סבנטה פאבו, זוכה פרס נובל ברפואה 2022. הגיע בול בזמן / צילום: Associated Press, Matthias Schrader
בכל שנה בשבוע הראשון של אוקטובר יושבים גאונים ליד הטלפון בתקווה שאדם זר יתקשר ממספר לא מוכר, ובפיו בשורה משנת־חיים במבטא שבדי: זכית בפרס נובל. לענקי המדע האלה יש משהו במשותף עם אנשים שמגיעים לפסגה של כל תחום. מובן שהם חייבים להיות מוכשרים כדי להיות שם, אבל כישרון לבדו אינו מספיק: הם גם היו צריכים לא מעט מזל.
● במשך שבוע ניסינו להחליף את גוגל בטיקטוק, וזה עבד טוב משחשבנו | בדיקת גלובס
● מחקר חדש בדק מה יותר חשוב להצלחה, מזל או כישרון | WSJ
● "הימין נאבק על נשמתו": שיחה עם חוקר הקיטוב הפוליטי ד"ר נעם גדרון
מסתבר שהחוקרים שביקשו לכמת את התפקיד היחסי של כישרון ומזל בהצלחה בקריירה זכו לאחרונה לכבוד משל עצמם, רק מעט פחות נחשב מפרס נובל: הם זכו בפרס איג נובל. פרסי איג נובל ניתנים משנת 1991 עבור מחקרים שגורמים לנו לצחוק, ואז לחשוב - הפסקה מרעננת ממחקרים על דברים שגורמים לנו לחשוב אבל לא אמורים לגרום לאף אחד לצחוק. השנה פרס איג נובל בכלכלה הוענק למי שמצאו הוכחה מתמטית לכך שהאנשים המצליחים ביותר אינם מי שהייתם חושבים. אלה לא האנשים עם הכי הרבה כשרון או הכי הרבה יצירתיות או הכי הרבה מוטיבציה. מה שיש להם ממנו הכי הרבה זה מזל.
מזל הוא הכוח החשוב ביותר שהחברה באופן שגרתי ממעיטה בערכו. הציצו אל מאחורי הקלעים של כל עסק טוב, ולא תצטרכו לחפש הרבה לפני שתמצאו אותו. וורן באפט לעתים קרובות מזכיר כמה מזל היה לו. אילון מאסק מעולם לא הואשם בצניעות שכזו, אבל אפילו הוא צייץ פעמים רבות ש"מזל הוא כוח־העל הטוב ביותר". לפילוסופיה העסקית שלהם אין הרבה במשותף, אך נראה ששניים מהאנשים העשירים ביותר בעולם מאמינים שזהו המשתנה האחד שיכול לבנות קריירות או להרוס אותן.
הצלחה היא מדד של האופן בו כישרון מגיב למזל. "המזל עוזר רק אם כשהוא מגיע, אתה מוכן למשימה", אמר לי המפיק ובמאי הקולנוע ג'אד אפטאו. "אם הוא מגיע ואתה לא מוכן, המזל הזה יכול לסיים לך את הקריירה". פניתי לקומיקאי, שהיה מעורב בקלאסיקות כמו "בתול בן 40" ו"סופרבאד", כיוון שהתברר שדרוש פרס הומוריסטי כדי להעניק הכרה לאנשים שמתייחסים ברצינות למזל.
פרסי איג נובל בנויים על ההנחה שניתן למצוא אמיתות גם בדברים טריוויאליים. אני אוהב את זה. עוד מישהו שאוהב זאת הוא האדם היחיד בעולם עד כה שזכה גם בפרס נובל וגם בפרס איג נובל. אנדריי גיים זכה ב־2010 בנובל בפיזיקה הודות לעבודתו על גרפן (יריעה דו-ממדית של אטומי פחמן), ובפרס איג נובל עשור קודם לכן בגלל ניסיונותיו לגרום לצפרדעים לרחף. יש סיבה שהוא משוויץ דווקא בפרס שניתן לאנשים שיודעים לצחוק על עצמם. "ברוב המקרים", אמר לי גיים, "יש סיפור מדעי מבריק מאחורי הצחוקים האלה".
סוד ההצלחה שלי
וזה מה שוועדת הפרס באיג נובל אהבה במחקר שניסה לפצח את סוד ההצלחה על ידי שימוש במודל ממוחשב שהפריד כישרון ממזל. "ללא מזל, הסיכויים של אנשים להצליח מאוד בטווח הארוך היו קלושים למדי", אמר מארק אברהמס, מייסד האיג נובל ועורך המגזין "רשומות המחקר הבלתי סביר". "אבל נראה שיש הרבה אנשים שמאוד הצליחו בקריירה ובטוחים שהצלחתם היא לגמרי הודות לכישרון שלהם".
שוחחתי עם שלושה חוקרים איטלקים שהפריכו את הסברה המוטעית הזו בנוגע להצלחה. בעוד שהומור הוא לא בדיוק חלק מהתהליך המדעי - כל מי שמצליח להגניב בדיחה למאמר בכתב עת אקדמי ראוי לנובל רק על זה - אנדריאה רפיסארדה, אלסנדרו פלוקינו ואלסיו אמנואלה ביונדו מרוצים מאוד מהמחקר המשעשע שלהם. זה כאילו ששנים ארוכות של חשיבה על מקריות ונסיבתיות הפכו את חתני פרס איג נובל למי שמשקיפים על החיים והעולם, שמחים וחסרי דאגות.
במחקר, מ־2018, הם נעזרו בתיאוריה כדי לענות על השאלה היסודית בעסקים: מה גורם לאנשים מסוימים להצליח יותר מאחרים. החוקרים, כולם בדרגת פרופ' חבר באוניברסיטת קטניה, היו צוות טבעי: ד"ר ביונדו הוא כלכלן, והדוקטורים רפיסארדה ופלוקינו הם פיזיקאים. ביחד, בנו מודל ממוחשב שבדק מה קורה כאשר כישרון ומזל מתנגשים זה בזה.
על מנת להריץ את הסימולציות שלהם, הם בנו עולם קטן בתוך קופסה. היו בו אנשים היפותטיים עם רמות שונות של כישרון, בהתפלגות נורמלית של עקומת פעמון, שנתקלו באופן אקראי בנקודות אדומות או ירוקות: הירוקות סימלו מקרים של מזל טוב, והאדומות ביש מזל. הנקודות האדומות חתכו את ההצלחה שלהם בחצי, אבל הירוקות הכפילו אותה באופן פרופורציונלי לכישרון שלהם - מאחר שאנשים מוכשרים יותר ייטו לנצל טוב יותר את ההזדמנויות שהמזל מציג בפניהם. (כלומר, סביר ששחקני כדורסל יצליחו יותר בקליעה לסל כאשר הם חופשיים משמירה, ובכל זאת לא יהיו להם את אחוזי הקליעה של סטפן קרי).
תוצאות הניסוי הראו שעדיף להיות בעלי כישרון ממוצע ומזל רב מאשר כישרון גדול ומזל מועט. האנשים הכי מצליחים בסימולציות היו אלה שהכישרון שלהם היה סביר אבל המזל שלהם היה מעולה. מריטוקרטיה היא תפישה לפיה המוכשרים מנצחים, אבל אם תשאלו את זוכי פרס איג נובל הרעיון הזה מגוחך. לדבריהם שכל מי שהצליח חייב להכיר במזל. "אם אתה בן אדם מאוד מצליח", אמר ביונדו, "אתה חייב משהו מזה להקשר".
לקצור את פירות האקראיות
אבל האם יש משהו שאנחנו יכולים לעשות כדי להשפיע על ההקשר הזה? לאיטלקים יש שתי עצות מעשיות. כדי לקצור את פירות האקראיות, אמצו אותה בלב שלם. אם אתם נמצאים בתחום ההימור על כישרון, למשל, הם ממליצים לפרוס את הכסף כדי לממן כמה שיותר אנשים. לחלקם יהיה מזל, לאחרים לא. בלתי אפשרי לחזות זאת מראש, כך שעדיף לגדר את ההימור ולפזר אותו בין כולם. את העצה שלהם כיצד ליצור את המזל שלך בעצמך ניתן לתמצת כ"להיחשף, לחקור, לנצל". נסו כל מיני דברים, גלו מה אתם אוהבים והבינו במה אתם טובים. אז מקדו את הכישרון שלכם וגשו לעבודה. כך אתם יכולים לנצל ליתרון אם דברים יקרו כפי שרציתם.
סבנטה פאבו, זוכה פרס נובל לרפואה 2022 על מחקריו בנושא האבולוציה של בני אדם, הוא מקרה מבחן מתאים. הגנטיקאי הגיע בדיוק ברגע הנכון שבו פריצות דרך טכנולוגיות הרחיבו את גבולות התחום, והוא הראשון להודות שהישגיו, כמו למשל ריצוף הגנום הניאנדרטלי וגילוי מין שנכחד באמצעות די-אן-איי שהופק מרסיס עצם מאובן הצריכו יותר מכישרון אינטלקטואלי. הוא יכול היה להביא עצמו למערה. אבל מה שמצא ברגע שכבר היה שם היה מעבר לשליטתו. "צריך הרבה מזל", אמר פעם ד"ר פאבו.
האיטלקים הבינו זאת הרבה לפני טקס האיג נובל שנערך בספטמבר. סיפור ההצלחה שלהם החל לפני עשור, כשלידיו של ד"ר פלוקינו התגלגל במקרה תרגום לאיטלקית של "העיקרון הפיטרי", ספר על התפיסה שלפיה "כל עובד נוטה להתקדם אל דרג חוסר הכישרון שלו". הספר נכתב במקור כסאטירה אבל הפך לכלל רב השפעה במנהל עסקים. במילים אחרות, זה ספר שגרם לאנשים לצחוק - ואז לחשוב.
הספר גם הוביל למאמר שחיברו ב־2009 פלוקינו ורפיסארדה שהציע שיטה מפתיעה ביעילותה להימנע ממקרים כאלה של חוסר יכולת: פשוט לקדם עובדים באופן אקראי. על הממצא הזה המנוגד לאינטואיציה הם זכו בפרס האיג נובל הראשון שלהם. הזדמנות מקרית אחת הציבה אותם בנתיב שהוביל לשני מאמרים זוכי פרס. שניהם התאפשרו בגלל עצם התופעה אותה הם מתארים. "המרכיב המשותף", אמר רפיסארדה, "הוא התפקיד המועיל שמילאה האקראיות".