מארק לייסי, ראש תחום הסחורות בשרודרס / צילום: Associated Press, Matt Rourke
שוק האנרגיה העולמי עובר בשנים האחרונות תמורות משמעותיות. זה החל במעבר עקבי של חברות האנרגיה הגדולות ממודל שבו הן משקיעות את כספן כמעט אך ורק בפיתוח, כמו למשל קידוחים חדשים, להתמקדות בהכנסות וברווחים והמשיך בפלישת רוסיה לאוקראינה בפברואר אשתקד שטלטלה את משק האנרגיה העולמי ושהשפעותיה ניכרות עד היום. כל זאת, בעת שבה מדינות העולם שואפות להגיע ליעד השאפתני של אפס פליטות פחמן נטו עד 2050.
● התוכנית של ארדואן לשליטה על מחירי הגז באירופה עוברת דרך ישראל | ניתוח
● סעודיה חותכת את הפקת הנפט בפעם השלישית בשנה, ומציבה את ישראל בפני דילמה | ניתוח
● בדרך להיות "הצ'יפוטלה הבאה", רשת קאווה צריכה לעבור רף גבוה | WSJ
יעד זה מאלץ את חברות האנרגיה הגדולות, כמו של, אקסון ו־BP, להפנות בממוצע 30% מממונן לפתרונות אנרגיה מופחתי־פחמן. אין מדובר רק באנרגיה סולארית, או באנרגיית רוח, אלא גם בהשקעה רחבת־היקף במימן ירוק. מימן שנוצר מתהליך שבו זרם חשמלי מפרק את המים ליסודותיהם, מימן וחמצן, והפירוק מתבצע בעזרת אנרגיה מתחדשת, לא מזהמת.
מי שמעורה בתהליך שעוברות חברות האנרגיה הגדולות הוא מארק לייסי, ראש תחום סחורות בענקית ההשקעות הבריטית שרודרס, שדורג בעבר כמומחה מספר אחת להשקעות אנרגיה בסקר Thomson Extel.
כיצד פלישת רוסיה לאוקראינה השפיעה על ענף האנרגיה?
"כשחושבים על רוסיה צריך לחשוב על שני מקורות: נפט וגז", אומר לייסי. "מדובר בשני שווקים שונים, נפט הוא דלק לתחבורה וגז הוא לחימום. בכל הנוגע לפלישת רוסיה, למעט סנקציות שהושתו על מחיר הנפט הרוסי לא נראתה ירידה משמעותית עדיין. הסיבה היא שרוסיה מוכרת את הנפט לסין ולהודו, ששתיהן מרוצות משום שהן מקבלות הנחה.
"מעבר לכך, ציפינו להפרעות מסוימות במסחר במוצרים רוסיים, במיוחד דיזל, אבל חלה ירידה קלה בלבד. אנחנו צופים שבמחצית השנייה של השנה הירידה תגדל".
"המחסור בגז - עד 2025"
מי שמשפיעה בשנה האחרונה על שוק הנפט היא סין, שיבוא הנפט שלה זינק בעקבות הסרת תקנות הקורונה. בשרודרס צופים כי מגמה זו תימשך בשנים הקרובות.
"אנחנו מצפים ששוק הנפט יישאר מהודק, משום שכסף רב מובל לאנרגיות מתחדשות - לתהליך מעבר לסוגי אנרגיה אחרים, שכוללים רוח, סולאר ומימן", מסביר לייסי. "עד 2032 אנחנו צופים שהביקוש לנפט יעלה. מאותו שלב, אנחנו צפויים לראות את ההשפעות של כניסת הרכבים החשמליים".
ראש תחום הסחורות בשרודרס מעריך, כי גם שוק הגז הטבעי יישאר מהודק בשלוש השנים הקרובות, בשל הירידה הדרסטית ביצוא הגז מרוסיה לאירופה, והעלייה המשמעותית מנגד של יבוא LNG (גז טבעי מונזל) מארה"ב, קנדה וקטאר. "עד 2025 צפוי מחסור בגז, והמחיר צפוי להישאר גבוה כל עוד יישאר מחסור שנבע מהפער הגדול שיצרה רוסיה בשוק".
לראייתו, הפתרון היחיד הוא באנרגיות מתחדשות. "כשחושבים על נפט וגז, כשיש מחסור, אפשר לפנות למדינות כמו ארה"ב או ניגריה. אולם במתחדשות, כולם יכולים להשתמש. אנחנו צופים כי עד 2025, נראה צמיחה גדולה ברוח ובסולארי".
ביום ראשון הסתיים בישראל, מדינה שבה שיעור ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות עומד על כ-10% בלבד, שלב ההגשות בהליך התחרותי הרביעי לחיפושי גז טבעי בים. במסגרת ההליך הגישו ארבע קבוצות, שמורכבות יחד מתשע חברות (חמש מהן חדשות) - שש הצעות לקבלת רישיונות באזורים שהוצעו בהליך. עד עתה, החברות ניו מד ורציו דיווחו כי נטלו חלק בהצעות שהוגשו למשרד האנרגיה.
נכון לישראל להמשיך לחפש גז?
"יש תשתית קיימת בלוויתן, בתמר ובכריש, עם אסדות וצנרות. אי לכך, אם תמצא גילויים נוספים בסביבתם, אז זה הגיוני לחלוטין לחבר אותם לאלו הקיימים. התועלות הן רבות.
"מבחינה אסטרטגית, זה חשוב מאוד. אם לא תחפש גז נוסף, שזה דלק מעבר - אתה תפסיד, בגלל שהשוק עדיין צומח. אם לא תמצא גז, אז הוא ייגמר. באופן כללי, זה הגיוני הן מבחינה תזרימית והן מבחינת ביטחון אנרגטי. ההכנסות הללו יכולות להיות מופנות להאצת המתחדשות של ישראל".
אופ"ק ממשיכה לשלוט
בתחילת חודש יולי החלה ערב הסעודית להפיק 9 מיליון חביות ביום, לאחר ירידה מ-10 מיליון חביות. מדובר בקיצוץ השלישי שהובילה ריאד השנה, שקדמו לו קיצוץ במאי שביצע אופ"ק, ארגון המדינות המייצאות נפט, ושותפותיו במסגרת אופ"ק פלוס, בהיקף של 1.1 מיליון חביות ביום, וקיצוץ נוסף של 2 מיליון חביות ביום שהתבצע באוקטובר.
האם נכון לומר שאופ"ק הפכה לחלשה יותר מבעבר?
"אני חושב שאופ"ק נותרה חזקה מבחינת השליטה בשוק", משיב לייסי. "רוסיה למעשה עובדת עם אופ"ק, ונוצרת יציבות כשזה קורה. עם זאת, בשלב זה אין יציבות - כל עוד רוסיה עדיין פולשת לאוקראינה".
הוא מציין כי חברות ענק שמעורבות באופ"ק, דוגמת עראמקו וכוויית פטרוליום, לא מוכנות שהמחיר לחבית יירד מ-70 דולר. כיום הוא ניצב על כ-78.7 דולר.
מבחינת הכנסות מנפט, מדינות אופ"ק פלוס הגיעו בשנה שעברה ל-874 מיליארד דולר - זינוק של כ-50% לעומת 2021. "הביקוש עדיין גבוה, וכל עוד הוא עולה, אופ"ק יכולה לשלוט במחיר ביתר קלות. אני מעריך שלאופ"ק תהיה בהמשך שליטה משמעותית יותר על שוק הנפט".
לייסי חושב כי חברות הנפט המשולבות הן חלק מהפתרון למעבר לאנרגיה ירוקה, ולא חלק מהבעיה, ולכן הביקורת עליהן מיותרת. להערכתו חברות אלו, ששולטות כיום בכ-15%-20% משוקי הנפט והגז, ישלטו לבסוף גם בשוק האנרגיה המתחדשת - על אחת כמה וכמה בהתחשב בכך ששבעת הספקים הגדולים באירופה מייצרים יחד כ-7 ג'יגוואט בייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, כשהשאיפה היא להגיע לכ-158 ג'יגוואט עד 2030.
האם היעד של אפס פליטות פחמן נטו עד 2050 עדיין רלוונטי?
"ל-2050 זה רלוונטי מאוד, זה חייב לקרות. חברות הנפט הגדולות, כמו של, אקסון, BP, חייבות לשנות את המודל העסקי. חברות הנפט הגדולות באירופה מפנות בממוצע 30% מכספן לפתרונות מופחתי-פחמן. חברות נפט משקיעות רבות במימן ירוק".
מה יקרה לחברות אנרגיה שלא יתאימו עצמן לעידן המתחדשות?
"אם הם לא ישנו את המבנה העסקי, הן ישרפו את העתודות שלהן - ויקרסו", אומר לייסי. "אנחנו בשרודרס דוגלים בחברות שעוסקות באנרג'י טרנזישן, וזה עובד מצוין. זה מביא תשואה נפלאה. גם בתוכניות העתידיות שלנו אנחנו מתמקדים בנושא. אנחנו חייבים עבור ההשקעות שלנו את הראייה העתידית הזו".