הבורסה בטוקיו, יפן / צילום: Shutterstock, spatuletail
הבנק המרכזי של יפן משנה כיוון ומפתיע את השווקים. במשך תקופה ארוכה הקפידו בבנק על מדיניות מוניטרית אולטרה מרחיבה, כך שיפן נותרה המדינה היחידה בעולם עם ריבית שלילית, אך כעת המגמה משתנה. זאת, לאחר הודעות "ניציות" של הפד האמריקאי והבנק המרכזי באירופה.
הריבית אומנם נותרה ללא שינוי אך נראה שהרכבת יצאה מהתחנה. איך נראה שינוי הכיוון, למה הין קפץ ומה עומד מאחורי אלמנט ההפתעה?
● להימורים של קרנות גידור נגד היצמדות הדולר ההונג קונגי לדולר ארה"ב יש היסטוריה ארוכה, אך מעט הצלחות
● השוק הדובי לא הולך לשום מקום: האופטימיות לגבי 2023 מצטמצמת
מה החליט הבנק המרכזי, ולמה?
"בראייה לאחור, יפן ואינפלציה אלו שני דברים שאנחנו לא רגילים לראות אותם יחד. באופן קבוע, בעשורים האחרונים הייתה אינפלציה אפסית או שלילית", אומר עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל פיננסים.
גם כשמדינות בעולם העלו את הריבית אחת אחרי השנייה ומצמצמות את התמיכה בשווקים, ביפן סרבו להצטרף למגמה ואפילו המשיכו בהרחבה כמותית שתומכת בשווקים, מסביר קליין. הסיבה: האינפלציה במדינה הייתה נמוכה יחסית, ובתוך היעד של הבנק המרכזי. מי שחטף חזק הוא הין היפני, שהגיע לשפל של עשרות שנים אל מול הדולר האמריקאי שהפך השנה למקלט עבור משקיעים רבים. אלא שלאחרונה האינפלציה הרימה ראש גם ביפן, והגיעה לקצב שנתי של 3.7% - שיא של שלושה עשורים.
כתוצאה מכך, הודיע הבנק המרכזי במסגרת החלטת הריבית על נסיגה קלה מהמדיניות המרחיבה מאוד ומעדכן את מדיניות השמירה על עקום התשואות, כך שטווח התנועה של תשואת האג"ח הממשלתיות ל-10 שנים יגיע לפלוס או מינוס 0.5%, לעומת הטווח הקודם של פלוס או מינוס 0.25%.
במילים פשוטות, מסביר קליין, "בתקופת הקורונה הבנק המרכזי ביפן עשה משהו שאף בנק אחר לא עשה - הוא קבע שהריבית על האג"ח הממשלתי לעשר שנים תישאר על גג 0.25%. איך הוא שומר על התשואות נמוכות? הוא קונה אג"חים. זה בעצם הרחבה כמותית. הוא למעשה הדפיס כסף. התוצאה היא פער גדול בין העקום היפני לשאר העולם. וכשהבנק מדפיס כסף הוא מקבל אינפלציה שלא ראינו כמה עשורים".
התוצאה הייתה עלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות והתחזקות משמעותית של הין. בבוקר לאחר ההודעה, נחלש הדולר ב-2.7% מול הין לרמה של 132.1 ין לדולר, מדד הניקיי ירד ב-2.5%, ותשואת אגרות החוב ל 10 שנים ביפן עלתה בחדות משיעור 0.25%, לשיעור 0.4%.
מדוע הבורסה היפנית הגיבה בירידות ומה ההשפעות הגלובליות?
מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסים בבנק הפועלים, מסביר כי עליית התשואות ביפן והחשש כי הבנק המרכזי ינטוש בסופו של דבר לגמרי את המדיניות הסופר מרחיבה מובילים כעת גם לעליית תשואות האג"ח בשווקים המפותחים. לדוגמה, תשואת האג"ח הממשלתי לעשר שנים בארה"ב עלתה עם פרסום ההודעה ב-0.12%. לגבי הירידות בבורסה ביפן, ההסבר נעוץ בחששות המשקיעים כי שינוי מדיניות הבנק המרכזי יסיר את אחד העוגנים הגלובליים האחרונים שעזרו לשמור על עלויות חוב נמוכות (יחסית) בסביבה הגלובלית.
מה המשמעות כלפי הריבית במדינה?
מאז 2016 רמת הריבית במדינה לא השתנתה למרות סבב העלאות הריבית מסביב לעולם. עפר קליין מהראל פיננסים, מעריך כי "ההודעה פותחת את הדלת להעלאת ריבית של הבנק המרכזי ביפן במהלך השנה הבאה ומחזקת את ציפיותינו להמשך התחזקות של המטבע היפני. לנו היה ברור שהבנק היפני חייב לעשות סיבוב פרסה ולהפסיק את הדפסת הכסף. ברגע שזה קורה המטבע מתחזק. כשמדפיסים הרבה, הערך יורד ולהפך. זו משוואה פשוטה. ההודעה היום היא סיבוב פרסה חלקי בלבד. הם יצטרכו להמשיך לקנות אג"ח, אבל פחות".
שפריר מהפועלים מוסיף כי "במסגרת מסיבת העיתונאים, נגיד הבנק המרכזי של יפן, קורודה, ניסה לשכך במעט את שינוי המדיניות, בציינו כי 'מוקדם עדיין לדון בסיום תוכנית השליטה בעקום', וכי 'אין לפרש את שינוי המדיניות הנוכחי כהעלאת ריבית'. קורודה ציין כי הבנק המרכזי ידון בסיום התוכנית ברגע שהכלכלה תתקרב לאינפלציה בת קיימא'.
מדוע בשווקים הופתעו כל כך?
ההודעה מגיעה לאחר מספר הדלפות ושמועות לגבי הידוק אפשרי של המדיניות המוניטרית ותוכניות לשינוי יעד יציבות המחירים. מאז יום שני הספקולציות מבעבעות בשווקים, אך רק לפני כמה שבועות התעקש הנגיד כי האינפלציה במדינה עודנה נמוכה ביחס לעולם ואינה מצדיקה שינוי מדיניות. לכן, הציפייה בשווקים הייתה שהשינוי יתרחש רק בסוף הרבעון הראשון של 2023, כשנגיד הבנק המרכזי הרוהיקו קורודה יסיים את כהונתו השנייה.
כדי להבין עד כמה השווקים הופתעו, צריך להסתכל על סקר החזאים של בלומברג טרם החלטת הריבית של הבנק המרכזי. כל 47 הכלכלנים שנסקרו חזו כי לא יהיה שינוי במדיניות.