למידה לתואר עד אמצע שנות ה־20 היא עדיין המסלול הבטוח ביותר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
הטלת ספק בערכם של לימודים אקדמאיים גוברת, אבל למידה של ארבע שנים לתואר עד אמצע שנות ה־20 היא עדיין המסלול הבטוח ביותר להשגת משרה טובה עד גיל 30.
זו המסקנה העיקרית מניתוח חדש של המרכז לחינוך ולכוח העבודה של אוניברסיטת ג'ורג'טאון שמבקש לזהות את המסלולים שמביאים אנשים לעבודות מוצלחות. הממצאים חשובים בזמן שחברות, אנשים פרטיים ומשפחות מנסים להבין טוב יותר איך תארים אקדמיים משפיעים על תוצאות בקריירה.
● למרות פיטורי הענק: ענקיות הטק הבינלאומיות שמרו על יציבות תעסוקתית בהשוואה לחברות המקומיות
● האבטלה בישראל ממשיכה לרדת. האם עליית הריבית בלתי נמנעת?
החוקרים מג'ורג'טאון בדקו נתוני ממשלתיים על יותר מ־8,000 אמריקאים שנולדו בתחילת שנות ה־80, מגיל הנעורים עד גיל 30. הם זיהו 38 נקודות החלטה שיכלו להשפיע על יכולתם של עובדים להגיע למה שהם הגדירו כעבודה טובה עד גיל 30 - עבודה שמשלמת את המינימום הנחוץ לעצמאות כלכלית, או משכורת שנתית חציונית של 57 אלף דולר.
לימודים לתואר ראשון גרמו להבדל גדול יותר מכל החלטה אחרת שניתחו החוקרים. "המסלול המרכזי לעבודה טובה הוא עדיין ללכת לעשות BA", אמר אנתוני קרנבלה, המנהל של מרכז ג'ורג'טאון.
החוקרים התמקדו באנשים שלא הלכו ישר מהתיכון לאוניברסיטה, בגלל שבקבוצת האנשים שסיימו לימודים אקדמיים בתחילת שנות ה־20 שלהם היו בעלי עבודות טובות באחוזים גבוהים.
מיליוני אנשים מתחילים תארים ראשונים אבל לא מסיימים אותם עד אמצע שנות ה־20 שלהם. האנשים האלה שלא מסיימים הם בעלי סיכוי של 40% שתהיה להם עבודה טובה עד גיל 30, כך מראים נתוני ג'ורג'טאון. אם בסופו של דבר השיגו תואר ראשון עד גיל 26, היה להם סיכוי טוב יותר - 56% - לכך שתהיה להם עבודה טובה עד גיל 30, על פי הערכת החוקרים.
אפילו להתחיל לעשות תואר עד גיל 22 גרם להבדל מבחינת חלק מבוגרי התיכונים. אנשים שעשו לימודי תעודה, הכשרות או לימודים לא לתואר היו בעלי סיכוי של 29% לעבודה מוצלחת, לעומת 23% עבור מי שלא למדו שום לימודים גבוהים עד גיל זה.
הסיכון שכרוך בחוב הסטודנטיאלי
העלייה בעלות של לימודים אקדמיים סיבכה את ההחלטה של אנשים ללמוד, אמר זאק מייבל, אחד המחברים של הדו"ח של ג'ורג'טאון וחוקר חינוך וכלכלה באוניברסיטה.
תשלום החוב שצפוי על תואר ראשון יקר יותר מתמיד, אמר מייבל, והוסיף ש"עם העלייה במחיר הלימודים הגבוהים, והחוב הגדל שחייבים סטודנטים ומשפחות לקחת על עצמם, הסיכון שכרוך בהשגת השכלה גבוהה גדול ממה שאי פעם היה".
כ־56% מהאנשים שהגיבו לסקר של וול סטריט ג'ורנל בשיתוף NORC, מכון מחקר מאוניברסיטת שיקגו, סברו שתואר שלוקח ארבע שנים להשיגו לא שווה את זה, בגלל שסטודנטים לעתים קרובות מסיימים עם חוב סטודנטיאלי גדול וללא כישורים מקצועיים ספציפיים. לפני עשר שנים, 40% מהאנשים שענו לסקר דומה חשבו שהתואר לא שווה את עומס החוב.
דני נגוין, בן 30, החל משרה באוסטין שנה שעברה כמפתח תוכנה בג'נרל מוטורס לאחר עשור שבו עבד בזמן הלימודים.
נגוין, שסיים לימודי תיכון ב־2010, אמר שבילה ארבע שנים בהעמסת סחורה על מדפים בחנות, ניהול הזמנות אוכל במסעדה ועבודה באולם אירועים במקביל ללימודי ערב לתואר. למרות שזה היה מפרך, הסידור הזה הבטיח שיוכל לשלם חשבונות ושכר לימוד. הוא רכש כישורים וקשרים שהובילו לתפקידים בשכר טוב יותר, אמר, כולל עבודה בניהול מלאי של חברת מוצרים דנטליים ששמע עליה מעובד עמית במשרה אחרת.
בסופו של דבר נגוין עבר מהמכללה הקהילתית בה למד לימודי ערב לאוניברסיטת קליפורניה סטייט, לונג ביץ', וסיים תואר ראשון בניהול מערכות מידע בשנה שעברה. כיום, הוא מרוויח יותר מתמיד.
"היכולת לשלב גם עבודת צוות בבית הספר ועבודת צוות בעבודה, מאפשרת את עשיית התפקיד באופן יעיל", אמר.
משכורות לבוגרי לימודים אקדמאיים גבוהות יותר בהשוואה לאנשים ללא תארים, אבל נתונים שנותחו על ידי הפדרל ריזרב של סנט לואיס מראים שהפער ברווח נטו בין בוגרי לימודים גבוהים ומי שאין להם תארים הצטמצם משמעותית. סיבה אחת היא המחיר הגבוה של לימודים לתואר, כשההכנסות הגבוהות יותר של בוגרי תארים מצטמצמות בגלל חוב על הלימודים.
רנה ווטן עבדה בזמן שלמדה באוניברסיטה יקרה, במשלוחי פיצה ומענה לפניות במרכז שירות לקוחות, ואז הפכה תפקיד במסגרת חוזה בתעשיית משחקי הווידאו למשרה מלאה הכוללת הטבות. ווטן, בת 33, מרוויחה משכורת מעל 100 אלף דולר בשנה אבל אומרת שחוב שעדיין יש לה על הלימודים בגובה 40 אלף דולר גורם לה ללחצים.
"אני לא יודעת אם הייתי עושה זאת שוב", אמרה ווטן, והוסיפה שייתכן שלעשות לימודי תעודה בתור התחלה הייתה יכולה להיות בחירה טובה יותר. "אני מעבירה את הבונוסים שלי והחזרי המס היישר להלוואות הסטודנטיאליות שלקחתי, רק כדי לראות איך הריבית אוכלת את כל הכסף הזה".
יש חברות שסילקו את הדרישות לתואר ראשון למועסקים חדשים, אם כי כמעט 70% מהמשרות החדשות שנוצרו בארה"ב בין 2012 ו־2019 היו במקצועות שלרוב מצריכים תואר של ארבע שנים או יותר לכניסה, על פי העמותה Opportunity@Work.
הניתוח של ג'ורג'טאון הראה שכמה החלטות אחרות מוקדם בקריירה יכולות לעזור לשים אנשים בני 20 ומשהו על המסלול למשרות בשכר טוב יותר אם הם לא הולכים ללימודים מיד בסיום התיכון. עבודה קבועה בין הגילאים 20 ל־22 והימנעות מפערים בקורות החיים בשנים האלה יכולה לעזור, אמרו החוקרים, בגלל שמנהלי העסקה יותר צפויים להעסיק אנשים בעלי ניסיון שעובדים באופן אקטיבי כשהם מגישים מועמדות לעבודה חדשה.
סוג התעשייה הוא גורם בעל משמעות
גם סוג התעשייה משנה. עבודה בגיל 22 בתפקיד צווארון כחול בטכנולוגיה או בתחום פיננסי, לעומת תחומים כמו חינוך, שירותי המזון או האמנויות, גם היא עוזרת להגביר את הסיכויים להשיג עבודה בשכר גבוה יותר. בכל זאת, עובדים שבחרו באחד המסלולים האלה היו בעלי סיכוי של לא יותר מ־25% להשיג עבודה טובה עד גיל 30. המסלולים האלה הוכחו כולם כיעילים יותר להשגת עבודה טובה במקביל ללימודים אקדמאיים.
דיאגו פדילה ניצב מול בחירה ב־2020 כשהיה בגיל הנעורים שלו: להמשיך התלמדות בג'י פי מורגן צ'ייס, לעזור ללקוחות עם עסקאות כמו פתיחת חשבון או משיכה, או לקבל משרה מלאה בניהול חנות מכולת.
פדילה, בזמנו בוגר תיכון טרי שרק נרשם ללימודים במכללה קהילתית, נמשך ליציבות של משרה מלאה, אבל הוא תהה לאן יוכל להגיע לו היה נשאר בבנק. כיום בגיל 22, יש לפדילה משרה מלאה בצ'ייס, לאחר שלמד לימודי תעודה ועבר לשיקגו שם הוא עובד עם לקוחות של הבנק.
פדילה עושה שיעורים באינטרנט לתואר ראשון במקביל לעבודה במשרה מלאה. לאחר מכן הוא אמר שהוא רוצה לעשות תואר שני.