גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מתוכנית החלוקה ועד לחוק הלאום: איך נולדה ההגדרה "מדינה יהודית ודמוקרטית"

אם במגילת העצמאות המילה "דמוקרטיה" כלל לא מופיעה, אז איך נולד צמד המילים שכולנו מכירים ויחד עימו החיכוך הבלתי פוסק בין שני ערכי היסוד הללו? ● מסע בין תחנות שמתחיל ביוזמה של הליכוד מ־1985 ומסתיים ביוזמה של אותה המפלגה מ־2015 ● המשרוקית של גלובס

משה שרת (שני מימין) ודוד בן גוריון (משמאל) בטקס הכרזת העצמאות. שרת השמיט את המילה דמוקרטית / צילום: SHERSHEL FRANK ,לע''מ
משה שרת (שני מימין) ודוד בן גוריון (משמאל) בטקס הכרזת העצמאות. שרת השמיט את המילה דמוקרטית / צילום: SHERSHEL FRANK ,לע''מ

כולנו מכירים את הקביעה שמדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית, שממנה נובעות השאלות המתבקשות: האם יש סתירה בין שתי אבני היסוד הללו, איך מתמודדים עם המתחים שנוצרים כשהן מתחככות אלה באלה, וגם מה אמור לגבור על מה. הפעם אנחנו רוצים לקחת צעד אחד אחורה ולשאול איך בעצם נולד המונח הזה. או במילים אחרות, מי בעצם קבע שישראל צריכה להיות יהודית ודמוקרטית? התשובה, כך מתברר, היא פחות מובנת מאליה מכפי שניתן היה לחשוב.

סקר ענק ויוצא דופן של גלובס על המצב הלאומי. והפעם - האם שיניתם את עמדתכם ביחס לרפורמה המשפטית?
השר ההונגרי ניסה לשכנע אותנו שהם דמוקרטיה משגשגת, ואז עלתה סוגיית ההפלות | ראיון

במגילת העצמאות, המסמך המכונן של המדינה, המונח דמוקרטיה כלל לא מופיע. איך זה קרה? הפרופסור למשפטים יורם שחר, מחבר הספר: "כבוד חירות ועמל ישרים: סיפור חיבורה של הכרזת העצמאות", מסביר כי כבר בתוכנית החלוקה של האו"ם מנובמבר 1947 (החלטה 181) נקבע שארץ ישראל תחולק בין מדינה יהודית למדינה ערבית ששתיהן יהיו בעלות מאפיינים דמוקרטיים (המילה דמוקרטיה מופיעה בהחלטת החלוקה שלוש פעמים, ונקבע בה, למשל, כי הבחירות לאספה המכוננת יתנהלו על פי "קווים דמוקרטיים"). גם במגילת העצמאות, הוא מספר בשיחה עם "המשרוקית", המילה הופיעה בחלק מהנוסחים המוקדמים. עו"ד צבי ברנזון, היועץ המשפטי של ההסתדרות הכללית של העובדים ולימים שופט בבית המשפט העליון, התבקש לעבור על הטיוטה הראשונית שהוכנה אז ב"מחלקת המשפטים", ובנוסח שהוא הגיש הוא הגדיר את המדינה כ"יהודית, חופשית, עצמאית ודמוקרטית".

מי שאחראי להשמטת המונח הוא ככל הנראה משה שרת. האיש שהיה אמון על יחסי החוץ של היישוב העברי, ולימים הפך שר החוץ וראש ממשלת ישראל, ערך בנוסח שינויים דרמטיים - וביניהם מחיקת ההגדרה הכללית של המדינה. כך נעלם גם המונח דמוקרטיה מהנוסח הסופי. פרופ' שחר מעיר כי למען הצדק ההיסטורי, חשוב לציין שגם ללא המילה עצמה בנוסח הסופי פורטו זכויות רבות מתוך החלטת החלוקה המאפיינות משטר דמוקרטי הדבק בשמירה על זכויות אדם.

תחנה ראשונה: כהנא מכניס דמוקרטיה

אז אם המושג "יהודית ודמוקרטית" נשמט ממגילת העצמאות איך ומתי הוא חזר לחיינו? מתברר שזה קרה רק באמצע שנות השמונים של המאה ה־20, כשהמניע לכך היה ההצלחה שרשמה מפלגת כך של מאיר כהנא בבחירות 1984. כהנא הורשה להתמודד באותן בחירות לאחר שבית המשפט הפך את החלטת ועדת הבחירות שפסלה אותו. בתגובה לכך, יזמה הכנסת חוק שיגביל את היכולת להשתתף בבחירות. יו"ר ועדת החוקה אז, ח"כ אליעזר קולס מהליכוד, הוביל את תיקון מס' 9 לחוק יסוד: הכנסת, ולא הסתיר את המניעים לכך. "היוזמה לחקיקת חוק זה באה בלחץ הנסיבות. הדבר המציק לכולנו, המטריד אותנו וזועק לתיקונו הוא תופעת הכהניזם", אמר. החוק שאושר במליאה אכן אפשר לפסול את מפלגת כך בבחירות הבאות שנערכו, לאחר שהגדיר לראשונה מקרים שבהם יאסר על רשימת מועמדים להשתתף בבחירות: (1) שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי; (2) שלילת האופי הדמוקרטי של המדינה; (3) הסתה לגזענות. כך קיבלנו את המופע הראשון בחוק של שני הצירופים זה לצד זה.

תחנה שנייה: יהודית ודמוקרטית כפשרה

חלפו עוד מספר שנים והביטוי המפורש "יהודית ודמוקרטית" נכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. זה קרה ב־1992 עם חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שהיה חלק משמעותי ממה שכונה "המהפכה החוקתית". עיון בפרוטוקולים של הדיונים שנערכו בעת חקיקת החוק מגלה שלמרות החשיבות שמוענקת לביטוי כיום - לא מעט בשל הנוסח הסופי של החוק - באותה נקודת זמן הוא היווה למעשה חלק מפשרה.

בהצעת החוק של ח"כ אמנון רובינשטיין ממפלגת שינוי נכתב כי: "אין פוגעים בזכויות שבחוק יסוד זה אלא בחוק ההולם מדינה דמוקרטית…". הנוסח הזה הרתיע את ח"כ יצחק לוי מהמפד"ל שהביע חשש שהדרישה שחוקים יהלמו מדינה דמוקרטית "[ת]קעקע דברים שאנחנו רואים בהם יסודות של מדינה יהודית", כמו, למשל, דיני נישואין וגירושין. לוי הציע להוסיף גם את המילה יהודית כך שהנוסח יהיה "חוק ההולם מדינה יהודית ודמוקרטית", וזה אכן הנוסח שהתקבל. בסעיפו הראשון של החוק, תחת הכותרת "מטרה", נכתב: "חוק ­יסוד זה, מטרתו להגן על כבוד האדם וחירותו, כדי לעגן בחוק ­יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".

ומה לגבי החוק השני שעליו נשענת "המהפכה החוקתית", חוק יסוד: חופש העיסוק, שהתקבל באותה כנסת זמן קצר קודם לכן? בגרסתו הראשונה של החוק לא הופיע סעיף כזה ולא נכלל הביטוי "יהודית ודמוקרטית". אלא ששנתיים לאחר מכן, כשהחוק נחקק מחדש בשל דרישה של ש"ס שנגעה לסוגיה של יבוא בשר לא כשר לארץ, כבר נקבע כי "חוק­ יסוד זה מטרתו להגן על חופש העיסוק כדי לעגן בחוק ­יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".

תחנה שלישית: תגובת הנגד: חוק הלאום

הדומיננטיות של שני חוקי היסוד משנות התשעים הביאה כשני עשורים לאחר מכן למעין תגובת נגד. ממצב שבו המילה דמוקרטית כלל לא מופיעה במגילת העצמאות, הגענו למצב שבו חלק מחברי הכנסת חשים שה"דמוקרטית" חזקה יותר מה"יהודית". כך, בשנת 2015 העלו חברי הכנסת אבי דיכטר, יואב קיש, בצלאל סמוטריץ' ואחרים את חוק יסוד: הלאום. בדברי ההסבר לחוק נכתב כי "הכנסת [כבר עיגנה] את ההגנה על זכויות האדם ועל הדמוקרטיה הישראלית בחקיקת יסוד. לפיכך, אך מתבקש כי מפעל חוקי־היסוד יעגן גם את ערכיה של ישראל כמדינתו של העם היהודי במעמד זהה".

הדיון בחוק בעשור שעבר הציף מחדש את השתלשלות האירועים שהזכרנו כאן, וגם את המתח שבין שני המושגים. "אני זוכר שכבר בהתחלה אמרו לי: קח את מגילת העצמאות ותסב אותה להצעת חוק יסוד", סיפר בדיונים אחד מיוזמי החוק ח"כ דיכטר. "אמרתי, תראו… יש הרבה מאוד רכיבים דמוקרטיים במגילת העצמאות, אבל לא המונח 'יהודית ודמוקרטית'".

אישור חוק הלאום בכנסת. הציף מחדש את המתח בין שני המושגים / צילום: צילום מסך מתוך ערוץ הכנסת

הנוסח המקורי של יוזמי החוק העלה חששות רבים מכך שהוא למעשה יהפוך את ה"יהודית" לעליונה על ה"דמוקרטית". "לא נוכל להסכים עם ההגדרה 'מדינה יהודית', אלא נסכים ונשמח ונבקש להשתמש במושג 'מדינה יהודית ודמוקרטית'", אמרה בדיונים ח"כ טלי פלוסקוב, אז מסיעת כולנו. פלוסקוב אמרה את הדברים בתגובה לסעיף הראשון שכלל החוק במקור, בו נקבע בין היתר כי "הזכות למימוש ההגדרה העצמית הלאומית במדינת ישראל ייחודית לעם היהודי" ו"האמור בחוק־יסוד זה או בכל דבר חקיקה אחר יפורש לאור הקבוע בסעיף זה". בסופו של דבר עד הקריאה הראשונה החלקים הבעייתיים הוסרו מן הסעיף הראשון, אבל גם הסעיף השני בחוק המקורי, שהזכיר את הצמד "יהודית ודמוקרטית", לא שרד, ובנוסחו הסופי של חוק הלאום, שאושר בכנסת ב־2018, המילה "דמוקרטיה" על הטיותיה לא מופיעה כלל.

עוד כתבות

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

המשלחת הישראלית באולימפיאדת החורף / צילום: Hassan Ammar, AP

מה משותף ללברון ג'יימס, ג'ורג' קלוני וג'סטין טימברלייק?

איזו מדינה הודיעה לאחרונה על יוזמה להנפקת דרכונים לגמלים שבשטחה, באיזה ענף באולימפיאדת החורף מתחרה השנה לראשונה נבחרת ישראלית, ואיך נקראת הרשת החברתית לבוטים של בינה מלאכותית? ● הטריוויה השבועית

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי טיול בדרום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם / איור: גיל ג'יבלי

מיסטר בין בשירות הג'יהאד: התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם

תחקיר שערך לאחרונה אטלנטיק חשף את ימיו האחרונים של אסד בשלטון, שכללו בילוי שעות במשחקי וידאו ● השליט המודח לא היה הדיקטטור היחיד עם תחביב שלא מתיישב עם התנהגותו: בן לאדן העריץ סרטי אנימציה, סדאם חוסיין פרסם רומנים וסטאלין התמכר למערבונים

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

חדר להימלט אליו מהמסך / צילום: GEMINI-AI

חדר להימלט אליו: הטרנד שהסעיר את טיקטוק - ואז את מעצבי הבתים

קיר טיפוס, במת קריוקי, אוספים נדירים, פסנתר וינטג' ותא טלפון כמו של פעם ● מעצבי החדרים האנלוגיים יעשו הכול כדי שתרגישו שהחיים ללא מסכים טובים יותר, ואפילו הילדים שלכם ירצו לברוח לשם ● הביקוש להם גדל יותר ויותר ● איך תוכלו לעצב את ביתכם בהתאם?