עבדאללה השני, מלך ירדן / צילום: Associated Press, Mary Altaffer
לפגישת ראש הממשלה בנימין נתניהו עם המלך עבדאללה השני בעמאן יש חשיבות מדינית וגיאו־פוליטית רבה. לאורך השנים, המלך עבדאללה התבטא בקיצוניות כלפי ישראל, ויש לכך סיבות טובות: אוכלוסייה פלסטינית גדולה בארצו, קשרים הדוקים בין ירדן לפלסטינים בשטחים וגם מעמדו של המהלך כשומר המסגדים.
● "קליפה חלולה של דמוקרטיה": המומחית למשפט חוקתי שמזהירה מפני העתיד שישראל צועדת אליו | ראיון
● זו הבעיה האמיתית של מערכת המשפט, ואלה ההצעות לפתרון | אבישי גרינצייג, טור סופ"ש
ואכן, בפגישה שב והבטיח נתניהו כי לא יהיה שינוי במדיניות ישראלית בכל הקשור למסגדים ולרחבת הר הבית, וכי הסטטוס קוו ישמר בקפדנות. הוא חזר על אמירותיו שהוא האחראי לכך ולא אף אחד מהשותפים הקואליציוניים בממשלתו. בפגישה נקבעו מנגנוני הידברות קבועים בין שני הצדדים, לרבות בין לשכת נתניהו ללשכת המלך, בין השר לנושאים אסטרטגיים רון דרמר וראש המל"ל צחי הנגבי לשר החוץ הירדני איימן ספדי. כל זאת בנוסף למנגנון הקיים בין ראש השב"כ רונן בר לראש המודיעין הכללי הירדני אחמד חוסני.
נתניהו מאמץ את ההסכם של הממשלה הקודמת
לפי גורמים בירדן ובישראל המעורים בפרטי הפגישות, חלה התקדמות משמעותית בשני נושאים עיקריים הקשורים זה בזה: האחד, ירדן מראה נכונות לא להתנות התקדמות בנושאים כלכליים ומדיניים עם ישראל בסוגיה הפלסטינית, כפי שעשו המדינות שחתומות על הסכמי אברהם ומצרים. מה זה אומר בדיוק והאם יהיו השלכות מעשיות לכך? רק העתיד יוכיח.
הנושא השני שעלה בשיחה בין שני המנהיגים הוא קידום הסכם פרוספריטי גרין ובלו שנחתם בין ישראל האמירויות וירדן בימי הממשלה הקודמת. גורמים המעורים בפגישה מסרו לגלובס כי סוכם ששתי הממשלות יאיצו את יישום ההסכם על שני חלקיו.
ההסכם הראשון נחתם בנובמבר 2021 על ידי הממשלה הוקדמת, ועיקרו הקמת שדה אנרגיה סולארי ענקי בירדן, שאמור לספק חשמל לישראל. בתמורה, ישראל תקים מתקן התפלה גדול בים התיכון ותזרים מים לירדן. איחוד האמירויות צריכה לממן את הפרויקטים באמצעות חברות האנרגיה והמים שלה. גם היום ישראל מוכרת מים לירדן במחירי עלות במסגרת ההסכמים בין המדינות בשל המחסור החמור במים בממלכה. על פי ההסכם החדש, ישראל תמכור לירדן 300 מיליון מ"ק מים מותפלים בשנה במחיר שנע סביב כחצי מיליארד שקל, ותרכוש ממנה חשמל סולארי בהיקף של 600 מגה־וואט.
בשיחה עם גלובס, בכיר באמירויות מתח ביקורת חריפה על הביורוקרטיה הישראלית שעיכבה את הקמת מתקן ההתפלה. לדבריו, בין ההצעות שעלו הייתה הקמה של מתקן ההתפלה על אי מלאכותי, הצעה שמעידה על חוסר הרצינות הישראלית בנושא. עלות הקמת מתקן התפלה היא כחצי מיליארד דולר, והקמת הצנרת לירדן 50־100 מליון דולר נוספים.
מנגד, בירדן נרשמה התקדמות ניכרת וכבר הוקצתה קרקע שתשמש את השדה הסולארי הענקי. במשרד האנרגיה דחו אז את הטענות והציגו התקדמות בעיקר מאז מינויו של הפרויקטור בנושא.
כך או כך, נתניהו התחייב לשחרר את החסמים הביורוקרטיים, למרות הביקורת נגד ההסכם מול ירדן מצד שותפיו בימין. מי שיהיה ממונה על כך יהיה המל"ל הנגבי, ביחד עם השר דרמר ומשרדי הממשלה האחרים, בעיקר משרד האנרגיה והתשתיות.
הנושאים הכלכליים היו חלק מהותי מהפגישה בין המלך עבדאללה לנתניהו וסוכם על קיום מפגשים עתידיים בהמשך. אחד הנושאים עליהם צפויים לדון השניים הוא פרויקט אזור התעשייה והתעסוקה המשותף בגשר שייח' חוסיין. מדובר בפרויקט שנועד לספק תעסוקה לעובדים ירדניים במפעלים שיקמו חברות ישראליות. גם הפרויקט הזה התנהל בעצלתיים בשל עיכובים בהקצאת כספים.
לדברי גורם ירדני המעורה בפרטים, אי אפשר יהיה לנתק בין הסוגיה הפלסטינית ליחסי ישראל ירדן, אבל מצידה של הממלכה תהיה הרבה יותר נכונות לקדם עניינים כלכליים בעיקר, בעקבות הפגישה של המלך עם נתניהו.
גז מישראל לסעודיה? התפתחות נוספת ביחסים
לאורך השנים, גילויי הגז הטבעי במזרח הים התיכון הביאו להידוק הקשר בין ישראל ליוון, קפריסין ומצרים. בין היתר, שיתופי פעולה אלו אמורים להעניק רשת ביטחון אנרגטית למדינות שיתחברו לרשת החשמל של המזרח התיכון.
כיום, מאגרי הגז במזרח הים התיכון מנותבים בעיקר לצריכה פנימית של ישראל ומצרים, אך במקביל נתחים גדלים והולכים ליצוא. למעשה, מצרים מצליחה לשרוד את המשבר הכלכלי החמור הנוכחי לא מעט בזכות ההכנסות ממשק הגז הטבעי. הכוונה של ממשל עבד אל־פתאח א־סיסי היא להגדיל באופן משמעותי את ההפקה, הן כדי לענות על הצרכים הפנימיים הגדלים ובעיקר כדי להגדיל את היצוא.
אחד מהפרויקטים שעל הפרק הוא מהלך משולש של אספקת גז ישראלי ומצרי לסעודיה. הסעודים אמנם מעצמת אנרגיה, בעיקר של נפט. אולם, כדי לממש את חזונו של יורש העצר מוחמד בן סלמאן, הכולל הקמת העיר החדשנית ניאום ומיזמי תיירות לאורך חורף ים סוף ומפרץ אילת, הסעודים צריכים אספקת חשמל בהיקפים גדולים.
לגלובס נודע כי מצרים תבנה צינור גז שיחצה את מפרץ אילת אל סעודיה, והגז שיימכר לסעודים יהיה גם ממקורות ישראליים. אמנם המהלך עוד בראשיתו, אבל כמו הסיפור שחשפנו בשבוע שעבר על הכוונה לאפשר לישראלים להגיע לאיים טיראן וסנפיר שבשליטת סעודיה, גם היוזמה החדשה מעידה על ההתחממות הכלכלית בין שתי המדינות.