איך לפתור את הסחבת המשפטית? לא כל עבירה צריכה להיות מטופלת במישור הפלילי

בתי המשפט בישראל מוצפים בתיקים. משפטים בתחום האזרחי נמשכים עד שבע־שמונה שנים בשגרה, וגם תיקים פליליים מתעכבים במשך שנים. זאת, לצד קבלת החלטות בתיקי ענק שלוקחות שנים מרגע פתיחת החקירה ועד להחלטה אם יוגש כתב אישום. במסגרת ועידת ישראל לעסקים של גלובס התקיים שולחן עגול בהשתתפות בכירים במערכת המשפט שנועד להציע פתרונות לסחבת.

אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר, מזהירה כי הדיונים על מערכת המשפט בשנים האחרונות חוזרים שוב ושוב למשפט נתניהו, "אבל אף אחד לא מדבר על זה שלאכוף חוזה במדינת ישראל לוקח שנים. המחשבה להכניס טכנולוגיה למערכת המשפט היא לא על הפרק כי יש מי שמתנגדים". פלמור מציינת גם את בעיית הניהול. "ליועץ המשפטי לממשלה הייתה אמורה להיות האחריות והסמכות. לא בכל דבר צריך ללכת לבית משפט. לא כל תיק הגנת סביבה צריך להיות תיק פלילי. ברוב הזמן, רוב בעלי הסמכות נמנעים מלנהל".

  

פלמור מספרת כי בתקופתה כמנכ"לית, שרת המשפטים דאז איילת שקד פנתה לבית משפט העליון וביקשה רשימה של שופטים שמעכבים פסקי דין במשך תקופה ממושכת. האקט הזה עורר מהומה - וכל השופטים נכנסו ללחץ. "לגופו של עניין, כל אדם בעל מצפון מינימלי, או כבוד מינימלי, לא רוצה לראות את עצמו ברשימה. צריך לדרוש מהמערכת תשובות על הסחבת".

מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, עו"ד רחל מטר, אומרת כי לדעתה "אחת מהבעיות השורש של כל מערכת היא שיש לה סף קיבולת מסוים". מטר מתייחסת גם לגופי התביעה השונים בישראל, הפרקליטות, התביעה המשטרתית והתובעים העירוניים, שפועלים ללא תיאום. אלו, לדבריה, "מציפים את בית המשפט בעניינים שחשובים להם ואין מי שיש לו ראייה רחבה יותר. לא על כל עבירה חייבים לרוץ לבית משפט".

מטר היא חברה בצוות "דה־פליליזציה" שהחל לפעול בסוף 2021 במטרה לבחון הוצאת עבירות פליליות למישור המינהלי. הצוות כולל נציגים גם ממשרד האוצר, מהסנגוריה, וממשטרת ישראל. לדבריה, "הרעיון הוא להקים מערכת שהיא מינהלית שתטפל בכל הדברים האלה כדי שלא כל קשקוש, גם אם אנחנו חושבים שזה מפר את הסדר הציבורי, יגיע למשפט פלילי".

הסנגורית הציבורית הארצית, ענת מיסד־כנען, אומרת: "אנחנו רואים עין בעין את הצורך להסית דברים מהליך פלילי להליכים מינהליים ובכלל לא". מיסד־כנען נוגעת גם בריבוי בקשות למעצר עד תום ההליכים, שמעמיסות על המערכת. "המערכת עמוסה בדברים שלא צריכים להיות בה. בחור ירק על אמא שלו שביקשה לבטל את כתב האישום ואמרה שהיא סולחת לו, אך התביעה המשטרתית לא מוכנה לבטל את האישום". בהקשר זה, פלמור מוסיפה כי "מי שאישר את כתב האישום הזה, מראה על זה שאין מנהל ואין שופט כשזה מגיע אליו".

הצורך במדיניות אחידה

מטר מתייחסת לצורך בתיאום בין גופי התביעה על מנת ליצור מדיניות אחידה. "לפני הגשת כתב אישום, צריך ניהול הדוק בין התביעות, הפרקליטות וגופי התביעה כדי שתהיה מדיניות כוללת, כך שישלטו על הצינור ועל מה שמוזן אליו".

עו"ד נתי שמחוני, ראש משרד נתי שמחוני ושות', מציע להגביל את משך הזמן לקבלת החלטות התביעה לזמנים קצרים יותר, ולקצר את תקופת ההתיישנות. שמחוני נותן כדוגמה את תיק שיכון ובינוי שבו החשודים ממתינים יותר משנה להכרעה בשימוע שנערך להם. "אתם יכולים להבין מה עובר על בן אדם בזמן הזה? הפתרון הוא לקבוע כי לאחר השימוע חייבת להתקבל החלטה תוך חודש עד שלושה חודשים. כיום בתיקים מסוימים מחכים שנה". בנוגע לערעורים פליליים, שמחוני מציע כי אם אדם זוכה, המדינה צריכה לשקול אם נדרש בכלל ערעור.

ח"כ משה ארבל ממפלגת ש"ס הציע לקדם הליכי בוררות בהסכמה בבתי הדין הרבניים. "ציבור ענק רוצים להתדיין בפני דין תורה בנושא ממונות, אך האפשרות הזו חסומה בפניו גם אם כל הצדדים מעדיפים דין תורה. צריך לוודא ב־100 אחוז שזה אכן בהסכמה, וזה יוריד עומס מבתי המשפט. אומנם יכול להיווצר עומס בבתי הדין הרבניים אבל זה יכול להקל על בתי המשפט, ותיווצר תחרות בריאה בין שתי הערכאות".

עו"ד יוסי בנקל, שותף בכיר ומנהל מחלקת הליטיגציה במשרד שבלת, אומר כי המחוקק יכול לפתור את הבעיות - ומתייחס להוצאות שבתי המשפט בישראל מחייבים את הצדדים המפסידים בהליך. בנקל מספר כי לאחרונה היה מעורב באחד ההליכים הכי מורכבים של מדינת ישראל בתחום המינהלי־אזרחי: העתירה נגד המכרז לרכישת מתקן ההתפלה באשדוד בעלות של כ־900 מיליון שקל. "היה ברור שיש צד שמעכב את שיקום מתקן ההתפלה באשדוד. בית המשפט קבע זאת והטיל הוצאות לדוגמא -100 אלף לכל צד, כשאני יודע כמה עלה לצד שלי התהליך". לצד זאת, מספר בנקל כי ניהל הליך באנגליה, שם קיבל החזר של 1.3 מיליון פאונד כי בית המשפט קבע כי הצד השני התנהג באופן לא ראוי וחייב אותו בהוצאות לפי החשבון שהגישו. בנקל מציין כי עורכי הדין לא חפים מאשמה. "אנחנו גלגל מאוד חשוב בסחבת כי הרבה פעמים זה משרת את הלקוחות שלנו. אבל בסופו של דבר, המחוקק לא ממלא את התפקיד שלו".

אופן ניהול ההליך

עו"ד בנקל גם ממליץ להעתיק מדרך העבודה במדינות אחרות, לדוגמה אנגליה. שם, לדבריו, כל צד מגיש לבית המשפט לוח זמנים מוצע, השופט מחליט - ומרגע זה אין חריגה כי הזמנים תואמו עם עורכי הדין מראש. "יש באנגליה סדר - אם משפט מתקצר - יש שניים או שלושה תיקים שעומדים בסטנד־ביי. המערכת מתוכננת, יעילה, ולשופט יש מישהו שעוזר לו ומנהל לו את הזמן".

לדבריו, למחוקק תפקיד מכריע בשינוי. "המערכת מאובנת. שופט שעבד 30 שנה רגיל, כל מה שאמרתי זר לו לחלוטין. אם זה לא יכפה בדרך של חקיקה או תקנות - זה לא יקרה". גם מייסד כנען תומכת בעמדה זו. "אפשר לתחום את התהליך הפלילי גם לפחות מתשעה חודשים, ולסיים את הניהול".

 *** גילוי מלא: הוועידה בשיתוף בנק הפועלים, בחסות הפניקס, אמדוקס, BDO, הוט, ג'ילי, שופרסל, אל על, תנובה, פרופימקס, ההסתדרות הרפואית, מיי דסק, קונטיגו, סיסקו ובהשתתפות מקורות, רשות החדשנות, מובילאיי, Start Up nation central, נמל אשדוד וחברת החשמל