גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גדול פי שניים מהממוצע: סך תקציב "המשרדים המומצאים" הוא הגבוה אי פעם

בקואליציה הקפידו להזכיר השבוע כי המשרדים שתקציבם מעורר ביקורת ציבורית חריפה לא הומצאו על ידם ● זה נכון, אבל השוואה לעבר מעלה כי תקציבם הכולל של המשרדים הללו, שאושר כעת, הוא גבוה במיוחד ● וגם: מי המציא את משרד ההתיישבות ולמה נטפלים דווקא אליו? ● המשרוקית של גלובס

בצלאל סמוטריץ', הציונות הדתית (ספי ויניר, גל''צ, 11.12.23) / צילום: רפי קוץ
בצלאל סמוטריץ', הציונות הדתית (ספי ויניר, גל''צ, 11.12.23) / צילום: רפי קוץ

בשבועות האחרונים הפכו "המשרדים המומצאים" לסמל. זה לא שהמשרדים האלה לא זכו לביקורת קודם לכן, וזה גם נכון שהם לא המצאה של הממשלה הנוכחית, אבל ההחלטה שגם כעת, על רקע הוצאות העתק שמביאה איתה המלחמה, לא יעשה שום שינוי בתחום הזה, קוממה רבים. בראיון שקיים השבוע בגל"צ שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הוא לא התרגש במיוחד מהביקורת, ונחלץ להגן על משרד ההתיישבות - אולי הבולט מבין המשרדים הללו. בין היתר הוא הצביע על צביעות המבקרים והזכיר כי המשרד הזה "הוקם לפני הרבה מאוד ממשלות". כלומר, למה נטפלים דווקא אלינו?

גם בנט החזיק במשרד

עוד נחזור לתקציבים שמוקדשים כעת, בתקציב המתוקן, למשרד ההתיישבות, אבל האם הטענה העובדתית של סמוטריץ' היא נכונה, ומדובר במוסד שקיים כבר זמן רב? התשובה לכך היא שלילית. משרד ההתיישבות הוקם לפני כשלוש שנים וחצי במאי 2020, סמוך להקמתה של ממשלת נתניהו־גנץ בתקופת הקורונה (האמירה המדויקת של סמוטריץ מחייבת אותנו "לספור ממשלות", אז המשרד הוקם בממשלה ה־35, וזאת הנוכחית היא ה־37). על פי הדיווחים בתקשורת, ההקמה נבעה מצורך למצוא פתרון לחלוקת התיקים בין המפלגות השונות. בהחלטה שמכוחה הוקם נקבע שהמשרד "יפעל לקידום מדיניות הממשלה בכל הנוגע להתיישבות, תוך עידוד הצמיחה הדמוגרפית והחוסן הקהילתי וחידוש תשתיות ביישובים כפריים". וניתנו לו ארבעה תחומי אחריות: התיישבות, גרעינים משימתיים, שירות לאומי אזרחי ומכינות קדם צבאיות.

לשרה הראשונה של המשרד מונתה ציפי חוטובלי מהליכוד, ובהמשך החליף אותה צחי הנגבי. עם הקמת "ממשלת השינוי" ביוני 2021, מונה לתפקיד מי שכיהן כראש הממשלה, נפתלי בנט, ואחרי הבחירות האחרונות, כשבנט התפטר מכל תפקידיו, עבר המשרד אוטומטית ליאיר לפיד, למשך חודש וחצי. השרה הבאה שנכנסה לתפקיד היא השרה הנוכחית, אורית סטרוק, תחתיה גם נוסף למשרד טייטל מרשים נוסף וכעת הוא אחראי גם על "המשימות הלאומיות". בקיצור, לא בדיוק משרד בעל היסטוריה ענפה או מפוארת (מטעמו של סמוטריץ' נמסר לנו: "כפי שנאמר המשרד היה קיים גם בממשלות הקודמות והשרים הנגבי, חוטובלי ובנט כיהנו במשרד הזה").

כמה זה עולה לנו?

סוגיית המורשת של משרד ההתיישבות היא כמובן רק עניין משני. הכעס הגדול שעולה בימים האלה על עצם הקיום שלו ושל דומיו נוגע קודם כל לעלות התקציבית שלהם. אבל איך בעצם מחשבים את הסך הכולל שלה, ואיך מחליטים מי נכלל תחת ההגדרה הלא מחמיאה "משרד מומצא", או, בשם פחות שיפוטי, משרד קטן?

כדי לעשות זאת, נדרש להסבר טכני קצר. תקציב המדינה בנוי בצורה של "היררכיה תקציבית". בראש ההיררכיה נמצא מה שמכונה "סעיף תקציבי", וזאת רמת הפירוט הכללית ביותר. כך, למשל, נוכל למצוא סעיף שסוכם את "תקציב משרד הביטחון" או את "תקציב משרד הרווחה" אבל למשרד ההתיישבות, למשל, אין סעיף כזה. הוא, ושאר המשרדים הקטנים, נכנסים תחת סעיף אחד שלרוב נכלל בסעיף התקציבי של משרד ראש הממשלה.

ספרנו כמה משרדים כאלה יש והגענו לעשרה: משרד התפוצות, המשרד לנושאים אסטרטגיים, המשרד למודיעין, המשרד להסברה, משרד ירושלים ומסורת ישראל, משרד מורשת, משרד ההתיישבות, המשרד לשיתוף פעולה אזורי, המשרד לשוויון חברתי והמשרד לפיתוח הנגב והגליל. (בינתיים, משרד ההסברה שבראשו עמדה גלית דיסטל אטבריאן כבר בוטל לאחר שהיא התפטרה מתפקידה).

כמה הם עולים לנו? בתקציב המקורי שאושר לפני המלחמה הוקצבו לכל עשרת המשרדים הללו 838 מיליון שקל. אלא שכעת לא רק שהמשרדים הללו לא נסגרו או צומצמו, בתקציב המעודכן יקפוץ סך העלות שלהם לכ־1.4 מיליארד שקל. מי המשרדים שאחראים לעיקר הגידול הזה? בראשם עומד כמובן משרד ההתיישבות שבו פתחנו.

בתקציב המקורי שאושר במאי השנה עמד תקציב המשרד על 134 מיליון שקל. מאז גדל התקציב של המשרד באופן ניכר. בהצעת התקציב שהונחה בפני הכנסת בשבוע שעבר קפץ התקציב ל־343 מיליון שקל, וכעת, עיון בתקציב המעודכן מעלה שלמשרד כבר מוקצים 543 מיליון שקל (לפי דיווחים בעיתונות גם זה לא הסוף, וישנן רזרבות בהיקף של כ־100 או אפילו כ־200 מיליון שקל, שגם הן יגיעו לבסוף למשרד). כלומר, עיקר הגידול בתקציבי המשרדים הקטנים מגיע מהמשרד הזה, שתקציבו התנפח מאז המלחמה ביותר מ־400 מיליון שקל.

אגב, לטענת השרה סטרוק, 170 מיליון שקלים מתוך הכספים שהוקצו למשרד מיועד לצרכי מלחמה, כגון "מרכיבי ביטחון במרחב הכפרי", "צוותי חירום יישוביים" "מכינות קדם צבאיות", "גרעינים משימתיים" ועוד. אבל גם אם נקבל זאת, הרי שתקציב המשרד כולל כעת למעלה מ־300 מיליון שקל שאין להם בהכרח קשר למלחמה. חוץ מזה, צריך לציין שגם משרדים קטנים אחרים זכו להגדלת תקציב מאז המלחמה, אם כי בהיקפים קטנים בהרבה. למשרד ירושלים ומסורת ישראל נוספו 44 מיליון שקל; למשרד הנגב והגליל 37 מיליון שקל; למשרד התפוצות 36 מיליון שקל; ולמשרד המורשת 27 מיליון שקל.

הקטנים הפכו גדולים

כשמעמתים את נציגי הקואליציה עם טענות על המשרדים הללו, נתקלים לרוב בתגובה שממנה עולה כי מדובר במעין "רע הכרחי", שמלווה את ממשלות ישראל כבר שנים. את המשרדים הללו, טען השבוע השר מיקי זוהר בגלי צה"ל, "לא הקימו עכשיו, אלא טרום המלחמה... מקימים משרדים כדי… לשמור על כוח ועוצמה פוליטית. זה קורה בהרבה מאוד ממשלות, וזה קרה גם בממשלה שלנו".

זה לא טיעון שגוי מבחינה היסטורית, וגם הניתוח הפוליטי של זוהר נשמע הגיוני, ובכל זאת גם כאן אין מנוס מלהצביע על הייחודיות של הממשלה הנוכחית. חזרנו עד לשנת 2015 ובחנו את תקציבי "המשרדים הקטנים" בכל שנה מאז ועד היום. זה לא חישוב טריוויאלי, מכיוון שבמהלך השנים חלו שינויים ארגוניים במשרדים הללו, ולצורך הבדיקה היה צריך לעקוב אחרי תזוזה של תחומים מסוימים ממשרד למשרד. תחום שהיום נמצא בתוך הקטגוריה של "משרד קטן" נותר בחישוב גם בשנים הקודמות, ותחומים שהיום נמצאים במשרדים "רגילים" הוצאו מהחישוב. כמו כן, בחישוב נכללים, בשנים הרלוונטיות, גם משרדים קטנים שכבר לא קיימים כיום (למשל, המשרד "לקידום וחיזוק קהילתי" - בראשו עמדה אורלי לוי אבקסיס - שהוקם ב־2020 ונכלל בתקציב 2021).

מה שאפשר ללמוד מההשוואה הזאת הוא כמה גדולים הפכו להיות כעת תקציבי "המשרדים הקטנים". כבר הזכרנו שסך העלות שלהם בתקציב המתוקן ל־2023 תעמוד על 1.4 מיליארד שקל. הנתון הזה גבוה משמעותית מהשיא הקודם שנרשם ב־2021 (תחת "ממשלת השינוי") אז הסתכם הנתון ב־935 מיליון שקל. במבט רחב יותר, בין השנים 2015 ל־2022 ממוצע התקציבים למשרדים הקטנים עמד על כ־682 מיליון שקל בשנה. כלומר, היקף התקציבים למשרדים הללו בהצעה הנוכחית גדול פי שניים מהממוצע בשנים האחרונות.

עוד כתבות

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

חלב של טרה / צילום: גלובס

רשות התחרות תקנוס בכ-18 מיליון שקל את החברה המרכזית למשקאות

העיצומים פורסמו להערות הציבור לקראת ביצועם, והם יוטלו בגין הפרות שקשורות בין היתר להתערבות בקביעת מחירי המדף של מוצרי טרה, שנמצאים בשליטת החברה, וכן בשל חשד להתערבות במיקום המוצרים על המדפים ברשתות השיווק

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביהמ"ש הכריע: מתי חוב ארנונה בן 15 שנה מתיישן?

בית המשפט קבע: חוב ארנונה ישן לא נמחק אם נעשו ניסיונות גבייה ● אשת קבלן שקרס תחויב בהחזר הלוואות של 2.3 מיליון שקל בשל שיתוף בחובות ● וביטול חבילת נופש יום אחרי הרכישה בקבוצת וואטסאפ הוכר כ"עסקה מרחוק" המזכה בהחזר חלקי ● 3 פסקי דין בשבוע

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

רק שלושה בתים ביישוב הזה נמכרו השנה ביותר מ-5 מיליון שקל. זה אחד מהם

מדובר בקוטג' חד־משפחתי בכרמיאל שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

משבר הביצוע: לפחות שבע חברות נקלעו לאחרונה לקשיים

לפחות שבע חברות הפועלות בענף ביצוע הפרויקטים הגישו לאחרונה בקשה להקפאת הליכים או לעיכוב הליכים, בשל היקף חוב כולל של 850 מיליון שקל ויותר ● משבר כוח־האדם נפתר לכאורה, אבל גלי ההדף של המחסור, כך נראה, מגיעים עכשיו

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בינואר, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1%, לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה שלהם והתייקרו בכ-0.8%

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

התאונה הקטלנית בבתי הזיקוק אשדוד: מה בודקת המשטרה?

שלושה ימים לאחר התאונה הקטלנית בבית הזיקוק באשדוד, במשטרה עדיין חוקרים מהו החומר הקטלני שגרם למותן של שתי העובדות ● בעקבות התאונה, הציבור התבקש שלא להשתמש במכלי חמצן של חברת סלם יעקב, בהם השתמשו העובדות ● "כל המכלים חשודים כרגע, והציבור לא יכול להשתמש בהם"

הדמיית שלט חוצות שיעלה השבוע במחלף ההלכה / הדמיה: אנשי העיר

החברה שמגרילה דירה במתנה (כדי למכור עוד דירות)

חברת ההתחדשות העירונית "אנשי העיר" מציעה לרוכשי דירות שלה במרכז ת"א להשתתף בהגרלת דירת 2 חדרים סמוך לכיכר המדינה ● המנכ"ל רון חן: "יש עודף של פרויקטים ושוק רווי. החלטנו לבוא עם רעיון יצירתי שיזעזע את התחום" ● וגם: בשופרסל בוחרים פרזנטורית אחרי כמעט שנתיים של קמפיינים רזים ● אירועים ומינויים

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

עם 36 שעות טיסה: המל"ט הישראלי שנקנה למטרה מפתיעה

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

למה הסוללה נגמרת מהר אחרי עדכון האייפון? / אילוסטרציה: Shutterstock

עדכנתם גרסה באייפון, והסוללה מתרוקנת? זו הסיבה

כבר זמן רב שמשתמשים מדווחים על ירידה זמנית בחיי הסוללה לאחר התקנת עדכוני מערכת באייפונים של אפל ● התלונות מלוות בתיאוריות המאשימות את אפל בניסיון לעידוד מכירות, אך בחברה מסבירים: מדובר בתהליך תקין שצפוי להתאזן בתוך ימים

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

מימין: רועי זיסאפל, שבתאי אדלרסברג, דורון בלשר / צילום: יח''צ, תמר מצפי, ניר סלקמן

הישראלית שנכנסה לרשימת המניות המומלצות של אופנהיימר

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● רדוור קפצה לאחר שהחברה הודיעה על תוכנית לרכישה עצמית של מניות ● לאחר שמנייתה הגיעה לשיא לפני כשבועיים, על רקע ההאצה בביקוש לחשמל לתשתיות AI - אורמת נכנסה לרשימת המניות הישראליות המומלצות של אופנהיימר ● ואודיוקודס נסחרת סביב רמות שפל של שנתיים

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ