבלה את ערעור חברת הביטוח / צילום: שלומי יוסף (עיבוד תמונה)

פסק דין תקדימי של העליון מצמצם את הגדרת הידועים בציבור

בית המשפט העליון דן בשאלה מתי זוג ייחשב לידוע בציבור לצורך זכאות לתשלום פיצוי בעקבות מוות בתאונה ● השופטים: הכוונה להינשא אינה מהווה אינדיקציה לרצון הזוג להחיל זכויות לפני הנישואים

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה ירדה ב-2%, טסלה בכ-4%

הנאסד"ק ירד ב-0.1% ● בורסות אירופה ננעלו בעליות חדות ● לאחר 10 ימים של עליות, ההנג סנג ירד ב-0.5% ● אפל תחל לייצר שבבי AI ● יוליוס בר: "מצפים שהפד יתחיל להוריד את הריבית בישיבתו בספטמבר" • עונת הדוחות בארה"ב: הרווח הממוצע למניה זינק ל-5% ● הבנק המרכזי של אוסטרליה הותיר את הריבית ללא שינוי, 4.35%

מעבר הגבול בין רוסיה לנארווה, אסטוניה, סגור לכניסת רכבים / צילום: Reuters, Mihkel Maripuu

אוקראינה מאבדת מכוחה, והמדינות הבלטיות שואלות: אנחנו הבאות בתור?

נארווה, עיר הגבול של אסטוניה שסומנה על ידי פוטין כאדמה רוסית היסטורית - היא בין היעדים הפוטנציאליים לערעור היציבות באזור ● מפברואר נרשמת הידרדרות מהירה ביחסים בין המדינות

חצי שעה של השראה. ערן גפן בשיחה עם ינון קוסטיקה / צילום: עומר הכהן, מנחם רייס

מייסד Wiz שגייסה אתמול מיליארד דולר מגלה את הסוד

וויז  עשתה אתמול היסטוריה כשהשלימה את גיוס ההון הגדול ביותר שביצעה חברה ישראלית מעולם - גיוס של מיליארד דולר לפי שווי של 12 מיליארד דולר, לכן אנחנו מקפיצים מחדש את הכתבה, שמתארת את דרכה להצלחה ● ינון קוסטיקה, שותף-מייסד ב-Wiz, בשיחה עם ערן גפן על הדרך שלו ושל שותפיו, שהתחילה על האוטובוס בדרך לבקו"ם, הרגע שבו הבינו איך הם הופכים את השוק והטריק שמאפשר להם לעבוד בצוות ● חצי שעה שלה השראה

ערן ברוך / צילום: תמונה פרטית

המיזם שקורא לבני 50 ומעלה להתנדב לשנת שירות ביישובי העוטף

המהלך של איש החינוך ומנכ"ל בינה לשעבר, ערן ברוך, מחליף בין צעירים בני 18־19 לבעלי מקצועות עם ניסיון שיוכלו לסייע בשיקום העוטף ● עד כה נרשמו כ־500 מתנדבים ● ישראל מתגייסת

בנימין נתניהו, דונלד טראמפ ואסמאעיל הנייה / צילומים: צילומים: רויטרס, AP, Evan Vucci ,Mahmoud Hefnawy, מארק ישראל סלם (ג'רוזלם פוסט), עיבוד: טלי בוגדנובסקי

תרחיש האימים: דונלד טראמפ מזמין את אסמאעיל הנייה לקמפ דייוויד

זה מה שנשיא ארה"ב לשעבר, וכנראה גם לעתיד, כמעט עשה בספטמבר 2019 עם הטליבאן של אפגניסטן, ההזמנה בוטלה ברגע האחרון ממש ● טראמפ אינו האמריקאי היחיד המחפש "עסקה" ● האמונה בפרגמטיות של אנשים לא–פרגמטיים היא חלק רב–שנים של הדיפלומטיה האמריקאית

רחוב הרצל, תל אביב / צילום: רועי חבני

מנורה מבטחים מלווה 260 מיליון שקל לבניינים שמשכנים את מפוני קיבוץ רעים

חברת הביטוח העמידה אשראי לשני מגדלים בפרויקט "תאודור" בדרום תל אביב של יובלים ורן בלינקיס ● הבניינים בפרויקט כוללים דירות שמיועדות ברובן להשכרה לטווח ארוך ● את העסקה הובילה אקטיב חיתום של עומרי לוי

עשן מתקיפות חיל האויר מיתמר מאזור רפיח / צילום: ap, Ismael Abu Dayyah

כלב רובוטי ורחפנים: איך תיראה הפעולה שתחסום את "צינור החמצן של חמאס"?

התמרון בעיר הדרומית ביותר ברצועה, רפיח, יאפשר לצה"ל לסגור את מנהרות ההברחה שמתחזקות את חמאס כלכלית ולוגיסטית ● הסכנה טמונה בהימצאות אפשרית של החטופים ובפגיעה באוכלוסייה האזרחית

מטוס של יונייטד איירליינס / צילום: Shutterstock

פעם נוספת: יונייטד איירליינס מבטלת את הטיסות עד יוני

חברת התעופה האמריקאית חזרה לפעילות בישראל במרץ האחרון והפעילה טיסה יומית לניו יורק ● בסמוך למתקפה האיראנית היא השהתה את הפעילות בארץ עד תחילת מאי, ולאחר מכן האריכה את תוקף ההשהיה למספר ימים נוספים ● כעת עולה מלוח הטיסות של יונייטד איירליינס כי היא מבטלת את הטיסות עד תחילת יוני

בכירי XTEND / צילום: כדיה לוי

הרחפנים הוכיחו את עצמם במלחמה: עכשיו החברה מגייסת 150 מיליון שקל

יצרנית רחפני התקיפה והמודיעין הישראלית אקסטנד מגייסת מיליונים בסבב גיוס שלישי (סבב B), זאת לאחר שהרחפנים שפיתחה הוכיחו את יכולתם במסגרת לוחמה בשטח עירוני סבוך בקרב יחידות צה"ל במלחמת "חרבות ברזל" ● בין המשקיעים החדשים - כלל-טק, קרן השקעות הטכנולוגיה של לן בלווטניק

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

ההפסד הנקי של אופקו גדל וקמהדע בטוחה שתשבור שיא ב-2024

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● אנלייט הציגה דוחות מעורבים, אך בחברה אופטימיים לגבי התוצאות בהמשך השנה ● ההפסד של אופקו הלת' גדל בהשוואה לתקופה המקבילה, והמניה צוללת ● קמהדע מגדילה את תחזית ההכנסות ל-2024 ● מדור חדש

שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים / צילום: איל יצהר

מנהל רשות המסים תומך בהחזרת מס הרכוש על קרקעות פנויות

בכנס שקיים מכון אלרוב לחקר הנדל"ן אמר אהרונוביץ': "אני בעד החזרת מס רכוש בצורה חכמה", והוסיף כי "חלק מעליית מחירי הדיור בשנים האחרונות נבע גם מהעובדה שמי שמחזיק בקרקע שאפשר לבנות עליה, אין לו שום תשלום 'קנס' על קרקע כזו"

אסתר חיות, לשעבר נשיאת בית המשפט העליון / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

התפקיד החדש של נשיאת העליון לשעבר אסתר חיות

מפעל הפיס הכריז על מינויה של נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, השופטת אסתר חיות, ליו"ר ועדת פרס ספיר לספרות ● חיות תחליף בוועדה את העיתונאי אורן נהרי

כוחות צה''ל על הגבול עם רצועת עזה / צילום: ap, Tsafrir Abayov

צה״ל ושב״כ חיסלו את מפקד הכוח הימי של חמאס בעיר עזה

בכיר ישראלי לתקשורת הזרה: ממשלת ישראל מתוסכלת מעיכוב משלוחי הנשק • חיזבאללה דחה את המתווה של צרפת להסדרה בצפון • צה"ל תקף בלבנון: יותר מ-20 מטרות הותקפו מהאוויר ומהקרקע, כטב"ם התפוצץ באזור יערה • הותר לפרסום: מת מפצעיו פקד ייטב לב הלוי, פקד ולוחם בימ"מ, שנפצע באורח אנוש בפעילות מבצעית בטולכרם • עדכונים שוטפים

מגדל יורוקום ברמת גן / הדמיה: חברת קנדה ישראל, מילוסלבסקי אדריכלים

מ-6 קומות ל-60: התוכנית של מגדל יורוקום ברמת גן עולה שלב

רמת גן המליצה להפקיד את התוכנית לבניית מגדל יורוקום של קנדה ישראל, שיכלול 60 קומות בעירוב שימושים למגורים, לתעסוקה ולמסחר ● רמת גן מאשרת תוכנית עירונית חלופית לתמ"א 38, הכוללת את כלל שטחה של העיר ● וחברת יבוא האלכוהול שתקים מגדל בן 30 קומות בנתניה ● חדשות השבוע בנדל"ן

העלות הכלכלית של מתקפות סייבר בישראל / אילוסטרציה: Shutterstock

העלות הכלכלית של מתקפות סייבר בישראל: 12 מיליארד שקל בשנה

הטיפול בנזקי מתקפת סייבר ועלויות ההפסד הכספי הישיר מהמתקפה בישראל עומדות על כ-12 מיליארד שקל בשנה - כך לפי דוח של מערך הסייבר הלאומי ● עוד נכתב בדוח כי צעדים בסיסיים להגנת סייבר בארגון יכולים להפחית משמעותית את ההסתברות למתקפות

במצרים מעריכים: נתניהו יכול להכריז על ניצחון בימים הקרובים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הערכות המצריות להמשך המלחמה, איך ניצחון של טראמפ ישפיע על התמודדות מול איראן ומה הפך את איראן וישראל לאויבות ● כותרות העיתונים בעולם 

אנדראה אורקל, מנכל בנק יוניקרדיט האיטלקי / צילום: Reuters, Massimo Di Vita

במשך שנים משקיעים נכוו ממניות הבנקים האירופיים. עכשיו הן ממש לוהטות

לאחר שנים של שפל, הבנקים באירופה מתחילים להציג ביצועים משופרים, הודות לניקוי מאזנים וצמצום עלויות, לצד רווח מוגדל ממתן הלוואות ● מניות הענף דוגמת UniCredit מזנקות גם בציפייה לחלוקות דיבידנדים בעד כ-130 מיליארד דולר, ועוקפות את מקבילותיהן מארה"ב