גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זה לא רק כסף: סוד ההצלחה של מארוול ו"מלחמת הכוכבים"

הפקות הענק הקולנועיות הנוצצות של השנים האחרונות הן מכונות משומנות להדפסה של עשרות מיליארדי דולרים, וזה עוד לפני שכוללים את תעשיות המרצ'נדייז ופארקי השעשועים שקמו סביבן ● אבל הסיבות האמיתיות לפופולריות העצומה שלהן הן הרבה יותר שורשיות - ומגיעות אפילו עד לסיפורי התנ"ך

סוד ההצלחה של מארוול ו"מלחמת הכוכבים" לא בהכרח קשור לכסף / צילום: דיסני + ישראל, באדיבות yes
סוד ההצלחה של מארוול ו"מלחמת הכוכבים" לא בהכרח קשור לכסף / צילום: דיסני + ישראל, באדיבות yes


הכתבה הוקלטה בספרייה המרכזית לעוורים ולבעלי לקויות קריאה

אם צפיתם השנה בסרט הוליוודי גדול או בסדרת טלוויזיה מדוברת במיוחד, רוב הסיכויים שנתקלתם שם בכמה דמויות שאתם כבר מכירים. במאי יצא הסרט "דוקטור סטריינג' בממדי הטירוף", שבו גיבור הסרט "דוקטור סטריינג'" מ-2016 מתמודד מול הדמות המרושעת וונדה, שנראתה לאחרונה בסדרת הטלוויזיה "וונדה-ויז'ן" שיצאה בשנה שעברה. ביולי עלה לאקרנים "ת'ור: אהבה ורעם", שבו ממשיך סיפורו של האל הנורדי מהסרט "ת'ור: ראגנארוק" מ-2017. בנובמבר צפוי לעלות סרט חדש בסדרת "הפנתר השחור", המשך לזה שיצא ב-2018. וזה רק היקום הקולנועי של מארוול.

אם אתם פחות בקטע של גיבורי-על וקומיקס, אולי צפיתם ב"חיות הפלא: הסודות של דמבלדור", על הרפתקאותיו של קוסם צעיר שהקוראים פגשו לראשונה בשנות התשעים כמנהל המיתולוגי, הנערץ והקשיש של בית הספר הוגוורטס בסדרת ספרי הארי פוטר - שהפכה גם לסדרת סרטים מצליחה.

ואם אתם יותר אנשים של מלחמת הכוכבים, בטח צפיתם לאחרונה במיני-סדרה החדשה "אובי-וואן קנובי", שמחזירה למסך את יואן מקגרגור כמי שגילם את הדמות בטרילוגיית הסרטים השנייה של הפרנצ'ייז בין השנים 1999-2005, וירש את התפקיד מאלק גינס שהחזיק בו בטרילוגיה המקורית.

ההצלחה האדירה של מה שמכונה יקומים נרטיביים כמו מלחמת הכוכבים, מארוול והארי פוטר מוסברת בדרך כלל במונחים עסקיים - זו הדרך של האולפנים הגדולים לסחוט עוד ועוד רווחי עתק מפיסות קניין רוחני יקרות ערך. סרטי מארוול הכניסו עד כה 22 מיליארד דולר, זיכיון מלחמת הכוכבים הכניס 11 מיליארד דולר וזה של הארי פוטר - 9 מיליארד דולר - לפי נתוני 2021 של Comscore. וזה עוד לפני צעצועים, משחקי וידאו ופארקי שעשועים.

 

זה לא רק כסף

השאלה המעניינת יותר היא לא מדוע האולפנים כה להוטים להמשיך לספק לנו תוכן מאותם זיכיונות, אלא מדוע הביקוש אינו יודע שובע. למה הקהל נוהר לסרטי מלחמת הכוכבים כבר ארבעה עשורים, ומה מושך אותו לסרט ה-20 ומשהו של מארוול?

אחת התשובות עשויה להיות כי בעוד שיקומים נרטיביים נראים לנו כמו המצאה של המאה ה-21, הם למעשה מייצגים אופן עתיק וראשוני בהרבה של סיפור - בדומה למיתוסים ולסיפורי עם שהיו נהוגים בעבר. סט של חומרים שניתן לעשות בהם שימוש חוזר למטרות שונות, שמשלבים מוכר וחדש: אנחנו גם מגיעים אליהם עם ידע בסיסי וגם מחכים להיות מופתעים.

היקומים הנרטיביים של היום דומים למיתוסים גם בכך שהם מפגישים אותנו עם שאלות יסוד של החיים האנושיים, כמו האם נולדתי למטרה כלשהי, ואם כן, איך אדע מהי? למה יש רוע בעולם? האם יש רעיונות ששווה למות בשבילם? מסורתית, אנשים פנו לסיפורים דתיים ופטריוטיים כדי לענות על שאלות כאלה. אבל באמריקה ובאזורים אחרים של העולם במאה ה-21, נרטיבים כאלה כבר לא מאחדים את הציבור, אלא נוטים יותר לעורר חשד ופילוג. כאן נכנסת התרבות הפופולרית לתמונה, שמציעה מיתוסים חדשים ונגישים יותר.

קללת ההמשכונים

בהוליווד תמיד אהבו סרטי המשך, אפילו שלאורך השנים הם לרוב הצליחו פחות מהמקוריים. כבר ב-1915 יצא שובר הקופות "הולדתה של אומה", אפוס גזעני על תנועת הקו קלוקס קלאן, ורק שנה לאחר מכן זכה לסרט המשך שניסה לרכוב על גלי ההצלחה - "נפילתה של אומה". אלא שבחלוף השנים "נפילה" נשכח כמעט לחלוטין מהזיכרון הקולקטיבי, ואילו "הולדת" עדיין נחשב לאבן דרך בהתפתחות הקולנועית. כבר אז הונחו היסודות למסורת שלפיה סרטי המשך לא זוכים לכבוד ולהערכה שקיבלו קודמיהם.

ב-2011 פורסם בבלוג בשם BoxOfficeQuant פוסט שהפך ויראלי, ובו "מפת המשכים" - מעין תרשים ענק ששרטט את המוניטין של עשרות סרטי המשך בהתבסס על דירוגי הקהל של אתר Rotten Tomatoes. התמונה שעלתה ממנו ברורה - רק קומץ מסרטי ההמשך נחשבים לטובים יותר מהמקור, ואילו הרוב המכריע נחשבים גרועים יותר. ואת השיפור הגדול ביותר ביחס למקור השיג "מסע בין כוכבים II: זעמו של חאן" מ-1982, בהשוואה לסרט הראשון בסדרה "מסע בין כוכבים: הסרט", שיצא שלוש שנים קודם לכן. אות סרט ההמשך הגרוע ביותר ניתן ל"להישאר בחיים", המשכו של להיט הדיסקו מ-1977 "שיגעון המוזיקה".

אם היינו רוצים ליצור מפה כזאת היום, שתכלול את כל היקומים הנרטיביים הפופולריים של השנים האחרונות, הייתה דרושה לנו הולוגרמה תלת-ממדית. הסיפורים האלה לא מראים לנו רק מה קרה לגיבור אחרי שההרפתקה נגמרה, אלא גם מחזירים אותנו לאתגרים המוקדמים שהפכו אותו לגיבור מלכתחילה, ואז צופים בסביו או בנכדיו הופכים לגיבורים בתורם. אנחנו נכנסים למציאות חלופית שבה הגיבור אף פעם לא באמת מביס את הנבל או הופך לנבל בעצמו, אלא שאנחנו רואים את אותו סיפור מאותחל מחדש שוב ושוב עם במאי חדש וצוות שחקנים חדש, לפעמים רק כמה שנים אחרי הגרסה הקודמת.

וריאציות שונות על אותו נושא, כמו שאנחנו רואים ביקומים הנרטיביים, היו פעם חלק משמעותי מהאופן שבו מספרים סיפור. כל יווני או רומאי שחי בעת העתיקה ושמע סיפורים על מלחמת טרויה, ידע שהעיר תיכבש ותישרף בסוף. כשהומרוס כתב את "האיליאדה", הוא סיים את הסיפור לפני האירוע, בידיעה שהקהל מודע למה שמצפה לו. המחזאי היווני אייסכילוס למשל כתב טרילוגיה בשם "האורסטיאה", שמתחילה מיד אחרי נפילת טרויה ועוקבת אחר מסע השיבה הביתה של המלך המנצח אגממנון, שנרצח עם חזרתו בשל פעולות שביצע במהלך המלחמה.

מאות שנים מאוחר יותר, ב"איניאדה", הכניס המשורר הרומי וירגיליוס ספין חדש לסיפור, כשדמיין כיצד הנסיך הטרויאני איניאס נמלט מהריסות העיר והופך למייסד רומא. אף אחד מהסיפורים הללו אינו חותר תחת קיומם של האחרים, כולם פשוט מתרחשים במה שאפשר לכנות היקום הטרויאני המורחב.

באותו אופן, כל מי שהולך לסרט מסדרת ספיידרמן יודע שיקבל סיפור על צעיר שהופך לגיבור-על לאחר שננשך בידי עכביש רדיואקטיבי. מי שמגלם את הצעיר יכול להיות טובי מגווייר, אנדרו גרפילד או טום הולנד - שלושתם הופיעו בתורם כפיטר פארקר בגלגולים שונים של הסיפור. בסרטים מסוימים ספיידרמן יכול להילחם בפשע לבדו, ובאחרים לשתף פעולה עם דמויות נוספות מאותו יקום כמו קפטן אמריקה או ת'ור. הוא יכול למות בסרט "הנוקמים: מלחמת האינסוף", ואז לקום לתחייה בסרט הבא בסדרה "הנוקמים: סוף המשחק".

הולדת זכויות היוצרים

הרעיון שסיפור טוב חייב להיות חדש לגמרי ולעמוד בזכות עצמו לא היה סטנדרט עד המאה ה-19. בתקופת הזוהר הוויקטוריאנית של הרומן, פירושה של כתיבת ספרות היה המצאת עלילה ודמויות שלא היו קיימות מעולם ושאף אחד אחר לא יכול היה לדמיין. הסיפורים היו קניינם הרוחני של מחבריהם: לא משנה עד כמה הפך שרלוק הולמס פופולרי, לאיש מלבד סר ארתור קונן דויל לא הייתה זכות לפרסם סיפורים עליו.

המונופול שלו נאכף אז על ידי חוקים חדשים של זכויות יוצרים, שעליהם הגנו סופרים כמו צ'רלס דיקנס, שהתמרמר נגד מו"לים אמריקאים שהדפיסו שוב ושוב ספרים פופולריים כמו אוליבר טוויסט מבלי לשלם לו סנט. "מו"לים פיראטים כאלה", כתב אז, "עושים לעצמם רווחים נאים וחיים נוחים ממוחם של אנשים אחרים, בעוד שלו היו מסתמכים על מוחם שלהם - היו מתקשים להתפרנס". אופן החשיבה הזה על קניין רוחני אכן נראה הוגן רק כאשר מוחו של המחבר יוצר סיפור יש מאין, כפי שאלוהים לכאורה ברא את היקום.

אלא שבזמנים קדומים יותר, לא חשבו בצורה הזאת. שייקספיר למשל לא המציא כמעט אף אחת מהדמויות או מהעלילות שלו. הסיפור של "המלט" מופיע לראשונה בטקסט לטיני מהמאה ה-13 שכתב סופר דני; באפוס "גן העדן האבוד" מהמאה ה-17 מספר ג'ון מילטון את סיפור אדם וחוה בהרחבה, ומוסיף כמה קרבות מרהיבים בין מלאכים ושדים שיכלו להיות מתורגמים נהדר להפקת ענק קולנועית במונחים של היום. עבור הסופרים הקלאסיים האלה, מה שהיה חשוב הוא לא מי המציא את הסיפור, אלא איך סיפרו אותו.

וושינגטון נגד סקייווקר

היקומים הנרטיביים של ימינו ממלאים במידה מסוימת את החלל שנוצר בעקבות שינויים תרבותיים ארוכי טווח. צעירים רבים בארה"ב גדלו על אותם סיפורים מהתנ"ך ומההיסטוריה האמריקאית - לא כולם נכונים, ג'ורג' וושינגטון כנראה לא כרת את עץ הדובדבן של אביו כמו בסיפור הילדים הקלאסי - אבל מה שחשוב למטרות נרטיביות הוא שמצופה מכולם להכיר אותם. כשהרמן מלוויל כתב את "מובי דיק", הוא יכול היה לסמוך על זה שהקוראים יכירו את הסיפור התנ"כי של יונה הנביא, שנבלע על ידי לווייתן ושרד כדי לספר על כך.

אבל במאה ה-21 נרטיבים דתיים ופטריוטיים כבר לא עובדים כמו פעם. האם יש להעריץ את ג'ורג' וושינגטון כמנהיג המהפכה האמריקאית, או לגנותו בגלל שנלחם למען החירות בעודו מחזיק עבדים? מרגע ששאלה זו עלתה ברצינות, קשה לחזור לסיפורים צדקניים על עצי דובדבן.

אם נרצה סמל של התנגדות טהורה לאימפריה רודנית, לוק סקייווקר הוא בחירה הרבה יותר זמינה. הוא לא מעורר מחלוקת משום שהוא מעולם לא התיימר להיות אמיתי. דת הג'דיי מדברת על אחדות קוסמית שקל מאוד לקבל כי היא לא דורשת אמונה אמיתית, כמו יהדות, נצרות או בודהיזם. ביקום נרטיבי אפשר להתנסות בערכים וברעיונות באופן חופשי ופתוח יותר מאשר בעולם שלנו, וזה מאפשר למספרי הסיפורים ליצור הסתעפויות חדשות בעלילה מבלי לדאוג לגבי הדיוק ההיסטורי.

במובן זה, היקומים של מארוול ומלחמת הכוכבים מרוויחים מהיותם מוצרים מסחריים סינתטיים, בלי יומרות להוות סמכות אמיתית. אפילו 400 אלף הבריטים שנרשמו כחברי דת הג'דיי במפקד האוכלוסין של בריטניה ב-2001, עשו את זה כבדיחה. בתקופה שבה שיח הזהויות מתחזק בארה"ב ובשאר העולם, ואנשים חשים צורך להגן על עמדותיהם ודעותיהם, חוסר הרצינות של היקומים הללו הוא נכס - שמאפשר להם חופש להעלות ספקולציות שכבר לא מתקבלות בעולם הלא בדיוני.

הסיפור של תאנוס למשל - נבל העל בסרטי "הנוקמים" - הוא אבסורדי. באמצעות הרכבת שש אבני קסם הוא משיג את הכוח להשמיד מחצית מהיצורים החיים ביקום, בערך כמו ש-10 חותמות על כרטיס החבר משיגות לך כוס קפה חינם.

אבל המניע שלו מעניין: הוא באמת מאמין שהיקום מאוכלס יתר על המידה, ושהשמדה של מחצית מהחיים בו תעניק לחצי השני סיכוי טוב יותר לשרוד. הדיונים של היום על משבר האקלים מעלים סוגיות דומות, אם כי בצורה פחות רצחנית: ב-2016 למשל טען הביולוג אדוארד או. וילסון בספרו "חצי אדמה" כי האנושות צריכה להגביל את עצמה לחצי משטח כדור הארץ ולהשאיר את היתר פראי.

סרטי באטמן מציעים רעיונות מטרידים דומים לגבי הקשר בין חטא ועונש, בעוד ש"הפנתר השחור" מספר סיפור פנטסטי על אפריקה, אמריקה וגזע, שהוא יותר מעורר חשיבה ומפתיע ממה שרוב הדיונים שמתקיימים באמת על הנושאים האלה אפילו מנסים להיות.

ספק אם היצירות של יקומי העל הקולנועיים יישארו איתנו עוד מאות שנים, כמו סיפורי התנ"ך, המחזות או המיתולוגיות הקדומות. אבל הפופולריות של היקומים הנרטיביים מוכיחה שלא משנה כמה העולם משתנה, מה שאנחנו צריכים מהסיפורים שלנו נשאר אותו דבר.

עוד כתבות

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

למה הסוללה נגמרת מהר אחרי עדכון האייפון? / אילוסטרציה: Shutterstock

עדכנתם גרסה באייפון, והסוללה מתרוקנת? זו הסיבה

כבר זמן רב שמשתמשים מדווחים על ירידה זמנית בחיי הסוללה לאחר התקנת עדכוני מערכת באייפונים של אפל ● התלונות מלוות בתיאוריות המאשימות את אפל בניסיון לעידוד מכירות, אך בחברה מסבירים: מדובר בתהליך תקין שצפוי להתאזן בתוך ימים

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

עזה / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

ראש מיליציית אבו שבאב: "מפעילים לחץ על חמאס, השגנו תוצאות גדולות ברפיח"

דובר הוועדה לביטחון לאומי באיראן: "סבורים שהמשטר בישראל הוא הבעיה המרכזית באזור" ● הפגנות ענק לתמיכה בעם האיראני גם בצפון אמריקה: עשרות אלפים בלוס אנג'לס, סן דייגו וטורונטו ● מוקדם יותר נערכה הפגנת ענק במינכן ● בנו של השאה האיראני הגולה: "מתקפה עשויה להאיץ את נפילת המשטר" ● עדכונים שוטפים

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר 

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בינואר, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1%, לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה שלהם והתייקרו בכ-0.8%

תקלה בשירות / צילום: Shutterstock, Ken stocker

תקלה בשירותי הטלוויזיה של הוט: "התקלה מיודעת ונמצאת בטיפול"

לקוחות הוט ברחבי הארץ מדווחים הערב על תקלה בשירותי הטלוויזיה של החברה, שבגללה לא ניתן לצפות בשידורים ● לצד זאת, לקוחות מדווחים כי הם לא מצליחים ליצור קשר עם המוקד של הוט

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

התאונה הקטלנית בבתי הזיקוק אשדוד: מה בודקת המשטרה?

שלושה ימים לאחר התאונה הקטלנית בבית הזיקוק באשדוד, במשטרה עדיין חוקרים מהו החומר הקטלני שגרם למותן של שתי העובדות ● בעקבות התאונה, הציבור התבקש שלא להשתמש במכלי חמצן של חברת סלם יעקב, בהם השתמשו העובדות ● "כל המכלים חשודים כרגע, והציבור לא יכול להשתמש בהם"

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: don-monteaux-photography

בדרך לעסקת ענק בצים: אלה הזוכות במכרז

הפג לויד הגרמנית חברה לקרן פימי, והשתיים הגישו את ההצעה שזכתה במכרז ● ההצעה של הפג לויד נחשפה לראשונה בגלובס ● העסקה הייחודית תפצל את הפעילות של חברת הספנות לישראלית וזרה ● לחברה הגרמנית יש בעלים מקטאר וערב הסעודית ● צים תימחק מהמסחר בניו יורק באמצעות מיזוג משולש הופכי ● עובדי צים הופתעו מהעסקה ועשויים לפתוח בצעדי מחאה

Ring Air של חברת Ultrahuman / צילום: באג

הגאדג'ט שרוצה להחליף את השעונים החכמים

חברת Ultrahuman נכנסת לישראל עם הטבעת החכמה Ring Air, שמנטרת את הבריאות ואת השינה ● העיצוב מסיבי, הסוללה מספיקה לחמישה ימים, והמחיר יחסית גבוה - כמעט כמו שעון חכם, שמציע הרבה יותר

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

מצלמה של חברת עין שלישית / צילום: עין שלישית

האסיפה הכללית של עין שלישית אישרה מכירת 30% לאדג' האמירתית

העסקה נחתמה בינואר אשתקד, ובמסגרתה תשקיע אדג' כ־10 מיליון דולר בתמורה לכ־30% ממניות חברת בעין שלישית, המפתחת מערכות אלקטרו־אופטיות מבוססות בינה מלאכותית ● המהלך יצא לפועל לאחר שאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון העניק את האישור הנדרש לעסקה

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

ההשקעה החדשה של לאומי פרטנרס

לאומי פרטנרס ממשיכה בגל ההשקעות: רוכשת 17% מחברת הנדל"ן אבני דרך לפי שווי של 460 מיליון שקל אחרי הכסף

משרדי וואוי ישראל / צילום: איל יצהר

החברה הסינית שסוגרת את חטיבת הענן בישראל - 60 איש יפוטרו

חברת Huawei, שפועלת בארץ באמצעות מרכז הפיתוח טוגה נטוורקס, מודיעה על סגירת פעילות הענן ופיטורי כ־60 עובדים, זאת לאחר שבסוף 2023 סגרה גם את פעילות האחסון וצמצמה עשרות משרות בעקבות המלחמה

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

מימין: רועי זיסאפל, שבתאי אדלרסברג, דורון בלשר / צילום: יח''צ, תמר מצפי, ניר סלקמן

הישראלית שנכנסה לרשימת המניות המומלצות של אופנהיימר

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● רדוור קפצה לאחר שהחברה הודיעה על תוכנית לרכישה עצמית של מניות ● לאחר שמנייתה הגיעה לשיא לפני כשבועיים, על רקע ההאצה בביקוש לחשמל לתשתיות AI - אורמת נכנסה לרשימת המניות הישראליות המומלצות של אופנהיימר ● ואודיוקודס נסחרת סביב רמות שפל של שנתיים

טיפול בפסולת של חברת מפעת (להב) / צילום: מתוך מצגת החברה

השקעות של חצי מיליארד שקל בחודשיים - הגופים שהופכים פסולת לכסף: "אנחנו לא מושפעים מטילים או מ-AI"

ייצור האשפה לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם ומניב צמיחה נאה לחברות הפועלות בתחומי האיסוף והטיפול בפסולת ● לאחרונה מושך התחום גופי השקעה גדולים, שהזרימו מאות מיליוני שקלים לחברות הפועלות בו: "זה לא שיום אחד תקום אפליקציה שתאסוף אשפה. בסוף מישהו צריך לקחת את זה, וההיקפים הולכים וגדלים"