חדוה בר, משה ברקת, עודד שריג / צילום: ענבל מרמרי, רפי קוץ, עינת לברון
השבוע נפגשנו אשתי ואני עם המחנכת של בתי הבכורה, למפגש סיכום השליש השני של שנת הלימודים. הילדה השתתפה אף היא בפגישה וראיתי את החיבור שלה עם הדמות הסמכותית אותה היא פוגשת יום־יום בכיתה, לשמחתי ראיתי שהן יעשו הכל זו בשביל זו. אבל תתארו לכם איך היו נראים היחסים ביניהן אם הילדה הייתה קובעת כיצד יראה התפקיד הבא של המחנכת ויותר מזה, מה יהיה שכרה בשנים הבאות.
● כפי שנחשף בגלובס: בית ההשקעות מיטב ישלם עד 120 מיליון שקל בלבד בתביעת הענק
● מועמד מוביל נוסף ליו"ר דיסקונט: אריק פינטו הגיש מועמדות לתפקיד דירקטור
● מניית הבנק האמריקאי שצנחה ב-20% השבוע והקשר הישראלי
זהו כמובן לא העתק מדויק של מערכת היחסים בין רגולטור לבין הגופים המפוקחים על ידו. אבל כשבתוך ימים ספורים נודע כי שלושה רגולטורים לשעבר הגישו מועמדות לתפקיד דירקטור בבנקים (אחת מהן, חדוה בר, משכה את מועמדותה), כשבשני הבנקים המדוברים - דיסקונט ולאומי, הם אף יהיו מועמדים מובילים לתפקיד יו"ר הבנק במידה וייבחרו, צפה שוב השאלה עד כמה ראוי המעבר מעמדת המפקח לתפקיד בגוף המפוקח. במקרה של שניים מהמועמדים, משה ברקת ועודד שריג, שהיו בעבר המפקחים על הביטוח, לתפקיד אותו בוחרים הגופים המפוקחים. נראה כי הדלת המסתובבת עובדת שעות נוספות.
תקופת הצינון הייתה צריכה להיות ארוכה יותר
אל שריג, שכבר ביצע מעבר כזה כשמונה ליו"ר מגדל אחזקות ובהמשך גם ליו"ר מגדל ביטוח וחטף על כך ביקורת תקשורתית וציבורית קשה, עוד נחזור. אך תחילה לברקת, שאך לפני כחצי שנה סיים קדנציה של ארבע שנים כראש רשות שוק ההון. במסגרת תפקידו משה ברקת קבע כיצד יראו חברות הביטוח ובתי ההשקעות בפן העסקי, הקל איתם במקרים מסוימים והעניש אותם כאשר הם חרגו מההוראות והכללים, ואישר מינויים בתפקידים בכירים באותם גופים שעכשיו יקבעו לא רק אם הוא יתמנה לדירקטור בבנק דיסקונט (אם יעבור את הוועדה למינוי דירקטורים בבנקים), אלא במידה ויצלח את הצבעת בעלי המניות בבנק גם את השכר ומדיניות התגמול הכוללת שלו.
נזכיר כי דיסקונט הוא בנק ללא גרעין שליטה. חמישה גופים מוסדיים - כלל, הראל, הפניקס, אלטשולר שחם ומיטב מחזיקים בכ־30% ממניות הבנק. ברקת עצמו איש מוכשר, ראוי לקבל את התפקיד וזכותו להשתכר בכבוד, גם תחת מגבלת שכר הבכירים. גם בחברות הביטוח ובבתי ההשקעות בעלי התפקידים ישרים ופועלים לטובת האינטרסים של העמיתים והחוסכים.
אולם די להזכיר כמה אירועים משמעותיים שהתרחשו בקדנציה של ברקת כדי להבין שמוטב היה לגזור תקופת צינון ארוכה יותר בין סיום כהונתו כרגולטור לבין תפקידו כדירקטור בבנק בו כשליש מהמניות מוחזק בידי מפוקחיו עד לא מזמן. מדובר לדוגמה באישור למכירת פסגות לידי אלטשולר שחם בשנת 2021, או במכירת הפניקס, שברקת אף כיהן בעברו כיו"ר החברה, לידי שתי קרנות ההשקעה האמריקאיות פחות משנתיים לפני כן ובהמשך את רכישת בית ההשקעות הלמן אלדובי על ידי אותה הפניקס. כך גם העיכוב במתן היתר שליטה בכלל ביטוח לאלרוב נדל"ן של איש העסקים אלפרד אקירוב, שממתין כבר יותר משנה לתשובת הרשות.
ההחלטות הללו התקבלו בתום בדיקות עומק מקיפות שביצעו אנשי הרשות, ואין סיבה להעריך שהיו מעורבים בהן שיקולים זרים. לזכותו של ברקת יאמר כי ידם של המוסדיים הישראלי כמעט בכל תחום במשק הישראלי, לכן בכל חברה ציבורית אליה יפנה קרוב לוודאי שתהיה נגיעה שלהם. אולם לא בכל התחומים לחברה הזו היקף אחזקות (בשקלים) כמו בבנקים. בנוסף, עד שיסתיים התהליך הוא יסיים את תקופת הצינון שנגזרה על עובדי רשות שוק ההון - 9 חודשים. זו תקופה ארוכה ביחס לדוגמה לעובדי רשות ני"ע, שבעבר התמנו חלקם לתפקיד בחברה עליה פיקחו לאחר שלושה חודשים בלבד.
המוסדיים יחבקו? ברקת לא נתפס כלעומתי
אולם בניגוד לקודמתו של ברקת בתפקיד, דורית סלינגר, ההערכות בשוק הן כי המוסדיים יחבקו את ברקת ויבחרו בו כאחד מהדירקטורים החדשים בדיסקונט. הוא אמנם קידם כמה רפורמות חשובות בארבע השנים שלו בתפקיד, אך הוא לא נתפס כלעומתי כפי שנתפסה סלינגר, שבמהלך כהונתה נגעה בכמה ממקורות הרווח העיקריים של חברות הביטוח. את המחיר היא "שילמה" כשנתיים לאחר שפרשה מהתפקיד, כשבקיץ 2020 ניסתה להיבחר כדירקטורית בבנק לאומי. בשוק העריכו אז כי פרופ' ידידיה שטרן, שנבחר במקומה לכהונה נוספת, נהנה גם מכך שאולי היו כמה גופים מוסדיים שלא ששו להצביע לסלינגר, שהייתה הרגולטור האחראי עליהם ושזכתה למוניטין לעומתי כלפיהם והצביעו בעדו.
מי שרצה להבין עד כמה עמוק, לפחות בהיבט של מראית עין, הקשר הזה בין המוסדיים שמחזיקים במניות הבנק לבין המועמדים לתפקיד בבנק עצמם, קיבל הוכחה סביב פרישתה של חדוה בר מהמרוץ. כאשר הליך הכרזת המועמדים הסופיים לדירקטוריון דיסקונט התעכב, התברר כי בין הסיבות לכך היה סיבוך עם מועמדותה של המפקחת על הבנקים לשעבר, שבסופו של דבר הביא להחלטתה של בר למשוך את שמה מהרשימה.
המפקחת על הבנקים לשעבר קיבלה את ההחלטה כיוון שאחיה יאיר בר טוב, מכהן כדירקטור חיצוני בכלל אחזקות (החברה האם של כלל ביטוח), בעוד שחוק הבנקאות ופקודת הבנקאים מטילים מגבלות על קרבה כזו בעת מינוי דירקטורים לתאגיד בנקאי. מאותה סיבה בר לא תוכל להגיש מועמדות לבנק נוסף ללא גרעין שליטה שבו נפתח בימים האחרונים הליך הגשת המועמדות לתפקיד דירקטור - בנק הפועלים, כיוון שגם בו יש לכלל ביטוח אחזקה משמעותית של יותר מ־6.5%.
הלקח מהנסיון של עודד שריג במגדל אחזקות
כלל מחזיקה בשיעור קטן יותר גם בלאומי, אליו כאמור מנסה להיבחר כדירקטור המפקח על הביטוח לשעבר, עודד שריג. הוא חווה על בשרו את הבעייתיות הציבורית והתקשורתית כשרצה להתמנות לתפקיד יו"ר מגדל אחזקות כשנה לאחר שסיים את תפקידו הרגולטורי. זאת בין היתר לאחר ששריג היה זה שאישר לבעל השליטה במגדל, שלמה אליהו, לרכוש את השליטה בחברה. זו גם הייתה אחת הסיבות שהביאה את סלינגר, שהחליפה את שריג כמפקחת על הביטוח, לאסור עליו לעסוק בענייני חברת הביטוח, מגבלה שהביאה את שריג להתפטר מהתפקיד לאחר שבעה חודשים בלבד. עם זאת, שנתיים וחצי לאחר מכן, כשחלף פרק זמן משמעותי מאז סיום כהונתו במה שנקרא אז אגף שוק ההון במשרד האוצר, הוא קיבל את האישורים להתמנות ליו"ר מגדל ביטוח (תפקיד שגם אותו עזב בתוך כשנה בלבד).
נראה כי מוטב שגם ברקת יחכה פרק זמן דומה ויתמודד על תפקיד דירקטור באחד הבנקים בסבב הבא. זה יאפשר לו מרחק גם בפיקוח, משני ביותר אך בכל זאת פיקוח, על חלק מהפעילות בבנקים - דרך הייעוץ הפנסיוני ודרך סוכנויות הביטוח שצמודות למשכנתאות.