מיכל ברוורמן-בלומנשטיק, מנכ''לית מיקרוסופט ישראל, בכנס ESG / צילום: שלומי יוסף
מיכל ברוורמן-בלומנשטיק, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, שוחחה היום (ד') על הבמה עם נעמה סיקולר, עורכת גלובס, בכנס ה-ESG של גלובס ובנק דיסקונט שנערך במרכז הכנסים הרצוג בתל אביב.
את השיחה פתחה סיקולר בהצגת פועלה של חברת מיקרוסופט הגלובלית, בדגש על המרכז שלה בישראל. בהמשך הציגה ברוורמן-בלומנשטיק רקע על פועלה של מיקרוסופט בנושא הקיימות, אבל תחילה היא בחרה להתייחס לנושא הגיוון וההכלה, שבלעדיו, לדבריה, אי-אפשר להתמקד בקיימות.
● מנכ"ל דיסקונט, אורי לוין: "לא מספיק להיות מנהל שמוביל את החברה שלו להישגים, צריך מנהיגות ערכית" | כנס ESG
● אלונה בר און: "בדרך כלל מנהלים מתחילים מקיצוץ הוצאות, בגלובס התחלנו מלהניח תשתית של ערכים" | כנס ESG
● מנכ"ל המרכז הרפואי שיבא: "אנחנו נותנים ליזמים פלטפורמה לייצר שינוי" | כנס ESG
לדברי ברוורמן-בלומנשטיק, "מיקרוסופט חרטה על דגלה גיוון והכלה, וחברות שחורטות על דגלן נושא זה הן חברות מצליחות יותר. מחקרים מראים שגם ללקוחות שלנו זה מאוד חשוב, ושזה באמת גורם לחברות להיות מצליחות. גם כשלחברות יש מגוון יותר רחב של דעות, הן מצליחות יותר".
ברוורמן-בלומנשטיק התייחסה גם לפיתוח הנשי בחברה. לדבריה, "אני נגד אפליה מתקנת לנשים, אבל אני בעד לטפל בהסללות של נשים לתפקידים מסוימים, וצריך להתחיל לטפל בזה בגיל מוקדם. אותי אבא שלי למד לשחק שחמט בגיל שלוש".
עוד סיפרה ברוורמן-בלומנשטיק על השקעה באוכלוסייה הערבית ובייחוד על הקמת מרכז של מיקרוסופט בנצרת, שהוביל להגדלת מספר העובדים הערבים בחברה פי ארבעה. בנוסף היא התייחסה גם לשילובה של האוכלוסייה החרדית. "הייטק הוא מגזר מאוד חזק עם כוח ואחריות, וחובתנו לוודא שכל המגזרים במדינת ישראל משתתפים בתעשייה הזאת, ושכל המגזרים נהנים ממנה. אנחנו צריכים גם לוודא שאנחנו מצמצמים את הפערים", אמרה.
על השאלה כיצד מיישמים קיימות במיקרוסופט, ענתה ברוורמן כי "החזון של מיקרוסופט הוא להעצים כל אדם וכל חברה על כדור הארץ כדי להשיג יותר. אם כדור הארץ יפסיק להתקיים, או יתקיים בצורה פחות טובה, או חלק מהמשאבים לא יהיו פה, ואז יהיה לנו הרבה יותר קשה לעבוד על החזון הזה". לדבריה, אי-אפשר לבצע התפתחות וטרנספורמציה דיגיטלית כשכדור הארץ הוא לא מקום שאפשר לחיות בו.
להשקיע בטכנולוגיות אקלימיות
סיקולר שאלה מה הקשר של מיקרוסופט לנושא הקיימות כחברה טכנולוגית, וברוורמן-בלומנשטיק ענתה כי פגיעה בכדור הארץ פוגעת בין היתר גם בעובדי מיקרוסופט וכתוצאה מכך בחברה עצמה. היא סיפרה כי בניין החברה בהרצליה הוא הראשון בארץ שמבוסס כולו על אנרגיה ירוקה. כמו כן סיפרה כי מיקרוסופט עובדת עם טכנולוגיות ירוקות - כמו למשל היכולת לייצר מים מהלחות באוויר.
לדבריה, "את המים שבהם אנחנו משקים את הגינות הקהילתיות שלנו, אנחנו לוקחים מהלחות באוויר. במגוון טכנולוגיות כאלה החברה משקיעה. התחייבות נוספת של מיקרוסופט הייתה לשמר אזורים נקיים בעולם. היעד שהצבנו הוא שנת 2025, וב-2023 אנחנו כבר 50% מעל היעד".
עוד סיפרה ברוורמן-בלומנשטיק כי "הקמנו קרן שיש לה משאבים של מיליארד דולר כדי להשקיע בטכנולוגיות אקלימיות. בישראל יש המון טכנולוגיות כאלה ואנחנו עובדים עם הרבה סטארט-אפים. עבודה עם שותפויות היא עבודה שמאוד חשובה למיקרוסופט. יש לנו גם את מיקרוסופט עבור סטארט-אפים, אנחנו עוזרים לחברות סטארט-אפ ומשקיעים".
סיקולר התייחסה להשלכות השליליות שיכולות להתקיים בפיתוח הטכנולוגי. היא ציינה כי עלולות להיות השלכות הרסניות, וכי ישנן אזהרות רבות, סביבתיות ואתיות; ושאלה כיצד, בהינתן כל זה, יכולה הטכנולוגיה להיות טובה לסביבה.
ברוורמן-בלומנשטיק ענתה כי מיקרוסופט עושה רבות כדי להציל כדור הארץ. לדבריה, "הקמנו את הענן לקיימות שמבוסס בינה מלאכותית. אגב, את חלק מתשתיות ה-AI לענן הקיימות מפתחים פה בישראל. הענן הזה מאפשר, באמצעות בינה מלאכותית, לכל חברה שהיא להשתמש בכלים הללו כדי לוודא שהיא מגיעה ליעדי הקיימות שלה. למשל, איך חוסכים באנרגיה ובתחבורה מזהמת, איך לוודא שתהליך הייצור הוא נקי".
עוד אמרה ברוורמן-בלומנשטיק כי יחד עם זאת שהטכנולוגיה עוזרת להפוך את העולם לנקי יותר, אכן קיים הצד השני שכולל צריכת מחשוב מאוד גדולה, וצריכת מחשוב יכולה לגרום לזיהום רב. "אנחנו במיקרוסופט מזה כמה שנים עובדים על כך שכל מרכזי הדאטה שלנו יהיו מבוססים על אנרגיה ירוקה. אנחנו משתמשים בבינה מלאכותית כבר המון שנים, והיה ברור שככל שהטכנולוגיה מתקדמת, צריכת המחשוב עולה. אנחנו עובדים על כך שכל מרכזי הדאטה שלנו יעבדו על אנרגיה ירוקה, כמו על תאים סולאריים או רוח, אנרגיה שלא גורמת לזיהום", אמרה. לדבריה, בשל כך כוח המחשוב החדש שמיקרוסופט תוסיף - לא יהיה מזהם.
ממעצמת סייבר למעצמת קיימות
סיקולר התייחסה לעובדה שישראל היא מעצמת סייבר כבר המון שנים, ושאלה האם ישראל יכולה להפוך למעצמת קיימות, ואם כן - מדוע וכיצד.
ברוורמן-בלומנשטיק סיפרה כי היא שותפה כבר שנים רבות להפיכתה של ישראל וביסוסה כמעצמת סייבר, וטענה כי הבנת הסיבות שבגינן ישראל הפכה למעצמת סייבר תשקף מדוע ואיך היא יכולה להפוך למעצמת קיימות.
לדבריה, "סייבר הוא תחום מאוד מרתק, ואנחנו מצליחים להביא את האנשים הכי טובים לסייבר, כי יש בו עבודה מול יריב - היריב זה המתקיף, ואנחנו תמיד צריכים להיות צעד לפני, וזה מאוד מאתגר ומביא אנשים טובים. קיימות מאתגרת מאוד בצורה דומה - יש משימה חשובה של לנצח את ההידרדרות האקלימית של כדור הארץ, ולכן יש אנשים שעברו מסייבר לקיימות".
עוד אמרה ברוורמן-בלומנשטיק כי מה שתורם להפיכתה של ישראל למעצמת סייבר הוא הצבא, ובייחוד היחידות הטכנולוגיות שלו, שמספקות כוח עבודה צעיר ומוכשר שאחר-כך יוצא לשוק ומפתח את תעשיית הטק.
לדבריה, ניתן לעשות תהליך דומה בתחום האקלים. "אני חושבת שזה יהיה נפלא אם הצבא יקים יחידה שמתמחה בפיתוח טכנולוגיות אקלימיות. מה גם שזה לא רק סיכון אקולוגי למדינת ישראל אלא גם סיכון ביטחוני. אם במזרח התיכון, לצורך העניין, יהיו שיטפונות שיגרמו לגל אדיר של פליטים, זה לחלוטין ישפיע על המדינה. אני חושבת שאם הצבא יתחיל לפעול ויקים יחידה דומה ל-8200 שתעבוד על מציאת פתרונות קיימות, זה יעזור להפוך את ישראל למעצמת קיימות, כמו מעצמת סייבר".
לשאלה האם שוחחה עם גורמים צבאיים, השיבה ברוורמן-בלומנשטיק: "לא דיברתי עם הצבא, אבל דיברתי עם גורמים בממשלה כדי לקדם את הנושא".
*** גילוי מלא: הכנס בשיתוף בנק דיסקונט