רועי כחלון / צילום: איל יצהר
רועי כחלון שימש בשנים האחרונות כסגן מנהל רשות החברות והממונה על הפרטת נמל חיפה: אחת מההפרטות הגדולות ביותר שבוצעו במשק בשנים האחרונות, שהגיעה לסיומה השבוע.
● נמל חיפה עבר ידיים: הושלמה העברת הבעלות לקבוצת אדאני-גדות
● "עברנו ויה דולורוזה בתחנה המרכזית": מנכ"ל לוינשטין נכסים מדבר | ראיון
"למרות שמדובר בהפרטה גדולה שמדברים עליה כמעט 20 שנה, הסיבוב הנוכחי החל בהסכמות לוקאליות שיזם הדירקטוריון בנושא התייעלות תפעולית בנמל, לקראת התחרות שבאה. לאחר הסכמות אלה הצלחנו לייצר הסכמות רחבות אף יותר העוסקות בתשתיות ובמכירה לרוכש אסטרטגי", מספר כחלון.
לדבריו, המהלך הואץ עם הפיצוץ שהתרחש ביחסי העבודה. "יום רביעי אחד אנחנו קמים בבוקר ומגלים שאין עובדים, לא בחיפה ולא באשדוד. הם הגיעו לבית הדין רק באמצעות צווי הבאה. זה היה האירוע שהניע את המשא ומתן עד שנחתם הסכם עם העובדים.
"ההפרטה לא הייתה מטרה אלא תוצאה של הצורך בהתאמת הנמל לתחרות מול נמל המפרץ. העובדים רצו דברים חדשים כמו רציף עמוק ותוכנית פרישה. לקחנו את הדרישות האלו וראינו שאם נענה להן יהיה לנו מחסור של כמיליארד שקל בקופה. באנו לעובדים והצענו הפרטה שמאפשרת גם לצמצם רגולציה וגם להתחרות".
"התעקשנו שהשיקול המרכזי יהיה כסף"
במהלך ההפרטה הוחלט שהזוכה יהיה מי שיציע את הסכום הגבוה ביותר, החלטה שגרמה להרמת גבה, שכן מדובר בתשתית לאומית. "התנגדנו שיהיו ועדות דיסקרטיות בממשלה שיקבעו על פי קריטריונים לא ברורים. התעקשנו שזה יהיה על כסף".
מעבר לכך, כחלון מציין כי השאיפה הייתה לפתוח את המכרז לכמה שיותר חברות. "יש בעולם הספנות 11 חברות, המחולקות ל־3 בריתות, שמחזיקות ב־95% מהשינוע העולמי. אז נלך להפרטה של ארבע שנים ובסוף או שלא תהיה תחרות או שתהיה רק הצעה אחת והנמל יירכש בנזיד עדשים? לכן פתחנו את התחרות עוד יותר וגם חברת לוגיסטיקה בינלאומית יכלה לקנות את הנמל".
בתחילת הדרך, כחלון מספר, היה מי שחשב שהם יצליחו לקבל "אולי 300 מיליון שקל". בסופו של דבר, הגיעו ארבע הצעות כספיות ומודל התמחור הסופי נקבע בסיוע של מומחים לתורת המשחקים מהאוניברסיטה העברית.
"החלטנו לפסול את ההצעה הנמוכה ועם שלוש הנותרות ללכת להליך מכרזי, כשבכל סיבוב המועמדים מאשרים עלייה בסכום קבוע מראש. זו לבדה הייתה החלטה שנתנה לנו עוד 50 מיליון שקל".
מה היו הציפיות שלכם?
"ב־2019 אמרו לנו שיהיה מתמודד אחד, שכולם יודעים מי הוא, והוא לא ישלם יותר מ־700 מיליון שקל. התעקשתי שלא יהיה סכום מינימום כי כשאתה קובע מחיר כזה אתה מסתכן שהשוק יבין שזה מחיר שמבחינתך הוא בסדר. אני מציע לעשות כך גם בהפרטות הבאות".
במיוחד כי קיבלתם הצעה שלא ציפיתם לה.
"הצלחנו לטרוף את הקלפים וקיבלנו הצעה מאוד מכובדת (תג מחיר של 4.1 מיליארד שקל, א"ז). אבל אני חושב שהקבוצה הזוכה עשתה עסקה מצוינת: היא קיבלה זיכיון ל־34 שנים, נמל גדול פי שניים מהסיני, עם כסף בקופה ודבר לא פחות חשוב - העובדים.
"יש הרבה ביקורת על השכר והכל, אבל בהרבה פרמטרים אלו עובדים מאוד יעילים. מדובר על נמל שהיו בו 1,100 עובדים כשבתוך תהליך ההתכנסות בשנה הבאה יהיו בו 700 עובדים. בנוסף, חלק מהעסקה כולל את פיתוח חזית הים שזו פנינה מסחררת".
זו עסקה טובה גם כיום, כשהריבית עלתה וענף הספנות התקרר?
"ללא ספק מה שהיה ב־2020 בעולם הספנות, כשהשווי של החברות זינק במאות אחוזים, גרם לשפע מאוד גדול. הריבית שעלתה בהחלט מקררת - מצד אחד זה מאוד מסוכן, אבל מצד שני אתה מחזיק בנכס שהוא תשתית".
נמל חיפה: "יהיו חבלי לידה"
כחלון אף התייחס לעתיד נמל חיפה, שלטענתו יהפוך בעוד מספר שנים לנמל החזק ביותר. "מכרנו מניות של חברה קיימת עם הנהלה מתפקדת ומנוסה. יש להם אפשרות להחליט מתי לבצע את פרויקט התשתית - אני ממליץ לעשות את זה בהקדם לצד הליכי הבראה מול עובדים. אחרי 4־5 שנים של חבלי לידה, ב־2027 הוא לדעתי יהיה הנמל החזק במשק".
איך ההפרטה תשפיע על המתחרות במרחב?
"מספנות ישראל מאד התאכזבה שלא זכתה - מדובר בחברה ישראלית על שטח של 200 דונם, ומולה יושב נמל סיני על 750 דונם ונמל הודי־ישראלי על 1,500 דונם. ברור שזה יפגע בלחם והחמאה של מספנות - המטען הכללי - והם ירגישו את זה בתוך שנה מהיום.
"מספנות נהנתה מהעובדה שלנמל חיפה לא היה משתלם לעסוק במטען כללי כי תשומות כח האדם היו גבוהות, אבל זה ישתנה. היא מתמודדת היום באמצעות כוח אדם יעיל ומבחינת השטח אין לה איך לגדול, רק התקדמות טכנולוגית תוכל לסייע".
נמל אשדוד: "חושש שפספס את הרכבת"
לעומת המרחב הצפוני השוקק בנמלים, בדרום המצב שונה: לצד נמל אשדוד הממשלתי שלא נחשב יעיל, יש את הנמל הפרטי שרק מתחיל לעבוד. כחלון מציין כי העובדה הזו צריכה להדאיג. "גם היום יש המון נסועה של משאיות שנוסעות לצפון ריקות וחוזרות למרכז ודרום הארץ עם סחורות. מעדיפים את זה על פני ההובלות באוניות לדרום. זה מצב לא אופטימלי שנוצר כתוצאה מתחרות ושירות טוב יותר בצפון, והיבואנים נושאים בנטל עלות התובלה היבשתית. זה מדאיג כי אם יש עודף היצע בתשתיות הנמלים, אנחנו ממש לא שם בכבישים.
"צריך להפריד: MSC (נמל הדרום, א"ז) בסוף תפעיל את הנמל שלה ותעשה הרבה מאוד כסף. היא עשתה את זה מאות פעמים בעולם, ובברית שלה עם Maersk הם חולשים על 50% מהשינוע העולמי. אך בשונה מהנמל הזה, נמל אשדוד מתפתח למפלצת גדולה שאף אחד לא רוצה לגעת בה. בסוף זה יתפוצץ. אתה לא יכול להתנהל עם חברה של 1,400 עובדים ולהתחרות בחברה פרטית, זה צריך להדאיג את כולם".
כחלון סבור שבעוד כמה חודשים באשדוד יראו את תוצאות ההפרטה בחיפה וגם הם ירצו. "עדיף שזה יקרה כמה שיותר מהר - כל חצי שנה שעוברת פוגעת בנמל, מקטינה את הכדאיות הכלכלית, מקטינה את התמורה שהמדינה תקבל, ופוגעת בציבור, בנמל ובעובדים.
"החשש כרגע הוא שזה לא מעניין אף אחד - ההיצע הנמלי הוא טוב מאוד וגם בקנה מידה בינלאומי המצב הוא טוב. בעבר הורדת השאלטר הלחיצה את המדינה אבל זה כבר לא האירוע. יש פה אירוע אחר ספציפי ובעייתי שמשפיע על נמל אשדוד בעיקר, ולכן המשאבים והאנרגיות לא שם. אני חושש שהעובדים פספסו את הרכבת, אך אסור להרים ידיים".
כלקח להפרטות הבאות, כחלון מצביע על הצורך ביציבות. "החלפת הממשלה גרמה לנו לעיכוב של מספר חודשים. בזכות המינוי של רם בלניקוב למנכ"ל האוצר וליו"ר ועדת מכירת מניות המדינה הצלחנו לטפל במשברים אקוטיים בתהליך".