כריסטין לגארד, נשיאת הבנק המרכזי האירופי / צילום: Reuters, Christoph Hardt
בעוד כמה שבועות ייסגר אחד מבתי הקפה הפופולריים ביותר בשכונת פרנצלאואר ברג שבברלין. הסיבה? הוצאות העסק. השכירות החודשית של המקום טיפסה לאלפי אירו לחודש, הבעלים חשים כי כבר אינם יכולים להעלות עוד את המחירים - אחרי שמחיר קפוצ'ינו זינק מפחות מ־2.5 אירו ליותר מ־3.5 בתוך שנה - ושכר העובדים עלה בגלל מצוקת כוח אדם. במקום לשנות את אופי המקום ולגבות הרבה יותר, הבעלים הכריזו כי הם מעדיפים לפרוש.
● ההחלטה של הבנק המרכזי של יפן שעלולה לזעזע את השווקים | WSJ
● מה עומד מאחורי ההתחזקות של השקל?
● בזמן שבכל העולם נלחמים באינפלציה, בסין גוברים החששות מדפלציה | WSJ
זוהי רק אנקדוטה אחת המספרת את סיפורה של אינפלציית השירותים ששוטפת את אירופה, כמעין "גל שני" אחרי אינפלציית המזון והאנרגיה מחד, ובתגובה לעליות השכר בשוק, שנועדו לפצות עליהן מנגד. סמוך לבית הקפה הזה כבר מציע בית קפה אחר קפוצ'ינו בקרוב ל-4 אירו.
העסקים בכלכלת השירותים - שמסעדות ובתי קפה הם חלק ממנה, ושחלקה בכלכלה הלך וגדל בעשורים האחרונים - הולכים ומעלים מחירים כדי להתמודד עם העליות שנוצרו בשנה וחצי האחרונות בתשומות ובשכר.
תהליך זה הופך את האינפלציה ל"דביקה" ועלול להקשות על הורדתה על ידי הבנק המרכזי, ה־ECB במקרה הנוכחי. המנעד של ההתייקרויות רחב: מתחום התיירות, דרך מחירי הביטוחים והטיפול הרפואי ועד למחירי המינויים לשירותי סטרימינג.
התמונה האירופית מדאיגה במיוחד
בתחילת השבוע התפרסמו אומדני האינפלציה החודשיים של גוש האירו לחודש יולי, המראים כי הבעיה קיימת ברמה האירופית. מדד האינפלציה אומנם המשיך את מגמת ההאטה שלו (המחירים עדיין עולים, אבל בקצב איטי יותר) - מגמה שהחלה בנובמבר לפני תשעה חודשים ונמשכת באופן עקבי - והוא ירד כעת ל־5.3% בחישוב שנתי. אבל שני נתונים מדאיגים נכללים בפרסום החדש.
הנתון הראשון הוא שקצב אינפלציית השירותים נמצא במגמת עלייה, והיא עומדת כעת על שיא של כל הזמנים (מאז שהאירו אומץ רשמית) עם 5.6%. השני הוא כי אינפלציית הליבה (המתחשבת במגזר השירותים יחד עם מגזר המוצרים התעשייתיים), נשארה סטטית על 5.5%, ואינה מפגינה מגמת ירידה.
התמונה האירופית מדאיגה במיוחד אם משווים את הדינמיקה של האינפלציה למה שמתרחש בארה"ב. שם, שלושה חודשים לאחר שיא באינפלציה הכללית שנרשם ביולי אשתקד, גם אינפלציית הליבה התחילה לרדת, והיא נמצאת מאז במגמת ירידה ברורה שהגיעה ל־4.8% בחודש שעבר. באירופה, לעומת זאת, שיא האינפלציה נרשם כבר באוקטובר אשתקד, אבל אינפלציית הליבה שבה לעלות לפני חודשיים ונותרה ברמה גבוהה.
אחת התוצאות של מצב זה היא שלמרות ירידת האינפלציה הכוללת, בבנק האירופי המרכזי נזהרים מלהכריז על סוף מחזור העלאות הריבית, שנועד לדכא אותה.
בארה"ב התמונה אולי מעודדת, וגוברות ההערכות כי הפד יצליח במשימתו להביא את הכלכלה האמריקאית ל"נחיתה רכה" - להימנע מהתרסקות כלכלית כתוצאה מהעלאות הריבית. אבל המטוס האירופי עדיין חג באוויר, ולא ברור איזו נחיתה צפויה לו.
נתוני התמ"ג האירופיים שהתפרסמו השבוע גם הם לא מציירים תמונה אופטימית במיוחד. גוש האירו צמח ברבעון השני של השנה ב־0.3% אחוזים בלבד. בנוסף, אומדן מדויק יותר של הנתונים לגבי הרבעון הראשון של השנה הראה כי במקום צמיחה שלילית של 0.1%, למעשה כלכלות גוש האירו נשארו סטטיות עם צמיחה של 0%.
מבחינת הכותרות, המשמעות היא כי גוש האירו לא היה במיתון. מבחינה מעשית, הצמיחה היא אפסית. בארה"ב, לשם השוואה, צמחה הכלכלה ברבעון השני של השנה ב־2.4%.
המשמעות של הנתונים הללו היא סיכויים גוברים להמשך מאבק של הבנק האירופי המרכזי באינפלציה באמצעות העלאות ריבית. "האינפלציה בתחום השירותים ממשיכה במגמת העלייה, בעוד העלאות שכר ממשיכות להגדיל את עלויות התשומות בעבור יצרני השירותים השונים. בנוסף, הביקוש לשירותים גבוה יותר מאשר הביקוש לסחורה, מה שמאפשר העלאות מחירים משמעותיות יותר", כתב הבנק ההולנדי ING בניתוח בזק של הנתונים שפורסמו השבוע.
צפויות העלאות ריבית נוספות?
התחזית הכוללת של הבנק ושל סוכנויות דירוג ובנקי השקעות, היא שמגמת האינפלציה האירופית תרשום לבסוף ירידה. אך ייתכן כי הדבר ייארך זמן רב יותר בהשוואה לארה"ב, ואולי אף יחייב את הבנק המרכזי האירופי להעלאות נוספות. בחודש הבא יתאספו נגידי ה־ECB בפגישה, שבניגוד לרבות אחרות לפניה, תוצאותיה עדיין לא ידועות. הם ידונו בשאלה אם יש להעלות עוד את הריבית, או להמתין. "הדאגה מפני אינפלציה בתחום השירותים תישאר המפתח העיקרי להבנת הצעד הבא של הבנק", כתבו האנליסטים של ING.
הדים לכך ניתן למצוא בדבריה של נשיאת הבנק המרכזי, כריסטין לגארד. בראיון לעיתון הצרפתי "לה פיגארו", לא שללה הנשיאה את העובדה שהבנק עשוי להעלות עוד יותר את ריבית הבסיס בשוק האירו (העומדת כעת על 3.75%, בהשוואה ל־5.5% בארה"ב). "המניעים של האינפלציה משתנים", היא אמרה, "גורמים חיצוניים כמקורות אינפלציה נחלשים, אך מנגד לחצי מחירים פנימיים הופכים להיות מנועים חשובים של האינפלציה".
בארה"ב הסיכון למיתון ירד בקרוב ל־20%, לפי גולדמן זאקס. באירופה, עם זאת, אין נתון מקביל, אך התמונה לגבי שתי הכלכלות הגדולות ביבשת, גרמניה וצרפת, אינה חיובית. מדד מנהלי הרכש ומדד מצב הרוח העסקי במדינות נמצא בשפל של קרוב לשנתיים. "יש סיכון מוגבר שהכלכלה הגרמנית תהיה במיתון במחצית השנייה של השנה", אמר הכלכלן הראשי של הבנק המסחרי של המבורג. הוא ציין כי מצב ההזמנות העסקיות במדינה הוא "הנמוך ביותר מאז התחלת מגיפת הקורונה". גרמניה רשמה 0% צמיחה ברבעון השני של השנה.
"הנתונים מצביעים גם על התקררות משמעותית של הכלכלה הצרפתית", אמר אנליסט אחר מבנק זה. הכלכלה השלישית בגודלה בגוש האירו, איטליה, רשמה התכווצות של 0.3% ברבעון האחרון.
השאלה היא מה יהיה חשוב יותר בעיני הנגידים מפרנקפורט: אינפלציית השירותים הגוברת בקצב איטי, או הדשדוש־בואכה־מיתון של גוש האירו. "יחד עם נתונים מפחידים בנוגע לעליות שכר ברבעון השני, אנחנו סבורים כי הנצים ב־ECB ידחפו בהצלחה להעלאה נוספת וסופית בספטמבר, לפני שהנתונים יפנו באופן מוחלט נגדם", אמר אנליסט מחברת הייעוץ הכללית Pantheon Macroeconomics לתקשורת האירופית, "אבל זה רחוק מלהיות ודאי".