השקעה בפרויקטים מחוללי צמיחה: דרושה מערכת לתיאום תשתיות והאצת הביצוע

לא מובן מאליו להגיע לקונצנזוס בין מנהלים בגופי הממשלה ובכירים במגזר הפרטי כשנושא הדיון נוגע לפיגור התשתיות בישראל. אולם, נראה כי לפחות על בעיה אחת הסכימו כולם סביב השולחן העגול בוועידת ישראל לעסקים: היעדר תיאום בין הגופים האמונים על תשתיות הוא אחד מחסמי הצמיחה המרכזיים של המדינה.

מנכ"לית אלקטרה תשתיות ואנרגיה, תמר גבאי, מנוסה במיזמי תשתית של המדינה - מכבישים ומנהרות ועד פינוי חכם של פסולת בערים - ויודעת לספר על הקשיים שבעבודה מול המגזר הציבורי. "מהיום של קבלת היתר יש צורך לתאם בות"ל, ובנוסף אנחנו צריכים לגשת לעיריות, לתאם עם הרכבת ועם נתיבי ישראל ועוד. כל התיאום הזה לפעמים מעכב את הפרויקטים ועולה למדינה כסף", אומרת גבאי בשולחן העגול שהתקיים בועידת ישראל לעסקים של גלובס.

נשיא חטיבת הטכנולוגיות באמדוקס, אבישי שרלין, עוסק בתשתיות דיגיטליות כגון ערים חכמות ונמלים חכמים. "בלי תשתית אי אפשר לעשות דבר", הוא מדגיש. "מדינות משקיעות הרבה כדי להנגיש שירותים ועל זה מגיעים סטארט־אפים וחברות שמביאים חידושים. זה מגיע גם עם סיכוני סייבר, כמובן. יהיו עשרות אלפי אפליקציות, האיום בסייבר יגדל וחייבים לחשוב על מה שיקרה. אבל הבסיס צריך להיות תשתית זמינה. אם אי־אפשר להגיע לבית או לעיר ולצרוך את השירותים החכמים - אז ליזמיות הרבות אין על מה להישען".

  

אחת הבעיות שעליהן מצביע שרלין היא התנודתיות של מדיניות הממשלה בהתאם לחוסר היציבות הפוליטית בישראל. "שר התקשורת יועז הנדל נפגש איתנו והרבה נעשה. הבעיה היא ראשית בהמשכיות. פרויקט נעצר, ואז מגיע מישהו חדש ושוב נעצר. פרוייקטים צריכים להתמשך מעבר להתנהלות פוליטית מקוטעת וללא תלות בה. דבר שני, צריכות להיות השקעות שמגיעות לאו דווקא מתקציב שנתי נתון, אלא לראות את זה ברמה הוליסטית. להגיד שב־5־10 השנים הקרובות צריך להשקיע כדי לתקן את המערכות. להקים ועדה בין־משרדית שתוכל לבצע פרויקטים".

התיאום קרדינלי לטיפול

גם בממשלה סבורים שיש עוד הרבה מה לשפר. מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן־חורין, אומרת כי "הממשלה עושה הרבה בנושא, אבל מערכת תיאום התשתיות היא ראשונית עדיין. מדינת ישראל צריכה לעשות מאמץ גדול כדי לטפל בחולי המרכזי של תיאום התשתיות, שמעכב פרויקטים בחודשים רבים. היום, כשפותחים קרקע - לא יודעים מה יש בתוכה. הממשלה עולה לענן, וצריך לטפל בתיאום התשתיות הפרטיות. כל השוק צריך לדעת מי נכנס לאיזה פרויקט ומתי. הסיפור של תיאום ואיגום תשתיות הוא קרדינלי לטיפול בעיכוב הטיפול בתשתיות".

אבישר בן־חורין מזכירה כי "יש בדיחה שגזרו את הסרט על הרכבת הקלה בתל אביב ב־1973. בפועל אנחנו רואים שמבחינת תשתיות, אי אפשר להמשיך לעבוד מהרכבת הקלה למקום אחר, למשל כי כבל נקרע, או כי אין שם תשתיות ושכונה שלמה מנותקת. אלו הם חיינו. אם הממשלה לא תעשה סדר בתיאום תשתיות יהיו עלויות לפיגור".

סגנית מנהלת רשות החברות בתחומי האנרגיה, חשמל ומים, הילה גלוזמן כהן, מציינת כי ברשות מודעים לבעיה - ופועלים לשפר את המצב. "אנחנו נכנסים לעולם של תוכניות עבודה וקביעת יעדים לחברות הממשלתיות. בין חברות תשתיות ממשלתיות יש ממשקים כל הזמן. למשל, אם רוצים להקים כביש שצריך לעבור ליד תשתית של חברת החשמל, יש צורך בממשק בין משרד התחבורה לחברת החשמל. לקחנו את זה ביעדים קודמים וגם בבאים. החברות נמדדות ומתומרצות לפי יעדים אלה של תיאום תשתיות. זה מתוך הבנה שלנו וגם של משרדי האנרגיה והאוצר, שהניהול צריך להיות יעיל וחסכוני יותר".

גבאי מגיבה לדבריה של גלוזמן כהן, ומציינת כי "ברמה שלנו (הקבלנים - א"ד), איננו יודעים אפילו מה נמצא מתחת לקרקע. אנחנו צריכים לחפור כדי לגלות". על כך משיבה נציגת רשות החברות: "התחלנו להפעיל עם משרדי האנרגיה, התחבורה והתקשורת מערכת תיאום תשתיות, שכל החברות הממשלתיות התשתיתיות נמצאות בה. קודם הייתה הניירת וזה לא עבד יעיל. כשהמערכת הוקמה והכנסנו יעדים שנתיים, זמני הטיפול הצטמצמו דרמטית. המערכת עובדת, אבל יש עוד מה לייעל. היום יש במערכת את החברות הממשלתיות התשתיתיות והשלב הבא הוא להכניס קבלנים וחברות פיתוח. למשל, אם את בונה פרויקט תשתיתי, תוכלי לדעת האם יש תכנון של נת"ע או חברת החשמל באזור. השקיפות היא מאוד חשובה ומייצרת גם ודאות ויכולת להיערך קדימה. זה האתגר המשמעותי - הנגשת המערכת ולהמשיך לשפר אותה".

ג'לג'וליה כמעצמה

ראש מועצת ג'לג'וליה, דרוויש ראבי, מברך על אמירתה של הבכירה ברשות החברות לפיה תיתכן האצלת סמכויות לראשי המועצות בנושאי תיאום התשתיות בתחומיהן. ג'לג'וליה הפכה בחודשים האחרונים למעצמה אנרגטית קטנה, עם פרויקט אנרגיה סולארית שבכוחו לספק עצמאית את כל צרכי החשמל של היישוב.

"מ־2022 אנחנו כבר לא משלמים על חשמל", אמר דרוויש, "הזכיין מייצר את האנרגיה מפאנלים סולאריים על מבני ציבור וגם בקירויים של מגרשי חניה וכדורגל". אלא שגם במיזמים חיוביים שכאלה, שקולעים בדיוק למדיניות הממשלה, הביורוקרטיה מערימה קשיים. "זה פרויקט שהממשלה יכולה להוות בו חסם, כי צריך לקבל אישור שר פנים ושר האוצר. שישה חודשים לפני הבחירות אסור להם לחתום על אישור. אנחנו מקווים שתהיה ממשלה", מסביר דרוויש, "זה מניב לנו 80 מיליון שקל בשנה. נהיה מועצה מקומית שיכולה לתת שירות וחינוך באמצעות פרויקטים כלכלים".

ראש מערך הסייבר היוצא, יגאל אונא, קורא להקים חברה ממשלתית לסייבר. "יש את זה בעולם ולא אצלנו. היה בארץ ראש ממשלה זר בביקור (ראש ממשלת אלבניה - א"ד). נודע לו על אירוע סייבר וביקש שנעזור לו. צריך לדברים כאלה חברה ממשלתית שתעשה את זה עבור המדינה, יחד עם התעשייה הקיימת". עוד מתייחס אונא לסיכון הסייבר ברשויות המקומיות: "יש 257 רשויות ואין רגולטור אחד מאחד. בסייבר זה קריטי. יש ערימה של דוחות מבקר המדינה שמסבירים כמה המצב קשה. אבל משרד הפנים אומר, אני לא רגולטור, אז צריך גורם ממשלתי שיקים את זה עבור כולם.

גלוזמן כהן מרשות החברות מגיבה להצעת אונא: "צריך לבדוק אם יש צורך להקמת חברה כזאת. לא תמיד הקמת חברה פותרת את הבעיה".

 ***גילוי מלא: הוועידה בשיתוף בנק הפועלים, בחסות הפניקס, אמדוקס, BDO, הוט, ג'ילי, שופרסל, אל על, תנובה, פרופימקס, ההסתדרות הרפואית, מיי דסק, קונטיגו, סיסקו ובהשתתפות מקורות, רשות החדשנות, מובילאיי, Start Up nation central, נמל אשדוד וחברת החשמל