חברי ארגון עובדי הרכב האמריקאי (UAW) בהפגנה פרו־פלסטינית בניו־יורק / צילום: Reuters, Lev Radi
לאורך ההיסטוריה הוקמו איגודי עובדים סביב מטרה משותפת - כזו שקשורה לזכויות, לתנאי העסקה או הטבות כלכליות. לעיתים המטרות כללו יעדים פוליטיים ומאבקים נגד אי־צדק - אך לרוב לא ברמה בינלאומית. אולם, מאז החלה המלחמה בעזה, גל של סולידריות עם פלסטינים שוטף ארגוני עובדים בארה"ב.
● ארה"ב מאתגרת את ההשפעה הסינית באפריקה דרך מדינה לא צפויה
● יש בה מיליון תושבים בלבד, והיא הפכה לאחת המפסידות הגדולות מהחרם על ישראל
פדרציית העבודה האמריקאית (AFL), שמייצגת 13 מיליון פועלים, עלתה לאחרונה לכותרות בארה"ב לאחר שפעילים הפצירו באיגודים שלהם לקרוא להפסקת אש מיידית בעזה. באיגוד העובדים של סטארבקס למשל, פרסמו ברשתות החברתיות קריאות לסולידריות עם הפלסטינים. גם באיגוד עובדי הרכב האמריקאי (UAW), הביעו עמדות דומות במהלך הפגנה שבה הניפו כרזות איגודיות ודגלי פלסטין. באיגוד עובדים של עורכי דין (ALAA, איגוד משנה של UAW בו חברים יותר מ־3,000 סנגורים ציבוריים ואנשי משפט), התבקשו חבריו להצביע בעד או נגד קריאה להפסקת אש בעזה. המשאל הסתיים ביתרון מוחץ למחנה שבעד הפסקת אש, בעוד כשליש מהעובדים התנגדו לכך בתוקף.
המתנגדים פעלו בכדי לבטל את ההחלטה, אך ללא הצלחה, ובכך מצאו את עצמם בארגון שלא מייצג את דעותיהם. "מדובר במלחמות שארגון עובדים יוצר בין חבריו - אלו שבעד ישראל ואלו שהם פרו־פלסטינים. מחלוקות, קל וחומר אידיאולוגיות, גורמות לפילוג הארגון", אומרת עו"ד דפנה שמואלביץ, ממשרד דפנה שמואלביץ ושו״ת, מומחית לדיני עבודה המייצגת מעסיקים. "כשמסר כזה מגיע מארגון עובדים ההשפעה היא רבה. העוצמה שיש לארגונים והיכולת לגייס אותם, לשלוח אותם לצעדות והפגנות, זאת מסגרת מאוד מאורגנת שקל לקדם בה אג'נדה".
איך החוק מתייחס למסרים קיצוניים?
לדבריה של שמואלביץ', יש מספר דינים משפטיים שחלים על ארגונים במצבים כאלה: "בהגדרה, ארגון שמציג מסר אנטישמי הוא מפלג, ולא חותר לשוויון. זה פוגע בשוויון במקום העבודה. מצבים אלו מעלים שאלות בנוגע לדמוקרטיה ארגונית, במקרה של סטארבקס לדוגמה, ארגון העובדים פעל בלי לשאול את העובדים האם זה מייצג אותם, אצל עורכי הדין לפחות העלו את זה להצבעה".
שמואלביץ' מציינת כי ארגון שפועל כך בארה"ב עלול להסתכן בשלילת רישיון. "בארה"ב צריך רישיון כדי להחזיק בארגון עובדים. כך גם באוסטרליה, בבריטניה וקנדה (בה, מאז פרצה המלחמה, מתקיימות הפגנות של איגודים ששוללים את זכות קיומה של ישראל). אני מעריכה שאם יש מעסיק שיחליט להיאבק בתופעה בבית המשפט, הוא יצליח לשלול את רישיון ארגון העובדים".
היסטוריה של תמיכה בישראל
לאורך השנים איגודי העובדים בארה"ב דווקא נודעו באהדתם כלפי ישראל. עוד לפני הקמת המדינה היו ניצנים לכך, עם הבעת תמיכה בהצהרת בלפור מצדה של פדרציית העבודה האמריקאית (AFL). לאורך שנות ה־20 וה־30 תרמו איגודי העובדים מיליוני דולרים להסתדרות הישראלית. לאחר הקמת מדינת ישראל, החלו איגודים אמריקאים להשקיע בתוכנית האג"ח של המדינה, חלקם גם תרמו כסף לבניית מוסדות בארץ.
מלבד התמיכה הכלכלית, באיגודים האמריקאים הקפידו גם לצדד בזכותה של ישראל לביטחון. בשנת 1980, נשיא פדרציית העבודה האמריקאית (AFL) ליין קירקלנד, הכריז על התנגדותו להקמת מדינה פלסטינית, בפני מאות עורכי דין ופקידי איגוד. במלחמת לבנון הראשונה הוציא האיגוד מודעה ב"ניו יורק טיימס" שבה הכריז על תמיכה בישראל. עם זאת, העמדה הציונית עוררה מתחים פנימיים ומחאות.
"ההשפעה של היהודים באיגודים הייתה מאוד חזקה עד לפני 30 שנה, ואז היא החלה להיחלש", מסביר פרופ' פיטר במברגר, מהפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב. הוא מבהיר, כי באותה תקופה פרץ משבר ביחסים בין יהודי ארה"ב לבין האפרו־אמריקאים, ולו יש השפעה ישירה על המצב כיום.
"איגודים בארה"ב הם לגמרי שונים מההסתדרות. כל איגוד מקצועי עומד בפני עצמו, והכוח מגיע מלמעלה למטה", מסביר פרופ' במברגר. "לכל איגוד יש ארגון מקומי, וכל ארגון כזה יכול לפעול באופן עצמאי". לדבריו, לשיוך הפוליטי־אזורי של האיגוד משמעות רבה: "בהיסטוריה של ארה"ב איגודים לקחו עמדות פוליטיות. לדוגמה, היו כאלה שהתנגדו למלחמה בווייטנאם. רוב איגודי העובדים בארה"ב תומכים במפלגה הדמוקרטית, ובהתאם היו הדעות שהם הפגינו. לא מעט מהמהלכים שביידן עושה מתכתבים עם האינטרסים שלהם".
עם זאת, פרופ' במברגר מסביר כי זו הפעם הראשונה שבה הם מפגינים עמדה בנוגע ליחסים בינלאומיים שאינם קשורים באופן ישיר לארה"ב. "איגודים לקחו עמדה בכל דבר שנוגע למשק בארה"ב, הם היו פעילים ברמה הלאומית, אבל מה שקורה עכשיו עם העמדה כלפי ישראל - זה חדש, לא שמענו שהביעו עמדה לגבי המלחמה באוקראינה למשל, ואם אנחנו משווים את המצב לעמדה של האיגודים על סיפור עיראק, שם הם לא לקחו עמדה".
ההבדל הדורי, וההתנגדות למדיניות הממשלה
במברגר סבור כי לא מדובר בהתנגדות לקיומה של ישראל, אלא למדיניות שלה. "הממשלה הנוכחית הולכת יותר עם הרפובליקאים ודוחה את הדור החדש של הדמוקרטים. מה שקרה בסטארבקס למשל נובע ממניעים של מנהיג שרואה עתיד פוליטי בתוך הארגון ולכן נוקט בעמדה שתסייע לו להתקדם. בנוסף, גם לדור הצעיר יש חלק בכך, גם אצל יהודים בארה"ב יש התנגדות למדיניות הישראלית, אני חושב שאיבדנו חלק נרחב של הדור החדש".
ד"ר אבי שניידר, דיקן הסטודנטים של המכללה למינהל וחוקר עולם העבודה, מסביר כי התערבותם של איגודי העובדים בסוגיות הפוליטיות המפלגות אך עתיק יותר. "לפני המהפכה התעשייתית אפשר היה לדעת מה המקצוע של אדם לפי שם המשפחה שלו. לכל אחד הייתה זהות לפי המקצוע והמקום ממנו הגיע, וכך גם שייכות ברמה החברתית העמוקה. המהפכה התעשייתית יצרה ארגוני ענק של עובדים ואז מאות אלפי אנשים נהרו לערים הגדולות. המהפכה יצרה מצב שתלשו לנו את מקורות הזהות שלנו, לפי קארל מארקס נוצר מעמד חדש של שכירים המכונה פרולטריון שהפך להיות מקור זהות חדש".
לדבריו, מעורבותם הפוליטית של הארגונים היא לא תופעה חדשה. "ארגוני העובדים חוזרים למלא את תפקידם שהוא מעבר לתפקיד של זכויות סוציאליות של עובדים, אלא מקור זהות. הלייבור באנגליה, מפלגות פועלים באירופה ובמדינות סקנדינביות, רובן המכריע מזוהים עם שמאל פוליטי ומדיני. אחת הטענות כלפי איגודי העובדים היא שהם מושפעים משיקולים פוליטיים ולא מקצועיים. בכל דבר ועניין פתאום מתחילות להתערבב הסוגיות עם השאלה מי מהמפלגה שלנו".
***גילוי מלא: משרד דפנה שמואלביץ ושו״ת מייצג את גלובס