גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפחתה בריבית וסיכויי החזר גבוהים: מה צריך לדעת על הרפורמה בהוצאה לפועל?

במשך 20 שנה לא התעדכנו הריביות על חובות, והמנגנונים הקיימים בהוצאה לפועל נותרו מיושנים ● כעת, חקיקה חדשה שמטרתה להיטיב עם החייבים והנושים, עתידה לעבור בקרוב בכנסת ואף זכתה להסכמה נדירה של הקואליציה והאופוזיציה ● מה היא כוללת, ועל מי היא לא תחול?

לשכת ההוצאה לפועל / צילום: איל יצהר
לשכת ההוצאה לפועל / צילום: איל יצהר

אם לא יהיו שינויים של הרגע האחרון, מיד עם חזרתה של הכנסת מפגרה, צפויה לעבור במליאה חקיקה שעתידה להקטין דרמטית את הריביות בהוצאה לפועל. המהלך, שזכה להסכמה נדירה של הקואליציה והאופוזיציה, מבקש לתמרץ את המשלמים ולהגביר את שיעורי הגבייה לנושים. מה זה אומר בפועל, ואילו חובות יוסיפו להישאר גבוהים? גלובס עושה סדר.

בני זוג התגרשו אחרי 17 שנה. כך קיבלה האישה חלק גדול יותר מהדירה 
קבוצת חג'ג' סירבה למכור חניה אחרי שהתחייבה - מה קבע בית המשפט? 
דוח המבקר: התנהלות המדינה מובילה לגידול בהיקף חובות האזרחים 

למה צריך רפורמה?

אנשים בחובות מצויים לרוב הרחק מהעין הציבורית. חשש, הדחקה או סתם חוסר עניין מובילים פעמים רבות להתעלמות מוחלטת משכבה עצומה שחיה כאן, ואין לה מוצא. עליית הריבית בשנה האחרונה רק העמיקה את הבור שבו הם נמצאים, וכשאין תקווה לצאת ממעגל החובות - גם אין תמריץ לשלם אותם. במצב כזה, גם לנושים - לפעמים אנשים פרטיים בעצמם - אין אופק ליום שבו יראו חזרה את כספם.

האיזון העדין הזה שבין הרצון לתת חבל למי שחייו סוחררו - לעתים רבות ללא זדון, בגילים צעירים ובעקבות שרשרת של קבלת החלטות גרועות - לבין הצורך במערכת יעילה לגביית חובות שתמנע מסצנות מסרטי מאפיה להתממש ברחובות, הוא בדיוק הקושי שטמון בגיבושה של מדיניות טובה בתחום הזה. כך למעשה קרה שבמשך 20 שנה לא רועננו הריביות על חובות, ושעד לחמש שנים האחרונות נותרו בחקיקה מנגנונים מיושנים לטיפול בתחום החובות, כמעט ללא שינוי.

 

אבל אז הגיעה הקורונה, ואיתה גם היתכנות פוליטית נדירה לטפל במהירות יחסית בבעיות שורשיות. עו"ד לירון נעים, ראש האשכול הכלכלי במשרד המשפטים, ועו"ד מרב זוהרי, רפרנטית הוצאה לפועל וגבייה מינהלית הפועלת תחתיה, הבינו שזה הרגע לשנות את המדיניות. בגיבוי מלא מהמשנה ליועצת המשפטית לממשלה מאיר לוין, הם מצאו שותפים בחשכ"ל, ברשות האכיפה והגבייה, בבנק ישראל ובהמשך גם בכנסת, והחלו בשורה של מהלכים שתכליתם כפולה: מתן תמריצים לחייבים לשלם - ומידתיות בגבייה שנעשית ממי שלא משלם. 

מרב זוהרי, רפרנטית הוצאה לפועל וגבייה מנהלית במשרד המשפטים / צילום: משרד המשפטים

פחות מקלות, יותר גזרים

"נקודת המוצא שלנו היא שרבים מהחייבים בהוצאה לפועל שלא משלמים את החוב שלהם במועד הם לא משתמטים", מסביר המשנה ליועמ"שית (משפט כלכלי), עו"ד מאיר לוין. "יש חייבים רבים שלא מספיק מודעים לחוב או לא מקדישים תשומת־לב למחיר הכלכלי שהם משלמים כשהם מפגרים בתשלום, ויש חייבים שיש להם קושי כלכלי אמיתי לשלם את כל החובות שלהם בבת־אחת". מהמקום הזה הבינו במשרד המשפטים שהמצב הנוהג לא יעיל ואף פוגעני. או במילים אחרות: שיש לתת פחות מקלות ויותר גזרים.

כך למשל בוטלה לאחרונה האפשרות לקחת מחייבים את רישיון הנהיגה, לאחר שהובן שמדובר בצעד שאינו אפקטיבי, אך בהחלט מאוד אגרסיבי. בנוסף, על חובות מודיעים עתה בהודעת סמס, ולא במכתב לדואר, שעל־פי מחקרים גרם לרבים שלא לפתוח אותו; מתחילה להתבסס גם הבחנה בין חובות בסכומים גבוהים לנמוכים, בכל הנוגע לתשלומים שמתווספים להם, למשל בכבישי אגרה; אי־אפשר לעקל יותר רכוש מבתים של חייבים שהחוב שלהם נמוך מ־2,500 שקל; תקופת הפריסה של חובות הוארכה משמעותית - מ־3-4 שנים ל־6-7 שנים, וניתן לפרוס את התשלומים באופן לא אחיד (החזרים נמוכים בהתחלה, גבוהים יותר בהמשך).

רשמי ההוצאה לפועל יכולים גם לאחד מיוזמתם תיקים (ולאפשר כך להתנהל מול כל הנושים יחד), וישנו מסלול "החייב המשלם" שמאפשר הפחתה של 25% בריבית הפיגורים למי שעומד בשלושה תשלומים רצופים מתוך פריסה שניתנה לו, וזכאי להגנה מפני סוגים שונים של עיקולים. אותו "חייב משלם" הוא גם הבסיס לרפורמה החדשה בריביות.

הרפורמה היא למעשה תיקון לחוק ריבית והצמדה שחל כיום על מגוון רחב מאוד של תשלומים במשק. רבים מאוד מהחובות שאנשים צוברים תופחים כתוצאה מהוספה של ריביות ותשלומים נוספים, שלא נבדק אם הם בכלל יעילים.

התיקון החדש לחוק פסיקת ריבית והצמדה, שיעלה עם תחילת המושב הקרוב של הכנסת, עושה לראשונה הבחנה יסודית בין ריבית הבסיס, לבין תוספת הפיגורים. החקיקה מציבה את ריבית הבסיס כריבית הקלאסית, הכלכלית, שנועדה לשמר את ערך הכסף ולפצות את הנושה על הנזק שנגרם לו כתוצאה מן הכספים שנתן ולא הושבו לו. בשונה, דמי הפיגורים בחקיקה החדשה נועדו לתמרץ את החייב לשלם.

בנוסף, גם מנגנון החישוב של הריבית ושל תוספת הפיגורים ישתנה לפי החוק (בכפוף לתקנות שעוד צריכות לעבור בוועדת הכספים), ולרשמי ההוצאה לפועל תוענק סמכות להפחית ריביות ולקדם סגירת תיקים מבלי שיידרשו להסביר זאת בנימוקים כבדי־משקל. בחובות למרכז לגביית קנסות יחול אותו מנגנון אוטומטי לגבי הפיגורים, שיתווסף לסמכות הקיימת כיום למנהל המרכז להפחית גם את ריבית הבסיס.

מה הרציונל?

במצב הקיים כעת, מנגנון ריבית הפיגורים בנוי כאמור לפי מודל של ריבית, ולא כמודל תמריצי, מה שמייאש את החייבים ואינו מהווה תמריץ לשלם. לפי עו"ד נעים, "אין שום סיבה שהרכיב של דמי הפיגורים ייצבר במתכונת של ריבית דריבית, הוא לא אמור להתנהג כמו ריבית - יש לו תכלית אחרת והמשמעות הכלכלית שלו היא אחרת".

בהתאם לשינוי, ריבית הבסיס תיצבר לאורך זמן במתכונת של ריבית דריבית, והפיגורים ייצברו אחרת - אחת לשלושה חודשים, על־מנת להעניק נקודות יציאה לחייב ולתמרץ אותו לשלם לפני שהוא סופג עוד מכה.

איך זה הולך לקרות?

באופן אוטומטי. במערכת ההוצאה לפועל יפעל מנגנון שיזהה חייב שמשלם מזה שלושה חודשים, ובהתאם לכך יבצע הפחתה של הריביות החלות עליו. המשמעות הצפויה, לדברי נעים וזוהרי, היא הפחתה של 70% במשקולת שתתווסף לחוב.

עו''ד לירון נעים, ראש האשכול הכלכלי במשרד המשפטים / צילום: דוברות משרד המשפטים

בהתאם לתיקון שהוסיף יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן, ההפחתה תיעשה קודם כל מהחוב שלו הריביות הגבוהות ביותר, כדי שאלה יפסיקו להאמיר, ומה שבסופו של דבר יגרום לכך שהחייב ישלם פחות. רק לאחר מכן תיעשה ההפחתה מהחובות האחרים.

על מי זה יחול, ועל מי לא?

המהלך יחול על כל החובות שמצויים בהוצאה לפועל, לרבות בנקים ונותני אשראי אחרים, וכן על חובות במרכז לגביית קנסות. אולם ישנו הבדל בין ההפחתה שתיעשה על ריביות לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, שם אפשר כאמור להגיע ל־70% הפחתה - לבין הריביות ההסכמיות של הבנקים ונותני האשראי האחרים, שבהן אין הבחנה בין ריביות הבסיס לבין דמי הפיגורים, שם צפויה הפחתה נמוכה יותר.

עם זאת, ההפחתה הצפויה בריביות לא תחול על מרבית החובות שמצויים בגבייה מינהלית ואינם מגיעים להוצאה לפועל - כלומר כל הגופים השלטוניים שמנגנוני החישוב שלהם אינם קבועים בחוק ריבית והצמדה, החל כיום.

כך למשל חובות ארנונה, ביטוח לאומי, חובות למד"א ועוד גופים רבים נוספים יוסיפו לגבות ריבית ללא הבחנה בין הבסיס לפיגורים, וללא מנגנוני ההפחתה האוטומטיים שנקבעו למשלמים. בהתחשב בסמכויות הגבייה המרחיבות שיש לגופים הללו, גם במשרד המשפטים מודים כי בעולם החובות ישנה עוד הרבה עבודה לעשות. אגב, לא רק בריביות.

עוד כתבות

שר הביטחון יואב גלנט / צילום: שחר יורמן, דוברות משרד הבטחון

שר הביטחון גלנט והרמטכ"ל הלוי סיכמו על מינויים לפורום מטכ"ל

למרות האופטימיות המצרית, חמאס טרם השיב להצעה ובכיר בארגון הטרור הצהיר כי "עמדתנו שלילית" ● לפיד לשר החוץ האמירתי: "הדבר החשוב ביותר - השבת החטופים הביתה" • תא"ל שלומי בינדר ימונה לתפקיד ראש אגף המודיעין ותא"ל אבי בלוט ימונה לתפקיד מפקד פיקוד מרכז • הפעולה במרכז הרצועה נמשכת: כמה מחבלים חוסלו, תשתיות טרור הושמדו • עדכונים בולטים

מפגינים באוניברסיטת קליפורניה, השבוע / צילום: Reuters, Aude Guerrucci

ניצולי ה־7 באוקטובר תובעים את מובילי המחאות בקמפוסים בארה"ב: "זרוע של חמאס"

אזרחים ששרדו את הטבח ביישובי הדרום, הגישו השבוע לבית המשפט המחוזי בווירג'יניה תביעה נגד ארגוני המחאות בארה"ב, בטענה לקשר ביניהם לחמאס ● בין היתר, צוין כי ראשיהם היו חברים בארגוני טרור ואף הכינו מסמכי תעמולה נגד ישראל, בטרם התרחש הטבח

מגרש מכוניות למכירה, נמל אשדוד / צילום: Shutterstock

צ'רי חדשה וחשמלית בדרך לישראל, והמסים מענף הרכב בשיא היסטורי

הסכום הממוצע של מס קנייה מרכב נוסעים חדש זינק ב-12.6% לעומת שנת 2022 ● מותג הפרימיום Exlantix של צ'רי בדרך לישראל, וכך גם הקרוסאובר של KGM הקוריאנית ● ועוד חדשות מענף הרכב

שוטרים פורצים לבניין המילטון באונ' קולומביה / צילום: ap, Cliff Owen

המשטרה משחררת את אוניברסיטת קולומביה, וטראמפ משחרר את לשונו

כיבוש קמפוס האוניברסיטה הניו יורקית בידי פרו–פלסטינים הסתיים, לאחר שבין המוחים התגלתה נוכחות של "מהפכנים מקצועיים" ● האלימות בקמפוסים תועיל לדונלד טראמפ, המוביל בסקר האחרון בהפרש ניכר, וחושף בגלוי את הבוז והטינה שלו כלפי ישראל וכלפי נתניהו

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, Shutterstock

הסימנים מצטברים: האינפלציה בארה"ב עקשנית במיוחד

סימנים על כך שהאינפלציה בארה"ב עיקשת במיוחד ממשיכים להכביד על שוק המניות האמריקאי ● באפריל המגמה החריפה, כשהמדדים המובילים רשמו חודש גרוע במיוחד, ודוחות חברות הענק הצביעו על התקררות במכירות ● כלכלנים: תסריט שבו האינפלציה תחזור ליעד בלי פגיעה חדה בצמיחה או בתעסוקה רחוק מאוד

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

עליות בוול סטריט; שיא במשיכות כספים מקרנות הביטקוין

נאסד"ק עולה ב-1.2% ● קוואלקום מזנקת ב-10%, אנבידיה ב-3% ● גוגל שוב מפטרת עובדים ● ישראליות: רדקום מזנקת ב-8%, היפו צוללת ב-15% ● תשואות אגרות החוב עולות, האוצר מתכנן למכור אג"ח בשווי של טרליון דולר בקרוב ● הלילה אפל תפרסם את תוצאותיה הכספיות, עולה כעת ב-2% ● מחר דוח התעסוקה בארה"ב ● וגם, בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה "Sell in May and go away"

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן נואם בעצרת סולידריות עם הפלסטינים בסוף אוקטובר / צילום: ap, Emrah Gurel

טורקיה מפסיקה את המסחר עם ישראל: מה המשמעויות ואילו ענפים יפגעו?

כפי שנחשף בגלובס, טורקיה החליטה על הפסקת הסחר עם ישראל מבלי להודיע על כך באופן רשמי ● טורקיה היא מקור היבוא החמישי בגודלו בישראל, שפיתחה תלות גדולה במיוחד במוצרי המלט ● איך המהלך ישפיע על המדפים שלנו, ולמה דווקא עכשיו? גלובס עושה סדר

גבינת סקי של שטראוס. צפויה להתייקר בקרוב

גל העלאות המחירים נמשך: שטראוס וגד מייקרות את מוצרי החלב

אחרי תנובה וטרה, גם שטראוס מודיעה כעת על התייקרות בחלק ממוצרי החלב הלא מפוקחים בשיעור של כ-1.6% ● בין היתר מדובר על גבינת סקי, שמנת להקצפה וחלב יטבתה ● העלאת המחירים תיכנס לתוקף ב-19 במאי ● גם מחלבות גד הצטרפו לגל העלאות המחירים, והודיעו על העלאת מחירים בשיעור ממוצע של 3.5% החל מ-16 במאי

תיירים באקרופוליס, יוון. יחס החוב־תוצר במדינה הגיע ב־2023 לרמה הנמוכה ביותר מאז 2010 / צילום: Reuters, Beata Zawrzel

הפתעה כלכלית באירופה: מדינות ה"פריפריה" מובילות את הצמיחה ביבשת

כלכלות דרום אירופה רשמו צמיחה מהירה ב־2023, בעוד שגרמניה וצרפת התכווצו, ובכך הפכו את המגמה ביבשת ● איטליה, ספרד, פורטוגל ויוון מצליחות לצמצם את החובות שצברו במשבר 2008 ובקורונה, אך מומחים טוענים כי כדי לשמר את השגשוג דרושים שינויים מבניים

גדי מזור, מנכ''ל BioCatch / צילום: Zelazny

בדרך להנפקה? השליטה בחברת ההייטק הישראלית ביוקאץ׳ נמכרת לפי שווי של 1.3 מיליארד דולר

קרנות ההון סיכון האמריקאיות ביין קפיטל ומאבריק ונצ'רס מכרו מניות בחברת ההייטק הישראלית ביוקאץ' בהיקף המתקרב ל-750 מיליון דולר ● את המניות רכשה קרן הפרייבט אקוויטי פרמירה בעסקה ששיקפה לחברה שווי של 1.3 מיליארד דולר ● לפי הערכת גלובס, ביוקאץ' מועמדת להנפקה ישראלית בנאסד"ק במהלך השנתיים הקרובות

אילוסטרציה: shutterstock

התשואה באפריל נחתכה, אז למה מנהלי ההשקעות בטוחים שבקרוב שוק המניות ישוב לעלות?

החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי היכה באפיקי הגמל והפנסיה: באפריל נמחקה כשליש מהתשואה שהושגה ברבעון הראשון של השנה ● כלכלנים מסבירים כי החשש מהתפרצות מחודשת של האינפלציה מעיב על ביצועי שוק המניות, אבל מעריכים כי "לא תהיה מפולת"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: עומר וידר, כדיה לוי

התקדים של רשות התחרות: הציטוטים שסיבכו את אייל רביד, ומי עשויים להיות הבאים בתור?

שנתיים לאחר שנחשפה פרשת תיאום המחירים, רשות התחרות החליטה לזמן את אייל רביד, מנכ"ל ויקטורי, לשימוע לפני הגשת כתב אישום ● לראשונה ובאופן תקדימי, קמעונאי מועמד לדין על בסיס התבטאויות בתקשורת ● בשבועות הבאים צפויות להתקבל החלטות לגבי עוד בכירים

מימין: דני בריקמן, מנכ''ל החברה, ועמית צימרמן, סמנכ''ל המוצר / צילום: Ben Itzhaki – Photography

הכפיל את השווי ב-6 חודשים ומגייס עוד עובדים: הסטארט-אפ Oasis Security גייס 35 מיליון דולר

אואזיס סקיוריטי פיתח פלטפורמת הגנה בסייבר לזהויות לא אנושיות בארגונים ●  עד כה גייס אואזיס סכום כולל של כ-75 מיליון דולר

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

"בעוד שנה נהיה בקטסטרופה": התחזית הקשה של יגאל דמרי

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● חצי שנה לפרוץ המלחמה, היזם יגאל דמרי מסביר מדוע שוק הנדל"ן בנגב דווקא פורח ● הוא מעריך כי היקפי הבנייה בפרויקטים של התחדשות עירונית הגיעו לשיא, וסבור שהחרם הטורקי לא ישפיע במידה מהותית על השוק ● כמה באמת שווה הקרקע של חנן מור בשדה דב לפי ההצעה שהגיש, ולמה הוא מקפיא בינתיים את הפרויקט שלו בבבלי

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, הטוויטר של סם אלטמן

"רעידת אדמה": מי עומד מאחורי צ'אט ה-AI שמטריף את הרשת

מודל בינה מלאכותית אנונימי צץ ברשת וגרר חרושת שמועות לגבי העומדים מאחוריו ● המומחים נלהבים מיכולותיו, בהן התמודדות עם שאילתות שמודלים אחרים מתקשים איתן ● ההשערות בענף: זו הכנת קרקע לשיתוף פעולה בין OpenAI לאפל או "הטרלה" של אילון מאסק

משרדי אאורה בגבעתיים / צילום: טלי בוגדנובסקי

החברה שמוכרת חלומות לדירות בגבעתיים, אבל בעירייה לא מכירים

בדיווח לבורסה כללה חברת אאורה פרטים על יחידות הדיור שתקים בפרויקט התחדשות עירונית ברחוב כצנלסון בגבעתיים ● בעירייה אומרים: "הנתונים אינם תואמים את המציאות", ומצביעים על מקרה דומה שקרה עמה בעבר

נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן / צילום: Reuters, AHMAD AL-RUBAYE

לאחר חשיפת גלובס: בלומברג מדווחת כי טורקיה עוצרת לחלוטין את קשרי המסחר עם ישראל

בבלומברג דיווחו כי עדיין לא מדובר באישור רשמי, אלא בדיווח של גורמים טורקיים ● מוקדם יותר היום נחשף בגלובס כי בנמלי טורקיה כבר החלו לאסור על יצוא סחורות לנמלי חיפה ואשדוד באופן גורף ● בנוסף, חברת התעופה הטורקית MNG מפסיקה לייבא מטענים לישראל

עבודות על הקו הירוק של הרכבת הקלה / צילום: בר לביא

הזרים נרתעים, והמכרז להפעלת קווי הרכבת הקלה הבאים בסכנה

לאחר שנדחה מספר פעמים בגלל המלחמה, במשרדי הממשלה שוקלים לבטל את מכרז ההפעלה של הקווים הירוק והסגול, ולהעביר את המלאכה לזכייניות ההקמה ● הסיבה: חשש חברות בינלאומיות מאי־ודאות בישראל

מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

לא בעזרת הצבא: כך יכולה ישראל להכריע את איראן

התקיפה האיראנית הכושלת נגד ישראל יצרה חלון הזדמנויות נדיר לסיכול התחמשותה הגרעינית של איראן ● במקום לפתוח בעימות צבאי, מהלך בעל השפעה מוגבלת, לו מתנגדת הקהילה העולמית, ישראל צריכה לגבש כוח משימה בין־לאומי שמטרתו לחנוק את איראן במישור הכלכלי

מאנגר ובאפט באסיפת משקיעים קודמת של ברקשייר האת'וויי / צילום: ap, Nati Harnik

"מעבר לעידן חדש": האסיפה השנתית של ברקשייר כבר לא תהיה אותו הדבר

משקיעים נערכים לתחושת "כיסא ריק" בכינוס השנתי של ענקית ההשקעות ברקשייר האת'וויי בשבת ● זאת לאחר שבנובמבר שעבר הלך לעולמו צ'רלי מאנגר, יד ימינו הוותיק של המנכ"ל והמשקיע האגדי וורן באפט ● המשתתפים יחפשו רמזים לעתיד הניהולי של ברקשייר