עסקים סגורים ברמת גן / צילום: טלי בוגדנובסקי
חודשיים וחצי לתוך המלחמה ועדיין עובדים רבים מגויסים לשירות מילואים וחברות מתמודדות עם מחסור משמעותי בכוח־האדם.
● בלעדי | האוצר וצה"ל בוחנים: מעבר למילואים היברידיים
● עמוס גלעד מגלה: "האזהרה שנתתי לנתניהו כבר לפני 25 שנה"
● כוכבי ההסברה חשפו: יחיא סינוואר צופה בטלוויזיה הישראלית, וזו ההוכחה
נדמה כי המעסיקים הגדולים מבינים את צו השעה, מגלים חוסן ומשתדלים לתת גב לעובדים המשרתים. בה בעת העסקים מתמודדים עם השלכות לא פשוטות לגבי עתידם - ולא בהכרח זוכים למענה מהמדינה. ממחסור בעובדים, דרך פרויקטים שמתעכבים ועד הדילמות איך לפנות לעובדים בתקופה מורכבת כזו: מהן הבעיות שמתמודדים בעלי העסקים ומה הם דורשים מהמדינה?
"כל אחד נאלץ לקחת על עצמו קצת יותר"
"בחברה כמו שלנו, חוסר בכוח־אדם כה משמעותי ובעמדות מפתח משפיע באופן ישיר על עיכוב בפרויקטים שונים", אומר טל שמעון, מנכ"ל סולבר, מפעל לייצור מוצרי סויה. "כל פרויקט שמתעכב שווה המון כסף".
לדבריו, רבים מעובדי החברה הנמצאים בעמדות המפתח, גויסו למילואים מהיום הראשון ללחימה: "כשחסר איש המקצוע יש טעויות שעולות כסף. לאחרונה גיליתי על טעות שהובילה להפסד בסך רבע מיליון שקל". לדברי שמעון, בחברה נערכים לשינוי מבני הכולל גיוס עובדים זמניים בעקבות המצב. "בתחום ההנדסה והפרויקטים לא נוכל עוד להתעכב ונצטרך לגייס עובדים חדשים", הוא אומר.
גם בחברת סינרג'י כבלים, העוסקת בייצור ושיווק כבלי חשמל, נקלעו למציאות דומה מאז שהחלה המלחמה. בין 60% ל־70% מהעובדים במפעל בשדרות הם תושבי עוטף עזה, אשר פונו לאחר הטבח ב־7 באוקטובר. "עובדים רבים חוששים להגיע לעבודה", מספר עידן בן ארי, מנכ"ל החברה. "בשבועיים הראשונים נדרשנו לבצע מספר פעולות כדי לסייע לעובדים לחזור. היה צורך בעלויות גבוהות יותר באופן משמעותי בהוצאות על לוגיסטיקה ותמריצים שהיו הכרחיים כדי שהעובדים יגיעו לעבודה. למרות העלויות הגבוהות שנוספו, אנחנו שומרים על העובדים בכל הכוח ולא ביצענו קיצוצי שכר עד כה. בינתיים, מי שנושאת בעלויות התמריצים לעובדים היא החברה עצמה - וזה מאתגר".
דותן בן מאיר סמנכ"ל משאבי אנוש בקווליטסט ישראל, חברה גלובלית המתמחה בבדיקות תוכנה והנדסת איכות, מספר שלמעלה מ־200 עובדים גויסו מאז ה־7 באוקטובר ועד היום, בהם גם המנכ"ל. "20% מכוח־האדם נמצא בשירות מילואים", הוא אומר. "אנחנו מבצעים התאמות ועובדים מכל מיני דרגות ממלאים את הפערים שנוצרו, וכל אחד לוקח על עצמו קצת יותר משימות. במקביל, אנחנו ממשיכים לגייס עובדים כדי למנוע פגיעה בשירות".
אך לא רק העסקים מתמודדים עם מחסור משמעותי בכוח־אדם. באוניברסיטת בן גוריון למשל, מתקשים להמשיך ולממן מחקרים עקב המחסור בחוקרים צעירים, רפרנטים, מרצים וסטודנטים שנקראו לדגל באותה שבת שחורה. "יש פגיעה חסרת תקדים במחקרים", אומר טל בן חיים, מנכ"ל האוניברסיטה ממנה גויסו למילואים יותר מ־5,900 סטודנטים ואנשי סגל. "בחודשים האחרונים יש ירידה ביכולת התפקודית של האוניברסיטה, וככל הנראה נזדקק לתקציבים גבוהים יותר מהקיימים, שלא מותאמים למצב חירום".
"המדינה הכבידה עלינו. היא רק החלישה"
"המדינה צריכה להחליט איך היא תחזק את התעשייה המקומית, איזה עסקים היא רוצה לקדם ואיזה לא", אומר שמעון מסולבר. "בשנים הראשונות המדינה רק הכבידה עלינו. אם היא לא תחליט מה חשוב לה, אנחנו נאבד את התעשייה וזה יחליש אותה - והמשמעות בקצה תהיה ירידה בפריון התעשייתי. במילים אחרות, פחות משרות למהנדסים, פחות חשיבה יצרנית, פחות ביומד. הממשלות בעבר תמכו בדבר הזה והיום רק מחלישים ומחלישים, אני מרגיש שהם לא קשובים לסיפור הזה".
בן ארי מסינרג'י, שכאמור מפעל החברה ממוקם בשדרות, מוסיף: "חוקי הכלכלה נמחקו ב־7 לאוקטובר בכל מה שקשור לתעשייה בעוטף עזה. המדינה חייבת להבין שכל מה שהיה לפני לא מתאים היום". לדבריו, המדינה צריכה לעודד השקעות הון בשנים הקרובות, לתת מענקים, לאפשר פטורים ממע"מ על חומרי גלם והטבות מס לעובדים".
איך מתייחסים לעובדים בתקופה כזו?
במערכת הביטחון מעריכים כי המלחמה לא צפויה להסתיים בקרוב, ובינתיים שחרור אנשי ונשות המילואים לא נראה באופק. "יש לנו עובדים שבמילואים שמצליחים להגיע יום בשבוע כי הם רוצים את זה בעצמם", מספר בן מאיר מקווליטסט. "אנחנו כמובן לא דורשים מאף אחד לחזור, אבל גם המילואימניקים מצדם לא רוצים לנתק את הקשר עם מקום העבודה".
רועי אדלשטיין, שותף מנהל וסמנכ"ל כספים ותפעול בקרן הון סיכון Team8, אמון על משאבי האנוש בארגון, סבור שבעת הזו, יצירתיות מצד המעסיקים היא חשובה. "כולנו תחת האלונקה, אני לא מצפה שהמדינה תפתור לי את כל הבעיות, אבל היא כן צריכה להיות יותר יצירתית, להבין את הסיטואציה ולהגיב הרבה יותר מהר. היא יכולה גם לעזור יותר עם מימון ההפרשות הסוציאליות של העובדים". באשר לעובדים, הוא סבור שהקשר בין החברה לבין העובד חייב להיות יותר עמוק בתקופה זו. "העובד צריך להבין שיכול להגיע רגע שהשירות שלו בבניית סטארט־אפ הוא מעשה פטריוטי וציוני. אי־אפשר להכריח, צריך שהעובד ירגיש שזה דבר חשוב".
אלון בן נון, מנהל פתרונות טכנולוגיה בקבוצת Aman, מספר כי לדעתו על מקום העבודה לייצר מערכת יחסים אישית בין המנהל לעובד. "דרך הדאגה של המנהל לעובד, התעניינות אמיתית, נוצרת מחוברות וזיקה. שמעתי על חברות שדרשו מהעובדים שלהן לחזור ואילצו אותם לעשות דברים בעל כורכם - זה לא ישרת אף אחד בטווח הארוך. אנחנו משתדלים לתת גם הטבות שונות ולא בהכרח רק בכסף. העיקר להראות לעובדים שמתחשבים בהם".
צאלה יפרח לוי, סמנכ"לית משאבי אנוש בפנגו, אפליקציה לתשלום עבור שירותי חנייה, מספרת על אתגר בגיוס עובדים לחברה. "אחרי הקיפאון הראשוני כמדינה, התאוששנו והחלטנו שממשיכים לגייס. חשבנו איך לעשות את זה ברגישות, איך לפנות למועמדים בלינקדאין או איך לחזור לאלו שפנו אלינו ולוודא קודם כל שהכול בסדר. בנוסף, ביצענו התאמות עבור מועמדים שבמילואים, כמו הארכת זמן המשימות או ביצוע ראיונות מרחוק. היה לנו חשוב להראות להם שהם לא מחוץ למשחק".