השופט בדימוס מנחם פינקלשטיין, נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות / צילום: אביב חופי
נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות - שכוללת בעיקר את יחידות הפרקליטות, היועצת המשפטית לממשלה ומיופי-הכוח מטעמה והתביעה המשטרתית - פרסמה את הדוח השנתי לשנת 2022, והוא חושף נתונים מעניינים רבים.
● בג"ץ ידון בכינוס הוועדה לבחירת שופטים ב-22 באוקטובר
● ניתוח | החשד לתרמית בחברת ההייטק הוליד שורה של תקדימים משפטיים
קצת מספרים
הנתון הראשון מלמד כי בשנת 2022 חלה ירידה משמעותית של 25% במספר התלונות שהוגשו נגד מייצגי המדינה בערכאות, ביחס לשנה שקדמה לה. יחד עם זאת, 20% מהתלונות שהטיפול בהן הסתיים בשנת 2022 (בין אם הוגשו בשנה זו ובין אם קודם לכן) נמצאו מוצדקות. כלומר, באחד מכל חמישה מקרים שבהם התלונן אדם על התנהלותם של מייצגי המדינה - הנציבות מצאה ממש בתלונות.
עוד מלמד הדוח כי 42% מתוך 402 התלונות שהוגשו בשנת 2022, הופנו כלפי הפרקליטות על כל יחידותיה. 6% בלבד הופנו כלפי היועצת המשפטית לממשלה, ו-8% הופנו כלפי מיופי-הכוח מטעמה. כ-9% בלבד מהתלונות הוגשו כלפי תובעים וחוקרים משטרתיים. משך הבירור הממוצע של 373 מהתלונות שהוגשו בשנת 2022 והסתיימו עמד על 34 ימים.
עוד עולה מהדוח כי 50% מהתלונות שהוגשו נגד מייצגי המדינה בערכאות בשנת 2022 נדחו על הסף. 48% מהתלונות נדחו על הסף מן הטעם שהופנו כלפי גורם שכלל אינו מבוקר בידי הנציבות, נניח שופטים. 14% נדחו בגלל שלא נמצאה כל עילה בתלונה. 11% מהתלונות נדחו על הסף מאחר שקיים הליך תלוי ועומד בעניין שבשמו נעשתה הפנייה, ו-9% נדחו מן הטעם שהתלונה שהוגשה כבר הוכרעה. 6% מהתלונות נדחו מן הטעם שהתייחסו לפעילות שכלל אינה מבוקרת בידי הפרקליטות, כמו למשל שיקול-דעת שיפוטי. יתר התלונות שנדחו על הסף, נדחו מן הטעם שהתלונה בעניינן נמצאה מוקדמת, כלומר שטרם ניתן לבחון אותה.
עוד חושף הדוח כי מרביתן המוחצת של התלונות הוגשו בידי אנשים פרטיים, ש-83% מהם אינם מיוצגים בידי עורכי דין.
ומה במהות?
בצד המספרים חושף הדוח מספר החלטות משמעותיות שניתנו בשנה החולפת בידי הנציבות. כך למשל מפרט הדוח כי תיק חקירה שעסק בביצוע עבירות מין בארבע מתלוננות, נגנז מבלי שהפרקליט המטפל קיים עם המתלוננות שיחה מקדימה. בהתאם לכך ערכה הפרקליטה פגישות עם ארבע המתלוננות בנוכחות עורכת הדין שלהן, ובעקבות זאת עתידה הפרקליטות לבחון פעם נוספת את חומר החקירה ולקבל החלטה מחודשת בתיק.
מהחלטה אחרת עלה כי ברבעון האחרון של שנת 2022 הוקדמה במח"ש יחידת סיוע ייעודית לנפגעי עבירה, בה חברות פרקליטה ושתי חוקרות מח"ש.
בעניין דומה מלמד הדוח כי במקרה אחר גנזה הפרקליטות תיק חקירה, אף שנעדרו ממנו סרטוני מצלמות גוף של השוטרים המעורבים, אף שבחומר החקירה הייתה אינדיקציה לקיומם, ואף דחתה את בקשת המתלוננת לפתוח את התיק מחדש. ממלאת-מקום הנציב, עו"ד ליעד מאיר-צדר, שכיהנה אז בתפקיד, קבעה כי הדבר לא מתקבל על הדעת, והמליצה על קווים מנחים ביחס להיקף החובה המוטלת על התביעה לצפות בסרטוני מצלמות גוף בטרם החלטה על העמדה לדין או גניזה של התיק.
עוד צוין בדוח כי בירורה של תלונה שהוגשה העלה כי במשרד המשפטים אין כל נוהל סדור ותקף ביחס לפעילותה של היחידה לבירור נחקרים במשרד המשפטים, ובכלל זה בעניין טיפולה של אותה יחידה בתלונות על אנשי מח"ש. לפי הדוח, היעדרו של הנוהל מעלה חשש לניגוד עניינים בהליך קבלת ההחלטות בתלונות אלה.
מהדוח עולה כי ההנחיה הקיימת היחידה בנושא הזה נכתבה בידי פרקליט המדינה, ומעמדה אינו מחייב, כך שלא ברור כלל אם יש לפעול לפיה. בעקבות הבירור המליצה ממלאת-מקום הנציב, עו"ד מאיר-צדר, על עיגונם של נהלי עבודה סדורים בנושא הזה.
החלטה נוספת שמופיעה בדוח מעלה כי בדיון שעסק בהגבלת ההפגנות בסביבת ביתו הפרטי של ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, הציגו באות-כוחה המדינה תמונה חלקית ושגויה בפני השופטים, וזאת לאחר שחוות-דעת בנושא לא הועברה להן על-ידי הממשלה, המשיבה בעתירה. "מדובר בתקלה ממשמעותית בתיאום ובשיתוף מידע בין משיבי הממשלה בעתירה לבין הפרקליטות המייצגת אותם, אשר יש לעשות כל שניתן על-מנת למנוע את הישנותה בעתיד", נכתב בדוח. כן צוין כי בעקבות המקרה ביקשה היועצת המשפטית לממשלה מהמשנה שלה, עו"ד שרון אפק, להוביל הליך של הסקת מסקנות מהאירוע.
בדוח הובהר עוד כי אין לפרסם בציבור העתק של כתב אישום קודם להעברתו לנאשם עצמו. המקרה שבעקבותיו הובהר הנושא נוגע למותו של איאד אלחלאק, שם טיוטת כתב האישום נגד שוטר מג"ב שירה בו פורסמה מבלי שהומצאה לו.
עוד החלטה מעניינת שמצוינת בדוח מלמדת כי במקרים שבהם נפתחים תיקי חקירה נגד מספר חשודים, ונמצא כי לאחד מהם או יותר מתאים הליך של הסדר מותנה, המשטרה פותחת תיק נוסף לאותו חשוד, בעל מספר חדש - שהוא שכפול של התיק המקורי, מה שהביא למעשה לרישום פלילי כפול בגין אותו אירוע. בעקבות המידע שעוררה התלונה, הועברה דרישה לגורמי המחשוב במשטרה לפעול על-מנת לוודא שלא ייווצר מצב כזה - גם לא לזמן קצר.
מי היא הנציבות?
יצוין כי נציבות הביקורת על מייצגי המדינה בערכאות החלה לפעול באפריל 2014 מכוח מסמך עקרונות עליו חתמו שרת המשפטים דאז, ציפי לבני, והיועץ המשפטי לממשלה דאז, יהודה ויינשטיין. שנות פעילותה הראשונות של הנציבות גררו מאבק מתוקשר בין הפרקליטים לבין נציבת הביקורת הראשונה, השופטת בדימוס הילה גרסטל.
החל מאוגוסט 2016 הנציבות פועלת מכוח חוק ייעודי - חוק תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, תשע"ו-2016.
בדוח לשנת 2022 ציין הנציב המכהן, השופט בדימוס מנחם פינקלשטיין, שנכנס לתפקידו ביוני האחרון, כי בכוונת הנציבות להוסיף ולפעול בשנה הקרובה לתיקונו של החוק המסמיך, "כדי לשפר את שירותיה לציבור הרחב ולאפשר לה להמשיך ולמלא את תפקידה בהגנה על זכויות הפרט ובביצורו של שלטון החוק".