גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם בעולם גובים פחות מע"מ על מזון, ולמה הכלכלנים מתנגדים ליוזמה של ביטן?

יו"ר ועדת הכלכלה מקדם הצעה להפחתת המע"מ על מזון, בין היתר בטענה שכך מקובל במערב ● אבל האם הייחודיות היחסית של ישראל בסוגיית המע"מ הדיפרנציאלי היא עניין בעייתי? בנק ישראל, ה־OECD וכלכלנים מימין ומשמאל משוכנעים שדווקא ההפך הוא הנכון ● המשרוקית של גלובס

ח"כ דוד ביטן, הליכוד (20.5.23, הכל פוליטי, כאן 11) / צילום: איל יצהר
ח"כ דוד ביטן, הליכוד (20.5.23, הכל פוליטי, כאן 11) / צילום: איל יצהר

"70 חברי כנסת חתמו על הצעת החוק של (דוד ביטן) להפחתת המע״מ על מוצרי מזון", נכתב בהודעה לעיתונות שפורסמה השבוע בכלי התקשורת. ההודעה הצטרפה לשורה של ראיונות והתבטאויות של יו"ר ועדת הכלכלה מטעם הליכוד בהן קידם את ההצעה שלו, תוך שהוא מסביר, בין היתר, כי "ב־OECD המע"מ על מוצרי מזון הוא בין 0% ל־8%" (בהתבטאות דומה במקום אחר אמר כי ההצעה תאפשר להוריד את המע"מ על מזון עד 8%, "כמו באירופה").

שר הכלכלה ניר ברקת: "המונופולים מעלים מחירים בלי סיבה, ואנחנו נדרשים לצעדים דרסטיים" | ראיון
אם שטראוס מרוויחה כל-כך הרבה - למה היא מעלה מחירים
המספרים נחשפים: מי משלם הכי הרבה מסים בישראל? | המשרוקית של גלובס

הצעת חוק שזוכה לקונצנזוס חוצה מחנות היא בהחלט עניין נדיר בכנסת הנוכחית. מבקרי הממשלה וציניקנים מטעם עצמם יציינו ודאי כי גם עיסוק של הקואליציה הזאת בסוגיות הקשורות ל"יוקר המחיה" הוא לא בדיוק מחזה שכיח עד כה. אבל האם מעבר לים אכן מונהג מע"מ כה נמוך על מוצרי מזון כפי שטוען ביטן? ומה אומרים הניסיון העולמי והמחקר הכלכלי על האפקטיביות של הורדת מע"מ כמו זאת שמציע יו"ר ועדת הכלכלה: האם צעד כזה אכן יביא להקלה ביוקר המחיה ויסייע בצמצום פערים? יצאנו לבדוק.

העובדות: ביטן לא רחוק מהמציאות

ראשית, לפן העובדתי. בסקירה שפרסם ארגון ה־OECD ב־2022 מפורטים שיעורי המע"מ בכל אחת מ־38 המדינות החברות בארגון. בדקנו באילו מדינות גובים מע"מ מופחת על מוצרי מזון כלשהם (בכל מדינה המוצרים עשויים להיות שונים, אך פירות וירקות, שעליהם לא גובים מע"מ בישראל, הוחרגו מהבדיקה), וגילינו כי ביטן אומנם התנסח בצורה גורפת מדי, אך דבריו בהחלט אינם משוללי יסוד. ב־20 מדינות אכן מונהג מע"מ נמוך יותר על מוצרי מזון, ושיעור המע"מ הזה אינו עולה על 8%; עשר מדינות נוספות מטילות אף הן מע"מ מופחת על מזון, אך שיעורו עולה על 8%; ורק בשבע מדינות, ובכללן ישראל, שיעור המע"מ על מוצרי המזון זהה לשיעור המע"מ הסטנדרטי (במדינה ה־38, ארה"ב, מונהג מע"מ שונה בכל מדינה). הממוצע (הלא משוקלל) של המע"מ על מוצרי מזון ב־OECD עומד על כ־8.5%, בעוד המע"מ הסטנדרטי בקרב מדינות הארגון מגיע ל־19.2%.

 

אז אם מה שביטן התכוון לטעון הוא שישראל נמצאת במיעוט בקרב מדינות ה־OECD בכל הנוגע למדיניות המע"מ שלה הוא צודק. אבל האם להיות חריג בהקשר הזה זה בהכרח רע? באופן די מפתיע, נראה שבעולם הכלכלה ישנו קונצנזוס נרחב מאוד - משני צדי המפה - שההפך הוא הנכון; שהמע"מ האחיד שמונהג בישראל הוא הגיוני יותר, יעיל יותר ואולי אפילו "צודק" יותר.

ההשלכות (1): לא עד כדי כך פרוגרסיבי

ההנחה הראשונה שמפריכים הכלכלנים לגבי מע"מ דיפרנציאלי נוגעת לאלמנט ה"פרוגרסיבי" שבו. כלומר, העובדה שהוא מסייע יותר לחלשים. זה לא שהטענה הזאת לא נכונה בכלל. הרי שיעור ההוצאה על מזון בקרב העשירונים הנמוכים (מתוך סך ההוצאה לצריכה) הוא אכן גבוה יותר מהשיעור המקביל בקרב העשירונים העליונים, כך שהקלה כזאת אכן עשויה להיות משמעותית יותר עבורם. הנקודה היא שאם המדינה כבר טורחת לוותר על שיעור מסוים מהכנסות המס שלה כדי לסייע לעניים לרכוש מזון, יש לה כנראה דרכים יותר יעילות לעשות זאת.

"עדויות אמפיריות מלמדות שהחרגות והפחתות מע"מ הן לא הכלי האפקטיבי ביותר להשיג [מטרות כמו שוויון]", נכתב בדוח ה־OECD שהזכרנו, "והן יכולות אפילו להיות רגרסיביות במקרים מסוימים". ואכן, דוח של בנק ישראל מ־2014 הראה כי הפחתה בעלות של מיליארד שקל במע"מ על המזון תחסוך למשק בית בעשירון התחתון 345 שקל בשנה, ואילו למשק בית בעשירון העליון היא תחסוך 590 שקל בשנה. כלומר, רק 17% מעלות ההטבה תופנה למשקי בית בשני העשירונים התחתונים. הסיבה לכך ברורה, במספרים אבסולוטים העשירונים העליונים מוציאים סכומים גבוהים בהרבה על מזון (ראו תרשים), כך שוויתור על המס שמתקבל מההוצאות הללו, פירושו "החזרת" סכומים גדולים יותר לבעלי ההכנסות הגבוהות.

גם מכוני מחקר כלכליים בעלי השקפות עולם מנוגדות בדרך כלל הגיעו למסקנות דומות. בנייר מדיניות שכתבו ב־2013 ד"ר חמי גוטליבובסקי וד"ר ניר יעקבי במסגרת מכון ון ליר, הם ציינו כי אומנם "אין חולק על כך שאפשר להקטין את אי־השוויון בעזרת מע"מ דיפרנציאלי", אולם המסקנה שלהם היא כי לא מדובר ב"כלי יעיל" לצורך כך; ואילו ב־2019 פרסמו אנשי פורום קהלת, ד"ר מיכאל שראל וניסן אברהם, מאמר כאן אצלנו בגלובס שהצביע אף הוא על אותן מגרעות (ומגרעות נוספות) של מע"מ דיפרנציאלי בכלל, ומע"מ מופחת על מחירי מזון בפרט.

ההשלכות (2): לא כל ההוזלה תגיע לצרכן

ויש עוד טיעוני נגד. הרי בדרך שבין ויתור על המס לבין הוזלת מחירי המזון עבור הציבור עומדים יצרני המזון והמשווקים, שעלולים לשמור לעצמם חלק מההוזלה. בדוח של בנק ישראל מוזכר מחקר שנערך ב־2007, שמצא כי בהתאם לכך רק שני שלישים מההפחתה במס הקנייה התגלגל להוזלת המחיר לצרכן, כשהיתר נשאר אצל אותם הגורמים שהזכרנו.

דיפרנציאליות במע"מ היא גם פתח להעלמוֹת, להתחמקויות ולמניפולציות שיפגעו בגביית המס ויעצימו את הבירוקרטיה ואת ההתדיינות המשפטית סביבה. בישראל, שבה כאמור לא נגבה מע"מ על פירות וירקות, אפשר למצוא מדי פעם דיווחים על פשיטות של רשות המסים על דוכנים של ירקנים, בהן מתגלה כי יש ביניהם מי שמעדיף להציג מכירות של מוצרי מזון אחרים כאילו היו ירקות ופירות, וכך להימנע מתשלום המע"מ עליהם.

והבעיה האחרונה שכלכלנים רבים מזהירים מפניה היא שמדובר כאן במקרה מובהק של "שטח משוחרר לא יוחזר". כלומר, קל לדמיין את הפוליטיקאי שיוריד את המע"מ מ־17% ל־8%, אבל כמעט בלתי אפשרי לדמיין את זה שיהפוך את ההחלטה הזאת, גם אם יתברר בעתיד שהיא הייתה מוטעית. "המכשולים של הכלכלה הפוליטית להרחבת בסיס המע"מ אכן יכולים עוצמתיים, ולעתים קרובות בלתי עבירים", כותבים על כך ב־OECD. נסו להיזכר למשל ברעיונות שעולים מעת לעת לביטול הפטור על מע"מ שמונהג באילת, שתמיד נופלים בסוף.

האלטרנטיבה: מה כן כדאי לעשות?

אז אם לא הפחתת מע"מ, מה כן? לכלכלנים יש שורה של הצעות שיכולות לסייע לדעתם באופן יעיל יותר לשכבות החלשות בסוגיה הזאת. בדוח של בנק ישראל הוצעו אספקה ישירה של מוצרים ציבוריים מסוימים, או לנתב את הכסף שעליו מוכנה המדינה לוותר למען המטרה הזאת, לקצבאות מסוגים שונים ("מס הכנסה שלילי", קצבאות זקנה ועוד). גוטליבובסקי ויעקבי סבורים ש"מוטב להשתמש במע"מ בשיעור אחיד עם מענק בסכום קבוע לכל משק בית", וגם בפורום קהלת טוענים ש"אם המטרה היא אכן לסייע לשכבות החלשות, מדיניות אלטרנטיבית של מתן 172 שקל בחודש לכל משק־בית במדינה הייתה יכולה לסייע יותר למשקי הבית בחמישון התחתון".

לקריאה נוספת:

עוד כתבות

מימין: דני בריקמן, מנכ''ל החברה, ועמית צימרמן, סמנכ''ל המוצר / צילום: Ben Itzhaki – Photography

הכפיל את השווי ב-6 חודשים ומגייס עוד עובדים: הסטארט-אפ Oasis Security גייס 35 מיליון דולר

אואזיס סקיוריטי פיתח פלטפורמת הגנה בסייבר לזהויות לא אנושיות בארגונים ●  עד כה גייס אואזיס סכום כולל של כ-75 מיליון דולר

מערכת טילי פטריוט / צילום: Reuters, Baz Ratner

אחרי למעלה מ-30 שנה: ישראל נפרדת ממערכת הנשק המיתולוגית. זו המחליפה

33 שנים מאז שהוטמעה בישראל, בחיל האוויר התחילו בתהליכי פרידה ממערכת הפטריוט, שהצליחה ליירט תשעה איומים במלחמה הנוכחית ● למה מפרישים אותה דווקא עכשיו, מה הבדלי המחירים למערכת המחליפה קלע דוד ואילו שכבות הגנה נוספות יש לישראל? ● גלובס עושה סדר

השופט בדימוס איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

לאחר פרסום ההקלטות: מפעל הפיס מבקש לעכב בוררות אצל אורנשטיין

הפיס, המנהל בימים אלה הליך בוררות בפני השופט בדימוס איתן אורנשטיין, פנה אליו בערב פסח וביקש לעכב את הליך הבוררות - וזאת על רקע פרסום השיחות בין אורנשטיין לבין יו"ר לשכת עוה"ד לשעבר אפי נוה ● שתי בקשות דומות שהוגשו בבוררות גרטלר-גרטנר ובבוררות של הקבלן איציק תשובה נגד שותף עסקי - נדחו ע"י אורנשטיין

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, Shutterstock

הסימנים מצטברים: האינפלציה בארה"ב עקשנית במיוחד

סימנים על כך שהאינפלציה בארה"ב עיקשת במיוחד ממשיכים להכביד על שוק המניות האמריקאי ● באפריל המגמה החריפה, כשהמדדים המובילים רשמו חודש גרוע במיוחד ודוחות חברות הענק הצביעו על התקררות במכירות ● כלכלנים: תסריט שבו האינפלציה תחזור ליעד בלי פגיעה חדה בצמיחה או בתעסוקה רחוק מאוד

מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

לא בעזרת הצבא: כך יכולה ישראל להכריע את איראן

התקיפה האיראנית הכושלת נגד ישראל יצרה חלון הזדמנויות נדיר לסיכול התחמשותה הגרעינית של איראן ● במקום לפתוח בעימות צבאי, מהלך בעל השפעה מוגבלת, לו מתנגדת הקהילה העולמית, ישראל צריכה לגבש כוח משימה בין־לאומי שמטרתו לחנוק את איראן במישור הכלכלי

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

"חוק מסוכן שאין לאשרו": ארגוני סביבה ומחקר נגד חוק חבל התקומה

שורה של ארגונים הגישו הסתייגויות לחוק, וכולם מתנגדים לוועדת התכנון האזורית שאמורה לקום עבור החבל: "מגרש משחקים לממשלה" ● חדשות הנדל"ן

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית: התנהלות הממשלה בנושא גיוס החרדים - המשך הרפורמה המשפטית

בהרב-מיארה שלחה מכתב חריף למזכיר הממשלה, בו נכתב כי בהתנהלות בעניין גיוס בני הישיבות "יש משום המשך של הניסיון, שהוא חלק ממה שכונה 'הרפורמה המשפטית', להחליש את מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה ולעקוף אותו" ● בתוך כך, היועמ"שית הגישה תשובה משלימה לבג"ץ בעניין חוק הגיוס, בה צוין כי במהלך דצמבר 2023 החלו במשרד הביטחון ובצה"ל בגיבוש תוכנית לגיוס בני החברה החרדית

יוסי אברהמי / צילום: איל יצהר

שוק ההנפקות חוזר? הקבלן יוסי אברהמי רוצה להנפיק ולגייס 200 מיליון שקל

אברהמי מבקש להנפיק את חברת הבנייה למגורים שהקים לפי שווי של מיליארד שקל לפני הכסף ● לחברה צבר של אלפי דירות לבנייה עתידית והון עצמי של כ-600 מיליון שקל ● במידה ותצליח, זו תהיה הנפקת הנדל"ן השלישית השנה

אילוסטרציה: shutterstock

הירידות בשווקים באפריל חתכו את התשואות בגמל ובפנסיה. איזה מסלול מנייתי נפגע פחות?

על פי תחזית מיטב, בחודש אפריל נרשמו תשואות שליליות של 1.6% במסלולים הכלליים ו-3.2% במנייתיים • התחזקות הדולר מול השקל הביאה את מסלולי ה-S&P 500 לרדת ב-2.5% בלבד, כשהם עדיין מציגים תשואה של יותר מ-9% מתחילת השנה

כך מתכננים באיראן "לחגוג" את מתקפת הטילים על ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: באיראן הכריזו שיום התקיפה על ישראל וה-7 באוקטובר יהיו ימי חג, בית הדין הבינלאומי דחה בקשה לעצור סיוע גרמני לישראל ומה יקרה אם אוניברסיטאות אמריקאיות יפסיקו להשקיע בחברות עם קשר ישראלי ● כותרות העיתונים בעולם 

משרדי אמזון / צילום: Shutterstock

אמזון הכתה את צפי הרווח וההכנסות אבל מורידה תחזית; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות אמזוןעמדו על 143 מיליארד דולר, מעל הצפי ● הרווח למניה זינק ב-216% לעומת הרבעון המקביל ● החברה מצפה לצמיחה של 7%-11% ברבעון הבא, לעומת צפי של 12% ● המניה מזנקת בכ-4% במסחר המאוחר

אייל רביד / צילום: עומר וידר

שימוע לפני הגשת כתב אישום למנכ"ל ובעלי ויקטורי אייל רביד בפרשת תיאום המחירים

רשות התחרות זימנה את אייל רביד, מנכ"ל ובעלי רשת ויקטורי, לשימוע לפני הגשת כתב אישום, וזאת בגין התבטאויות פומביות שבאמצעותן ניסה להגיע להסדרים להעלאת מחירים

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: ap, Achmad Ibrahim

ההמלצה שהזניקה את השווי של אפל ב־70 מיליארד דולר ביום אחד

בית ההשקעות ברנשטיין פרסם בסוף השבוע האחרון המלצת קנייה אופטימית על אפל, שהזניקה את המניה המדשדשת וביקשה לנפץ את התחזיות הקודרות לגביה ● האם זה סימן להתאוששות?

שדה התעופה בדובאי / צילום: Shutterstock

הטיסות של ארקיע נדחו, ועשרות ישראלים תקועים בשדה התעופה בדובאי

עיכובים חריגים בטיסות ארקיע וישראייר מדובאי הביאו לכך שעשרות נוסעים תקועים בשדה התעופה מעל 24 שעות ● הסיבות לעיכוב: תקלות במטוסים שהובילו לשיבוש בלוח הזמנים ● עיכובים גם בטיסות לארץ מיעדים נוספים מאירופה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

רפיח או עסקה? כלכלנים מעריכים איך יגיבו הבורסה והשקל לתרחישי המלחמה

ישראל נמצאת בפני צומת אסטרטגי, כששתי אופציות מרכזיות על השולחן ● הראשונה היא עסקה שכוללת החזרת חטופים לצד הפסקה זמנית של הלחימה ● השנייה היא ככל הנראה פעולה נרחבת של צה"ל ברפיח ● שלושה כלכלנים בכירים מנתחים את השפעתם של התרחישים השונים על השקל, הבורסה והגירעון התקציבי

חממת קנאביס / צילום: Shutterstock

הבשורה מאמריקה שהקפיצה את מניות הקנאביס, גם בת"א

ממשל ביידן הודיע כי הוא בוחן הקלות במגבלות על סם הקנאביס, ושלח את מניות החברות הגדולות בענף לזינוק של עשרות אחוזים בוול סטריט

שוטרים פורצים לבניין המילטון באונ' קולומביה / צילום: ap, Cliff Owen

המשטרה משחררת את אוניברסיטת קולומביה, וטראמפ משחרר את לשונו

כיבוש קמפוס האוניברסיטה הניו יורקית בידי פרו–פלסטינים הסתיים, לאחר שבין המוחים התגלתה נוכחות של "מהפכנים מקצועיים" ● האלימות בקמפוסים תועיל לדונלד טראמפ, המוביל בסקר האחרון בהפרש ניכר, וחושף בגלוי את הבוז והטינה שלו כלפי ישראל וכלפי נתניהו

אתר בנייה / צילום: Shutterstock

גורם בענף הבנייה: 8,000 פועלים פלסטינים כבר נמצאים בישראל; במנהל האזרחי מכחישים

הגורם טוען כי מדובר בפועלים שכבר עבדו בעבר בארץ, וקיבלו לאחרונה אשרות חדשות מהשב"כ ● במנהל האזרחי מתעקשים: "אין כרגע אישור להכנסת פועלי בניין לישראל"

לוח הטיסות בנתב''ג / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברת תעופה נוספת החליטה לעכב את החזרה לישראל

רוב חברות התעופה החזירו את פעילותן לישראל מאז מתקפת הכטב"מים האיראנית, אך עדיין יש כמה חברות שבוחרות להשהות את חזרתן ● איזי ג'ט השהתה את פעילותה עד סוף העונה, אייר קנדה ואייר אינדיה האריכו את תוקף השהיית הטיסות לישראל. כעת יונייטד איירליינס מצטרפת אליהן

מותג משקאות האנרגיה BLU / צילום: Shutterstock

זה משקה האנרגיה ששווה לבעלת יקבי כרמל עד 450 מיליון שקל

חברת המשקאות הבורסאית כרמל קורפ התקשרה במזכר הבנות לרכישת מותג משקה האנרגיה BLU בסכום הגבוה משמעותית אף משווי השוק שלה עצמה