איך לבלום את הפשיעה בחברה הערבית? לחזק את הרשויות ולדאוג להזדמנויות לצעירים

"לצערי, רק אתמול נוסף עוד רצח שהקורבן שלו מבוגר בן 75. שבוע שעבר גם נהרג ילד בן 13 מג'סר א-זרקא". כך פתחה שירין יונס, עיתונאית רדיו א־נאס, את הדיון בשולחן העגול שהתקיים בוועידת ישראל לעסקים של גלובס בשאלה "איך עוצרים את הפשיעה והאלימות בחברה הערבית?".

תומר לוטן, מנכ"ל המשרד לביטחון פנים, מציין כי מספר הקורבנות השנה ירד ביחס לשנה שעברה ב־15%. "האם אנחנו רואים ניצני שינוי? כן, אבל זה לא מספיק". לוטן מסביר כי התהליכים שהחלו, בהם תוכנית מסלול בטוח והתוכנית הממשלתית 549, העניקו כוח לרשויות המקומיות, אך אלו תהליכי בניין כוח שאמורים לקחת בין שנה לשלוש שנים כדי להשלימם. "אי אפשר למגר בשנה תופעה כל כך קשה ושורשית. הקרסת ארגוני פשיעה לוקחת 7־8 שנים". לוטן מוסיף כי מרכיב החקיקה הוא דרמטי. "חוק הפרוטקשן ונוספים לא עברו. יש פערים חקיקתיים קשים מאוד. עד שלא נשלים אותם, יהיה קשה לשנות".

  

כ־10 מיליארד שקלים בשנה ללא אכיפה

בנוגע לענישה, עו"ד עילית אוסטרוביץ, ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון וטרור, מסבירה כי אכיפה מנהלית נגד הצ'יינג'ים היא כלי הכרחי - ויכולה להוות "שובר שיוויון" במאבק מול גורמי הפשיעה. את פעילות הצ'יינג'ים היא מגדירה בתור "כלכלה מקבילה", שלפי נתוני מינימום מתגלגלים בה כ־10 מיליארד שקלים בשנה. "הפעילות צריכה להיות בבנקים", מדגישה עו"ד אוסטרוביץ. "האכיפה המנהלית בצ'יינג'ים היא מקור מפתח להתמודדות משמעותית עם ארגוני הפשיעה".

היא מציינת כי הרשות לאיסור הלבנת הון וטרור מחזיקה במאגר מידע על כל הפעולות הפיננסיות של ישראל. "אנחנו עושים שימוש בזה בשביל לאתר את ארגוני הפשיעה בחברה הערבית. כבר מזמן מבינים במדינת ישראל שכדי לעצור פשיעה, צריך לעצור את זרימת הכסף לארגונים האלה".

"הרשויות הערביות הן חוזק ולא נטל"

חסאן טואפרה, ראש הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית, אומר כי ניתן לחלק את מחוללי הפשיעה בחברה הערבית בשנים האחרונות לשלושה: הנזק, הצעירים שעתידם קודר, והחשיפה לרשתות החברתיות. "לא מייצרים לצעירים הזדמנויות להצליח. אנשים רוצחים כי יש להם אינטרס כלכלי. אנשים צריכים כסף, ואם סוגרים להם - זה לא יעבוד". לעמדת טואפרה, "לא פותחים מספיק חזק את ברז האשראי של הבנקים".

מודר יונס, ראש מועצת ערערה ויו"ר הוועד הארצי של ראשי הרשויות הערביות בישראל, שם את הדגש על חיזוק הרשויות המקומיות. "הרשויות הן חוזק ולא נטל", הוא מדגיש. "הן יודעות מה הציבור צריך, ויש מגמה של לקיחת סמכויות מהרשויות". לכן, לראייתו, צריך לחזק את הרשויות. "אם אתה מחליש את הרשות, אתה תקבל תוצאה גרועה יותר. במקום לחזק את הרשות במשרד הפנים עשו הפוך - המכרזים שמדברים עליהם במשרד הפנים. תחזקו את הרשויות, אל תחלישו אותם".

מנגד, יונס מציין כי חשים את תחילת שינוי. "זה לא כי מספר הרציחות פחתו, אלא תנועה של אכיפה. פתאום מעקלים רבים, אנשים נכנסים לכלא. רואים שינוי, אבל לא מספיק". יונס גם ביקר את המשטרה, בכך שאין לתחנות המקומיות את האמצעים להתמודד עם הבעיות בחברה הערבית.

בה בעת, ראש המועצה המקומית ג'לג'וליה, דרוויש ראבי, קובע כי ארגוני פשע מנהלים כיום את החברה הערבית מתוך בתי הסוהר. "לא צריך חקיקה, אלא צריך מדיניות. צריך החלטת ממשלה, אין החלטה של ממשלת ישראל למגר את התופעה".

בעיית תשתיות במדינה הכי יקרה לאזרח הערבי

מקבולה נסאר, עיתונאית ומגישה ברדיו א־שמס ומנהלת מדיה בארגון גבעת חביבה, מציינת כי מחוללי הפשיעה אלו הנשק והצעירים. מעבר לכך, בעיית התשתיות בחברה הערבית היא משמעותית. "אנחנו חיים במדינה הכי יקרה בעולם יחסית לאזרח הערבי. על מנת להבטיח מגורים, אדם חייב 2 מיליון שקל. הסמים זה הכסף עצמו. אין לחברה הערבית מקורות פרנסה. הם לא יכולים לקחת משכנתה, וזה מחבר אותנו לתשתיות. זה הפצצות המתקתקות של החברה הערבית".

נסאר מדגישה כי החינוך הפיננסי לצעירים ולנשים חייב להיות חלק בלתי נפרד מהתוכנית. היא מתארת מקרה של צעירה שפנתה למודעה בפייסבוק להלוואה בשוק השחור, מסרה צ'קים דחויים, ולא הצליחה לשלם. כך, הגיעה להלוואות נוספות ולאיומים. "הבנק לא ייתן לה הלוואה", היא מסבירה.

"מרגישים רצון של המשרד לביטחון הפנים"

לדברי ד"ר נוהאד עלי, יו"ר תחום "ערבים־יהודים־מדינה" במוסד שמואל נאמן בטכניון ומרצה בכיר במחלקה לסוציולוגיה, המכללה האקדמית גליל מערבי, אין פתרון כי "החברה הערבית מאשימה את הממסד והממסד מאשים את החברה הערבית, אך לראשונה אנחנו מרגישים שמצד המשרד לביטחון הפנים יש רצון - ולא מאשימים את החברה הערבית".

ד"ר עלי מציין כי סיפור החברה הערבית הוא לא רק אלימות, שהרי 46% מהרוקחים בישראל הם ערבים והאישה הערבייה עקפה הן את הגבר היהודי והערבי והן את האישה היהודייה מבחינת הייצוג שלה באקדמיה. את העלייה באלימות משנת 2000 מייחס עלי למשטרה שהדירה את רגליה. "מוסד ארגוני הפשיעה לא היה מוכר בחברה הערבית. זה לא היה חלק מהתרבות שלנו ומהידע שלנו". באשר לתיאוריה כי יש תרבות אלימה, הוא אומר: "האלימות היא לא חלק מהשיח שלנו".

***גילוי מלא: הוועידה בשיתוף בנק הפועלים, בחסות הפניקס, אמדוקס, BDO, הוט, ג'ילי, שופרסל, אל על, תנובה, פרופימקס, ההסתדרות הרפואית, מיי דסק, קונטיגו, סיסקו ובהשתתפות מקורות, רשות החדשנות, מובילאיי, Start Up nation central, נמל אשדוד וחברת החשמל