שר האוצר בצלאל סמוטריץ', הציונות הדתית (ציוץ בטוויטר, 24.6.23) / צילום: יצחק קלמן
בתקופה האחרונה, דווקא תחת הממשלה שהיא כנראה הימנית ביותר שהייתה כאן, אנחנו עדים לתופעה מעניינת: עלייה במספר צווי המעצר המינהליים שמופנים כלפי יהודים.
מי שיצא נגד התופעה הזאת הוא אחד החברים הבכירים בממשלה, שר האוצר והשר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ', שבחודש שעבר צייץ בחשבון הטוויטר שלו כך: "מעצרים מינהליים נגד מתיישבים הם צעד דרקוני ולא דמוקרטי, והעובדה שהם מופעלים רק נגד המתיישבים ביהודה ושומרון, ולא נגד קבוצות אלימות אחרות במדינת ישראל, היא אפליה קשה".
אין ספק כי מעצר מינהלי של אזרח הוא צעד חריג, ונראה שרבים גם יסכימו עם סמוטריץ' שהוא "לא דמוקרטי". אבל האם מבין כל האוכלוסיות בישראל, צווים כאלה מופנים רק נגד האזרחים שמתגוררים ביהודה ושומרון? בדקנו.
ראשית, מהו מעצר מינהלי? מדובר בהליך שבו יכולה המדינה להכניס למעצר אדם מבלי להציג בפניו או בפני עורכי דינו את הראיות שיש נגדו, מאחר שאלה מוגדרות כחסויות. זאת, על רקע חששות ביטחוניים שונים. היכולת להאריך את הצווים הללו מעת לעת מאפשרת להחזיק אנשים במעצר גם לאורך שנים מבלי שבית המשפט יפסוק בעניינם.
כמה עצירים מינהליים כאלה יש בישראל? על-פי נתוני שב"ס, המתפרסמים מדי רבעון כמענה לבקשת חופש מידע של המוקד להגנת הפרט, נכון למרץ 2023 הוחזקו במתקני שב"ס 1,017 עצירים מינהליים. 979 מתוכם היו פלסטינים, 23 תושבי מזרח ירושלים (כלומר, בעלי מעמד של "תושב ישראל"), 14 היו אזרחי המדינה, ועציר אחד אזרח מדינה ערבית. כלומר, ישראל מפעילה באופן נרחב את הפרקטיקה שנגדה יצא סמוטריץ', אבל ברוב המוחלט של המקרים היא מופנית כלפי פלסטינים, ואילו הוא השווה ל"קבוצות אחרות במדינת ישראל".
אז מי הם אזרחי ישראל שמוחזקים במעצר כזה? כאן קצת יותר קשה לפלח את הנתונים, ונעשה זאת בעיקר על דרך האלימינציה (לשם כך נעזרנו בארגון חוננו ובעיתונאיות הגר שיזף וכרמל דנגור). הנתונים האחרונים של שב"ס נוגעים כאמור למרץ, ובחודש זה, על-פי דיווחים בתקשורת, שר הביטחון יואב גלנט חתם על שני צווי מעצר מינהלי שנגעו למי שנחשדו בהתפרעויות בחווארה. מלבדם כבר היו נתונים אז במעצר מינהלי אל-חי כרמל ואברהם ירד. כלומר, מבין 14 העצורים באותה תקופה, ארבעה היו אזרחים יהודים, והשאר אזרחים ערבים.
ארבעה אזרחים יהודים שמוחזקים במעצר מינהלי הם ללא ספק נתון חריג (וכעת הנתון אף גבוה יותר, ראו בהמשך). לפי נתוני שב"ס שנמסרו ל"הארץ", בין השנים 2017 עד 2022 נעצרו בסך-הכול ארבעה יהודים בצווים מינהליים. כך, למשל, באוגוסט 2022 לפי הנתונים הרשמיים של השב"ס, היו 11 אזרחים ישראלים במעצר מינהלי, כאשר באותה תקופה לא ידוע על אף יהודי שהיה במעצר כזה. באפריל 2022, על רקע גל הטרור שאירע בתקופת הממשלה הקודמת, הוצאו 14 צווי מעצר מינהלי לישראלים, רק שניים מתוכם ליהודים. וביולי 2021, זמן קצר לאחר "שומר החומות", היו שבעה אזרחים במעצר מינהלי, וביניהם לא היה אף יהודי.
כדי לקבל נתונים השוואתיים מלאים ומדוייקים יותר, נאלצנו להרחיק עד לעשור שבין 2005 ל-2015. במהלך התקופה הזאת, לפי נתונים שנמסרו על-ידי שב"ס למרכז המחקר והמידע של הכנסת, היו בסך 56 מעצרים מינהליים של ערבים אזרחי ישראל, לעומת 35 של יהודים (מספר מעצרים אינו מקביל בהכרח למספר העצורים, וייתכן שחלק מהאזרחים נעצרו כמה פעמים). בסך-הכול היו בעשור המדובר 4,650 מעצרים מינהליים, רובם המוחלט, כאמור, של פלסטינים.
אגב, בשבועות האחרונים, לאחר הציוץ של סמוטריץ', חתם השר גלנט על שמונה צווי מעצר מינהליים נוספים לאזרחים יהודים. לפי ארגון חוננו, הנתון של שמונה יהודים המוחזקים במעצר מינהלי במקביל (ארבעת העצורים ממרץ כבר שוחררו) הוא הגבוה ביותר מאז גל המעצרים שלאחר "טבח גולדשטיין", בתקופת ממשלת רבין ב-1994.
מטעם השר בצלאל סמוטריץ' נמסר כי "מעצרים מינהליים מופעלים נגד מתיישבים ולא נגד משפחות פשע במגזר הערבי שמפעילים טרור שכבר גבה את חייהם של 115 קורבנות במגזר הערבי מאז תחילת השנה ועוד אין-ספור השחתות רכוש במסגרת גביית פרוטקשן. מעצרים מינהליים מופעלים כרע הכרחי נגד מעורבים בטרור הערבי נגד אזרחי מדינת ישראל, ואין לזה קשר למעצרים בגין פשיעה לסוגיה השונים".
בשורה התחתונה: דבריו של סמוטריץ' לא נכונים. מעצרים מינהליים של אזרחים ישראלים הם אכן צעד חריג, אך אלה מופנים בעיקר כלפי אזרחים ערבים. בחודשים האחרונים ישנה עלייה במספר המעצרים הללו של אזרחים יהודים, כשעל-פי ארגון חוננו מספר היהודים שנמצאים כעת במעצר מינהלי הוא הגבוה ביותר מאז 1994.
תחקיר: אביה שקלאר-חמו