גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האינטרסים הנעלמים מאחורי המו"מ על הגז בין לבנון לישראל

הבחירות הקרבות בישראל וסיום תפקידו של נשיא לבנון מישל עאון נמצאים בעוכריו של המו"מ לקביעת הגבול הימי בין המדינות ● בזמן שההסתייגות מצטברות בשני הצדדים, האמריקאים והצרפתים לוחצים להשלמת ההסכם, מתוך אינטרס לקדם חברות עסקיות במזרח הים התיכון ● וגם האיראנים בוחשים בקלחת

אסדת FPSO של אנרגי'אן, מאגר כריש / צילום: אנרג'יאן
אסדת FPSO של אנרגי'אן, מאגר כריש / צילום: אנרג'יאן

לוח הזמנים הצפוף הוא הגורם העיקרי שעלול למנוע את חתימתו של הסכם הגבול הימי בין ישראל לבין לבנון. בזמן שהבחירות בישראל קרבות וקיים ספק אם ממשלת מעבר רשאית לחתום על ההסכם בעל המשמעויות ארוכות הטווח, את לבנון מנהלת ממשלה זמנית והנשיא מישל עאון, הכוח הדוחף להסכם, עומד לסיים את תפקידו - ללא מחליף מוסכם. אולם, למרות רצף האירועים, ההערכה בקרב האמריקאים והלבנונים היא שההסכם ייחתם בתוך שבועיים.

הפרלמנט בביירות, שבו פחת כוחו של חיזבאללה, דורש גם הוא לראות את ההסכם - ולדון בו. נדים אל־ג'ומייל, חבר פרלמנט מטעם הפלג הנוצרי־מארוני שמתנגד לחיזבאללה, אמר כי זהו הסכם רשמי עם ישראל בעל השלכות כלכליות, מדיניות ואחרות, ולכן מחייב את אישור המחוקקים.

לבנון נמצאת בפשיטת רגל. אין ביכולתה כמעט לשלם על רכישת אנרגיה וסחורות מחו"ל, יתרות המט"ח שלה בשפל וקרובות לתחתית, והמחירים מאמירים מדי יום. הלירה הלבנונית נסחרת בקרוב ל־40 אלף לירות לדולר - והבנקים מונעים מהאזרחים למשוך את חסכונותיהם במטבע חוץ, למעט בסכומים קטנים.

בד בבד, המחסור החמור בנפט לא פוסח על אף אזרח לבנוני. בעת מסיבת עיתונאים שקיים סגן יו"ר הפרלמנט אליאס בו סעב בנוגע להסכם המתהווה עם ישראל, כבה האור עם תחילת דבריו בשל הפסקת חשמל. תחנות הכוח בלבנון מספקות, לעתים, חשמל לארבע שעות ביום, ורוב מבני הציבור ובתי החולים משתמשים בגנרטורים.

איראן תעניק 600 אלף טונות נפט ללבנון

איראן, במסגרת העמקת אחיזתה בלבנון, סיכמה על הענקת 600 אלף טונות נפט במכליות שיגיעו החל מסוף החודש. המתנה הזו, כמובן, לא ניתנה בחינם. לצד חיזוק מעמדה במדינה, בכיר לבנוני מספר כי ביירות התחייבה לאיראן כי תקדם השתתפות של חברות איראניות בחיפושי הנפט והגז במים הכלכליים שלה. ביטוי לכך ניתן למצוא בהערות לבנון לטיוטת ההסכם. בטיוטה, יש סעיף שאוסר על חברות שנמצאות תחת משטר העיצומים האמריקאי להשתתף בחיפושי הנפט והגז. הלבנונים דרשו בתחילה לבטל את הסעיף, ואחר כך להמירו באיסור על חברות הנמצאות תחת עיצומים בינלאומיים. אם הדרישה תתקבל, המשמעות היא כי חברות איראניות ישתמשו בחברות פרוקסי במטרה שיאתרו, לראשונה בתולדות לבנון, נפט וגז במים הכלכליים של המדינה. לחילופין, אם ייחתם הסכם הגרעין - החברות צפויות לעשות זאת ישירות.

בשל המשבר הכלכלי, גורמים אמריקאים ולבנונים אומרים כי ברקע החתימה מצויה הבטחה של ארה"ב וצרפת, לקידום סיוע פיננסי בינלאומי לשיקום לבנון. הסיוע הזה, ככל הנראה באמצעות ערבויות של האמריקאים והצרפתים, אמור להגיע מגורמים בינלאומיים כמו הבנק העולמי וקרן המטבע. אלה התנו סיוע כספי ברפורמות משמעותיות, לרבות חקיקה, מלחמה בשחיתות ורפורמות כלכליות. בעקבות אי העמידה בדרישות, מעוכבת גם הלוואה מקרן המטבע בסך 3 מיליארד דולר.

לפי המקורות האמריקאים והלבנונים, מדובר כעת בהלוואה בהיקף עשרות מליארדי דולרים, שתינתן על חשבון תמלוגים עתידיים של שדות הגז והנפט הפוטנציאליים. מהמידע שהגיע לידי גלובס עולה כי דובר על תהליך הדרגתי של רפורמות. משמע, כבר לא תנאי לקבלת ההלוואות.

בתקשורת הלבנונית דווח כי הנשיא עאון וראש הממשלה נג'יב מיקאתי פועלים להוציא את ניהול פרוייקט מתן הזיכיונות, החיפושים והתמלוגים אל משרד ראש הממשלה בביירות, בפיקוח הנשיא. ספק אם זה מה שימנע את השחיתות, אבל גם במהלך זה מעורבים הצרפתים.

גם בלבנון חוששים מזליגת הכסף לחיזבאללה

הסוגיה השנייה היא זליגת הכסף לחיזבאללה, טענה שהעלו באופוזיציה בישראל. הטענה עולה גם בעיתוני לבנון ומציינים שם כמה מוקדי כוח של ארגון הטרור השיעי, ביניהם משרד האנרגיה, כמקומות העלולים לסייע לזליגה של כספים. דרך אחרת שבה חיזבאללה עשוי להיות מעורב היא דרך חברות האנרגיה. באל־אח'בר נכתב כי אם מישהו חושב שחיזבאללה לא יהיה מעורב בקביעת הזכייניות, הרי שהוא תמים. באותו מאמר גם נמתחה ביקורת על המעורבות הצרפתית הרבה, ועל כך שהם מקדמים את חברת הגז הלאומית שלהם "טוטאל" על חשבון היתר.

ככלל, הגורמים הבינלאומיים לוחצים על קידום ההסכם משתי סיבות: הראשונה, הצימאון לגז באירופה, אם כי זה שיקול פחות משמעותי בכל הנוגע ללבנון, שם לא ברור מה היקף הגז שיימצא. הנימוק השני הוא הבטחת שליטת החברות האמריקאיות באזור מזרח הים התיכון. בישראל דחו את הטענה כי האמריקאים לחצו לחתימת ההסכם, אבל בפועל הנושא עלה בכל שיחה של בכירים ישראלים - בהם ראש הממשלה יאיר לפיד ושר הביטחון בני גנץ - עם האמריקאים.

"ישראל תפיק מכריש ברגע שזה יתאפשר"

במוצאי יום כיפור הגיעה ללשכת ראש הממשלה רשימת הדרישות של ביירות לטיוטת ההסכם. רה"מ לפיד הורה לצוות המו"מ לדחותם. לפי מקור מדיני בכיר, לפיד הבהיר כי ישראל לא תתפשר על האינטרסים הביטחוניים והכלכליים, גם אם זה אומר שלא יהיה הסכם בקרוב. "ישראל תפיק מאסדת כריש גז ברגע שהדבר יתאפשר", הוסיף הבכיר.

לדבריו, אם חיזבאללה או מישהו אחר ינסה לפגוע באסדת כריש או לאיים על ישראל, "המו"מ על הקו הימי ייפסק לאלתר וחסן נסראללה יצטרך להסביר לאזרחי לבנון למה אין להם אסדת גז ועתיד כלכלי". בעקבות הצעדים האחרונים של ירושלים, נראה כי לפיד מכין "פתח מילוט" למקרה שההסכם לא ייחתם בעקבות דרישותיה המופרזות של לבנון - על אחת כמה וכמה לאחר הביקורת שספג בשל הקשר שנעשה בין ההסכם לבין האיום על אסדת כריש.

דברי הבכיר המדיני עשויים לרמוז גם על הוויכוח הפנימי בישראל ובקואליציה עצמה. שר המשפטים גדעון סער, כנראה בגיבוי רה"מ החליפי נפתלי בנט, רוצים להביא את ההסכם לכנסת - וטרם ברור אם בנט עצמו יטיל וטו על ההסכם בממשלה. לפי מקורבים לבנט, הקבינט לא יהיה זה שיכריע. אם וכאשר תגיע טיוטת הסכם לממשלה, היא תיבחן היטב. כלומר, בנט לא הסיר מהשולחן את אפשרות הווטו. גם אם זה יעבור בממשלה, בג"ץ יידרש לסוגיה. השבוע הגישה עמותת לביא עתירה לבג"ץ נגד חתימת ההסכם בשל קידומה על ידי ממשלת מעבר, והשופט דוד מינץ הורה לממשלה להשיב עד 27 באוקטובר.

לפי דיווחים בביירות, לממשלת לבנון יש שלוש הערות מרכזיות לטיוטת ההסכם: בראש ובראשונה, סירוב לעיגון קו המצופים, שאותו קבעה ישראל לאחר הנסיגה מלבנון בשנת 2000, כגבול ימי בטחוני. הוא מתחיל בנקודה הצפונית ביותר של ראש הנקרה לכיוון הים. בין שתי המדינות אין הסכם גבול בינלאומי, והקו הזה התקבע כגבול ביטחוני. במסגרת ההסכם, הקו מקבל הכרה בינלאומית דה־פקטו, שאותה הלבנונים רוצים לשנמך. הסוגייה השנייה היא פיצוי לישראל על חלקה בשדה צידון־קנה, שהרי לפי מתווה ההסכם שמתבסס על קו 23 - השטח יועבר ללבנונים שיידרשו להעביר לישראל תמלוגים.

הלבנונים מעוניינים לנתק את הקשר בין סיכום הפיצויים לבין תחילת קידוחי האיתור בשדה. סלע המחלוקת השלישית היא סירוב ביירות לחתימה משותפת על ההסכם. לבנון מסכימה לחתום על עותק, כאשר ישראל תחתום על עותק אחר - ואילו ארה"ב והאו"ם יחתמו על שני העותקים. כל אלה - בחדרים נפרדים ומנותקים.

דחיית הדרישות הלבנוניות תביא, ככל הנראה, למסע נוסף של המתווך האמריקאי עמוס הוכשטיין לאזור. ביום רביעי שוחח הוכשטיין עם מיקאתי, שמצידו אמר לתקשורת הלבנונית כי "ההסכם מונע מלחמה ודאית".

אנרג'יאן איתרה גז טבעי נוסף בבאר "הרמס"

בחמישי שלחה חברת "אנרג'יאן", בעלת זיכיון ההפקה ממאגר כריש, הודעה על מציאת גז בבאר "הרמס" שבבלוק 31, המצוי דרומית־מזרחית לכריש. לפי הודעת החברה, בהרמס נמצאו 7־15 BCM (מיליארד מטרים מעוקבים) גז טבעי. באר קטנה יחסית, אך בעקבות קרבתה לאסדת ההפקה של אנרג'יאן - בת מימוש.

גילוי הגז בהרמס עם חתימה על הסכם גבול ימי עם לבנון, שצפוי להביא לרגיעה, עשויים להביא יחדיו לקידום מכרזי ההפקה החדשים במים הכלכליים של ישראל. לפי הערכות, בשדות הישראליים שטרם פותחו יש כמות גדולה עוד יותר מהגז שנמצא עד כה בלוויתן, בתמר, בכריש ובאלו הנוספים. גז שאם יימצא, יוכל לשמש בעיקר לייצוא - ולהוות מקור הכנסה משמעותי בשל משבר האנרגיה העולמי שפוגע בעיקר באירופה.

פרופ' שאול חורב, ראש המרכז למדיניות ואסטרטגיה ימית באוניברסיטת חיפה, אומר כי הלבנונים קיבלו את מה שהם רצו, אבל מטרת העל של ישראל היא הגעה לפשרה. זאת, משום שבמצב שבו גם ללבנונים יהיה גז, יהיה להם מה להפסיד - וזה יהפוך לאינטרס שלהם להביא לרגיעה. הוא מוסיף כי בגלל משבר הגז העולמי, ארה"ב מתגייסת לסייע לאירופה באיתור מקורות אנרגיה חליפיים.

בבית הלבן זועמים על אופ"ק: "משתפים פעולה עם רוסיה"

הודעת קרטל הנפט העולמי - אופ"ק פלוס, על צמצום מכסת תפוקת הנפט הקולקטיבית ב־2 מיליון חביות ביום, היא מכה של ממש לארה"ב ככלל ולנשיא ג'ו ביידן בפרט.

עיתוי המהלך, זמן קצר לפני בחירות האמצע החשובות, יותר מרומז על הבעיות ביחסי ערב הסעודית־ארה"ב. לפני שלושה חודשים הגיע ביידן לביקור בג'דה, שנגד את הצהרותיו הקודמות נגד ההנהגה הסעודית ונסיך הכתר מוחמד בן סלמאן.

הצעד ההוא הביא להעלאה מסויימת של תפוקת הנפט בכ־600 אלף חביות ביום, אולם כעת - נסיך הכתר מוביל עם רוסיה את הורדת ההפקה הדרסטית. לאחר הודעת אופ"ק פלוס, מחיר הנפט עלה לכ־94 דולר, אזור המחיר שמוחמד בן סלמאן ושאר יצואניות הנפט מעוניינות לשמר.

ביידן הגיב בראיון ל־CNN כי הוא מודאג מאוד מההפחתה המיותרת, לדבריו, בתפוקה, שתפגע אף יותר בכלכלה העולמית. בד בבד, מהבית הלבן שלחו מסר תקיף בהרבה לריאד ולשותפותיה. לדבריהם, הפחתת התפוקה "מוכיחה כי אופ"ק פלוס מיישרת קו עם רוסיה".

גורם סעודי אומר לגלובס כי למרות הביקור ביולי, היחסים עם וושינגטון של ביידן מורכבים. הוא מציין את הדרישות בסנאט לחקור אפיקי השקעה סעודיים, ובהם ההשקעות בקרן "אפיניטי" שהקים ג'ארד קושנר, חתנו של נשיא ארה"ב הקודם - דונלד טראמפ. הקרן עלתה לכותרות, בין השאר, בעקבות הכוונה להשקיע בישראל סכומים ניכרים. הגורם מוסיף כי חלק ממהלכי ארה"ב באזור, לרבות המאמצים להחזיר את איראן להסכם הגרעין, מזיקים ליחסים בין שתי המדינות.

ההערות המרכזיות של לבנון לטיוטת ההסכם*

● סירוב לעיגון קו המצופים שאותו קבעה ישראל לאחר הנסיגה מלבנון בשנת 2000, כגבול ימי בטחוני. במסגרת ההסכם המוצע, הקו מקבל הכרה בינלאומית דה־פקטו - מה שבביירות מעוניינים למנוע

● במסגרת הפיצוי הנדרש לישראל על חלקה בשדה צידון־קנה, הלבנונים מעוניינים לנתק את הקשר בין סיכום הפיצויים לבין תחילת קדיחות האיתור בשדה

● לבנון מסרבת בתוקף לחתימה משותפת עם ישראל. בביירות מעוניינים לחתום על עותק, כאשר ישראל, ארה"ב והאו"ם יחתמו על עותקים בחדרים נפרדים

*לפי דיווחים לבנוניים

עוד כתבות

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר 

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

דנה עזריאלי / צילום: זיו קורן

דנה עזריאלי הופכת למנכ"לית הקבועה של הקבוצה ועוזבת את תפקיד היו"ר

כעבור חצי שנה כממלאת-מקום, מכריזה קבוצת עזריאלי על מינויה של דנה עזריאלי למנכ"לית הקבועה ● לצד זאת היא תפנה את תפקיד היו"ר אותו היא ממלאת מאז 2014, ובמקומה תמונה אירית סקלר-פילוסוף

ירידת שער הדולר/ין על גבי מסך בטוקיו, יום ג' / צילום: Reuters, Kotaro Numata

מגמה חיובית באירופה; רוב הבורסות באסיה סגורות היום

הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● טוקיו עולה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

הדמיית שלט חוצות שיעלה השבוע במחלף ההלכה / הדמיה: אנשי העיר

החברה שמגרילה דירה במתנה (כדי למכור עוד דירות)

חברת ההתחדשות העירונית "אנשי העיר" מציעה לרוכשי דירות שלה במרכז ת"א להשתתף בהגרלת דירת שני חדרים סמוך לכיכר המדינה ● המנכ"ל רון חן: "יש עודף של פרויקטים ושוק רווי. החלטנו לבוא עם רעיון יצירתי שיזעזע את התחום" ● וגם: בשופרסל בוחרים פרזנטורית אחרי כמעט שנתיים של קמפיינים רזים ● אירועים ומינויים

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בינואר, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1%, לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה שלהם והתייקרו בכ-0.8%

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים בפייננשל טיימס ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גיאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גיאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

אילוסטרציה: איל יצהר

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

התקבל הערעור בעליון בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס והורה על החזרת ההליך לבית המשפט המחוזי ● טענת התובעים היא שחברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים על ידי חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב היקף, ופעלו לשכנע למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

ה-FDA חסם את החיסון של מודרנה לשפעת. אז למה המניה עולה?

רשות המזון והתרופות האמריקאית הודיעה למודרנה כי לא תבחן את הבקשה שלה לאישור חיסון חדש מבוסס RNA לשפעת; המשקיעים לא מתרגשים ● הניסוי שיכול להיות הזדמנות חדשה לטיפול בשבץ ● והחברה שמנסה לטפל בהלם בלי זריקות ● השבוע בביומד

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

ההשקעה החדשה של לאומי פרטנרס

לאומי פרטנרס ממשיכה בגל ההשקעות: רוכשת 17% מחברת הנדל"ן אבני דרך לפי שווי של 460 מיליון שקל אחרי הכסף