השופט יוסף אלרון בבית הנשיא / צילום: שלומי יוסף
נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות תפרוש מכס השיפוט בעוד חודש וחצי, ועדה לבחירת שופטים בינתיים אין, אך קרב על הכיסא, מסתבר, כבר יש. היום (ד') הודיע השופט יוסף אלרון כי הוא יתמודד על תפקיד נשיא העליון. למה זו דרמה? קודם כל, כי זה פשוט לא קרה מעולם. עד היום לנשיא בית המשפט העליון היה מתמנה השופט הוותיק ביותר בעליון - מה שנהוג לכנות שיטת הסניוריטי ולא התמודד מולו אף אחד אחר. גלובס עושה סדר באירועים ובמשמעות שלהם.
● ראש השב"כ לשעבר עותר לבג"ץ נגד הקמת ועדת הבדיקה לרוגלות
● לוין: "היועמ"שית רומסת את זכותי לייצוג בעתירה על הוועדה לבחירת שופטים"
איך מתמנים נשיאים לבית המשפט העליון?
נשיא או נשיאת בית המשפט העליון ממונים על ידי נשיא המדינה, בהתאם להחלטתה של הוועדה לבחירת שופטים, שיכולה למנותם אך ורק מקרב שופטי בית המשפט העליון. הכללים הללו קבועים בשני חוקים: חוק יסוד השפיטה, וחוק בתי המשפט.
בוועדה לבחירת שופטים חברים 9: נשיאת בית המשפט העליון ושני שופטי עליון נוספים, שני שרים, שאחד מהם הוא שר המשפטים, שני חברי כנסת ושני חברים בלשכת עורכי הדין. יצוין כי בין שלושת השופטים חייבת להיות לפחות אישה אחת. בניגוד לשופטים שממונים לבית המשפט העליון לראשונה, בחירתם של נשיאים אינה מחייבת רוב מיוחד של 7 חברים, ומספיקים חמישה קולות בלבד על מנת להיבחר.
אם גם ככה הוועדה בוחרת את הנשיא, למה זה משנה שיש שני טוענים לכתר?
בשונה ממינויים של שופטים לבית המשפט העליון שמלווים לא פעם ביצרים סוערים, הבחירה של נשיא לבית המשפט העליון הייתה עד היום טקסית בלבד. הטעם לכך הוא שיטת שנהוגה בבית המשפט העליון מראשית ימיו ולפיה השופט שנבחר לכהן כנשיא הוא השופט הוותיק ביותר במשכן. השיטה, המכונה סניוריטי, לא עוגנה בחקיקה, אך מעמדה הפך מינהגי. איש מעולם לא אתגר אותה. עד היום.
למה צריך סניוריטי? זה לא טוב שיש תחרות?
שיטת הסניוריטי זכתה לביקורת לאורך השנים. כמו כל מינוי שמבוסס על פז"ם, הטענה כי הנשיא המכהן אינו בהכרח המוכשר ביותר מבין שופטי העליון, או בעל יכולות הניהול הטובות ביותר נשמעה לא פעם.
מנגד, התומכים בה גורסים כי היא מפחיתה באופן דרמטי את האפשרות ששופטים יושפעו מבעלי אינטרס, בהם פוליטיקאים ועורכי הדין אשר יושבים בוועדה לבחירת שופטים.
החשש המרכזי שמובע הוא מפני רצון לשאת חן או להימנע מלהכעיס גורמים פוליטיים או בעלי דין שמופיעים בבית המשפט, שמא הדבר יפגע באפשרותם להתמנות לתפקיד הנשיאות. בנוסף, נטען כי בחירה על פי ותק מקטינה את הסיכוי לעימותים שאינם ענייניים בין שופטים.
כך למשל, שופט שירצה להיראות טוב בעניי הציבור, התקשורת או מקבלי ההחלטות, עשוי לכתוב בכוונה פסק דין המנגח את עמיתיו ביודעין, רק על מנת לבלוט על פניהם, או חמור מכך, להכריע בתיקים שלא באופן ענייני, שאינו נגזר מן הסכסוך. הטענה בהקשר הזה היא כי ויכוחים משפטיים בין שופטים הם דבר מועיל, ביקורתי ומיטיב כל עוד הם ענייניים, כלומר נוגעים לתיק שנדון בפניהם, אך עלולים להיות מסוכנים כאשר בעלי דין הופכים לפיון במשחק אחר לגמרי.
מה יקרה עם כל יתר ההחלטות בעליון שמבוססות על סניוריטי?
השיטה שביקשה לנטרל השפעות על בסיס ותק, אינה רלוונטית רק למינוי לתפקיד נשיא בית המשפט העליון. כך למשל באופן מסורתי בהרכבים מורחבים של בית המשפט העליון, העוסקים מטבע הדברים בשאלות כבדות משקל, יושבים שופטים בהתאם למיקומם בוותק, וזאת על מנת למזער את החשש מפני בחירה של שופטים מסוימים על פי נטייה או עמדה שמיוחסות להם. באופן דומה, גם ראשי ההרכב, השופטים שמוצבים בראש המותב, נבחרים על-פי סניוריטי.
האם הפרקטיקות האחרות יישארו? קשה בשלב זה להעריך. התשובה תיגזר מההכרעה העקרונית שמתערערת כעת.
איזה סמכויות יש לנשיאת בית המשפט העליון?
נשיאת בית המשפט העליון, או הנשיא, בהתאם למועמדים שעומדים כעת על הפרק, הם אחד מסמלי המשטר בישראל, כמי שעומדים בראשות הרשות השופטת. מתוקף התפקיד יש להם גם סמכויות שרלוונטיות למערכת המשפט בכללותה. בנוסף, החקיקה מגדירה סוגים מסוימים של תיקים שנתונים להכרעתם, אלא אם הם מנועים מלדון בהם באופן נקודתי.
לאלרון נותרו שנתיים לפרישה. האם הוא יכול להתמנות לנשיא?
לשופטים בישראל, שלא כמו בארצות הברית למשל, יש מגבלת כהונה והם פורשים מכס השיפוט ביום הולדתם ה-70. לכן גם מחזות שיכולים להתרחש מעבר לים, של שופטים שמסיימים את חייהם על הדוכן, ככלל לא אמורים להתרחש בישראל. בעבר קבע החוק כי נשיא יכול להיות רק מי שנותרו לו יותר מ-3 שנים לכהן בתפקיד.
אולם, בשנת 2012, בעקבות לחץ בימין למנות את השופט אשר גרוניס, שנחשב לשמרן, לנשיא, בוטלה המגבלה האמורה ולכן ברמת העיקרון יכולים להתמנות לנשיאים גם מי שמשך כהונתם קצר יותר. יחד עם זאת, נהוג כי מי שמשך הכהונה הצפוי לו קצר, מוותר על מקומו בלשכת הנשיא.
כך למשל עוד הרבה לפני הדרמה הנוכחית הודיע המשנה לנשיאת בית המשפט העליון עוזי פוגלמן, שלאחר פרישתה של הנשיאה חיות יהיה השופט הוותיק ביותר במשכן, כי הוא מוותר על התואר.
מה ההיתכנות למינויו של אלרון לנשיא?
בשלב זה נראה כי היא נמוכה למדי. אף שופט אינו צפוי לתמוך בביטולה של הסניוריטי, ובהתאם לכך דומה כי אין זה משנה מי יישב בוועדה לבחירת שופטים, הוא צפוי לתמוך במינויו של השופט יצחק עמית, שהתמנה לשיפוט בשנת 1997, ומכהן בבית המשפט העליון מאז שנת 2009. נציגת האופוזיציה קארין אלהרר צפויה גם היא לתמוך בעמית, וכך גם נציגי לשכת עורכי הדין. בשים לב לכך שנדרשות 5 ידיים בלבד כדי לבחור נשיא, נראה כי סיכוייו של אלרון להיבחר, לפחות בפרק הזמן הנוכחי, אינם גבוהים.