גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי, השבוע / צילום: Associated Press, Altaf Qadri

קשה להאמין שיש ממשלה אחת בעולם, כוללֿ ממשלת בריטניה, שבסתר לבה לא הייתה רוצה לעשות מה שעשתה ביום שני השבוע ממשלת הודו: לפשוט על משרדי ה־BBC. שירות השידור הבריטי עלה על עצביהם של הרבה פוליטיקאים.

מפקחי המס של ממשלת הודו כמובן רק החילו את החוק, מפני שכידוע, איש אינו נמצא מעל החוק. אבל הם עשו כן כלפי המוסד העיתונאי המפורסם עלי אדמות; והם עשו כן לאחר שה־BBC הקרינה סרט תיעודי לא מחמיא על ראש הממשלה הכול יכול של הודו, נרנדרה מודי. היה צריך להתאמץ כדי לא להבחין בקשר, ואם מישהו לא הבחין בו, דובר של מפלגת השלטון בדלהי מחה את הספקות.

"ה־BBC הפכה לתאגיד המחורבן המושחת ביותר בעולם", הכריז גוראב בהאטיה במסיבת עיתונאים. "לרוע המזל, התעמולה של ה־BBC משרתת את סדר היום של מפלגת הקונגרס (האופוזיציה העיקרית בהודו)", הוא הכריז. "סיקור הודו ב־BBC נוטף רעל", הוא הוסיף והסביר כי "הודו מגיעה כיום לגבהים חסרי תקדים הודות למנהיגותו של ראש הממשלה מודי, ויש כמה קבוצות שאינן אוהבות את זה". כמובן, הוא מיהר לציין גם כי ל־BBC מותר לפעול בהודו, כל זמן שהיא תציית לחוקי המדינה.

צוותא מסוכנת

בחודש ינואר, כאשר ה־BBC הקרינה בבריטניה את הסרט התיעודי הנ"ל, ממשלת הודו פשוט צינזרה אותו. הודים לא הורשו לצפות בו באתרי רשת. לא קל לצנזר אינטרנט בשביל 1.4 מיליארד בני אדם, אבל הודו כיום היא מעצמה טכנולוגית. בינואר, המשטרה נשלחה לפזר פגישת סטודנטים מוסלמיים באוניברסיטה מפורסמת בדלהי (זו הקרויה על שמו של ג'ווהרלל נהרו), אשר ניסו לצפות בסרט בצוותא.

צוותא עלולה להיות מסוכנת בהודו בימים האלה. מפלגת השלטון הדתית־לאומנית (הידועה בראשי התיבות BJP, "מפלגת העם של הודו") מעולם לא הצטיינה בסובלנות כלפי ביקורת וכלפי יריבים פוליטיים. היא נמצאת עכשיו בתחילת שנת בחירות לפרלמנט הארצי, ובעיצומן של מערכות בחירות לשורה של מדינות אינדיבידואליות (יש 28 כאלה בהודו, ואחדות מהן גדולות כמו ברזיל או גרמניה).

להודו יש חוקה דמוקרטית, ומכאניקה דמוקרטית. יש בה עיתונות חופשית, לפחות באופן נומינלי. יש בה חופש דיבור וחופש דת. אבל כל אלה מתכרסמים והולכים תחת שלטון, המתייחד בפולחן אישיות ובהאלהת האיש החזק.

האיש הזה הוא כמובן נרנדרה מודי, הנמצא בשלטון קרוב לתשע שנים, ועומד, לפי רוב הסימנים, לנצח ללא קושי בבחירות הבאות (אפריל־מאי 2024. ההצבעה בהודו אורכת ששה או שבעה שבועות). חסידיו נוהגים בו בדרך שרוב מאמיני דת ההינדו נוהגים בגיבורי המיתולוגיה הקדומה שלהם. הם חדלו להיות בני־תמותה, והפכו לאלים. מעולם לא היה פוליטיקאי הודי קרוב למעמד הזה יותר ממודי.

בלי אדאני, בבקשה

מודי דוגל בדמוקרטיה של רוב, השקפה שאין בה כשלעצמה שום פגם. אבל הוא נוטה להאמין שמעמד הרוב מעניק לו חסינות מפני ביקורת. הוא נשא נאום בפרלמנט בשבוע שעבר ובמרכזו תקף את האופוזיציה על שהעזה לבקר אותו בשעה שרוב גדול של ההודים תומכים בו. אגב, האופוזיציה המטירה עליו קריאות ביניים, שדרשו ממנו לדבר על הבעלים של נמל חיפה, גאוטאם אדאני. הוא סירב.

ההתקפה על ה־BBC באה בעקבות סרט תעודי, שבו נידון תפקידו של מודי בטבח המוני של מוסלמים בעיר אמדאבאד (הגייה הינדית של השם אחמדבד), במדינת גוג'ראט, במערב הודו, ב־2002. מודי היה אז ראש הממשלה של המדינה. שום רשות משפטית מעולם לא הטילה עליו אחריות פלילית לטבח, אבל הוא חזר והואשם שלא עשה די כדי למנוע, או להפסיק אותו. נרצחו אז כאלף מוסלמים, בידי קנאים דתיים הינדואיים.

בשנים האחרונות גברה מאוד בהודו תכיפות השימוש במשטרה מכל הסוגים נגד יריבים פוליטיים ומבקרים. מטרידה היא הקלות שבה אנשים נעצרים ומושלכים לכלא ללא משפט. ביוני שעבר נעצרה פעילה פוליטית בת 60, שהעזה לבקר את התנהלות מודי ב־2002. עצרו אותה בביתה אנשי היחידה למלחמה בטרור. ביולי שעבר נעצר המייסד והעורך של אתר רשת ביקורתי בגלל ציוץ בן ארבע שנים.

המשטרה נשלחת לטפל ביריבים פוליטיים על פני כל הודו. הרושם המצטייר הוא שעצם השייכות למפלגת אופוזיציה מתפתחת לעבירה פלילית לא פורמלית. מפלגת השלטון יוצאת מגדרה להפיל את הממשלות במדינות המעטות שעדיין נמצאות בידי מתנגדיה. היא עושה כן באמצעות בחירות, ואם היא מפסידה בבחירות, היא מוסיפה לעשות זאת לאחר מכן באמצעות גיוס עריקים להצבעות אי אמון. הואיל ומשרד הפנים בדלהי ממנה את כל מושלי המדינות, המושלים משתפים פעולה בגלוי עם נציגי מפלגת השלטון, כדי להיפטר מממשלות האופוזיציה. הם הצליחו באחרונה בשתיים מהמדינות הגדולות ביותר, ללא בחירות חדשות.

לנרנדרה מודי יש נוסחה חדשה. הוא קורא למדינות לבחור את מפלגתו, כדי שיהיה להם "מטוס דו־מנועי"; זאת אומרת הן ייצאו נשכרות אם מפלגתו, המחזיקה בשלטון המרכזי, תחזיק גם בשלטון המקומי. אין צורך להתאמץ כדי לנחש מה יהיה גורלה של מדינה, אם היא תעדיף להפקיד את המנוע המקומי בידיי האופוזיציה.

תאומים לא־ליברליים

הודו היא עכשיו מקרה מובהק של דמוקרטיה לא־ליברלית. טורקיה של טאייפ ארדואן קרובה אליה מאוד: גם בה יש דפוסים דמוקרטיים עם מעט מאוד תוכן דמוקרטי. ארדואן יעמוד לבחירה חוזרת בחודש מאי. הוא ומודי משתמשים באמצעים דומים להפליא, כדי להצר את צעדיה של האופוזיציה. הכלא, או הצנזורה, או משפט הדיבה, או האשמות בבגידה הם כלי הנשק של המנהיג הסמכותני הרוצה להאריך את שלטונו. במקרה של מודי, מתנגדיו חלושים ומעוטי אמינות; ארדואן נתקל בקשיים רציניים.

אמיט שאה, האיש מס' 2 בהודו, דיבר במפורש על "25 שנות שלטון" ועל צירוף יותר חברים למפלגת השלטון של הודו ממה שיש למפלגה הקומוניסטית בסין. זו השוואה עוצרת נשימה. קשה לחשוב על ארץ דמוקרטית אחת ששאיפה כזאת מדריכה בגלוי את מפלגתה השלטת.

יומרתה של הודו להיות "הדמוקרטיה הגדולה ביותר בעולם" חוזרת ומועמדת בספק. מדדי דמוקרטיה במערב הורידו אותה בשנים האחרונות למעמד של "דמוקרטיה פגומה", או "דמוקרטיה חלקית". נקל לשער מה הייתה משטרת המס של הודו עושה לעורכי המדדים האלה, אילו היו להם משרדים בדלהי ובמומבאי.