למה השרה רגב מתעקשת לשמור על סמכות בלעדית בתחבורה הציבורית?

משרד התחבורה, בהובלת השרה מירי רגב, מסרב להקים מסגרת משותפת לערים וישובים סמוכים שתנהל את התחבורה הציבורית באזור • "עוד לא בשלה העת להעביר לרשויות מקומיות סמכויות כה נרחבות", כתבו במשרד, למרות שהיוזמה מנסה להתקדם כבר 30 שנה

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: עמית שאבי, "ידיעות אחרונות"
שרת התחבורה מירי רגב / צילום: עמית שאבי, "ידיעות אחרונות"

בחוק ההסדרים שאישרה הממשלה ביום שישי נשמטה יוזמה אחת מרכזית - היוזמה להקמת רשויות מטרופוליניות. זו לא הפעם הראשונה שהתוכנית הזו נגנזת. כבר 30 שנה שוועדות, מומחים, ומשרדי ממשלה קוראים להקים מסגרת משותפת לערים וישובים סמוכים שתנהל את התחבורה הציבורית באזור (רשות מטרופולינית), אבל פעם אחר פעם הרעיון חוזר למגירה.

ראש הרשות לתחב"צ מתפטר. האם זה תחילתו של גל עזיבות במשרד התחבורה? | בלעדי
הממשלה ממשיכה עם הגרלות "דירה בהנחה"; עוד עשרות אלפי דירות נמצאות במכרזים
הנהגים לא ישלמו לפי מרחק: מס הנסועה על רכב חשמלי בוטל | ניתוח

ההנחה העומדת בבסיס ההצעה להקמת רשויות מטרופוליניות, היא שהגבולות המוניציפאליים חסרי משמעות עבור נוסע שעולה על קו בתל אביב, שכן האוטובוס נע דרך הערים הסמוכות כמו בת ים, גבעתיים, ובני ברק. לכן, מצב שבו לכל עירייה מדיניות שונה בנוגע לתחבורה הציבורית, תכנון אחר, ומשא ומתן נפרד מול משרד התחבורה, נעדר היגיון.

היוזמה נועדה לתת לרשויות המקומיות גם את הסמכות וגם את האחריות על התחבורה הציבורית בשטחן. זאת, בניגוד למצב הקיים היום בו כל פעולה תלויה במשרד התחבורה, מה שמאפשר לראשי הרשויות להתנגד לכל יוזמה לא פופולרית, גם אם היא נחוצה. אבל כאמור, למרות היתרונות של השיטה, והעובדה שהיא המודל הנפוץ במדינות ה־OECD, שרת התחבורה מירי רגב סירבה לוותר על סמכויותיה והיוזמה שוב נגנזה.

עוד משנות ה־90', הרעיון להקים בישראל רשויות מטרופוליניות, עולה ויורד מסדר היום. שורת ועדות מקצועיות שהתכנסו לאורך השנים המליצו על המהלך, מוועדת סדן בשנת 2007 ועד ועדת טרכטנברג בשנת 2011. גם החלטות ממשלה כבר נקבעו בנושא, בשנת 2011 ושוב בשנת 2018, ודוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת ציין בעבר כי הנושא מצוי בתוכנית העבודה של משרד התחבורה. אלא שכל אלו לא מומשו עד היום.

הנסיונות לאורך השנים להכניס את הרשויות המטרופוליניות לחוק ההסדרים עלו בתוהו, וישראל נותרה מאחורי רוב המדיניות המפותחות. מבקר המדינה מתח על כך ביקורת בדוח משנת 2019, אז קבע כי "הקמתן של רשויות מטרופוליניות חשובה מאוד לקידום ראייה כוללת בעניין מתן פתרונות תחבורתיים, למתן מענה יעיל לצרכים כוללים ומקומיים וליישוב חילוקי דעות עם הרשויות המקומיות". ואולם למרות היתרונות, "ניסיונות חוזרים ונשנים לפעול להקמתן ולעיגונן בחקיקה במסגרת חוקי ההסדרים לא צלחו. אי-הקמתן של רשויות מטרופוליניות פוגע בקידום של מיזמי תח"צ ובשיפור השירות של התח"צ".

משרד התחבורה: "עוד לא בשלה העת"

בסוף השבוע פנו ארגוני התחבורה "בדרך שלנו", "15 דקות", "ישראל 2050" ו"תנועה ישראלית" לשרי הממשלה ועמדו על חשיבות היוזמה: "ישנה הסכמה נרחבת בקרב מומחים בארץ ובעולם, שרשויות מטרופוליניות לתחבורה עשויות לשפר משמעותית את ניהול מערך התחבורה והגודש בכבישים", נכתב. אבל משרד התחבורה, בהובלת השרה רגב, סירב להעביר את הסמכויות. "עוד לא בשלה העת להעביר לרשויות מקומיות סמכויות כה נרחבות", כתבו במשרד, למרות שהיוזמה מנסה להתקדם כבר 30 שנה. "הניסיונות להקים דרג ביניים בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי עוד לא הוכיחו עצמם במידה מספקת", טענו והודיעו שישקלו שוב העברת סמכויות לאשכולות משרד הפנים בעתיד.

במשך השנים אנשי המקצוע במשרדי הממשלה תמכו בהקמת רשויות מטרופוליניות, אך השרה מירי רגב, כמו רבים מקודמיה, מעדיפים לשמר את הכוח בירושלים ולחלק "סוכריות" לראשי רשויות, במקום לוותר על חלק מהסמכות.