ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס, מירי סביון, המשנה למנהל, ומנהלת המחלקה הכלכלית, רולנד עם שלם, סמנכ''ל בכיר לעניינים מקצועיים / צילום: איל יצהר, כדיה לוי, ניב קנטור
אחת השאלות הבוערות ביותר במדינה בימים אלה, של גיבוש ממשלה חדשה, היא מי יהיה שר האוצר הבא וינווט את כלכלת המדינה בשנים הבאות - לצד ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו. לאחר שישככו המאבקים וימונה השר החדש, הוא ייכנס במהרה לדיוני התקציב וחוק ההסדרים הבא, ויידרש לתעדף כלכלית את הרפורמות הנדרשות. בד בבד, מיד עם כניסתו לתפקיד הוא יידרש לכמה מינויים דרמטיים, ובמרכזם מנהל רשות המסים.
● ימין או שמאל כלכלי: המאבק על האוצר מגלם התנגשות בין שתי תפיסות מנוגדות
● מחירי המזון יעלו והדיור יכביד: האינפלציה בישראל לא מראה סימני התקררות | ניתוח
במרץ הקרוב עתיד מנהל רשות המסים, ערן יעקב, לסיים את תפקידו, ובמסדרונות הרשות כבר נורתה יריית הפתיחה למרוץ סמוי למשרת מנהל רשות המסים הבא. אף שההתמודדות לא תחל עד הקמת הממשלה החדשה, באופן בלתי רשמי החלה להתגבש "בורסת השמות" של מועמדים אפשריים לתפקיד מתוך רשות המסים ומחוצה לה. השמות שעולים בימים אלה הם בעיקר של בכירים ברשות, הסגנים של ערן יעקב וראשי המחלקות המשמעותיות. עם זאת, יש גם מועמד לא מפתיע במיוחד מבחוץ, שכבר חשף בגלובס לפני שלוש שנים את שאיפתו להתמודד על התפקיד.
מהמשנה למנהל ועד מנהל מחלקת מיסוי נדל"ן
בין המועמדים הבולטים לתפקיד מתוך הרשות עלה שמה של מירי סביון, שהתמודדה על התפקיד מול ערן יעקב. סביון, המכהנת כמשנה למנהל רשות המסים ומנהלת המחלקה הכלכלית, התמודדה על התפקיד עם שמונה מועמדים נוספים ב־2018 והייתה בין שני המועמדים הסופיים עליהם המליצה ועדת האיתור לשר האוצר, מול ערן יעקב.
בשנים האחרונות עסקה סביון בכל הנושאים המיסויים הבוערים במשק, בהם חקיקת חוקי המס בחוק ההסדרים, וכן חקיקת חוקי המענקים במהלך תקופת הקורונה. במסגרת זאת, הופיעה פעמים רבות בפני ועדות הכנסת, בהן ועדת הכספים, ועדת הכלכלה, ועדת השרים לענייני חקיקה, וכן הוועדה לביקורת המדינה. המחלקה בראשותה אחראית, בין השאר, לפיצויים בעקבות נזקי הלחימה במסגרת חוק מס רכוש.
מלבד ענייני מדיניות, לסביון ניסיון עשיר בניהול היחידות בשטח, ובין היתר ניהלה שני משרדי מס הכנסה וקידמה פרויקטים טכנולוגיים בתחום ייעול הליכי שומה ותהליכים. רו"ח סביון (56) היא בוגרת תואר ראשון בכלכלה וחשבונאות של אוניברסיטת תל אביב ותואר שני במינהל עסקים, גם הוא מאוניברסיטת תל־אביב.
מועמד בולט נוסף הוא רו"ח (משפטן) רולנד עם שלם, סמנכ"ל בכיר לעניינים מקצועיים ברשות המסים. עם שלם מוביל בשנים האחרונות את החקיקה המקצועית־מיסויית ברשות, ואחראי על הרולינגים לחברות ולאנשי עסקים (החלטות מס מקדמיות). הוא חלש על חקיקתו ויישומו של נוהל גילוי מרצון, המעניק "תקופת חסד" לישראלים שבמהלכה הם יכולים "להלבין" הון שחור שהסתירו מהמדינה - מבלי להיות חשופים להליך פלילי נגדם.
כראש המחלקה המקצועית הגביר את השקיפות של רשות המסים מול הציבור וכן שאף ליצירת ודאות מס. זאת, למשל, באמצעות פרסום חוזרים מקצועיים והחלטות מיסוי המבהירות את עמדת רשות המסים לציבור.
בשנים האחרונות עמד עם שלם בראש הוועדה לרפורמה במיסוי הבינלאומי שנחשפה לראשונה בגלובס, והגישה למנהל רשות המסים המלצות לביצוע מהפכות דרמטיות בתחום המיסוי הבינלאומי ובחובות הדיווח, בהן המלצות בנוגע למיסוי ברילוקיישן ומס על היורדים מהארץ. המלצות אלה ממתינות לשר האוצר הבא.
עם שלם (48), רואה חשבון ומשפטן בהשכלתו, ומרצה לחשבונאות באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת רייכמן, החל את עבודתו ברשות לפני 20 שנה, וכיהן עד למינויו האחרון כמנהל אגף בכיר במחלקה מקצועית. לפני כן שימש כסגן פקיד שומה חיפה ומפקח ורכז בפשמ"ג (פקיד שומה מפעלים גדולים).
מועמד מפתיע ששמו עלה בימים האחרונים כמתמודד למנהל רשות המסים, הוא סמנכ"ל ומנהל מחלקת מיסוי מקרקעין ברשות המסים, עו"ד שי אהרונוביץ'.
אהרונוביץ' (47) החל את דרכו ברשות המסים לפני כעשרים שנה כמפקח מיסוי מקרקעין, עבד כשש שנים במחלקה המשפטית, לאחר מכן כמנהל מחלקה במטה הרשות, וכן ניהל שני משרדי מיסוי מקרקעין (ברחובות ובנתניה). מ־2018 הוא מכהן כסמנכ"ל רשות המסים הממונה על מערך מיסוי מקרקעין. בין היתר, אהרונוביץ' היה מעורב בשינויים בחקיקות מס הרכישה, חקיקת המס בנושא תמ"א 38 וגיבוש המדיניות בנוגע למיסוי מקרקעין בישראל באופן כללי. לא פעם הביע אהרונוביץ את עמדתו כי "מסים הם לא הפתרון למה שיקרה בשוק הנדל"ן".
עוד בתקופתו עבר מערך מיסוי המקרקעין מהפך טכנולוגי, מעידן הנייר לכך שכלל הדיווחים נעשים באופן מקוון וחלק מהשומות מתבצעות אוטומטית. ספר פרשנות שכתב על חוק מיסוי מקרקעין עם שופט המחוזי אבי גורמן צוטט בפסקי דין של בית המשפט העליון. אהרונוביץ' הוא עורך דין, בעל תואר ראשון ושני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן.
מועמד נוסף הוא כפיר חן, ראש מינהל המכס ברשות המסים. במסגרת התפקיד אחראי חן על חוקיות הייבוא והייצוא, מניעת פעולות בלתי חוקיות (הונאות, סמים, הלבנת הון, קניין רוחני), ופיקוח על כלל הייבוא אל ישראל והייצוא ממנה, וכן על הייבוא המסחרי לרשות הפלסטינית.
חן (47), שהחל את עבודתו ברשות המסים בשנת 2005, מונה ב־2020 לתפקיד ראש מינהל המכס. קודם לכן כיהן כראש מינהל משאבים והון אנושי ברשות המסים. בעבר כיהן, בין השאר, כסמנכ"ל בכיר למינהל והון אנושי ומנהל אגף בכיר חרום, ביטחון, מידע וסייבר.
במסגרת תפקידיו ניהל חן את תוכניות העבודה והתוכנית האסטרטגית של הרשות, כלל תקציבי הרשות וההון האנושי, גופי המחשוב, הביטחון ומערך הסייבר, הקים את המרכז הלאומי לאבחון מטענים, הוביל להקמה של מרכז לאומי לנתוני נוסעים והיה מופקד על מניעת הברחות אמל"ח בסחר החוץ של מדינת ישראל. חן בעל תואר ראשון במשפטים מהמכללה למינהל ותואר שני במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
המועמד מבחוץ: יועצם הסודי של שרי האוצר
מועמד נוסף ששמו עלה במסגרת "בורסת השמות" של המועמדים להחלפת מנהל רשות המסים הוא נשיא לשכת יועצי המס, ירון גינדי - המועמד היחיד מחוץ לרשות המסים ששמו עלה כבר בשלב זה. גינדי מכהן כנשיא לשכת יועצי המס משנת 2012 ובמקביל הינו בעלים של פירמה פרטית לייעוץ מס שמייצגת אלפי עסקים.
בשנים האחרונות יצר גינדי (57) קשרים נרחבים בדרג המקצועי והפוליטי באוצר ובכנסת, והפך במקרים רבים ליועצם הסודי של שרי האוצר מאחורי הקלעים, בעיקר בנושא חקיקת חוקי מענקי הקורונה ותיקונם, אך גם בכל הנוגע לרפורמות מס אחרות שתוכננו.
גינדי פיתח קשרים מקצועיים גם עם מנהלי רשות המסים לאורך השנים, בהם מנהל רשות המסים לשעבר משה אשר ומנהל רשות המסים הנוכחי ערן יעקב. בין היתר, שימש כאחד החברים בוועדה לרפורמה במיסוי הבינלאומי, וכתב חוות דעת לכנסת בנושאי חקיקות מס שתוכננו, בהן חקיקת "המודל הצ'יליאני" למעקב אחר חשבוניות פיקטיביות.
במהלך הקורונה שימש גינדי כאחד ממובילי המאבק המקצועי נגד עוולות שנגרמו לעסקים בתקופת המשבר, נפגש עם שר האוצר ושרים נוספים ופקד את ועדות הכנסת תדירות. את רצונו להתמודד על התפקיד חשף גינדי לראשונה בראיון לגלובס לפני כשלוש שנים, אז אמר: "אם בעוד שלוש שנים וחצי יהיה לשר האוצר אומץ למנות מישהו מבחוץ, אני מתכוון להתמודד על תפקיד מנהל רשות המסים".