גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הישראלים רוצים בית עם גינה, וקצב התחלות הבנייה של צמודי קרקע מזנק

יותר מ־11 אלף בתים פרטיים התחילו להיבנות בישראל בשנה החולפת ושיעורם מסך התחלות הבנייה נמצא בעלייה ● רובם נבנים מחוץ לאזורי הביקוש, אבל חלקם נבנים במרכז הארץ, על סמך תוכניות ישנות

בתים צמודי קרקע של אפי קפיטל ביישוב עמנואל / צילום: 3Ddesign
בתים צמודי קרקע של אפי קפיטל ביישוב עמנואל / צילום: 3Ddesign

בשבוע שעבר אמרה שרת הפנים לשעבר, איילת שקד, בראיון לגלובס: "הרבה פעמים הפקידות מסתכלת על הדברים בעיניים מוגבלות. אני בעד הקמת שכונות 'בנה ביתך' בערים ובעיירות פיתוח. אי אפשר לדרוש מהערים להפסיק לבנות צמודי קרקע כי אנשים יעברו ליישובים".

הקטר של ענף הנדל"ן יהפוך למשקולת? הנתון הכי דרמטי במדד מחירי הדירות | פרשנות
בתי המשפט במחלוקת: כמה דירות יהפכו אתכם לבעלי עסק בנדל"ן
חוששים מהממשלה? הפסקה שנוספה לסקירות האנליסטים

הציטוט של שקד מגלם את כל המחלוקת סביב בניית בתים צמודי קרקע: מצד אחד הרצון של המתכננים לבנות רק לגובה כדי להגדיל את הצפיפות, ומצד שני הרצון של הפוליטיקאים והשרים למשוך אוכלוסייה חזקה לפריפריה, ביודעם שבלי ההבטחה לווילה עם גינה, זה לא יקרה.

במאי האחרון אושר תיקון 4 לתמ"א 35, שמגדיל את הצפיפות בתוכניות החדשות, אלא שבשטח קצב הבנייה של בתים צמודי קרקע עלה, ולא רק בפריפריה הרחוקה.

מניתוח נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) לשלושת החודשים הראשונים של 2022 עולה כי חלה עלייה במספר התחלות הבנייה של מבנים צמודי קרקע (עד שתי קומות), בדרך ל־11 אלף התחלות בנייה כאלו בשנה כולה, גבוה משמעותית יותר מ־2020 ומ־2021.

את הניתוח ביצע הפורום הישראלי לגורדי שחקים ובנייה עירונית (CTBUH-ISRAEL), והוא מראה כי בשלושת הרבעונים הראשונים של 2022 - נתוני הלמ"ס האחרונים הם עד לסוף ספטמבר 2022 - החלה בנייתן של 8,558 דירות צמודות קרקע - קצב של כ־11,400 דירות בשנה שלמה. ב־2021 מדובר על 9,251 דירות, וב־2020 על 8,143.

הנתון הגבוה נובע, כמובן, גם מקצב הבנייה בשנה האחרונה, שהיה מהגבוהים אי פעם, אך גם בשיעורם של צמודי הקרקע שהחלה בנייתם: אם ב־2021 וב־2020 מדובר היה על שיעור של כ־14.5% מכלל התחלות הבנייה (בשלושת הרבעונים הראשונים), ב־2022 מדובר על כ־17%.

פילוח הנתונים לפי יישובים מראה כי את המקום הראשון של התחלות הבנייה של צמודי קרקע בשלושת הרבעונים הראשונים של 2022, תופסים יישובים של עד 10,000 תושבים ביהודה ושומרון, שם החלה בנייתם של 554 בתים. דווקא באר שבע, אחת הערים הגדולות בישראל, שנייה ברשימה, עם 258 בתים. במקום השלישי פרדס חנה־כרכור, עם 191 בתים.

גם בערים גדולות במרכז הארץ אפשר לראות, אפילו היום, בנייה חדשה של צמודי קרקע. כך נכון, למשל, לגבי תוכנית קריית קריניצי ברמת גן, שם בין 890 יחידות הדיור אפשר למצוא גם קוטג'ים - בניגוד גמור לכל תפיסת התכנון העכשווית. שם מדובר על תוכניות ישנות - חלקן בנות עשרות שנים - שמסיבות שונות הגיעו רק עכשיו למימוש. הבעיה שבינתיים החלו לבנות בסמוך את הקו הסגול של הרכבת הקלה, כך שייווצר מצב של שכונת וילות שלידה עובר קו של מערכת הסעת המונים.

"הגידול מעיד על השקעה בפריפריה"

אבל רובם של הבתים הפרטיים נבנה בפריפריה. "הגידול במספר צמודי הקרקע מעיד על השקעה בפיזור אוכלוסייה בפריפריה, בפרט באזור הנגב", אומר המהנדס ישראל דוד, ממלא מקום יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות, המשמש גם כנציג ישראל בארגון CTBUH העולמי. "בנגב יש קרקע זמינה וזולה יותר מאשר באזורי הביקוש, וגם עלויות הפיתוח זולות יותר מאשר בירושלים. כתוצאה מכך, ניתן לייצר צמודי קרקע במחירים זולים יחסית".

אחת הדמויות המרכזיות בכל הנוגע לשינוי התפיסתי והתכנוני באשר להצטופפות הנדרשת היא מנכ"לית מינהל התכנון הקודמת, דלית זילבר. אחד ההישגים הגדולים של כהונתה, ודאי בשנתה האחרונה בתפקיד, היה אישור תיקון 4 לתמ"א 35 במועצה הארצית לתכנון ובנייה. זהו התיקון שמנחה על הגדלת הצפיפויות, בעיקר בערים, עד כדי הכפלתה - כל זאת כחלק מתוכנית המתאר הארצית שנועדה ליישם את הוראות התוכנית האסטרטגית לדיור 2040.

דלית זילבר, לשעבר מנכ''לית מינהל התכנון / צילום: ניב קנטור

לדברי זילבר, כל צמודי הקרקע שנבנים כעת, הם תולדה של תוכניות שיצאו לדרך לפני תיקון 4. "צריך לזכור שרק בשנה האחרונה עבר התיקון, ומה שאנחנו רואים עכשיו אלו תוכניות ישנות. התוכניות האחרונות שעברו במוסדות התכנון בתקופתי כבר קודמו לאור הצפיפויות החדשות, וככל שייבנו יותר תוכניות חדשות, כך נראה אזורים יותר צפופים, ואני מקווה שגם בנויים נכון יותר.

"לגבי באר שבע, תיקון 4 לתמ"א 35 מחריג אותה, ומאפשר לה להוציא לדרך גם תוכניות בצפיפויות נמוכות יותר מאלו שקבענו לערים הגדולות. אני אישית חושבת שבבאר שבע, באופן עקרוני, צריך לשאוף כמה שיותר להגדלת הצפיפות, ודאי אם תהיה שם הרכבת הקלה שמדברים עליה. הגישה שבתים צמודי קרקע ימשכו יותר אנשים לעיר לא הוכיחה את עצמה".

"ערים טובות ומדינה שבנויה נכון הן כאלו שמציעות את כל אופציות המגורים", אומר האדריכל גיל שנהב, המשמש בין היתר גם כיו"ר פורום CTBUH-ISRAEL. "מקומות מרוחקים מהמרכז יציעו יותר צמודי קרקע, ובנייה לא רוויה, לצד בנייה רוויה. במקומות שבהם יש יותר ביקוש, והעלויות גבוהות יותר, נעלה לגובה".

אדריכל גיל שנהב / צילום: גיא גלעד

"הביקוש עלה מאז תחילת הקורונה"

לחברת אפי קפיטל נדל"ן יש פרויקט בבנייה בעמנואל, שנמצא מעבר לקו הירוק. "הרבה מגיעים לעמנואל מהערים הגדולות במרכז, בשביל התנאים, המרחב, אבל הסיבה העיקרית היא כנראה המחיר: רוב צמודי הקרקע שלא נמצאים באזורי הביקוש מציעים מחירים שנחשבים עדיין שפויים", אומרת עינב כהן, סמנכ"לית השיווק בחברה.

עינב כהן, סמנכ''לית שיווק ומכירות אפי קפיטל / צילום: טל גבעוני

"הביקוש לצמודי קרקע עלה מאז תחילת הקורונה - אבל גם עכשיו כשמרגישים את המיתון בשוק, הקוטג'ים עדיין נהנים מביקוש גבוה. פעם הדירות הגדולות היו האחרונות שנמכרות בכל פרויקט, והיום, מאז הקורונה למעשה, הן הראשונות שנחטפות".

"בתים צמודי קרקע הפכו למוצר נדיר", אומרת כהן, "ולכן הביקוש גדול. מחירי הדירות, שהאמירו בעשרות אחוזים בשנה האחרונה, עלו אף יותר בקטגוריית צמודי הקרקע. בפרויקט שלנו בעמנואל הקוטג'ים עלו בתחילת הדרך 1.4 מיליון שקל, והיום הם כבר נושקים ל־1.9 מיליון שקל. ועדיין, מדובר על מחיר אטרקטיבי לבית בשטח של 140 מ"ר עם גינה.

"גם הרוכשים וגם יזמי הנדל"ן הבינו את הפוטנציאל שברכישת צמודי קרקע ביו"ש, ולראיה - אם בעבר מכרזי רמ"י לצמודי קרקע באזור היו נכשלים ונדחים שוב ושוב, כולל המכרז שבו אנחנו זכינו בסופו של דבר, כיום ישנן עשרות הצעות לכל מכרז כזה".

שנהב מציין כי העתיד לא מסמן ויתור על צמודי הקרקע, אלא קונספט חדש: "העתיד הוא וילה בשחקים: יחידות דיור שיש להן מאפיינים של בית צמוד קרקע, אבל בגובה - עם גינות פרטיות, 'גשרי שמיים' מגוּננים, גינה ציבורית בכל עשר קומות במגדל ועוד. כשנגיע לתכנון מיטבי כזה, הביקוש לצמודי קרקע יפחת".

עוד זווית: מגדלים הם לא בהכרח הפתרון

האינטנסיביות העירונית שאליה מכוון אדריכל גיל שנהב היא בסיס התפיסה של הצפיפות שאליה מכוון עולם התכנון בשנים האחרונות: ערים צפופות יותר ואינטנסיביות יותר. אך לא בהכרח מדובר בערים של מגדלים. כמו בערים גדולות רבות בעולם, אפשר להשיג אינטנסיביות וליצור סביבה עירונית טובה ונעימה, גם כשמשלבים בין סוגים של טיפוסי בנייה.

בנייה מרקמית: "עירוניות עדיפה"

"אנחנו לא רואים דווקא במגדלים את האמצעי ליצירת הצפיפות המיוחלת", מסבירה דלית זילבר. "בנייה מרקמית, סביב עשר קומות, עם שילוב של מגדלים - זו עירוניות עדיפה בהרבה, וזו הבשורה של תיקון 4 לתמ"א 35: היא מתייחסת לא רק לבניין הבודד אלא לתפיסה המרחבית הכוללת, של כל המתחם. הצפיפות כשלעצמה מחייבת, אין לנו אופציה אחרת, אבל צריך לעשות אותה נכון. היא צריכה לבוא עם ראייה של כל המרחב מסביב: עם סוגים שונים של צורות מגורים, עם עירוב שימושים, עם שירותים עירוניים קרובים לבית, עם דיור מגוון ועם מרחב ציבורי טוב.

"צריך גם לזכור שהמגדלים לא מתאימים לכל מקום ולכל יישוב. בקריית טבעון, למשל, שהיום יש בה יחידת דיור אחת או שתיים לכל דונם - אף אחד לא מצפה שיהיו שם מגדלים. אנחנו דיברנו על צפיפות של 5־6 יח"ד לדונם, שזו רמה עדיין מאפשרת בנייה של עד שתי קומות. במבשרת ציון שבה גרתי בעבר הייתה רק אופציית מגורים אחת: בניין מדורג, שלכל דירה יש גם גינה. היום בונים שם גם שש ושמונה קומות, בבנייה מרקמית, והגישה אינטנסיבית הרבה יותר. בשכונה שבה גרתי בונים היום פי ארבעה על אותו שטח. זה גם נראה יפה".

"בנייה לגובה היא לא המטרה, אלא האמצעי", מוסיף האדריכל שנהב. "המטרה היא אינטנסיביות: ריכוז האוכלוסייה בערים, ואת זה אפשר להשיג בדרכים שונות. לא צריך לבנות לגובה בכל מחיר.

"ערי מגדלים הן ערים לא יפות. ערים טובות הן כאלו שיש בהן רב גוניות. כאלו שמציעות סוג של הרמוניה. המגדלים צריכים להיות מפוזרים ברחבי העיר".

עוד כתבות

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד Wiz

כך התכווץ האקזיט הגדול בתולדות ישראל בכמעט 20 מיליארד שקל

האישור המיוחל מהאיחוד האירופי הגיע, ועסקת הענק לרכישת וויז ע"י גוגל מתקרבת לקו הסיום ● מאז ההכרזה הראשונה על העסקה השקל התחזק דרמטית, והכנסות המדינה ובעלי המניות בישראל יתכווצו ● וגם: איך התחמקה גוגל מהרדאר הבריטי

מנהל אסטרה לאבס בישראל גיא אזרד / צילום: דניאל אדרי

הבכיר שהולך לגייס בישראל מאות עובדים כדי להתחרות באנבידיה

אחרי שנים בצמרת ההייטק בישראל, גיא אזרד לקח פסק זמן לטרקים בנפאל ובאיסלנד - וחזר כדי להקים ולנהל את מרכז הפיתוח הישראלי של אסטרה לאבס ● הוא מסביר למה בחר לעזוב את נוחות התאגיד לטובת חברת שבבים צעירה בשווי של 31 מיליארד דולר, וכיצד הוא מתכנן לנצח את אנבידיה בלב חוות השרתים

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

שריפה כתוצאה ממטח של חיזבאללה בכניסה לקריית שמונה (יולי 2024) / צילום: Reuters, Avi Ohayon

מצפון תיפתח הטובה: לא שוליים שצריך להציל, אלא מרכז שיש לבנות

חיזוק הצפון ושיקומו מנזקי המלחמה אינו משימה משנית אלא אתגר כלכלי־לאומי מהותי ● הצפון דורש מהלך עומק של חיזוק מבני וארוך־טווח, ולא מענה נקודתי ● בהקשר הזה תפקידו של המגזר העסקי הוא קריטי - וכאן יש צורך לא רק בסיוע, אלא בשותפות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות קלות, בעקבות דוח התעסוקה; מניות התוכנה ירדו

הנאסד"ק ירד בכ-0.2% ● דוח התעסוקה החזק מן הצפוי מרחיק את הורדת הריבית הבאה של הפדרל ריזרב ● תשואות האג"ח הממשלתיות טיפסו ● מניית קורנית זינקה בכ-20% לאחר הדוחות ● מחירי הנפט עלו על רקע המתיחות בין ארה"ב לאיראן ● הביטקוין ירד ונסחר סביב 67 אלף דולר

אילוסטרציה: shutterstock

הריבית על פיקדון עד שנה בבנקים נפלה ל-3.95%. מה עשה הציבור עם ההפקדות?

אחרי הפחתת ריבית בנק ישראל בפעם השנייה ברציפות, מנתוני הבנק המרכזי עולה כי גם הבנקים החלו לשחוק באגרסיביות רבה יותר את הריבית שהם נותנים על פיקדונות ● כתוצאה מכך נרשם קיטון משמעותי בהפקדות לפיקדונות בבנקים בחודש ינואר - שחיקה של 5 מיליארד שקל לעומת החודש הקודם

סניף של רמי לוי / צילום: Reuters, Ammar Awad

העליון משרטט את הגבול בין סלוגן שיווקי להטעיית הציבור בפרסומות

ממבחן "אבטיח מלמיליאן" ועד הבטחות לנהיגה מושלמת - ביהמ"ש העליון משרטט את הגבול שבין גימיק פרסומי לעובדות בשטח ● מנגד, החשש מהטעיה באתרים בנוגע לזהות היצרן של המותג הפרטי נותר בעינו, ועלול לאלץ את הרשתות לחשוף את המידע לצרכנים

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

השיא החדש של באפט, והעשירים שלא נמצאים ברשימה של "פורבס"

המשקיע האגדי ומי שנחשב לפילנתרופ הגדול ביותר בהיסטוריה האמריקאית, תרם לא פחות מ־68.3 מיליארד דולר ● אחת ההפתעות בדירוג הפילנתרופים של פורבס היא דווקא השמות הבולטים שנעדרים ממנו, למשל אילון מאסק ולארי פייג'

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

אחרי שנכנס לתפקיד המנכ"ל: המינויים של איתמר פורמן בהנהלת ישראכרט

חברת האשראי הודיעה על מינויו של אייל בן-חיים, לשעבר ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי, לתפקיד ראש חטיבת העסקים ● בנוסף, אדר גורן תקודם ותמונה לתפקיד סמנכ"לית דאטה, דיגיטל ושיווק

ביל אקמן / צילום: Reuters, Richard Brian

"המניה בדיסקאונט חריג": ביל אקמן חושף השקעה חדשה

ב-CNBC דיווחו כי מייסד קרן הגידור פרשינג סקוור חשף שהוא בעל החזקה במניית מטא, השקולה ל-10% מההון של הקרן, נכון לסוף 2025 ● במצגת המשקיעים של הקרן צוין כי "מחיר המניה אינו משקף מספיק את פוטנציאל האפסייד של החברה לטווח ארוך בתחום ה-AI"

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה - בנק ישראל לא צפוי להתערב / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, UNSPLASH

"הדולר בדרך לפחות משלושה שקלים, וזה יקרה הרבה יותר מהר ממה שחושבים"

המטבע המקומי נמצא ברמה החזקה ביותר זה 30 שנה מול הדולר, ובשוק מעריכים כי התנאים תומכים בהמשך הייסוף ● בלידר מעריכים כי בנק ישראל לא צפוי להתערב, אלא בתרחיש קיצון ● לצד היתרונות, 21% מהעסקים מתלוננים על "פגיעה חמורה ברווחיות"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות קלות בוול סטריט; הישראליות שנופלות, וזו שמזנקת ב-30%

מגמה חיובית באירופה ● בורסת טוקיו עשתה היסטוריה, שם נמשך הראלי שהחל עם ניצחונה של הנשיאה סנאה טקאיצ'י בבחירות במדינה ● וול סטריט ננעלה אמש בירידות קלות, לאחר שדוח תעסוקה חזק מן הצפוי הרחיק את הורדת הריבית הקרובה של הפד ● מחירי הנפט קפצו אתמול על רקע המתיחות בין איראן וארה"ב ● מחיר הביטקוין נע סביב 67 אלף דולר

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

רק במקרים נדירים ניתן לתבוע אישית דירקטורים על נזק והפרת חוזה / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש שם ברקס לתביעות נגד מנהלים ודירקטורים על נזקים שגרמה החברה

משקיע לשעבר תבע אישית את נושאי המשרה בטענה כי התרשלו וכי הם נושאים באחריות אישית להפרת עסקה - אך נדחה ● בית המשפט: "מי ירצה לקדם מהלכים מטעם החברה - בהיקפים של מיליונים ושל עשרות מיליונים - אם הוא עצמו יישא באחריות אישית?"

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

ישראל פונה לאיראנים, טראמפ מאיים: אשלח עוד נושאת מטוסים

על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● טראמפ צייץ: "הייתה פגישה טובה מאוד - אך לא הושגה שום החלטה סופית. התעקשתי שהמו"מ עם איראן יימשך" ● בדרג המדיני ובמערכת הביטחון בישראל מעריכים שהמו"מ בין ארה"ב לאיראן לא יבשיל לעסקה ● עדכונים שוטפים

נסים קחלון בבית הצדף בהרצליה / צילום: עמית מרטין מנשרוף, N12

המחוזי קבע: האמן בן ה-80 יפנה את "בית הצדף" בהרצליה

לפני כ-50 שנה האמן ניסים קחלון בנה את ביתו על צוק מעל חוף סידני עלי בהרצליה, חצב בו מבוך של מנהרות עם פסיפס ועיטורים, וחי שם מאז ● המשרד להגנת הסביבה הוציא צו להריסת המבנה הלא חוקי בשל פגיעה בסביבה החופית, קחלון ערער על כך - וכעת הפסיד בערעור וייאלץ להתפנות מהמקום

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● המהלך נועד לצמצם את התלות של ארגונים בצוותי דאטה ולהעביר את יכולות הבינה העסקית לקו הקדמי

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה שלילית בתל אביב; מדד הביטוחניות נפל, מניית הבורסה זינקה

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.8% ● הדולר נסחר סביב 3.07 שקלים ● ירידות חדות במניות התוכנה ● הראל: צופים ירידה במדד המחירים שיתפרסם בראשון וירידה בגירעון בחודשים הקרובים ● דריכות בוול סטריט לקראת דוח התעסוקה אחה"צ ● בג'יי.פי מורגן מעריכים כי מניות חברות התוכנה יתאוששו ● בנק אוף אמריקה מזהיר: כך הפך שוק המניות לאיום המרכזי על שוק האג"ח

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

ילכו בעקבות פאלו אלטו? צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת