מנהל רשות המסים, ערן יעקב / צילום: איל יצהר
מנהל רשות המסים, ערן יעקב, יסיים את הקדנציה שלו בעוד כחודשיים (אם לא תוארך כהונתו עד למינוי מחליף), אך בכלל לא עסוק בסיכום התקופה. "זה לא זמן לסיכומים", הוא אומר. "זה זמן לתכנן איך ייראה העשור הבא של מדינת ישראל".
בין דיונים על תקציב המדינה למעצרים של ראשי ארגוני פשע, תפסנו אותו לראיון בו הוא מדבר בפתיחות על החשש מהירידה בהכנסות המדינה, מסביר אילו חוקים "קריטיים למדינת ישראל" ואף מתייחס ל"קריאות למרד מסים" על רקע הרפורמה המשפטית.
"שומע וער לשיח על מרד מסים"
"לאורך העשור האחרון רשות המסים מכה את התחזית, את האומדן שמותווה על־ידי משרד האוצר והכלכלנית הראשית. זה קורה בגלל התאמה שלנו לשינויים המשקיים והבאת תפיסות הפעלה בהתאם לכלכלה המשובשת", הוא פותח בנימה חגיגית ואופטימית.
"בשנת 2022 סיימנו עם גבייה שאפשרה גרעון של מינוס 0.6. במונחים מדינתיים זה מטורף. מ־1987 לא היינו ביחס כזה בין הכנסות להוצאות. זה מאפשר לנו חוב תוצר נמוך של כמעט 60% ונותן למקבלי ההחלטות חופש יחסי".
"הגידול הכלכלי שקרה בישראל בעשור האחרון איפשר את גביית המס המשמעותית. עד לפני 5־6 שנים לא היו פה יוניקורנים, ולפני שנתיים הגענו ל־70 יוניקורנים. זה ייצר הרבה מאוד הכנסות".
ואז הגיעה 2023, והכל השתנה.
"אומנם יש ירידה ברבעון הראשון לעומת רבעונים מקבילים בשנים קודמות, אבל זו לא השוואה נכונה. 2022 הייתה שנה חריגה ולא רלוונטית לשום דבר בתוך תהליך של הסתכלות השוואתית. את ההשוואה צריך לעשות לאומדן שמותווה לרשות המסים על־ידי הכלכלנית הראשית. ביחס לאומדן הזה, גם ברבעון הראשון של 2023 - אנחנו מעל התחזית בכמה מיליארדים".
המגמה הזאת תימשך?
"זו שאלה שקטונתי מלענות עליה. יש המון גורמים שישפיעו על זה, כמו ריביות ונאסד"ק שעולה ב־14% מתחילת השנה, אינפלציה עולמית ושער חליפין וגם גורמים פנימיים - אינפלציה פנימית ויוקר מחיה, מצב רוח ואמון ציבור".
כל אלה גורמים שמשפיעים לרעה על הכלכלה, אך יעקב מציין כי יש גם דברים טובים. "יש גז ואנרגיה מאוד זולה, שער חליפין שמאפשר לנו לבלום חלק מהאינפלציה וכיפת ברזל כלכלית שמאפשרת לנו לבלום חלק מהזעזועים הכלכליים. עם זאת, בתקופה שיש זעזוע עולמי זה יכול להיות עקב האכילס שלנו. בעולם של 52% ייצוא שירותים שמתבסס על עולם ההייטק, ובתוך זעזוע וסגמנט פנימי, צריך לשים לב שבלון הצפלין הזה לא יתפוצץ".
חלק מהסגמנט הפנימי זה הקריאות ל"מרד המסים"?
"אני שומע וער לשיח על מרד המסים. לא משנה מה דעתי על כך, אבל אנחנו לא מתעלמים מהקול הזה. אנחנו עובדים על־מנת לבנות את אמון הציבור ולתת לו הבנה שתשלום המס הופך לשירותים.
"אנחנו מקבלים לא מעט מהמדינה - ביטחון ברמה טובה, הוצאות החינוך הן מהגדולות שיש בתקציב, שירותי הרווחה בסדר ואנחנו מקבלים שירותי בריאות מהטובים בעולם. אפשר תמיד להיות פסימיים, אבל אני אופטימיסט מטבעי".
"אנחנו מאוד חסרים בכלים שיש לנו"
הפגישה עם מנהל רשות המסים מתקיימת באולם אווניו בקריית שדה התעופה, רגע לפני הרמת כוסית חגיגית עם הנהלת רשות המסים. אנחנו מתמקמים בחדר קטן מתחת לאולם והוא נכנס אליו כשהטלפון הנייד צמוד לאוזנו. גם כשהטלפון מונח לבסוף על השולחן, הוא לא מפסיק לרטוט ולזמזם. יעקב מתקשה להתעלם ממנו.
הוא אמור לפנות את הכיסא ביוני הקרוב, לאחר ששר האוצר החליט להאריך את כהונתו (שהסתיימה בחודש שעבר) בשלושה חודשים בלבד, אבל הוא מתנהל כאילו הוא כאן כדי להישאר. ההערכות הן שכהונתו תוארך שוב, כיוון שעדיין לא מונתה ועדת איתור שתחפש את מחליפו. בימים אלה הוא מבלה את רוב זמנו בשטח, משתתף בפשיטות לבתים של ראשי ארגוני פשע ומפרסם, ערב חג הפסח, תוכנית אסטרטגית לרשות המסים לשנים הבאות.
אחר־כך הוא גם ירוץ למשרדו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לשיחה על חוק ההסדרים והתקציב המתגבש. גם אם הוא לא מתייחס לימים האלה כימים של סיכום קדנציה, חוק ההסדרים - בייחוד פרק המאבק בהון השחור - יהיה חלק מהמורשת שלו.
"רשות המסים גבתה השנה 430 מיליארד שקל. זה נוצר כתוצאה מההרתעה והלחץ שהפעלנו על העבריינים, ומזה שאנחנו משקיעים המון כלים דיגיטליים, אלקטרוניים עם אנליטיקה מתקדמת. אבל אם לא יתנו לנו את הכלים הדרושים, את התקציבים ואת החקיקה המתאימה זה לא יוכל להימשך לאורך זמן", מזהיר יעקב.
"אנחנו מאוד חסרים במדינת ישראל בכלים שיש לרשות המסים, וצריך לעשות בזה שינוי משמעותי. אני כנראה לא אצליח לעשות את כולו בתקופה הקרובה, אבל אם נצליח להעביר בחוק ההסדרים את הפיקוח על החשבוניות הפיקטיביות ואת הדיווח על דירה מושכרת וקבלת מידע מצדדים שלישיים, הדברים האלה ייצרו עוד קפיצת מדרגה עצומה".
"החשבוניות הפיקטיביות - חולי משמעותי במדינה"
בכל הקשור למסים, טיוטת חוק ההסדרים הראשונה כללה דרישה לדיווח מקוון על כל חשבונית מעל 5,000 שקל בזמן אמת; הגבלת סכום המזומן שמותר להחזיק בבית ל־200 אלף שקל ודיווח על החזקת מזומן מעל 100 אלף שקל; דיווח על החזקת מטבעות קריפטו מעל 200 אלף שקל; הגבלת קבלת הלוואות במזומן מצ'יינג'ים ל־6,000 שקל ודרישה לקבלת מידע מהגופים הפיננסיים.
בינתיים, כבר הוצאו מחוק ההסדרים הדרישה לדיווח על החזקת קריפטו, הגבלת הסכומים שניתן למשוך מצ'יינג'ים וההגבלות על החזקת מזומן הועברו לדיון בוועדת הכספים ברשות ח"כ משה גפני. "הצלחנו לשים בסדר היום הציבורי את העובדה שבעיית ההון השחור היא לא בעיה רק של רשות המסים. הון שחור פוגע בתחרותיות, בשוויון, באמון ובהכנסות. זה מוביל לחוק ההסדרים הנוכחי שהולכים לעבור בו לא מעט מהלכים.
"צר לי על הדברים שכבר ירדו, אבל אני יודע על מה נלחמנו וזה נמצא בפנים כרגע, ושר האוצר עזר לנו. המכה הכי משמעותית בהון השחור זה עניין החשבוניות הפיקטיביות וזה נמצא בחוק ההסדרים".
יש טענה שהטכנולוגיה לא ערוכה ושתעכבו עסקאות במשק.
"החשבוניות הפיקטיביות זה אחד מהחולאים הכי משמעותיים במדינה ואם לא יתנו לנו את הכלים לא ננצח את העבריינות. מניעה היא באמצעות טכנולוגיה. האם אנחנו לא חוששים? רועד לי הפופיק, ואמרתי את זה לשר האוצר. אין ודאות אבל אנחנו לא חוששים מלקיחת אתגרים".
חוק המזומן, המגביל את היכולת להשתמש במזומן מעל 6,000 שקל בעסקאות עם עסקים, סייע לשינוי התודעה בעניין התשלום בשחור, אך לדברי יעקב צריך להלחם יותר במזומן שמלבה את הכלכלה השחורה. "הדרך לנצח את הפשיעה היא באמצעות תפיסה הוליסטית של התמודדות עם העבריינות. אנחנו צריכים להעביר את החקיקה המגבילה את האפשרות להחזיק מזומן בבית מעל 200 אלף שקל ודיווח על החזקת מזומן מעל 50 אלף שקל".
החקיקה עברה לדיון בוועדת הכספים, ולפי ההערכות היא תיפול.
"אני מקווה שזה יצלח גם את הוועדה. איזו סיבה יש לבן אדם להחזיק חצי מיליון שקל בבית? זה מזין את הכלכלה השחורה ואת הפשיעה. אנחנו כל הזמן משתפרים בנוסחת הסיכוי של העבריין להיתפס ומגיעים ללא מעט משפחות פשע שכולם משתמשים במזומן. האם זה יימשך? אני לא יודע כי אנחנו בעולם שקושרים לי את הידיים, לא נותנים לי את הכלים, לא מאפשרים לי חקיקה ואין לי ענישה משמעותית".
לא שולל חובת דיווח כללית לרשות
יוזמת חקיקה נוספת שזוכה להתנגדות רבה היא הדרישה של רשות המסים לקבל מידע על חשבונות עסקיים והתנהלות עסקית בחשבונות פרטיים מבנקים ומוסדות פיננסיים. "הבנקים אומרים שקשה להם להעביר את המידע, אבל הם כבר נותנים את זה לרשות לאיסור הלבנת הון. הם הרוויחו מצרפי 23 מיליארד שקל שנה שעברה ויש להם יכולות טכנולוגיות מאוד גדולות, אז הם יכולים לעשות את זה".
טענה נוספת מדברת על פגיעה בפרטיות.
"מה אנחנו מבקשים? את החשבון העסקי שלך שאתה גם ככה כעסק חייב לדווח לרשות המסים. אם אתה עסק אז מן הראוי שרשות המסים תדע. בכלים שקיימים היום אתה יכול לפגוע מינימום בפרטיות, ולהכווין את הפעילות שלך בדיוק מול מעלימי המס. היום כשאני צריך לירות על כולם אני לא מאוד מדויק.
"אפשר לראות שאדם למשל מוציא 100 אלף שקל בכרטיס האשראי שלו אבל מדווח על הכנסות נמוכות ולא משלם מס, בשני אופנים: לגלות על ההוצאות וההכנסות שלו באמצעות חובת דיווח כללית או באמצעות קבלת מידע מצדדים שלישיים".
רשות המסים באופן מסורתי התנגדה לדיווח כללי.
"נכון, כי אנחנו מאמינים שמרבית המידע נמצא אצל גופים שלישיים ואני יכול לקחת אותו. אבל יכול להיות שזה הפתרון - להורות על חובת דיווח כללי ועכשיו שכולם יתחילו לדווח לי כמה הכנסות ונכסים יש להם. ואז אני אקבל דיווח גם מאמא שלי בת ה־82 שלא תבין מה אני רוצה ממנה".
"יש לא מעט חמץ לבער בעולם המסים"
כשיעקב מדבר על העלמות מס ופרצות המס ניכר עליו שהוא מתעצבן. זה נראה כמעט אישי. "תשמעו סיפור שמקומם ממש", הוא אומר. "באחד התיקים לאחרונה עו"ד הגיש דיווח לנו על מכירת בניין ב־800 אלף שקל. בדקנו את הנושא ואמרנו לו ששווי הנכס הוא לפחות 4.5 מיליון ולכן המס שהוא נדרש לשלם בהתאם. בתגובה הוא התעקש ושלח לנו את החוזה מכר על 800 אלף שקל ואיים 'אני אלך אתכם לבית המשפט'.
"בחיפוש בבית שלו מצאנו את החוזה האמיתי שבו כתוב שהתמורה שאותו עו"ד קיבל הייתה 5.5 מיליון שקל. ואז שואלים אותי למה אנחנו צריכים דיווח מבעלי נכסים...".
אתה אחרי 5 שנים בתפקיד, 5 מערכות בחירות, 4 שרי אוצר, משבר הקורונה, מבצע שומר חומות - לא הייתה תקופה מאתגרת כזאת מעולם בהיסטוריה של רשות המסים.
"בחוויה שלי רשות המסים בתקופה הזאת חוותה טלטלה משמעותית והוכיחה את עצמה כארגון אנטי שביר. היא חוותה את הקורונה ביחד עם כל עם ישראל, שילמה 40 מיליארד לציבור, והוכיחה שהיא יכולה להפוך מגוף גובה לגוף משלם. גם מבצע שומר חומות היה אתגר ששינה את תפיסת הפיצוי ממס רכוש".
לסיום, באווירת החג, איזה חמץ צריך לבער היום בזירה שלך?
"יש לא מעט חמץ לבער בעולם המסים, בעיקר ההון השחור והמאבק בו. רשות המסים מתמודדת עם טכנולוגיה, כלים וחקיקה שלפעמים הם של יום האתמול. היום אנחנו בנקודת פיתול משמעותית, כי הטכנולוגיה מאפשרת לצעוד קדימה באכיפה וככל שלא יתנו לנו כלים יהיה קשה מאוד להתמודד".