גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מתוכנית החלוקה ועד לחוק הלאום: איך נולדה ההגדרה "מדינה יהודית ודמוקרטית"

אם במגילת העצמאות המילה "דמוקרטיה" כלל לא מופיעה, אז איך נולד צמד המילים שכולנו מכירים ויחד עימו החיכוך הבלתי פוסק בין שני ערכי היסוד הללו? ● מסע בין תחנות שמתחיל ביוזמה של הליכוד מ־1985 ומסתיים ביוזמה של אותה המפלגה מ־2015 ● המשרוקית של גלובס

משה שרת (שני מימין) ודוד בן גוריון (משמאל) בטקס הכרזת העצמאות. שרת השמיט את המילה דמוקרטית / צילום: SHERSHEL FRANK ,לע''מ
משה שרת (שני מימין) ודוד בן גוריון (משמאל) בטקס הכרזת העצמאות. שרת השמיט את המילה דמוקרטית / צילום: SHERSHEL FRANK ,לע''מ

כולנו מכירים את הקביעה שמדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית, שממנה נובעות השאלות המתבקשות: האם יש סתירה בין שתי אבני היסוד הללו, איך מתמודדים עם המתחים שנוצרים כשהן מתחככות אלה באלה, וגם מה אמור לגבור על מה. הפעם אנחנו רוצים לקחת צעד אחד אחורה ולשאול איך בעצם נולד המונח הזה. או במילים אחרות, מי בעצם קבע שישראל צריכה להיות יהודית ודמוקרטית? התשובה, כך מתברר, היא פחות מובנת מאליה מכפי שניתן היה לחשוב.

סקר ענק ויוצא דופן של גלובס על המצב הלאומי. והפעם - האם שיניתם את עמדתכם ביחס לרפורמה המשפטית? 
השר ההונגרי ניסה לשכנע אותנו שהם דמוקרטיה משגשגת, ואז עלתה סוגיית ההפלות | ראיון

במגילת העצמאות, המסמך המכונן של המדינה, המונח דמוקרטיה כלל לא מופיע. איך זה קרה? הפרופסור למשפטים יורם שחר, מחבר הספר: "כבוד חירות ועמל ישרים: סיפור חיבורה של הכרזת העצמאות", מסביר כי כבר בתוכנית החלוקה של האו"ם מנובמבר 1947 (החלטה 181) נקבע שארץ ישראל תחולק בין מדינה יהודית למדינה ערבית ששתיהן יהיו בעלות מאפיינים דמוקרטיים (המילה דמוקרטיה מופיעה בהחלטת החלוקה שלוש פעמים, ונקבע בה, למשל, כי הבחירות לאספה המכוננת יתנהלו על פי "קווים דמוקרטיים"). גם במגילת העצמאות, הוא מספר בשיחה עם "המשרוקית", המילה הופיעה בחלק מהנוסחים המוקדמים. עו"ד צבי ברנזון, היועץ המשפטי של ההסתדרות הכללית של העובדים ולימים שופט בבית המשפט העליון, התבקש לעבור על הטיוטה הראשונית שהוכנה אז ב"מחלקת המשפטים", ובנוסח שהוא הגיש הוא הגדיר את המדינה כ"יהודית, חופשית, עצמאית ודמוקרטית".

מי שאחראי להשמטת המונח הוא ככל הנראה משה שרת. האיש שהיה אמון על יחסי החוץ של היישוב העברי, ולימים הפך שר החוץ וראש ממשלת ישראל, ערך בנוסח שינויים דרמטיים - וביניהם מחיקת ההגדרה הכללית של המדינה. כך נעלם גם המונח דמוקרטיה מהנוסח הסופי. פרופ' שחר מעיר כי למען הצדק ההיסטורי, חשוב לציין שגם ללא המילה עצמה בנוסח הסופי פורטו זכויות רבות מתוך החלטת החלוקה המאפיינות משטר דמוקרטי הדבק בשמירה על זכויות אדם.

 

תחנה ראשונה: כהנא מכניס דמוקרטיה

אז אם המושג "יהודית ודמוקרטית" נשמט ממגילת העצמאות איך ומתי הוא חזר לחיינו? מתברר שזה קרה רק באמצע שנות השמונים של המאה ה־20, כשהמניע לכך היה ההצלחה שרשמה מפלגת כך של מאיר כהנא בבחירות 1984. כהנא הורשה להתמודד באותן בחירות לאחר שבית המשפט הפך את החלטת ועדת הבחירות שפסלה אותו. בתגובה לכך, יזמה הכנסת חוק שיגביל את היכולת להשתתף בבחירות. יו"ר ועדת החוקה אז, ח"כ אליעזר קולס מהליכוד, הוביל את תיקון מס' 9 לחוק יסוד: הכנסת, ולא הסתיר את המניעים לכך. "היוזמה לחקיקת חוק זה באה בלחץ הנסיבות. הדבר המציק לכולנו, המטריד אותנו וזועק לתיקונו הוא תופעת הכהניזם", אמר. החוק שאושר במליאה אכן אפשר לפסול את מפלגת כך בבחירות הבאות שנערכו, לאחר שהגדיר לראשונה מקרים שבהם יאסר על רשימת מועמדים להשתתף בבחירות: (1) שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי; (2) שלילת האופי הדמוקרטי של המדינה; (3) הסתה לגזענות. כך קיבלנו את המופע הראשון בחוק של שני הצירופים זה לצד זה.

תחנה שנייה: יהודית ודמוקרטית כפשרה

חלפו עוד מספר שנים והביטוי המפורש "יהודית ודמוקרטית" נכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. זה קרה ב־1992 עם חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שהיה חלק משמעותי ממה שכונה "המהפכה החוקתית". עיון בפרוטוקולים של הדיונים שנערכו בעת חקיקת החוק מגלה שלמרות החשיבות שמוענקת לביטוי כיום - לא מעט בשל הנוסח הסופי של החוק - באותה נקודת זמן הוא היווה למעשה חלק מפשרה.

בהצעת החוק של ח"כ אמנון רובינשטיין ממפלגת שינוי נכתב כי: "אין פוגעים בזכויות שבחוק יסוד זה אלא בחוק ההולם מדינה דמוקרטית…". הנוסח הזה הרתיע את ח"כ יצחק לוי מהמפד"ל שהביע חשש שהדרישה שחוקים יהלמו מדינה דמוקרטית "[ת]קעקע דברים שאנחנו רואים בהם יסודות של מדינה יהודית", כמו, למשל, דיני נישואין וגירושין. לוי הציע להוסיף גם את המילה יהודית כך שהנוסח יהיה "חוק ההולם מדינה יהודית ודמוקרטית", וזה אכן הנוסח שהתקבל. בסעיפו הראשון של החוק, תחת הכותרת "מטרה", נכתב: "חוק ­יסוד זה, מטרתו להגן על כבוד האדם וחירותו, כדי לעגן בחוק ­יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".

 

ומה לגבי החוק השני שעליו נשענת "המהפכה החוקתית", חוק יסוד: חופש העיסוק, שהתקבל באותה כנסת זמן קצר קודם לכן? בגרסתו הראשונה של החוק לא הופיע סעיף כזה ולא נכלל הביטוי "יהודית ודמוקרטית". אלא ששנתיים לאחר מכן, כשהחוק נחקק מחדש בשל דרישה של ש"ס שנגעה לסוגיה של יבוא בשר לא כשר לארץ, כבר נקבע כי "חוק­ יסוד זה מטרתו להגן על חופש העיסוק כדי לעגן בחוק ­יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".

תחנה שלישית: תגובת הנגד: חוק הלאום

הדומיננטיות של שני חוקי היסוד משנות התשעים הביאה כשני עשורים לאחר מכן למעין תגובת נגד. ממצב שבו המילה דמוקרטית כלל לא מופיעה במגילת העצמאות, הגענו למצב שבו חלק מחברי הכנסת חשים שה"דמוקרטית" חזקה יותר מה"יהודית". כך, בשנת 2015 העלו חברי הכנסת אבי דיכטר, יואב קיש, בצלאל סמוטריץ' ואחרים את חוק יסוד: הלאום. בדברי ההסבר לחוק נכתב כי "הכנסת [כבר עיגנה] את ההגנה על זכויות האדם ועל הדמוקרטיה הישראלית בחקיקת יסוד. לפיכך, אך מתבקש כי מפעל חוקי־היסוד יעגן גם את ערכיה של ישראל כמדינתו של העם היהודי במעמד זהה".

הדיון בחוק בעשור שעבר הציף מחדש את השתלשלות האירועים שהזכרנו כאן, וגם את המתח שבין שני המושגים. "אני זוכר שכבר בהתחלה אמרו לי: קח את מגילת העצמאות ותסב אותה להצעת חוק יסוד", סיפר בדיונים אחד מיוזמי החוק ח"כ דיכטר. "אמרתי, תראו… יש הרבה מאוד רכיבים דמוקרטיים במגילת העצמאות, אבל לא המונח 'יהודית ודמוקרטית'".

אישור חוק הלאום בכנסת. הציף מחדש את המתח בין שני המושגים / צילום: צילום מסך מתוך ערוץ הכנסת

הנוסח המקורי של יוזמי החוק העלה חששות רבים מכך שהוא למעשה יהפוך את ה"יהודית" לעליונה על ה"דמוקרטית". "לא נוכל להסכים עם ההגדרה 'מדינה יהודית', אלא נסכים ונשמח ונבקש להשתמש במושג 'מדינה יהודית ודמוקרטית'", אמרה בדיונים ח"כ טלי פלוסקוב, אז מסיעת כולנו. פלוסקוב אמרה את הדברים בתגובה לסעיף הראשון שכלל החוק במקור, בו נקבע בין היתר כי "הזכות למימוש ההגדרה העצמית הלאומית במדינת ישראל ייחודית לעם היהודי" ו"האמור בחוק־יסוד זה או בכל דבר חקיקה אחר יפורש לאור הקבוע בסעיף זה". בסופו של דבר עד הקריאה הראשונה החלקים הבעייתיים הוסרו מן הסעיף הראשון, אבל גם הסעיף השני בחוק המקורי, שהזכיר את הצמד "יהודית ודמוקרטית", לא שרד, ובנוסחו הסופי של חוק הלאום, שאושר בכנסת ב־2018, המילה "דמוקרטיה" על הטיותיה לא מופיעה כלל.

עוד כתבות

הבורסה בוול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

נעילה מעורבת בוול סטריט; תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב צללו

הנאסד"ק ירד ב-0.3% ● AMD וסופר מיקרו צללו בעקבות הדוחות ● מחירי הנפט ירדו במעל ל-3% ● הפד הותיר את הריבית ללא שינוי ופאוול שלל העלאות ריבית נוספות ● וגם, המניות המומלצות של גולדמן סאקס

אילוסטרציה: shutterstock

התשואה באפריל נחתכה, אז למה מנהלי ההשקעות בטוחים שבקרוב שוק המניות ישוב לעלות?

החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי היכה באפיקי הגמל והפנסיה: באפריל נמחקה כשליש מהתשואה שהושגה ברבעון הראשון של השנה ● כלכלנים מסבירים כי החשש מהתפרצות מחודשת של האינפלציה מעיב על ביצועי שוק המניות, אבל מעריכים כי "לא תהיה מפולת"

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press

פאוול שולל העלאת ריבית נוספת ומרגיע את המשקיעים

הריבית בארה"ב נותרה על שיעור של 5.5% בהתאם לציפיות ● על פי ההערכות, הנתונים הכלכליים החיוביים בארה"ב לצד האינפלציה הדביקה, מרחיקים את הסיכויים להפחתת ריבית בטווח הקרוב ● פאוול הדגיש כי הנתונים הכלכליים לא נתנו לפד את הביטחון להוריד את הריבית אך שולל אפשרות להעלאת ריבית

כך מתכננים באיראן "לחגוג" את מתקפת הטילים על ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: באיראן הכריזו שיום התקיפה על ישראל וה-7 באוקטובר יהיו ימי חג, בית הדין הבינלאומי דחה בקשה לעצור סיוע גרמני לישראל ומה יקרה אם אוניברסיטאות אמריקאיות יפסיקו להשקיע בחברות עם קשר ישראלי ● כותרות העיתונים בעולם 

משרדי אמזון / צילום: Shutterstock

אמזון הכתה את צפי הרווח וההכנסות אבל מורידה תחזית; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות אמזוןעמדו על 143 מיליארד דולר, מעל הצפי ● הרווח למניה זינק ב-216% לעומת הרבעון המקביל ● החברה מצפה לצמיחה של 7%-11% ברבעון הבא, לעומת צפי של 12% ● המניה מזנקת בכ-4% במסחר המאוחר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

רפיח או עסקה? כלכלנים מעריכים איך יגיבו הבורסה והשקל לתרחישי המלחמה

ישראל נמצאת בפני צומת אסטרטגי, כששתי אופציות מרכזיות על השולחן ● הראשונה היא עסקה שכוללת החזרת חטופים לצד הפסקה זמנית של הלחימה ● השנייה היא ככל הנראה פעולה נרחבת של צה"ל ברפיח ● שלושה כלכלנים בכירים מנתחים את השפעתם של התרחישים השונים על השקל, הבורסה והגירעון התקציבי

עבודות על הקו הירוק של הרכבת הקלה / צילום: בר לביא

הזרים נרתעים והמכרז להפעלת קווי הרכבת הקלה הבאים בסכנה

לאחר שנדחה מספר פעמים בגלל המלחמה, במשרדי הממשלה שוקלים לבטל את מכרז ההפעלה של הקווים הירוק והסגול, ולהעביר את המלאכה לזכייניות ההקמה ● הסיבה: חשש חברות בינלאומיות מאי־ודאות בישראל

מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

לא בעזרת הצבא: כך יכולה ישראל להכריע את איראן

התקיפה האיראנית הכושלת נגד ישראל יצרה חלון הזדמנויות נדיר לסיכול התחמשותה הגרעינית של איראן ● במקום לפתוח בעימות צבאי, מהלך בעל השפעה מוגבלת, לו מתנגדת הקהילה העולמית, ישראל צריכה לגבש כוח משימה בין־לאומי שמטרתו לחנוק את איראן במישור הכלכלי

גלנט, נתניהו והלוי / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: עמוס בן גרשום-לע''מ, AP

צווי מעצר בינלאומיים לראש הממשלה והרמטכ"ל: האם התרחיש הזה אפשרי ומה המשמעויות

בישראל מביעים חשש שבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג יוציא צווי מעצר נגד בכירים בשלטון הישראלי, ובראשם ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל ● מהן הסכנות שבהוצאת צווים כאלה, באילו מדינות הם עלולים להיעצר, ומי ההרכב שיקבל את ההחלטה ● גלובס עושה סדר

חממת קנאביס / צילום: Shutterstock

הבשורה מאמריקה שהקפיצה את מניות הקנאביס, גם בת"א

ממשל ביידן הודיע כי הוא בוחן הקלות במגבלות על סם הקנאביס, ושלח את מניות החברות הגדולות בענף לזינוק של עשרות אחוזים בוול סטריט

מוחים פרו פלסטינים באוניברסיטת קולומביה משתלטים על בניין המילטון שבתוך הקמפוס / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

רימוני הלם ומעצרים: המשטרה פינתה את המפגינים באוניברסיטת קולומביה

לבקשת ההנהלה, שוטרים פינו את ההיכל שבו התבצרו המפגינים ואת המאהל שהוקם על המדשאה • כ-100 מהמפגינים נעצרו בעימותים והמשטרה השתמשה ברימוני הלם כדי לפזר את המוחים • ההנהלה ביקשה מהמשטרה להישאר בקמפוס בשבועיים הקרובים

שוטרים פורצים לבניין המילטון באונ' קולומביה / צילום: ap, Cliff Owen

המשטרה משחררת את אוניברסיטת קולומביה, וטראמפ משחרר את לשונו

כיבוש קמפוס האוניברסיטה הניו יורקית בידי פרו–פלסטינים הסתיים, לאחר שבין המוחים התגלתה נוכחות של "מהפכנים מקצועיים" ● האלימות בקמפוסים תועיל לדונלד טראמפ, המוביל בסקר האחרון בהפרש ניכר, וחושף בגלוי את הבוז והטינה שלו כלפי ישראל וכלפי נתניהו

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: עומר וידר, כדיה לוי

התקדים של רשות התחרות: הציטוטים שסיבכו את אייל רביד, ומי עשויים להיות הבאים בתור?

שנתיים לאחר שנחשפה פרשת תיאום המחירים, רשות התחרות החליטה לזמן את אייל רביד, מנכ"ל ויקטורי, לשימוע לפני הגשת כתב אישום ● לראשונה ובאופן תקדימי, קמעונאי מועמד לדין על בסיס התבטאויות בתקשורת ● בשבועות הבאים צפויות להתקבל החלטות לגבי עוד בכירים

בצלאל סמוטריץ', הציונות הדתית / צילום: רפי קוץ

האם מודי'ס הורידה את דירוג האשראי של ישראל בגלל המצב הגיאופוליטי?

שר האוצר טוען שהורדת דירוג האשראי נובעת מגאופוליטיקה. זו אחת הסיבות ● המשרוקית של גלובס

לוח הטיסות בנתב''ג / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברת תעופה נוספת החליטה לעכב את החזרה לישראל

רוב חברות התעופה החזירו את פעילותן לישראל מאז מתקפת הכטב"מים האיראנית, אך עדיין יש כמה חברות שבוחרות להשהות את חזרתן ● איזי ג'ט השהתה את פעילותה עד סוף העונה, אייר קנדה ואייר אינדיה האריכו את תוקף השהיית הטיסות לישראל. כעת יונייטד איירליינס מצטרפת אליהן

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: Shutterstock

מעלים מחירים: מפת ההתייקרויות המלאה

מהחלב המפוקח ועד הדלק: חג הפסח הסתיים, ושורת עליות מחירים צפויה להיכנס לתוקף החל מהיום ● אלה מצטרפות למספר גלי התייקרויות שפקדו את המשק בחודשים האחרונים ● גלובס מציג את המוצרים והשירותים שהתייקרו עד כה ב־2024, כשהסוף עוד לא נראה באופק

גילעד אלטשולר / צילום: איל יצהר

שלושה מימושים גדולים: אלטשולר שחם בדרך לצמצם בחצי חשיפה למניות בישראל

באפריל הפסיק בית ההשקעות להיות בעל עניין בלאומי ובהפועלים, ומכר את מניות פוקס בכ–100 מיליון שקל ● כיום מתחלקות החזקותיו במניות ל–80% בחו"ל ו–20% בישראל, ובכוונתו להמשיך לממש, בעיקר נוכח האיום הגיאופוליטי ● גורמים בשוק: המכירה - גם בשל עזיבת הלקוחות

הפגנה פרו פלסטינית באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, השבוע / צילום: ap, Cliff Owen

איסור על שיח אנטישמי: בארה"ב מנסים לעצור את הכאוס באוניברסיטאות העילית

הצעת חוק חדשה נגד אנטישמיות תובא להצבעה השבוע בבית הנבחרים האמריקאי ● היא עשויה להפוך את הקריאות בהפגנות הפרו-פלסטיניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב לעבירות פליליות ● איך יגנו על הסטודנטים היהודים, והאם ביקורת על ישראל תיחשב אנטישמית?

בניין סופר מיקרו בקליפורניה / צילום: Shutterstock

שתי מניות שבבים פרסמו אתמול דוחות. איך הגיבו המשקיעים?

יצרנית השרתים סופר מיקרו לא עמדה בתחזיות האנליסטים ופרסמה הכנסות נמוכות מהצפוי ● גם חברת השבבים AMD פרסמה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון וספגה הורדה דרמטית במחיר המניה

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה אדומה בתל אביב; מדד הבנקים ירד בכ-1.5%

ת"א 35 ירד ב-1% ות"א 90 השיל מערכו 0.2% ● בעקבות וול סטריט, מניות הקנאביס זינקו ● חגי שלום, בעל השליטה בטיב טעם, מוכר חלק ממניותיו, המניה זינקה בכ-7% ● גב ים: ירידה של כ-20% ברווח הנקי ● הפד צפוי להשאיר את הריבית ללא שינוי, מיטב: "הפד יעביר מסר ניצי שיגרום לעליית התשואות, וכך, ירסן את התנאים הפיננסיים" ● וגם, המניות המומלצות של גולדמן סאקס