לארי פינק מנכ''ל בלקרוק, ראול שטיין שותף מייסד בקראוס / צילומים: בלקרוק, Greg Polios, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
בית ההשקעות הגדול בעולם, בלקרוק, נכנס ביום חמישי בסערה לשוק בנקאות ההייטק הישראלי עם רכישת קרן קראוס קפיטל בתמורה ל־300-350 מיליון דולר, על פי ההערכות. הקרן הישראלית־בריטית פועלת בישראל מעל לשני עשורים ועומדת מאחורי הלוואות שניתנו בעבר לחברות כמו סולאראדג', ריסקיפייד וזרטו.
בלקרוק היא המוסד הפיננסי השני שנכנס לשוק הלוואות ההייטק הישראלי בחודשים שלאחר התמוטטות סיליקון ואלי בנק (SVB) במרץ השנה. זאת לאחר ש־HSBC, הבנק השמיני בגודלו בעולם, נכנס בחודש שעבר גם הוא לשוק הישראלי עם שכירתם של דוד כהן, גדי משה ובכירים נוספים שעבדו בנציגות המקומית של SVB. מסתמן כי למרות המשבר הכלכלי וקריסת הבנקים, מתן הלוואות לחברות הייטק מעולם לא היה מוצר כה מבוקש.
● דוח ה-OECD על כלכלת ישראל: "מאטה אך נשארת איתנה. המחלוקת הפוליטית עלולה להגדיל את הסיכון"
● כך מתפוררת צמרת הרגולציה הפיננסית של ישראל תחת שר האוצר
● אחרי שהשווי קפץ: אינטל מכרה מניות מובילאיי ב-1.6 מיליארד דולר
שני הדברים קשורים זה בזה במידת מה: הירידה הדרמטית של כ־75% בהשקעות הון סיכון בסטארט־אפים וחברות הייטק בוגרות והעלייה במחיר הכסף של הקרנות, הביא את יזמי ההייטק לחפש אלטרנטיבות מימון אחרות כשהפופולריות שבהן היא הלוואות הון סיכון.
אמנם מדובר בהלוואה, אך כזו שמוחזרת במודל המערב מזומן, אופציות ולעיתים גם מניות לאורך זמן. בדרך זו יזמים נהנים ממזומן בטווח הקצר ללא דילול מיידי של מניותיהם, אלא בהיקף נמוך יותר ולאורך שנים, בהנחה והחברה ממשיכה לצמוח.
מספר השחקנים הלך וגדל
בשנה האחרונה, מאז החלו הירידות בשווקים, הבנקים ובתי ההשקעות גילו עניין בביקוש הגואה להלוואות ואשראי מצד חברות הייטק, ולראות בנישה כמנוע צמיחה חדש.
היזמים, מצדם, גילו עוד לפני המשבר את ההלוואות כמכשיר המאפשר להם להצמיח את החברה או להוריד מחירים כדי לחדור ליותר שווקים.
שנת 2021, שהיתה שנת שיא הן במונחים גיוסי הון בתמורה למניות והן בגיוסי חוב בהייטק, עם סך הלוואות עולמי בהיקף של 345 מיליארד דולר (מאז הנתון ירד מאז בכ-29% ל-245 מיליארד).
בלקרוק תגביר את החשיפה של קראוס
למעשה, בישראל פעילות שלוש קרנות הלוואת הון סיכון גדולות - כאשר קראוס היא הגדולה שבהן עם כ־750 מיליון דולר שגייסה לקרן האחרונה שלה. קראוס נוטה להקצות בין 25% ל־30% מהונה לחברות ישראליות.
לצידה, פועלת גם ויולה קרדיט (לשעבר פלנוס) של קבוצת ויולה, בהובלת רותי שמחה, שלקרן האחרונה שלה 700 מיליון דולר עבור בחברות ישראליות; בנוסף, לישראל נכנסה בשנים האחרונות גם ליקווידיטי של רון דניאל - שבין משקיעיה שלה גם קבוצת מיצובישי (MUFG) היפנית וכן משקיעים מאיחוד האמירויות. הקרנות האחרונות שגייסה מנהלות יחד 500 מיליון דולר, מתוך סך נכסים של 2.5 מיליארד דולר תחת ניהולה.
בעוד ויולה קרדיט ופלנוס חולקות בדרך כלל את השלב המוקדם ושלב הביניים במחזור החיים של החברות, ליקווידיטי נוהגת לרשום צ'קים של עשרות מיליוני דולרים ומתמקדת בחדי הקרן. הבנקים הישראלים - הפועלים, לאומי, מזרחי ודיסקונט - שותפים לעתים להלוואות של הגופים החוץ בנקאיים, ובדרך כלל מעדיפים לעבוד עם חברות שמחזיקות אצלן את חשבון העו"ש והפקדונות.
הרכישה של קראוס תאפשר למשקיעים בבלקרוק (BlackRock), שכבר מנהלים כיום השקעות בחוב פרטי בהיקף 79 מיליארד דולר, לקבל גם חשיפה להלוואות בשוק ההייטק ומדעי החיים ולבזר את תיק ההשקעות שלהם מבלי לפנות בנפרד לאחת מקרנות ההלוואה הקיימות בשוק.
בלקרוק לא רכשה את תיק ההלוואות של קראוס או את קרנות ההשקעה שלה - היא התמקדה ברכישת חברת הניהול על שותפיה המנהלים והצוות המונה 45 עובדים בישראל, בריטניה, שבדיה וגרמניה. אלה יישכרו על ידה וינהלו עבורה את תיק ההשקעות בהלוואות הייטק.
בין השותפים בקרן הוא אחד ממייסדיה, הישראלי ראול שטיין, שפעיל בה מאז 1998 לצד השותף הצעיר אורי גלאי. קראוס גייסה עד כה שבע קרנות וכל עסקאות ההלוואה שביצעו עד כה יישארו בידיה. "רכישת קראוס על ידי בלקרוק היא הבעת אמון של מנהל הנכסים המוביל בעולם בחוזק וחשיבות מגזר החדשנות והטכנולוגיה", מסר שטיין בהודעה.
"ההייטק חייב לצמוח כי הביקוש גדל כל הזמן"
אחת הסיבות המרכזיות לביקוש הרב בשוק החוב, היא, כמובן, ירידת ההשקעות הדרמטית של קרנות ההון סיכון שמשקיעות בהייטק (בתמורה למניות החברה, א"ג) בתקופה האחרונה. לתופעה זו שלל סיבות: "סביבה של אינפלציה גבוהה, ריבית עולה, המשבר החברתי־פוליטי בישראל, שינוי מבני בהייטק הישראלי וגם תחרות מול בירות הייטק אחרות בעולם", מסבירה מיכל קיסוס־הרצוג, מנכ"לית פועלים הייטק.
"כל אלו מייצרים את הסערה המושלמת שבתוכה חיים היום היזמים הישראלים, ושהביאה להתייבשות שוק האקוויטי - הון תמורת מניות".
לדבריה, "כאשר שוק ההון סיכון מתייבש, פונים יותר לחוב, כי ההייטק הרי חייב להמשיך ולצמוח והביקוש לטכנולוגיה גדל כל הזמן".
קיסוס־הרצוג רואה בעסקה כהבעת אמון בהייטק ואף מציינת כי הביקוש לחוב עולה על ההצע בשוק הישראלי, אך מציינת כי לכניסה הולכת וגדלה של גופים זרים להייטק הישראלי בימים אלה עלולה להיות השלכה ארוכת טווח על התעשייה.
"ההון סיכון נמצא כרגע בעצירה מוחלטת"
רון דניאל, מנכ"ל ליקווידיטי, קרן הלוואות ישראלית הפועלת גם באיחוד האמירויות, אסיה ואירופה מספר כי עליית ריבית הפריים הבנקאים מצמצמת את פער הריביות הקיים בין הלוואות בנקאיות לאלה של הקרנות הפרטיות, זאת על אף רמת התמחור הגבוהה שלהן.
תמחור גופי ההלוואה החוץ בנקאיים עשוי להגיע עד לריבית שנעה בין 9% ל־15%. "יחד עם זאת, צריך לזכור שהבנקים משעבדים את המזומן בקופת החברות, ולכן מאפשרים מרחב תמרון צר יותר ליזמים", אומר דניאל.
לטענתו, הצמא להון הוא כל כך גדול, עד שהרבה גופים מתחרים עשויים לבנות הלוואות משותפות ללקוחות - פעמים רבות יחד עם הבנקים.
"ההון סיכון נמצא כרגע בעצירה מוחלטת", מסביר דניאל. "וכאשר זה המצב, חברות נאלצות להפחית בשווי של עצמן כדי לגייס הון".
לשיטת מנכ"ל ליקווידטי, בתקופה של צמיחה בשווקים, כאשר ברור שכמעט לא ניתן לייצר צמיחה או עלייה ברווח ה-EBITDA, רבים רואים במודל האשראי פתרון - גם בתמורה למניות או אופציות בעתיד.