גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם בעולם גובים פחות מע"מ על מזון, ולמה הכלכלנים מתנגדים ליוזמה של ביטן?

יו"ר ועדת הכלכלה מקדם הצעה להפחתת המע"מ על מזון, בין היתר בטענה שכך מקובל במערב ● אבל האם הייחודיות היחסית של ישראל בסוגיית המע"מ הדיפרנציאלי היא עניין בעייתי? בנק ישראל, ה־OECD וכלכלנים מימין ומשמאל משוכנעים שדווקא ההפך הוא הנכון ● המשרוקית של גלובס

ח"כ דוד ביטן, הליכוד (20.5.23, הכל פוליטי, כאן 11) / צילום: איל יצהר
ח"כ דוד ביטן, הליכוד (20.5.23, הכל פוליטי, כאן 11) / צילום: איל יצהר

"70 חברי כנסת חתמו על הצעת החוק של (דוד ביטן) להפחתת המע״מ על מוצרי מזון", נכתב בהודעה לעיתונות שפורסמה השבוע בכלי התקשורת. ההודעה הצטרפה לשורה של ראיונות והתבטאויות של יו"ר ועדת הכלכלה מטעם הליכוד בהן קידם את ההצעה שלו, תוך שהוא מסביר, בין היתר, כי "ב־OECD המע"מ על מוצרי מזון הוא בין 0% ל־8%" (בהתבטאות דומה במקום אחר אמר כי ההצעה תאפשר להוריד את המע"מ על מזון עד 8%, "כמו באירופה").

שר הכלכלה ניר ברקת: "המונופולים מעלים מחירים בלי סיבה, ואנחנו נדרשים לצעדים דרסטיים" | ראיון
אם שטראוס מרוויחה כל-כך הרבה - למה היא מעלה מחירים
המספרים נחשפים: מי משלם הכי הרבה מסים בישראל? | המשרוקית של גלובס

הצעת חוק שזוכה לקונצנזוס חוצה מחנות היא בהחלט עניין נדיר בכנסת הנוכחית. מבקרי הממשלה וציניקנים מטעם עצמם יציינו ודאי כי גם עיסוק של הקואליציה הזאת בסוגיות הקשורות ל"יוקר המחיה" הוא לא בדיוק מחזה שכיח עד כה. אבל האם מעבר לים אכן מונהג מע"מ כה נמוך על מוצרי מזון כפי שטוען ביטן? ומה אומרים הניסיון העולמי והמחקר הכלכלי על האפקטיביות של הורדת מע"מ כמו זאת שמציע יו"ר ועדת הכלכלה: האם צעד כזה אכן יביא להקלה ביוקר המחיה ויסייע בצמצום פערים? יצאנו לבדוק.

העובדות: ביטן לא רחוק מהמציאות

ראשית, לפן העובדתי. בסקירה שפרסם ארגון ה־OECD ב־2022 מפורטים שיעורי המע"מ בכל אחת מ־38 המדינות החברות בארגון. בדקנו באילו מדינות גובים מע"מ מופחת על מוצרי מזון כלשהם (בכל מדינה המוצרים עשויים להיות שונים, אך פירות וירקות, שעליהם לא גובים מע"מ בישראל, הוחרגו מהבדיקה), וגילינו כי ביטן אומנם התנסח בצורה גורפת מדי, אך דבריו בהחלט אינם משוללי יסוד. ב־20 מדינות אכן מונהג מע"מ נמוך יותר על מוצרי מזון, ושיעור המע"מ הזה אינו עולה על 8%; עשר מדינות נוספות מטילות אף הן מע"מ מופחת על מזון, אך שיעורו עולה על 8%; ורק בשבע מדינות, ובכללן ישראל, שיעור המע"מ על מוצרי המזון זהה לשיעור המע"מ הסטנדרטי (במדינה ה־38, ארה"ב, מונהג מע"מ שונה בכל מדינה). הממוצע (הלא משוקלל) של המע"מ על מוצרי מזון ב־OECD עומד על כ־8.5%, בעוד המע"מ הסטנדרטי בקרב מדינות הארגון מגיע ל־19.2%.

אז אם מה שביטן התכוון לטעון הוא שישראל נמצאת במיעוט בקרב מדינות ה־OECD בכל הנוגע למדיניות המע"מ שלה הוא צודק. אבל האם להיות חריג בהקשר הזה זה בהכרח רע? באופן די מפתיע, נראה שבעולם הכלכלה ישנו קונצנזוס נרחב מאוד - משני צדי המפה - שההפך הוא הנכון; שהמע"מ האחיד שמונהג בישראל הוא הגיוני יותר, יעיל יותר ואולי אפילו "צודק" יותר.

ההשלכות (1): לא עד כדי כך פרוגרסיבי

ההנחה הראשונה שמפריכים הכלכלנים לגבי מע"מ דיפרנציאלי נוגעת לאלמנט ה"פרוגרסיבי" שבו. כלומר, העובדה שהוא מסייע יותר לחלשים. זה לא שהטענה הזאת לא נכונה בכלל. הרי שיעור ההוצאה על מזון בקרב העשירונים הנמוכים (מתוך סך ההוצאה לצריכה) הוא אכן גבוה יותר מהשיעור המקביל בקרב העשירונים העליונים, כך שהקלה כזאת אכן עשויה להיות משמעותית יותר עבורם. הנקודה היא שאם המדינה כבר טורחת לוותר על שיעור מסוים מהכנסות המס שלה כדי לסייע לעניים לרכוש מזון, יש לה כנראה דרכים יותר יעילות לעשות זאת.

"עדויות אמפיריות מלמדות שהחרגות והפחתות מע"מ הן לא הכלי האפקטיבי ביותר להשיג [מטרות כמו שוויון]", נכתב בדוח ה־OECD שהזכרנו, "והן יכולות אפילו להיות רגרסיביות במקרים מסוימים". ואכן, דוח של בנק ישראל מ־2014 הראה כי הפחתה בעלות של מיליארד שקל במע"מ על המזון תחסוך למשק בית בעשירון התחתון 345 שקל בשנה, ואילו למשק בית בעשירון העליון היא תחסוך 590 שקל בשנה. כלומר, רק 17% מעלות ההטבה תופנה למשקי בית בשני העשירונים התחתונים. הסיבה לכך ברורה, במספרים אבסולוטים העשירונים העליונים מוציאים סכומים גבוהים בהרבה על מזון (ראו תרשים), כך שוויתור על המס שמתקבל מההוצאות הללו, פירושו "החזרת" סכומים גדולים יותר לבעלי ההכנסות הגבוהות.

גם מכוני מחקר כלכליים בעלי השקפות עולם מנוגדות בדרך כלל הגיעו למסקנות דומות. בנייר מדיניות שכתבו ב־2013 ד"ר חמי גוטליבובסקי וד"ר ניר יעקבי במסגרת מכון ון ליר, הם ציינו כי אומנם "אין חולק על כך שאפשר להקטין את אי־השוויון בעזרת מע"מ דיפרנציאלי", אולם המסקנה שלהם היא כי לא מדובר ב"כלי יעיל" לצורך כך; ואילו ב־2019 פרסמו אנשי פורום קהלת, ד"ר מיכאל שראל וניסן אברהם, מאמר כאן אצלנו בגלובס שהצביע אף הוא על אותן מגרעות (ומגרעות נוספות) של מע"מ דיפרנציאלי בכלל, ומע"מ מופחת על מחירי מזון בפרט.

ההשלכות (2): לא כל ההוזלה תגיע לצרכן

ויש עוד טיעוני נגד. הרי בדרך שבין ויתור על המס לבין הוזלת מחירי המזון עבור הציבור עומדים יצרני המזון והמשווקים, שעלולים לשמור לעצמם חלק מההוזלה. בדוח של בנק ישראל מוזכר מחקר שנערך ב־2007, שמצא כי בהתאם לכך רק שני שלישים מההפחתה במס הקנייה התגלגל להוזלת המחיר לצרכן, כשהיתר נשאר אצל אותם הגורמים שהזכרנו.

דיפרנציאליות במע"מ היא גם פתח להעלמוֹת, להתחמקויות ולמניפולציות שיפגעו בגביית המס ויעצימו את הבירוקרטיה ואת ההתדיינות המשפטית סביבה. בישראל, שבה כאמור לא נגבה מע"מ על פירות וירקות, אפשר למצוא מדי פעם דיווחים על פשיטות של רשות המסים על דוכנים של ירקנים, בהן מתגלה כי יש ביניהם מי שמעדיף להציג מכירות של מוצרי מזון אחרים כאילו היו ירקות ופירות, וכך להימנע מתשלום המע"מ עליהם.

והבעיה האחרונה שכלכלנים רבים מזהירים מפניה היא שמדובר כאן במקרה מובהק של "שטח משוחרר לא יוחזר". כלומר, קל לדמיין את הפוליטיקאי שיוריד את המע"מ מ־17% ל־8%, אבל כמעט בלתי אפשרי לדמיין את זה שיהפוך את ההחלטה הזאת, גם אם יתברר בעתיד שהיא הייתה מוטעית. "המכשולים של הכלכלה הפוליטית להרחבת בסיס המע"מ אכן יכולים עוצמתיים, ולעתים קרובות בלתי עבירים", כותבים על כך ב־OECD. נסו להיזכר למשל ברעיונות שעולים מעת לעת לביטול הפטור על מע"מ שמונהג באילת, שתמיד נופלים בסוף.

האלטרנטיבה: מה כן כדאי לעשות?

אז אם לא הפחתת מע"מ, מה כן? לכלכלנים יש שורה של הצעות שיכולות לסייע לדעתם באופן יעיל יותר לשכבות החלשות בסוגיה הזאת. בדוח של בנק ישראל הוצעו אספקה ישירה של מוצרים ציבוריים מסוימים, או לנתב את הכסף שעליו מוכנה המדינה לוותר למען המטרה הזאת, לקצבאות מסוגים שונים ("מס הכנסה שלילי", קצבאות זקנה ועוד). גוטליבובסקי ויעקבי סבורים ש"מוטב להשתמש במע"מ בשיעור אחיד עם מענק בסכום קבוע לכל משק בית", וגם בפורום קהלת טוענים ש"אם המטרה היא אכן לסייע לשכבות החלשות, מדיניות אלטרנטיבית של מתן 172 שקל בחודש לכל משק־בית במדינה הייתה יכולה לסייע יותר למשקי הבית בחמישון התחתון".

לקריאה נוספת:

עוד כתבות

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

עם 36 שעות טיסה: המל"ט הישראלי שנקנה למטרה מפתיעה

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

למה הסוללה נגמרת מהר אחרי עדכון האייפון? / אילוסטרציה: Shutterstock

עדכנתם גרסה באייפון, והסוללה מתרוקנת? זו הסיבה

כבר זמן רב שמשתמשים מדווחים על ירידה זמנית בחיי הסוללה לאחר התקנת עדכוני מערכת באייפונים של אפל ● התלונות מלוות בתיאוריות המאשימות את אפל בניסיון לעידוד מכירות, אך בחברה מסבירים: מדובר בתהליך תקין שצפוי להתאזן בתוך ימים

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

הבהלה שבדרך לוול סטריט והסקטור שמככב בניגוד לרוב השוק

בהלת ה-AI בוול סטריט מתרחבת מעבר לסקטור התוכנה, ואירוע בהודו בו יתכנסו בכירי התחום עלול לייצר טלטלות נוספות ● האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

תקלה בשירות / צילום: Shutterstock, Ken stocker

תקלה בשירותי הטלוויזיה של הוט: "התקלה מיודעת ונמצאת בטיפול"

לקוחות הוט ברחבי הארץ מדווחים הערב על תקלה בשירותי הטלוויזיה של החברה, שבגללה לא ניתן לצפות בשידורים ● לצד זאת, לקוחות מדווחים כי הם לא מצליחים ליצור קשר עם המוקד של הוט

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022

טיפול בפסולת של חברת מפעת (להב) / צילום: מתוך מצגת החברה

השקעות של חצי מיליארד שקל בחודשיים - הגופים שהופכים פסולת לכסף: "אנחנו לא מושפעים מטילים או מ-AI"

ייצור האשפה לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם ומניב צמיחה נאה לחברות הפועלות בתחומי האיסוף והטיפול בפסולת ● לאחרונה מושך התחום גופי השקעה גדולים, שהזרימו מאות מיליוני שקלים לחברות הפועלות בו: "זה לא שיום אחד תקום אפליקציה שתאסוף אשפה. בסוף מישהו צריך לקחת את זה, וההיקפים הולכים וגדלים"

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

רק שלושה בתים ביישוב הזה נמכרו השנה ביותר מ-5 מיליון שקל. זה אחד מהם

מדובר בקוטג' חד־משפחתי בכרמיאל שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: don-monteaux-photography

בדרך לעסקת ענק בצים: אלה הזוכות במכרז

הפג לויד הגרמנית חברה לקרן פימי, והשתיים הגישו את ההצעה שזכתה במכרז ● ההצעה של הפג לויד נחשפה לראשונה בגלובס ● העסקה הייחודית תפצל את הפעילות של חברת הספנות לישראלית וזרה ● לחברה הגרמנית יש בעלים מקטאר וערב הסעודית ● צים תימחק מהמסחר בניו יורק באמצעות מיזוג משולש הופכי ● עובדי צים הופתעו מהעסקה ועשויים לפתוח בצעדי מחאה

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

ה-FDA חסם את החיסון של מודרנה לשפעת. אז למה המניה עולה?

רשות המזון והתרופות האמריקאית הודיעה למודרנה כי לא תבחן את הבקשה שלה לאישור חיסון חדש מבוסס RNA לשפעת; המשקיעים לא מתרגשים ● הניסוי שיכול להיות הזדמנות חדשה לטיפול בשבץ ● והחברה שמנסה לטפל בהלם בלי זריקות ● השבוע בביומד

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"