אנשי פיקוד העורף בבית החולים ברזילי / צילום: Reuters, AMIR COHEN
עלות המלחמה למערכת הבריאות הוערכה לאחרונה בכ-200 מיליון שקל בחודש, אבל גם ביום שאחרי יצטרך המשרד להשקיע סכומי עתק כדי לטפל בהשלכותיה. בימים אלה מגבשים במשרד הבריאות תוכנית ששמה דגש על שלושה תחומים בוערים: שיקום הפצועים, תגבור מערך בריאות הנפש והאצת מיגון בתי החולים. התקציבים הנוספים הנדרשים לטיפול בכל הנושאים האלה עשויים להגיע עד 10 מיליארד שקל.
● קיצוץ של 70% בכספים הקואליציוניים? יותר קרוב ל־11%
● עלות המלחמה למערכת הבריאות: כ-200 מיליון שקל לחודש
● באוצר מכחישים את הפרסומים בתקשורת: לא נלווה כסף מבנק ישראל
"צריך להקים את התשתיות עכשיו"
עם פרוץ המלחמה, אמר מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב שבתי החולים וקופות החולים ישופו עבור כל טיפול "בגבולות הסביר" בנפגעי המלחמה. כרגע, ההוצאות המוספות נספגות בגירעונות המוסדות האלה, ומשרד הבריאות יצטרך להשיג תקציב מהאוצר כדי לאזן אותם.
אבל הטיפול המוגבר במסגרות הקיימות הוא רק חלק מהסיפור. "עלינו להקים תשתיות חדשות כדי להתמודד עם מה שמצפה לנו אחרי תוך כדי ואחרי המלחמה", אומר גורם במשרד הבריאות. "אנחנו צריכים להקים את התשתיות עכשיו". לדבריו, במשרד עוסקים כבר בימים אלה בהקמת תשתיות לשיקום פצועים בבית החולים פוריה ובהדסה הר הצופים.
במשרד הבריאות אומרים שהם פועלים להוספת מאות מיטות שיקום באופן מיידי, באמצעות הקדמת התוכנית הרב־שנתית להקצאת מיטות שנמצאת בשלבי גיבוש סופיים והקצאת המשאבים המתאימים לכך. "לצד הגדלת מספר מיטות השיקום, משרד הבריאות שם דגש על חיזוק תחום השיקום בקהילה, בעיקר באמצעות הקמת מרכזי יום נוספים, שיאפשרו גם שילוב שיקום בבית ומרחוק", נמסר.
התקציבים לא אמורים להגיע במלואם ממשרד הבריאות. חלקם מושת על משרד הביטחון וחלקם על ביטוח לאומי. אלא שכדי לפתוח מיטות שיקום חדשות נדרש סינכרון ביניהם.
מתכוננים למגפה בתחום בריאות נפש
נושא שהוא כמעט כולו בידי משרד הבריאות הוא הטיפול בבריאות הנפש, הן של הנפגעים הישירים מהאירועים והן של כלל האוכלוסייה. המשרד כבר החל בגיוס מומחים כדי להתמודד עם מה שצפויה להפוך למגפת בריאות נפש שממדיה אדירים.
בינתיים, משרד הבריאות נתן חיזוק תקציבי לעמותות המפעילות קווי חירום לתמיכה נפשית, סבסד שלוש שיחות עם פסיכולוג לכל אזרח והקים קליניקות אד־הוק במקומות שבהם נמצאות קבוצות מפונים מהעוטף. אבל גם למשרד ברור שדרושה תוכנית הרבה יותר משמעותית בתחום, והיא אמורה להתפרסם בקרוב.
"הנושא הזה הוא בליבת הפעילות שלנו היום", אומר גורם במשרד הבריאות. "כשאנחנו מסתכלים על בריאות הנפש, אנחנו נחרדים. אנחנו חייבים להאיץ את תחום הטיפול הנפשי, והשאלה היא עד מתי האוצר יוכל להשהות את תשובתו".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "בימים אלה אנו מגבשים את תקציב המדינה ל־2024 תוך שינוי סדרי העדיפויות למצב הנוכחי".
הביקורת של פסיכולוגים על התוכנית המתגבשת
אחד האתגרים הגדולים הוא המחסור בפסיכיאטרים, שבלט עוד לפני 7 באוקטובר.
אורך התורים הגיע לחודשים רבים ואפילו ליותר משנה - מה שהפך אותם ללא רלוונטיים. גם ברפואה הפרטית קשה היום למצוא תור לפסיכיאטר. לבעיה הזאת אין פתרון מיידי, משום שמדובר בהכשרה ארוכה וכמעט ולא ניתן לייבא בעלי מקצוע מחו"ל בתחום הזה.
בניגוד לפסיכיאטרים, המחסור בפסיכולוגים הוא בעיקר בשירות הציבורי. פסיכולוגים רבים עזבו את השירות הציבורי בגלל שכר נמוך, תנאים גרועים ומיעוט תקנים. "חייבים לטפל בשכר של הפסיכולוגים ושל העובדים הסוציאליים", אומר גורם ממערכת הבריאות.
עם זאת, פסיכולוגים שכבר נתקלו בתוכנית של משרד הבריאות טוענים שהיא לא תצליח להביא פסיכולוגים רבים מהמגזר הפרטי וכי היא כוללת שילוב של גורמים שלא קיבלו הכשרה מלאה כפסיכולוגים.
בינתיים ממשיכים פסיכולוגים רבים לטפל בהתנדבות בנפגעי האסון בתנאים שלהם, ואף שהמצב הזה מבורך, הוא עשוי להקשות על הסינכרון הנדרש.