גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בג"ץ פסל את החוק לביטול עילת הסבירות: "מעצים את כוחה הרב ממילא של הממשלה"

ברוב של 8 מול 7 שופטים קבע בג"ץ כי הכנסת חרגה מסמכותה, ומשכך אין מנוס מפסילת החוק לביטול עילת הסבירות ● חיות על פרסום פסק הדין בזמן המלחמה: "גם בשעה הקשה הזו, על בית המשפט למלא את תפקידו. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בסוגיות הנוגעות למאפייני הזהות הגרעיניים של ישראל כמדינה דמוקרטית" ● 12 מתוך 15 השופטים סבורים באופן ברור כי ניתן להתערב בחוק יסוד

שופטי בית המשפט העליון בדיון בעתירות נגד ביטול עילת הסבירות / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"
שופטי בית המשפט העליון בדיון בעתירות נגד ביטול עילת הסבירות / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"

כחצי שנה אחרי שהכנסת ביטלה את עילת הסבירות בכל הנוגע להחלטות ממשלה ושרים, שופטי בית המשפט העליון פרסמו הערב (ב') את החלטתם בנוגע לכך. בפסק הדין, שאורכו 743 עמודים, שופטי העליון החזירו לחיים את העילה, וקבעו כי בית המשפט יוכל להעביר ביקורת שיפוטית מכוחה ולתת בגינה סעדים. השופטים פסלו את החוק ברוב של 8 מול 7. 

שאלות ותשובות | באיזה רוב באמת נפסל חוק הסבירות, ומה הממשלה תעשה כעת?
חדשות 12: בג"ץ צפוי לפסול את חוק הסבירות על חודו של קול
100 אנשים היו יכולים להדליף את המסמך. מי גרר את העליון לסחרור? 
דעה | במו ידיו הוביל יריב לוין, אדריכל הרפורמה, למהפכה החוקתית השנייה
השופטת ששתקה 13 שעות והשופט שהפתיע: מה למדנו מהדיון ההיסטורי בבג"ץ

מרבית השופטים (הנשיאה בדימוס אסתר חיות, ממלא-מקום הנשיא עוזי פוגלמן והשופטים יצחק עמית, דפנה ברק-ארז, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין, גילה כנפי-שטייניץ, חאלד כבוב, יחיאל כשר ורות רונן והשופטת בדימוס ענת ברון) קבעו כי במקרים חריגים וקיצוניים מוסמך בג"ץ להכריז על בטלות חוק יסוד שיש בו משום חריגה מסמכותה המכוננת של הכנסת.

הנשיאה בדימוס חיות התייחסה להחלטת בית המשפט לפרסם בעת המלחמה את פסק הדין: "גם בשעה הקשה הזו, על בית המשפט למלא את תפקידו ולהכריע בסוגיות המובאות לפתחו. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בסוגיות הנוגעות למאפייני הזהות הגרעיניים של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. לכך מתווספת העובדה שפרסום הכרעתנו במועד הנוכחי מתחייב על-פי סעיף 15(א) לחוק בתי המשפט, בהינתן מועד פרישתה של השופטת (בדימוס) ברון ומועד פרישתי שלי מכס השיפוט".

השופטים ציינו כי כבר נפסק בבג"ץ חוק הלאום כי הכנסת כרשות מכוננת אינה "כל-יכולה", וכי אין בסמכותה - אף לא בחוק יסוד - לשלול או לסתור חזיתית את המאפיינים הגרעיניים של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

חלק מן השופטים ביססו מסקנה זו על המבנה החוקתי יוצא הדופן שלנו, המתאפיין, בין היתר, בהיעדר כל הליך ייעודי ונפרד לכינון נורמות חוקתיות; על הפרקטיקה הבעייתית של כינון ותיקון חוקי יסוד, המעידה על זילות שלהם ועל הפיכתם לכלי משחק בידי הרוב הפוליטי; וכן על התפקיד שממלא בית המשפט בהגנה על המפעל החוקתי. שופטים אחדים הדגישו בהקשר זה את הכרזת העצמאות כבסיס לקיום הביקורת השיפוטית על חוקי היסוד; ואחרים מצאו את עוגן הסמכות בחוק יסוד: השפיטה, לפיו הוקנתה לבית המשפט הגבוה לצדק סמכות ליתן סעדים למען הצדק וצווים לכלל רשויות המדינה.

"התיקון מעצים את הכוח הרב המרוכז ממילא בידי הממשלה"

בפסק הדין נקבע בדעת רוב (חיות, פוגלמן, עמית, ברק-ארז, ברון, גרוסקופף, כבוב ורונן) כי הכנסת חרגה מסמכותה, ומשכך אין מנוס מהכרזה על בטלותו. "מדובר בתיקון שנוסחו החריג והגורף מונע מכלל בתי המשפט לדון ולשמוע טיעונים בעניין סבירות החלטות הממשלה, ראש הממשלה והשרים, וזאת ביחס לכל החלטה, לרבות החלטה להימנע מהפעלת סמכות".

רוב השופטים סברו כי פרשנות התיקון לא מותירה מקום לספק שהוא חל גם על החלטות מופרכות ועל החלטות בלתי סבירות באופן קיצוני. כתוצאה מכך נגרמת פגיעה חסרת תקדים בהיקפה בשניים מהמאפיינים הגרעיניים של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית - עיקרון הפרדת הרשויות ועיקרון שלטון החוק.

השופטים קבעו כי "התיקון מעצים באופן ניכר את הכוח הרב המרוכז ממילא בידי הממשלה ושריה, וחוסם את אפשרותו של הפרט לקבל סעד בשורה של מצבים שבהם עשויה להיגרם פגיעה קשה באינטרסים חשובים שלו כתוצאה ממעשי השלטון".

השופטים הדגישו כי התיקון מוביל לכך שדווקא הגורמים המשמעותיים ביותר ברשות המבצעת פטורים בפועל מחובת הסבירות, וכי הוא מותיר תחומים שלמים ללא ביקורת שיפוטית אפקטיבית; מונע הגנה על אינטרסים ציבוריים כמו טוהר המידות ותקינות המינהל; ועלול להביא לשינוי מן היסוד של פני השירות הציבורי במדינה ולפגיעה קשה בעצמאות מערכת אכיפת החוק.

רק השופטים סולברג ומינץ סבורים כי אין מקום להתערב בחוק יסוד

שבעת שופטי המיעוט היו חלוקים: השופטת וילנר סברה כי יש להעניק לתיקון פרשנות מקיימת. השופטים שטיין וכנפי-שטייניץ סברו כי ראוי לפרש את התיקון באופן מצמצם, והוא רחוק מרחק רב מאותם מקרים שבהם ניתן לומר כי הכנסת חרגה מסמכותה המכוננת. לכן עמדת וילנר, שטיין וכנפי-שטייניץ היא שיש להותיר את התיקון אך לפרשו באופן מצומצם, על החלטות שהן מופרכות, כפי שנקבע בפסק דין דפי זהב משנת 1980.

השופטים נעם סולברג ודוד מינץ חלקו על עמדת הרוב בכל הנוגע לסמכות העקרונית של בית המשפט לפסול חוק יסוד. לעמדתם, אין מקור סמכות המאפשר לקיים ביקורת כזו, ובנוסף, לעמדתם, הכנסת לא חרגה מסמכותה.

השופט יוסף אלרון חלק אף הוא על עמדת הרוב וציין כי גם אם היה נכון לאמץ חריג צר שיאפשר התערבות בחוקי היסוד במקרים קיצוניים, טרם נוצקה פרשנות לתיקון החוק, וטרם התבררו גבולותיו, ומשכך לא ניתן להניח כי השלכותיו תהיינה חמורות כפי שנטען.

לוין: ביקורת על עיתוי פרסום פסק הדין

שר המשפטים יריב לוין מסר בתגובה: "החלטת שופטי בית המשפט העליון לפרסם את פסק הדין תוך כדי מלחמה, היא ההפך מרוח האחדות הנדרשת בימים אלה להצלחת לוחמינו בחזית. השופטים למעשה לוקחים לידיהם בפסק הדין את כל הסמכויות, אשר במשטר דמוקרטי מתחלקות באופן מאוזן בין שלוש רשויות השלטון. מצב בו אי-אפשר לחוקק אפילו חוק יסוד או לקבל החלטה כלשהי בכנסת ובממשלה שלא בהסכמת שופטי העליון, לוקח ממיליוני אזרחים את קולם ואת הזכות הבסיסית להיות שותפים באופן שווה בקבלת הההחלטות. פסק הדין, שאין דומה לו באף דמוקרטיה מערבית, לא ירפה את ידינו. כשהמערכה נמשכת בחזיתות השונות, נמשיך לנהוג באיפוק ובאחריות".

התנועה לאיכות השלטון, העותרת הראשית, מסרה בתגובה: "זהו יום היסטורי - ניצחון ציבורי אדיר של שוחרי הדמוקרטיה. ממשלה ושרים שביקשו לפטור את עצמם משלטון החוק - התבשרו שיש שופטים בירושלים. שיש דמוקרטיה. שיש הפרדת רשויות. שהמבצר - כמו שקרא לו ראש הממשלה שעבר מנחם בגין - עדיין עומד על תילו".

עו"ד עמית בכר, ראש לשכת עורכי הדין, מסר בתגובה: "לשכת עורכי הדין מברכת על הפסיקה ההיסטורית והמהדהדת של בית המשפט העליון, אשר הוכיחה פעם נוספת את עצמאות מערכת המשפט ואת היותו מוסד מפואר של שפיטה מקצועית".

דיון היסטורי ומאות עמודי טענות 

כזכור, ב-24 ביולי 2023 ביטלה הכנסת, ברוב של 64 חברי כנסת, את אפשרותו של בית המשפט העליון לדון בעניין סבירות ההחלטה של הממשלה, ראש הממשלה ושרים, לרבות בכל הנוגע למינויים ולהחלטה להימנע מהפעלתה של סמכות. היא לא עשתה כן בחוק רגיל, כי אם בחוק יסוד, במסגרת תיקון לחוק יסוד: השפיטה.

בעקבות החקיקה הוגשו מספר עתירות נגדה, בהן נטען בין היתר כי הכנסת ביצעה שימוש לרעה בסמכותה המכוננת, כי החקיקה שוללת ממדינת ישראל את אופייה הדמוקרטי, וכי בהליך החקיקה נפלו פגמים חמורים היורדים לשורשו של הליך החקיקה. היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, התייצבה להליך וסברה כי יש לפסול את החוק מטעמים שונים.

מנגד טענו הכנסת, הממשלה ויו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט, ח"כ שמחה רוטמן (האחרונים יוצגו בנפרד, על-ידי עורכי דין פרטיים), בעיקרו של דבר, כי אין להתערב בחוק. היו ביניהם שטענו כי לבית המשפט אין כלל סמכות לעשות כן, ונטען גם כי אם ישנה סמכות - אין זה המקרה להפעיל אותה.

הדיון בעתירות התקיים ב-12 בספטמבר ונמשך 13.5 שעות. בדיון שהתקיים לראשונה מול 15 שופטי בית המשפט העליון דנו השופטים במאות עמודי טענות הצדדים.

כפי שכתבנו עוד אז, הדיון היה היסטורי, לא רק בגלל המותג והאופי של השאלות שהובאו בפניו, אלא גם בגלל הטענות שעלו במהלכו והמרכזיות שלהן בציבוריות הישראלית. מעמדה של מגילת העצמאות, שאלת סמכותה של הכנסת לכונן חוקה ואפשרותה של הכנסת לשלול את אופייה של המדינה כיהודית ודמוקרטית - הן רשימה חלקית בלבד של נושאים דרמטיים שעלו על המדוכה. 

עוד כתבות

מימין: דני בריקמן, מנכ''ל החברה, ועמית צימרמן, סמנכ''ל המוצר / צילום: Ben Itzhaki – Photography

הכפיל את השווי ב-6 חודשים ומגייס עוד עובדים: הסטארט-אפ Oasis Security גייס 35 מיליון דולר

אואזיס סקיוריטי פיתח פלטפורמת הגנה בסייבר לזהויות לא אנושיות בארגונים ●  עד כה גייס אואזיס סכום כולל של כ-75 מיליון דולר

נתב''ג. חברות התעופה הבינ''ל מהססות לשוב לפעילות / צילום: Reuters, Nir Keidar

מבנגקוק ועד טורנטו: אפשרויות הטיסה מצטמצמות במיוחד לשורה של יעדים

יונייטד איירליינס הודיעה השבוע על דחייה נוספת בהפעלת הקו לארה"ב, והיצע הטיסות הישירות ליעדים רחוקים נותר כמעט בבלעדיות בחברות התעופה הישראליות ● ובזמן שהמחירים ממריאים, בענף חוששים: "אין פוטנציאל להגברת הטיסות הישירות עד שהתמונה תתבהר"

כך מתכננים באיראן "לחגוג" את מתקפת הטילים על ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: באיראן הכריזו שיום התקיפה על ישראל וה-7 באוקטובר יהיו ימי חג, בית הדין הבינלאומי דחה בקשה לעצור סיוע גרמני לישראל ומה יקרה אם אוניברסיטאות אמריקאיות יפסיקו להשקיע בחברות עם קשר ישראלי ● כותרות העיתונים בעולם 

בניין סופר מיקרו בקליפורניה / צילום: Shutterstock

שתי מניות שבבים פרסמו אתמול דוחות. איך הגיבו המשקיעים?

יצרנית השרתים סופר מיקרו לא עמדה בתחזיות האנליסטים ופרסמה הכנסות נמוכות מהצפוי ● גם חברת השבבים AMD פרסמה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון וספגה הורדה דרמטית במחיר המניה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

עליות קלות בתל אביב; אופקו הלת' מטפסת בכ-4%

מדד ת"א 35 עולה ב-0.4% ● השקל נחלש מול המטבעות הזרים ● הנפקות האג"ח הקונצרניות באפריל גדלו בישראל בכ-300% ● במיטב מעריכים כי בנק ישראל יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● הפד הותיר את הריבית על כנה אך פאוול הדגיש שלא תהיה העלאת ריבית בקרוב ● עונת הדוחות בוול סטריט ממשיכה לתפוס תאוצה והערב אפל תפרסם את תוצאותיה הכספיות בסיום המסחר

השופט בדימוס איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

לאחר פרסום ההקלטות: מפעל הפיס מבקש לעכב בוררות אצל אורנשטיין

הפיס, המנהל בימים אלה הליך בוררות בפני השופט בדימוס איתן אורנשטיין, פנה אליו בערב פסח וביקש לעכב את הליך הבוררות - וזאת על רקע פרסום השיחות בין אורנשטיין לבין יו"ר לשכת עוה"ד לשעבר אפי נוה ● שתי בקשות דומות שהוגשו בבוררות גרטלר-גרטנר ובבוררות של הקבלן איציק תשובה נגד שותף עסקי - נדחו ע"י אורנשטיין

עבודות על הקו הירוק של הרכבת הקלה / צילום: בר לביא

הזרים נרתעים, והמכרז להפעלת קווי הרכבת הקלה הבאים בסכנה

לאחר שנדחה מספר פעמים בגלל המלחמה, במשרדי הממשלה שוקלים לבטל את מכרז ההפעלה של הקווים הירוק והסגול, ולהעביר את המלאכה לזכייניות ההקמה ● הסיבה: חשש חברות בינלאומיות מאי־ודאות בישראל

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press

פאוול שולל העלאת ריבית נוספת ומרגיע את המשקיעים

הריבית בארה"ב נותרה על שיעור של 5.5% בהתאם לציפיות ● עפ"י ההערכות, הנתונים הכלכליים החיוביים בארה"ב, לצד האינפלציה הדביקה, מרחיקים את הסיכויים להפחתת ריבית בטווח הקרוב ● פאוול הדגיש כי הנתונים הכלכליים לא נתנו לפד את הביטחון להוריד את הריבית, אך שולל אפשרות להעלאת ריבית

גדי מזור, מנכ''ל BioCatch / צילום: Zelazny

בדרך להנפקה? השליטה בחברת ההייטק הישראלית ביוקאץ׳ נמכרת לפי שווי של 1.3 מיליארד דולר

קרנות ההון סיכון האמריקאיות ביין קפיטל ומאבריק ונצ'רס מכרו מניות בחברת ההייטק הישראלית ביוקאץ' בהיקף המתקרב ל-750 מיליון דולר ● את המניות רכשה קרן הפרייבט אקוויטי פרמירה בעסקה ששיקפה לחברה שווי של 1.3 מיליארד דולר ● לפי הערכת גלובס, ביוקאץ' מועמדת להנפקה ישראלית בנאסד"ק במהלך השנתיים הקרובות

יוסי אברהמי / צילום: איל יצהר

שוק ההנפקות חוזר? הקבלן יוסי אברהמי רוצה להנפיק ולגייס 200 מיליון שקל

אברהמי מבקש להנפיק את חברת הבנייה למגורים שהקים לפי שווי של מיליארד שקל לפני הכסף ● לחברה צבר של אלפי דירות לבנייה עתידית והון עצמי של כ-600 מיליון שקל ● במידה ותצליח, זו תהיה הנפקת הנדל"ן השלישית השנה

אילוסטרציה: shutterstock

הירידות בשווקים באפריל חתכו את התשואות בגמל ובפנסיה. איזה מסלול מנייתי נפגע פחות?

על פי תחזית מיטב, בחודש אפריל נרשמו תשואות שליליות של 1.6% במסלולים הכלליים ו-3.2% במנייתיים • התחזקות הדולר מול השקל הביאה את מסלולי ה-S&P 500 לרדת ב-2.5% בלבד, כשהם עדיין מציגים תשואה של יותר מ-9% מתחילת השנה

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה אדומה בתל אביב; מדד הבנקים ירד בכ-1.5%

ת"א 35 ירד ב-1% ות"א 90 השיל מערכו 0.2% ● בעקבות וול סטריט, מניות הקנאביס זינקו ● חגי שלום, בעל השליטה בטיב טעם, מוכר חלק ממניותיו, המניה זינקה בכ-7% ● גב ים: ירידה של כ-20% ברווח הנקי ● הפד צפוי להשאיר את הריבית ללא שינוי, מיטב: "הפד יעביר מסר ניצי שיגרום לעליית התשואות, וכך, ירסן את התנאים הפיננסיים" ● וגם, המניות המומלצות של גולדמן סאקס

רחפן של חברת DJI הסינית / צילום: ap, Shizuo Kambayashi

אחרי טיקטוק, ארה"ב בדרך לחסום את פעילות ענקית הרחפנים הסינית

הצעת חוק חדשה קוראת לחסום את הגישה של חברת DJI הסינית לתשתיות התקשורת בארה"ב, מחשש לריגול ● הערכה: המהלך יקפיץ את מחירי הרחפנים בארה"ב, המשמשים בעיקר חקלאים

לטענת הבעל, תכנון מס היא זכות השייכת לו, שכן מדובר בפעולה שאינה מתייחסת לזכות משותפת שנוצרה במהלך החיים המשותפים / אילוסטרציה: Shutterstock

האם גרוש רשאי לבצע תכנון מס שיפגע בזכויות בת זוגו לשעבר?

זוג התגרש לאחר 19 שנות נישואים ● בסמוך לפרידתם, הבעל פרש משירות קבע והחל לעבוד כאזרח עובד צה"ל במשכורת חודשית, לצד קבלת פנסיית גישור ● ביהמ"ש קבע כי האישה זכאית לכ-40% מפנסיית הגישור, אולם אז התעוררה השאלה האם הבעל רשאי לקבוע כי פנסיית הגישור תסווג כ"הכנסה שנייה", והכנסתו מעבודתו השוטפת תיחשב כ"הכנסה ראשונה"

שוטרים פורצים לבניין המילטון באונ' קולומביה / צילום: ap, Cliff Owen

המשטרה משחררת את אוניברסיטת קולומביה, וטראמפ משחרר את לשונו

כיבוש קמפוס האוניברסיטה הניו יורקית בידי פרו–פלסטינים הסתיים, לאחר שבין המוחים התגלתה נוכחות של "מהפכנים מקצועיים" ● האלימות בקמפוסים תועיל לדונלד טראמפ, המוביל בסקר האחרון בהפרש ניכר, וחושף בגלוי את הבוז והטינה שלו כלפי ישראל וכלפי נתניהו

משפחות החטופים חוסמות כרגע את איילון דרום וקוראות: ''למה הם עדיין בעזה ?!'' על רקע העסקה המתגבשת / צילום: אדר אייל Adar Eyal

משפחות חטופים חסמו את איילון, אישה שזרקה עליהם ביצים נעצרה

לפיד לשר החוץ האמירתי: "הדבר החשוב ביותר - השבת החטופים הביתה" • הבוקר: משפחות חטופים חסמו את נתיבי איילון בקריאה להשבת החטופים • דיווח: אם לא יהיו תקלות' הקמת הרציף ההומניטרי בעזה תושלם כבר ביום שישי • הפעולה במרכז הרצועה נמשכת: כמה מחבלים חוסלו, תשתיות טרור הושמדו • עדכונים בולטים

אוניברסיטת UCLA / צילום: Associated Press, Jae C. Hong

עימותים אלימים בין פרו-פלסטינים ותומכי ישראל באוניברסיטת UCLA

באוניברסיטת UCLA שבקליפורניה הוחרפו העימותים בין המפגינים וכוחות הביטחון הגיעו על מנת להפריד בין הניצים ● באוניברסיטת קולומביה הגיעו אמש השוטרים מצוידים ברימוני הלם ופשטו על הבניין בו התבצרו המפגינים הפרו-פלסטינים

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית: התנהלות הממשלה בנושא גיוס החרדים - המשך הרפורמה המשפטית

בהרב-מיארה שלחה מכתב חריף למזכיר הממשלה, בו נכתב כי בהתנהלות בעניין גיוס בני הישיבות "יש משום המשך של הניסיון, שהוא חלק ממה שכונה 'הרפורמה המשפטית', להחליש את מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה ולעקוף אותו" ● בתוך כך, היועמ"שית הגישה תשובה משלימה לבג"ץ בעניין חוק הגיוס, בה צוין כי במהלך דצמבר 2023 החלו במשרד הביטחון ובצה"ל בגיבוש תוכנית לגיוס בני החברה החרדית

גבינת סקי של שטראוס. צפויה להתייקר בקרוב

גל העלאות המחירים נמשך: שטראוס מייקרת את מוצרי החלב

אחרי תנובה וטרה, גם שטראוס מודיעה כעת על התייקרות בחלק ממוצרי החלב הלא מפוקחים בשיעור של כ-1.6% ● בין היתר מדובר על גבינת סקי, שמנת להקצפה וחלב יטבתה ● העלאת המחירים תיכנס לתוקף בב-19 במאי

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: עומר וידר, כדיה לוי

התקדים של רשות התחרות: הציטוטים שסיבכו את אייל רביד, ומי עשויים להיות הבאים בתור?

שנתיים לאחר שנחשפה פרשת תיאום המחירים, רשות התחרות החליטה לזמן את אייל רביד, מנכ"ל ויקטורי, לשימוע לפני הגשת כתב אישום ● לראשונה ובאופן תקדימי, קמעונאי מועמד לדין על בסיס התבטאויות בתקשורת ● בשבועות הבאים צפויות להתקבל החלטות לגבי עוד בכירים