לוחם רוסי בחוג הארקטי / צילום: Associated Press, Vladimir Isachenkov
בצל המלחמה הקרה החדשה שמתרקמת בין רוסיה לבין נאט"ו, גוברים המתחים גם באזור ארקטי נידח יחסית שעד כה ריכז מעט תשומת לב. ארכיפלג סוואלבארד (שפיצברגן), קבוצת איים בשליטת נורבגיה שבה עדיין קיימים חוקים בינלאומיים מימי הסכמי ורסאי המסדירים נוכחות רוסית, הפך בחודשים האחרונים לזירה שבה מאיים להתלקח עימות מחודש בין מוסקבה לבין המערב. כמו במובלעת קלינינגרד שלחופי הים הבלטי או במסדרון סובאלק שבליטא, התגברות המתחים בין רוסיה למערב מאז שמוסקבה פתחה במלחמה נגד אוקראינה בפברואר השנה מפרה שלווה יחסית שנמשכה עשורים.
● בצל משבר האנרגיה: גרמניה מחזירה לפעילות תחנות כוח פחמיות
● המשקיעים הקטנים נוטשים את וול סטריט, ובמשפחות שלהם נושמים לרווחה |WSJ
● הדולר סגר את הרבעון הגרוע שלו זה 12 שנה. למה דווקא מול השקל הוא מתחזק?
בחודש שעבר נעצר בטרומסו שבצפון נורבגיה אזרח רוסי בשם אנדרי יקונין, איש עסקים בן 47 בעל אזרחות בריטית ורוסית. מדובר בבנו של ולדימיר יאקונין, אוליגרך המקורב לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שנשא בתפקידים רשמיים בממשל וכיהן כיו"ר רשות הרכבות הרוסית. יאקונין הבן נעצר כשבאמתחתו כמה רחפנים, ציוד אלקטרוני ותקשורת. הוא בדיוק שב מסוואלבארד לפני שנעצר. שירות הביטחון הנורבגי עצר אותו משום שהפר לכאורה חוק חדש שנכנס לתוקף עם תחילת המלחמה באוקראינה, האוסר על אזרחים רוסים להפעיל כל כלי טיס בשטח המדינה.
הנורבגים חשדו כי יאקונין השתמש ברחפנים, במסווה של תייר מן השורה, כדי לצלם שורה של מתקני תשתיות, ריכוז עירוני, מכרה פחם, קווי תובלה ובאופן כללי לאסוף מודיעין מצולם על הנעשה בארכיפלג הארקטי, ששוכן קרוב לקוטב הצפוני, כשקצהו בקו רוחב 80, ובחודשים אלו השמש כלל אינה זורחת בו. החומר המצולם שכלל תמונות ו־וידיאו מאוקטובר האחרון נבדק, אך בית המשפט שיחרר אותו לפני כשבועיים משום שקבע כי הטסת רחפנים מסחריים אינה נכללת באיסור החדש. התביעה בנורבגיה הודיעה כי תערער על ההחלטה.
לנורבגים רבים, הפרשה האירה מחדש את העניין הרוסי בסוואלבארד, מקום שהיה בזמן המלחמה הקרה זירה לעימות חשאי בין־גושי, במיוחד בשל השימוש בו כבסיס צוללות רוסי. מתוקף אמנת סוואלבארד שנחתמה במסגרת הסכמי ורסאי שסיימו את מלחמת העולם הראשונה ב־1920, כל מדינה החתומה על האמנה יכולה באופן חוקי לכרות משאבי טבע באיים. לנורבגיה נתונה הריבונות הרשמית עליהם, אבל כל משאב שיימצא על או מתחת לקרקע יכול להיאסף ולהיות מופק על ידי עשרות המדינות החתומות על האמנה, ביניהן אפגניסטן, למשל.
דובי קוטב משוטטים
המשאב העיקרי שיש באיים הללו הוא פחם, וכך הממשלה הנורבגית, כדי להפגין את ריבונותה, הפעילה בו מכרה פחם מזהם, בלב האזור הארקטי, ואף תכננה לבצע קידוחי נפט באזור. גם הרוסים הפעילו שתי ערי כרייה בשפיצברגן, לא רחוק מהעיר לונגיירבויין הנורבגית, המשמשת כבירה ובה שוכן המושל של הטריטוריה, שלו סמכויות מפליגות. לכאורה, הרוסים נמצאו באיים כדי לכרות פחם. בפועל, היה מדובר בתשתית לצוללות רוסיות גרעיניות שיפטרלו בים הארקטי. אחת מהערים, פירמידן, ננטשה כמעט ביום אחד, אחרי קריסת ברית המועצות, כאשר התקציבים להפעיל אותה נעלמו, וכעת משוטטים בה דובי קוטב ותיירים מזדמנים שבאים לראות את השיכונים הסובייטים הנטושים.
אבל עיירה אחרת, בארנטסבורג, עדיין ממשיכה לפעול בשם האחיזה הרוסית בשטח. עיירות הולנדיות ופולניות שהיו קיימות בעבר ננטשו, אך בבארנטסבורג עדיין יש כמה מאות כורים רוסים. כעת, עם התגברות המתחים בין נורבגיה החברה בנאט"ו לבין רוסיה, הצד הרוסי מאשים את אוסלו במניעת אספקה לעיירה, אחרי עשורים בהם הדבר נעשה בשיתוף פעולה בין אוסלו למוסקבה, תוך שימוש בספינות משא.
כחלק מהסנקציות הבינלאומיות על רוסיה בעקבות המלחמה באוקראינה, שאימצה גם נורבגיה למרות היותה מחוץ לגוש האירו, חל איסור להעביר מוצרים מסוימים, וכן איסור גורף על ניהול סחר ימי. ההחלטות הללו פגעו קשות בכלכלה הרוסית, והובילו אותה להתחיל לייבא בכמויות עתק ממדינות שלא אימצו את הסנקציות (כמו טורקיה, סין והודו), אך הן גם הובילו מדינות הקרובות לרוסיה ליישם מדיניות של בדיקת היצוא למדינה. כך, למשל, ליטא בודקת את הסחורה הרוסית העוברת ברכבות מבלארוס למובלעת הרוסית קלינינגרד.
חוסמים סחורה רוסית
וכך גם הרשויות הנורבגיות, שהחליטו לחסום את העברת הסחורה הרוסית באופן גורף לסוואלבארד דרך נמל הנמצא בנורבגיה עצמה, ששימש עד כה לשליחת ציוד לכורים בבארנטסבורג בעלות נמוכה יחסית לרוסיה. העובדה כי חלק מהסחורה אינו מורשה לעבור והנורבגים חסמו משלוח שכולל שבעה טונות ציוד, מעורר זעם בשבועות האחרונים בצד הרוסי. משרד החוץ הרוסי כבר הזהיר כי חסימה "בלתי־ידידותית" זו תוביל לצעדי תגמול של רוסיה, שלא פורטו.
במקביל, כמה מחוקקים רוסים הלכו רחוק יותר. קונסטנטין קוזאצ'ב, סגן יו"ר המועצה הלאומית של רוסיה, האשים את הרשויות הנורבגיות ב"הפרת זכויות אדם" ובפגיעה אנושה בכורים השוהים בסוואלבארד. "מדובר בצעד בלתי מוסרי", אמר לתקשורת במדינה. למעשה, האשים קוזאצ'ב את נורבגיה באי־כיבוד האמנה משנת 1920, ובמיוחד את התנאים המחייבים את המדינה, לדעתו, לסייע בהעברת האספקה לכל מי שפועל בארכיפלג.
רוסיה חתומה על אמנת סוואלבארד כמדינת־המשך לברית המועצות. "כל הצדדים הכירו בריבונות של נורבגיה על שפיצברגן, אך בתנאים המוזכרים באמנת פאריז עצמה", כתב קוזאצ'ב בטלגרם, "אבל נורבגיה כעת מפרה את סעיף 3 של האמנה". סעיף זה מסדיר את התובלה לאיים. עצם ההטלה בספק של הריבונות הנורבגית מהווה, לדברי פרשנים, "עליית מדרגה" ברטוריקה של העימות בין המדינות.
הרוסים למעשה זועמים על כך שנורבגיה אינה מאשרת כעת העברת סחורות כפי שנעשה לפני שפרצה המלחמה באוקראינה, באמצעות ספינות משא שעוגנות בנמל סטורסקוג. נורבגיה מבקשת ממוסקבה שיעבירו את האספקה באופן עצמאי, באוניות ממורמנסק, אך הרוסים מסרבים.
תנאי המחיה קשים
אנדריי קלישאס, מחוקק נוסף, היה חריף אף יותר. הפוליטיקאי הרוסי מכהן כיו"ר הוועדה לחקיקה, ואמר כי "הריבונות של נורבגיה על סוואלבארד כעת מוטלת בספק". "התושבים שלנו בשפיצברגן זכאים לקבל את כל הצרכים שלהם, והביטחון שלהם אמור להיות מובטח מעבר לכל ספק", אמר. תנאי המחיה בשפיצברגן הם קשים, עם עבודה פיזית בטמפרטורות עמוק מתחת לאפס, רוחות ארקטיות עזות, ועם הכרח להסתובב עם רובים ברחבי הטריטוריה מחשש לתקיפות דובי קוטב רעבים בעונות מסוימות.
לפי העיתון הנורבגי "The Barents Observer" זו אינה הפעם הראשונה שבה הרוסים מבקרים את ההתנהלות הנורבגית בסוואלבארד. לפני כשנתיים שלח שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב לעמיתו הנורבגי מכתב שבו הוא מאשים כי אוסלו "מפלה לרעה" את רוסיה בארכיפלג. אך כעת, על רקע התגברות המתיחות, חשש לפגיעה בתשתיות הולכת גז ואנרגיה ואף גל המעצרים של הרוסים שהשתמשו ברחפנים, ייתכן שהמשבר ייצא מכלל שליטה.
הנורבגים מצידם שבו והבהירו כי לתפיסתם הם אינם מפירים את סעיף 3 לאמנה. הטיעון שלהם הוא שהסעיף אמור לאפשר העברת סחורה בנמלים נורביים בשפיצברגן עצמה, ואילו הם עצרו את המשלוח בנמל שבכלל נמצא בנורבגיה האירופית. "העברת האספקה נעצרה בגבול הנורבגי־רוסי בגלל הסנקציות המונעות מחברות תובלה רוסיות להעביר סחורה בתוך שטח נורבגיה", אמרה שרת החוץ. "העברת סחורות לבארנטסבורג לא חייבת להיעשות דרך נורבגיה. דרך זו הפכה למקובלת משום שהיא זולה, לא משום שהיא היחידה האפשרית". אוסלו אף הציעה למוסקבה לשלוח טיסות אספקה לאיים.
סבסוד במיליארדי דולר
נורבגיה מסבסדת את החיים בסוואלבארד במיליארדי דולרים, בשל החשיבות האסטרטגית של האיים, במיוחד בעתיד שבו הים הארקטי יהיה חופשי מקרח גם בחורף - עם התגברות ההתחממות הגלובלית - ויאפשר תנועה ימית חופשית בין מזרח למערב. המדינה הודיעה כי תסגור בהדרגה את מכרה הפחם שפעל בעיר לונגיירבואן, והיא מכוונת להפוך את בירת האי למקום מחקר לשינויי אקלים ולאתר תיירות. כחלק מההשקעה בעיר הוקמה מחוץ לה "כספת יום הדין" - מבנה תת־קרקעי שבו נשמרים בטמפרטורה קבועה של יותר מ־18 מעלות מתחת לאפס זרעים מרחבי העולם שאמורים לשמש כ"תעודת ביטוח" למקרה של קטסטרופה אקלימית ולאפשר הפקה מחדש של גידולים חקלאיים.
גם הרוסים שואפים להגביר את הנוכחות שלהם. משלחת מדעית רוסית שהייתה אמורה לפעול סמוך לארכיפלג קיבלה אישור חלקי בלבד לפעול מצד הרשויות בנורבגיה, לאחר דיון ציבורי בעניין. הממשלה הודיעה כי המשלחת לא תוכל לעגון או לקחת דגימות במים הטריטוריאליים שלה בסוואלבארד, ותהיה מוגבלת לפעילות מחוץ להם. משרד החוץ הודיע כי הדבר הוא חלק מהמנדט הקיים לממשלת נורבגיה בנושא.
הקרב על סוואלבארד הוא חלק ממאבק גדול יותר על האזור הארקטי בין כל המדינות הגובלות בו (ארה"ב, רוסיה, דנמרק באמצעות גרינלנד, קנדה, וגם סין). באזור אמורות להימצא עתודות נפט וגז עצומות, וכתוצאה מההתחממות הגלובלית והתכווצות מעטה הקרח של הים הארקטי הוא עשוי להפוך לציר תנועה ימית משמעותי. עד כה, רוסיה נקטה צעדים סמליים כמו תקיעת דגל מתחת למעטה הקרח של הקוטב הצפוני. כעת, חוששים בנורבגיה ובמערב, היא עשויה לנקוט צעדים מוחשיים יותר גם בסוואלבארד עצמה.