גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יוקר המחיה מגיע לארוחות הצהריים בעבודה?​​​​ 57% מעדיפים אוכל מוכן מהבית

שוק ארוחות העובדים מוערך בכ־8 מיליארד שקל בשנה, אך ניתן לזהות בו את התמורות הכלכליות במשק ● מסקר שנערך עבור גלובס עולה כי רק 18% מהמועסקים אוכלים במסעדה או מזמינים משלוח, בזמן שכרטיסי הסיבוס והתן ביס שווים פחות בעקבות עליית המחירים

ארוחה בקופסאות משלוח. כ־30% מהמועסקים זכאים לקבל תשלום עבור ארוחת הצהריים / צילום: Shutterstock
ארוחה בקופסאות משלוח. כ־30% מהמועסקים זכאים לקבל תשלום עבור ארוחת הצהריים / צילום: Shutterstock

הכותב הוא מנכ"ל חברת הייעוץ הכלכלי־שיווקי צ'מנסקי בן שחר ושות'

לאן צועד ענף הקמעונאות והשיווק? מהן המגמות החדשות שיאפיינו אותו, ומהן המגמות שצפויות להיכחד? מיהם השחקנים שישרדו את קצב השינויים המהיר? המדור ינתח את המצב בענף ואת העתיד שמצפה לו. לפניות ותגובות: tamir@c-bs.co.il

השנים האחרונות ראו שינוי משמעותי בתרבות העבודה בישראל, ובמרכזו מימון ושרותי הסעדה כחלק מהתגמולים לעובדים. תשלום מלא או חלקי עבור הסעדה בעסקים, לצד מימון הקמה ותפעול של מסעדות שף או קייטרינג במבני החברות המובילות, מהווים פתרונות פופולריים ליצירת מוטיבציה בקרב העובדים.

תשלום עבור הסעדה נעשה כה נפוץ, עד שהוא נכלל גם בתנאי ההעסקה של עובדי המדינה (אך בסכום נמוך יחסית). מצב זה הוביל לשינוי בהרגלי הצריכה של המועסקים ועודד מעבר מאוכל ביתי לרכישת ארוחות במסעדות ובמשלוחים ו/או במסעדה במשרד.

אפקט וולט מרקט? משלוחי הסופר המהירים עלו פי 5 בשנה
משרד הכלכלה בדק: באיזה סופרמרקט הכי משתלם לקנות, ומה קרה לבשורה של קרפור?

שוק ארוחות העובדים במסעדות מוערך בכ־8 מיליארד שקל בשנה. מועסק מוציא היום בממוצע כ־50 שקל לארוחת צהריים - קיטון של 10% בממוצע ביחס להוצאה בשנה שעברה. בפועל, יותר ממחצית המועסקים מעדיפים לאכול אוכל שהם מכינים בעצמם, כלומר אוכל ביתי.

כאן נציג את השינויים בהתנהגות הצרכנים ובהעדפותיהם אל מול התמורות הכלכליות במשק ובשוק העבודה, בהתאם לתוצאות סקר שנערך על־ידי פאנל המשיבים panel4all עבור צ'מנסקי בן שחר ושות', וכולל את החברה הערבית.

שף בחדר האוכל

עבור מרבית האוכלוסייה, ארוחת הצהריים היא חלק אינטגראלי מיום העבודה מבחינת השעה והמיקום, ומהווה גם זמן חברתי במקום העבודה. באופן כללי, בפני המועסקים עומדות מספר אפשרויות, כשהמרכזיות הן לאכול במשרד אוכל שהובא מהבית או להזמין אוכל/לרדת לאכול במסעדה בסביבת מקום העבודה.

ישנם מקומות עבודה לא מעטים שבהם קיים חדר אוכל לרווחת העובדים. למרות התדמית התעשייתית של חדר אוכל, מדובר בנוהג הקיים גם בארגונים גדולים מתחומי השירותים וההייטק. כך, למשל, במשרדי מיקרוסופט בהרצליה מופעל חדר האוכל על־ידי השף חיים כהן, בוויקס על־ידי השף אסף גרניט, ב־Moon Active על־ידי רותי ברודו ועוד.

השינוי בהרגלי העבודה הוא פרמטר משמעותי להרגלי ההסעדה של העובדים. העבודה מהבית מייצרת אפשרויות נוספות מחד, והופכת את היציאה למסעדה לפחות רלוונטית. עם תחילת משבר הקורונה החליטו מספר חברות לבטל את התשלום לעובדים עבור ארוחת הצהריים, אך לאחר מכן הוא הוחזר (במרבית המקרים ניתן לנצלו גם בסופרמרקטים ובחנויות נוספות). זאת מתוך ההבנה שקיים ביקוש להזמנת אוכל ממסעדות גם כאשר עובדים מהבית.

תמיר בן שחר / צילום: ארז בן שחר

מעדיפים לבשל

מסקר ייעודי ובמדגם ארצי מייצג שנערך על־ידי פאנל המשיבים panel4all לטובת טור זה, עולה כי 57% מהמועסקים בוחרים לאכול אוכל אותו הם מכינים בעצמם, ולא לרכוש אוכל מוכן. רק 18% מהמועסקים דיווחו כי הם אוכלים במסעדה בסביבת המשרד ו/או מזמינים משלוח.

בנוסף, כ־12% מהמשיבים מועסקים במקומות עבודה שבהם קיים חדר אוכל. יותר מ־90% מתוך המועסקים שעובדים מהבית מבשלים לעצמם, ואינם מזמינים אוכל מבחוץ. משמע, העובד הישראלי מעדיף אוכל ביתי שהוא מכין עבור עצמו.

כצפוי, עובדים שמקבלים תשלום עבור ארוחת צהריים ממקום העבודה נוטים יותר לרכוש אוכל - כ־30% ביחס לכ־11% מהעובדים הנדרשים לשלם בעצמם. מאידך, מפתיע כי לא קיים שינוי משמעותי ביחס להיקף המועסקים המביאים אוכל מהבית, אשר דומה בין שתי קבוצות העובדים. כ־85% מהעובדים שעובדים בעיקר מהבית אינם נהנים מתשלום עבור ארוחות, ככל הנראה כנגזרת מסוג ואופי העבודה, שהוא יותר עצמאי ובזיקה נמוכה יחסית למעסיק ולארגון.

כ־30% מהמועסקים זכאים לקבל תשלום עבור ארוחת הצהריים, לרוב באמצעות אפליקציות תן ביס וסיבוס. מתוך העובדים הזכאים לתשלום, כרבע מקבלים סכום בגובה עלות הארוחה, וכ־30% מקבלים סכום המספיק למימון כמחצית מהארוחה בלבד. כ־13% מהם אינם משתמשים בכסף לרכישת ארוחת צהריים אלא לקניית מזון בסופרמרקטים ובחנויות אחרות.

גובה ההוצאה של מועסקים על ארוחת הצהריים מושפע מפרמטרים כמו תחום עיסוק, מצב כלכלי, גיל ואופי וכן מיקום המשרד. מנתוני הסקר עולה כי מתן תשלום עבור ארוחה מהמעסיק אינו פרמטר משמעותי - הפער בגובה ההוצאה הוא כ־5% בלבד. ניתן להניח כי המשך עליית המחירים ושחיקת השכר הריאלי יגדילו את הפערים.

ניתן לזהות את השפעת המצב הכלכלי על הרגלי הצריכה של העובדים. גובה ההוצאה הממוצעת לארוחה, כפי שהצהירו הנסקרים, עומד על 48 שקל, לעומת 55 שקל בשנה שעברה, וזאת כשמחצית מהנסקרים דיווחו כי לא חוו שינוי בהוצאתם.

ההשפעה על המסעדנים

כחלק מהאינפלציה הכללית במשק, בשנים האחרונות מתרחשת עלייה במחירי המזון, ובפרט במחירי המזון במסעדות ובבתי הקפה - בשיעור מוערך של 40%-20% בשלוש השנים האחרונות. מדובר בענף הסובל מכך ביתר שאת, כיוון שטרם התאושש לחלוטין ממשבר הקורונה, קיים קושי לגייס עובדים, ובמקביל נתח עלויות כוח־אדם עלה ל־40% ויותר מהמחזור, וזאת לצד עלויות תפעול ומחירים מאמירים של חומרי הגלם.

כל אלה ביחד מחוללים את הצורך האמיתי להעלות את מחירי הארוחות, וכנגזר מכך, מהווים גורם המקטין את הביקוש אל מול הסבסוד שמקבלים העובדים. המשמעות: פגיעה במעגל החיים של המסעדות, כלומר הן בסועדים (המועסקים) והן במסעדנים.

המשך התופעה של צמצום בהוצאות יחד עם עליית מחירי הארוחות תחייב את בעלי המסעדות להתאים את עצמם ולייצר ארוחות ומנות אטרקטיביות במחיר נמוך יותר, שיוגשו במסעדות "קטנות" ומושקעות פחות.

בתנאים הנוכחיים, האם יגדל הנתח של המועסקים שמביאים מזון מהבית (גם כנגזר מטרנד הבריאות), או שנחזור שוב לכיוון ולמגמה שהתחדדה עד העת האחרונה, שבה שהמעסיקים "מאכילים" את עובדיהם? ימים יגידו.

עוד כתבות

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים נשבר בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנה החולפת, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגביר את התחרות בשמיים והקטין את נתח השוק של אל על

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

ירידות בבורסה בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ירידות בתל אביב, בהובלת מניות הנדל"ן והבנקים

מדד ת"א 35 יורד בכ-0.4%, מדד ת"א 90 נופל בכ-1.4% ● אלביט עולה ב-4% ● מניות האופנה נחלשות, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ● אל על יורדת אחרי הדוחות ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס