ימים גורליים בהנהלות הבנקים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
הבנקים יפרסמו השבוע את הדוחות הכספיים שלהם לרבעון השני של השנה, ועל פי ההערכות הריבית הגבוהה צפויה גם הפעם לסדר להם רווחים יוצאי דופן. אבל לצד הדוחות הכספיים, הבנקים נמצאים בימים גורליים בכל הנוגע להרכב ההנהלות שלהם. שלושה מתוכם יבחרו דירקטורים חדשים, חלקם אף צפויים למנות יושבי־ראש, ובנק נוסף צפוי למנות מנכ"ל בימים הקרובים. הכיסאות הפנויים בתפקידים הבכירים במערכת הפיננסית בישראל מושכים שורה של שמות מעניינים ומאבקי אינטרסים. גלובס צולל לשבועות שיעצבו מחדש את הנהגת הבנקים.
● בנק הפועלים מציג: רווח של 1.9 מיליארד שקל ברבעון וגידול משמעותי בהפרשות להפסדי אשראי
● למרות זינוק בהוצאות להפסדי אשראי: הרווח הנקי של דיסקונט קפץ ב-75%
● מועמד מבפנים: נבחר מנכ"ל חדש לבנק הבינלאומי
● בעקבות חשיפת גלובס: עד כמה הבנקים יגדילו את ההפרשות להפסדי אשראי
● 6 מיליארד שקל בשנה: על מה גבו הבנקים עמלות ב־2022
פינטו וזכויות ההצבעה של הפורשים מדיסקונט
הבנק הראשון שהדירקטוריון בו צפוי להשתנות, וכנראה גם זהות היו"ר, הוא דיסקונט. ביום רביעי, למחרת פרסום הדוחות הכספיים של הבנק, אסיפת בעלי המניות תתכנס לבחור חמישה דירקטורים: שלושה דח"צים (דירקטורים חיצוניים) שיכולים להתמנות ליו"ר, ועוד שניים שלא יכולים להתמנות ליו"ר. בקבוצה הראשונה מתמודדים איריס אבנר (מכהנת כיום ומועמדת לבחירה מחדש); אריק פינטו, שהיה בעבר מנכ"ל הפועלים; שלמה מור יוסף, שניהל את בית החולים הדסה ואת הביטוח הלאומי; וסיגל רגב, יו"ר בית החולים רפאל. בקבוצה השנייה יתמודדו אהרן אברמוביץ (שמכהן כיום כדירקטור) מול עופר לוי ואמיר קושילביץ־אילן.
פינטו, לאור ניסיונו הרב בתחום, רואה עצמו מועמד מוביל להחליף את היו"ר הנוכחי שאול קוברינסקי, שיפרוש ב־11 בדצמבר. הוא צפוי לתחרות מצד דני ימין, לשעבר יו"ר הוועד המנהל של הטכניון ומנכ"ל מיקרוסופט ישראל. למרות שימין לא מגיע מעולם הבנקאות, הוא זוכה לתמיכה של חלק מהדירקטורים הקימיים בדיסקונט.
מדובר בבחירות קריטיות להמשך דרכו של הבנק. רק לפני שבועות ספורים נבחר מנכ"ל חדש לדיסקונט, אבי לוי, שהחליף את אורי לוין. וכאן גם טמון מקור הסערה שמתחוללת לאחרונה סביב הבחירות לדירקטוריון. כיום, גם דירקטורים שמסיימים את הקדנציה שלהם חודשים ספורים לאחר הצבעת אסיפת בעלי המניות יכולים לבחור את יו"ר הבנק הבא. כך היה גם כשקוברינסקי עצמו נבחר.
למעשה, שורה של דירקטורים שנמצאים רגע לפני פרישה יוכלו להכתיב לדירקטוריון החדש מי יהיה היו"ר. זאת למרות שקוברינסקי עצמו מסיים קדנציה ימים ספורים לאחר ההצבעה באסיפה הכללית (שתתקיים בתחילת נובמבר) הוא ישתתף בבחירת היו"ר הבא יחד עם ברוך לדרמן ויעקב ליפשיץ, גם הם דירקטורים שצפויים לפנות בקרוב את מושבם.
החוק הקיים מביא לא מעט זעם בקרב המועמדים והדירקטורים הנשארים. ללא קשר ובלי להאשים את השמות המעורבים בבחירות הנוכחיות, חלקם חוששים מתרחיש בו דירקטור שמסיים את כהונתו יבקש למנות יו"ר שימשיך מהלכים שהחל, גם אם היו הרסניים לבנק, כדי שהאחריות לא תיפול רק על הדירקטור העוזב.
לפי דיווחים, בבנק ישראל ניסו לשנות את החוק ולאפשר רק לדירקטורים החדשים לבחור את היו"ר. אך בבנק המרכזי דחו את הפרסומים ואמרו כי "אין כל שינוי בעמדת בנק ישראל בסוגית הרכב הדירקטוריון ובחירת היו"ר, והיא נותרה זהה לזאת שהונהגה בעבר. בנק ישראל אינו מתערב בבחירת מועמד כזה או אחר".
מנגד, יש הטוענים כי דירקטור צריך להיות בעל זכות בחירה עד ליומו האחרון בתפקיד, כיוון שהוא גם נושא על פי דין באחריות למתרחש בבנק עד לפרישתו. "בחוק החברות לא קיימת מגבלה על חבר דירקטוריון מלבד במקרה שיש לו ניגוד עניינים, וגם אם נשאר לו יום אחד לקדנציה הוא עדיין שם. או במילים אחרות דירקטור הוא דירקטור כל עוד הוא דירקטור, אלא אם יש לו עניין אישי באיזו שהיא החלטה, אבל על פניו זה לא המקרה כאן", אומר פרופ' אהוד קמר מהפקולטה למשפטים על שם בוכמן באוניברסיטת תל אביב.
הוא אומנם מבין את טענות המתנגדים, אך טוען כי אם יונהגו המגבלות, לא יהיה לדבר סוף. "במקרה כזה אין סוף להטלת מגבלה על עומדים בפני פרישה", הוא אומר. "מדוע חצי שנה אחרונה לכהונה זה בעייתי? למה לא תשעה חודשים אחרונים? איך אפשר לנטרל דירקטור מהצבעה ובמקביל להגיד לו שהוא אחראי לתוצאות ולתפקוד של הבנק? מה יכולה להיות החלטה משמעותית יותר מבחירת יו"ר?".
מיכל הלפרין תצליח איפה שמקביליה נכשלו?
בנק נוסף שעומד בפני שינוי בדירקטוריון הוא בנק הפועלים. בסוף השבוע קיבל הבנק מהוועדה למינוי דירקטורים בבנקים ללא גרעין שליטה את רשימת המועמדים לדירקטוריון הבא. הרשימה כוללת שלוש מועמדות לתפקיד של דירקטורית חיצונית: הממונה על התחרות לשעבר עו"ד מיכל הלפרין, עו"ד רונית אברמזון ועו"ד מיכל קרמר. מתוך שמות אלו יבחרו בעלי המניות של הפועלים שתיים, ולצדן העלתה הוועדה את שמם של ישראל טראו ועו"ד מוחמד סייד אחמד לתפקיד דירקטור שאינו חיצוני, כשבעלי המניות יוכלו לבחור אחד מהם (או אף אחד מהם).
השם המרכזי הוא כמובן זה של הלפרין. בתקופת כהונתה, לא חלה התקדמות משמעותית בתחרות בין הבנקים. מיד לאחר פרישתה אמרה מחליפתה בתפקיד, מיכל כהן, כי לבנקים אין אפילו תמריץ להתחרות זה בזה בחלק מתחומי הפעילות, לדוגמה במשכנתאות. במשך כהונתה אף אושר מיזוג בנק איגוד לבנק מזרחי טפחות, תהליך שצמצם את מספר השחקנים במערכת הבנקאית. לזכותה של הלפרין נזכיר כי היא התנגדה למיזוג (אף שלא עסקה בו ישירות בשל ניגוד עניינים עליו הצהירה עם כניסתה לתפקיד), אך הוא אושר למרות התנגדותה.
רגע לפני סיום כהונתה הלפרין יצאה במובהק נגד עודף הרגולציה בישראל. "בפיקוח על הבנקים דורשים לאשר כל סגירת סניף וכל שינוי בשעות העבודה של סניף. למה אנחנו צריכים את זה? יש לנו הזדמנות לשנות את צורת המחשבה הרגולטורית. במקום להטיל את האחריות על העסקים הטלנו את כל האחריות על הפקידים", היא אמרה אז. מעניין איך היא תראה זאת כדירקטורית באחד משני הבנקים הגדולים בישראל, אם תצלח את אספת בעלי המניות.
אם תעשה זאת, היא תצליח היכן ששלושה מקבילים שלה נכשלו בחודשים האחרונים. לדירקטוריון דיסקונט ניסתה להתמודד המפקחת על הבנקים לשעבר חדוה בר, שהסירה את מועמדותה לאחר שהתברר כי אחיה עובד בכלל ביטוח, שהיא בעלת עניין בבנק. גם הממונה על שוק ההון לשעבר, משה ברקת, הגיש מועמדות לדירקטוריון דיסקונט, אך לא נבחר על ידי הוועדה למינוי דירקטורים.
ממונה נוסף על שוק ההון לשעבר, פרופ' עודד שריג, ניסה להיבחר לדירקטוריון לאומי, אך בעלי המניות של הבנק לא תמכו בו, והוא נותר מחוץ לדירקטוריון.
אגב כך, גם בלאומי צפויים לבחור בקרוב יו"ר דירקטוריון חדש במקומו של סאמר חאג'־יחיא, אם כי כאמור שריג לא יהיה בין המצביעים. הוועדה העדיפה את פרופ' ידידיה שטרן.
נזכיר כי לאחרונה הוחלט בלאומי שלא להאריך את כהונתו של הדירקטור אבי בזורה. זאת, לאחר התפוצצות פרשת גיבוי אחזקות. בזורה לא חשוד בפרשה, אך ככל הנראה חלק מהכשלים נעשו בתקופה בה כיהן כיו"ר וכמנכ"ל גיבוי.
התגמול המפנק של דירקטורים בבנקים
לא לחינם מבקשים הרגולטורים הבכירים להפוך לדירקטורים בבנקים. מעבר לכבוד, מדובר במשרה הנושאת חבילת תגמול מאוד מפנקת. שכר הבסיס עומד על כ־100 אלף שקל לשנה, אבל התגמול האמיתי מגיע מהשתתפות בעשרות ישיבות ותשלום של כ־5,000 שקל עבור כל ישיבה.
בשנת 2022, למשל, קיים בנק הפועלים 45 ישיבות דירקטוריון ועוד 102 ישיבות של ועדות שונות של הדירקטוריון. בסה"כ, עלות התגמולים לעשרה חברים עמדה על 12 מיליון שקל. בבנק לאומי קיימו הרבה פחות ישיבות אשתקד - 37 ישיבות דירקטוריון ועוד 53 ישיבות של ועדות שונות של הדירקטוריון ובסה"כ התגמולים ל־10 הדירקטורים (שאינם בעלי משרה בבנק) הגיעו ל־5 מיליון שקל בשנת 2022.
וכדי לייעל את עבודת הדירקטוריון, להפחית את הרצון המובנה לקיים כמה שיותר ישיבות ולתמרץ את החברים לפעול לשיפור ביצוע המניות של הבנק, אישרה אסיפת בעלי מניות לאומי ביום חמישי האחרון תגמול הוני יוצא דופן לדירקטורים - חבילת מניות בשווי של 25 אלף שקל בכל רבעון, צמוד למדד המחירים לצרכן.