גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

באירופה מזהירים בגלוי את הציבור: מלחמה בדרך, גיוס חובה אפשרי

רמטכ"ל שבדיה התריע מפני מלחמה, אחרי 200 שנה של שקט ● בגרמניה שוקלים לגייס אזרחים זרים, ובבריטניה קוראים "לשנות את המנטליות" ● הציר האיראני ומלחמת רוסיה־אוקראינה מפירים את אווירת השלום באירופה, והיא מתחילה להתכונן ● סדר עולמי נפיץ, פרויקט מיוחד

חיילים שבדיים, ב־2023. צבא שבדיה כולל 24 אלף חיילים בסדיר בלבד / צילום: ap, David Keaton
חיילים שבדיים, ב־2023. צבא שבדיה כולל 24 אלף חיילים בסדיר בלבד / צילום: ap, David Keaton

לפני כשבועיים התייצב הרמטכ"ל השבדי מיקאל בודן בפני הציבור עם אזהרה חמורה: "התכוננו למלחמה". מטרתו, כמו זו של השר להגנה אזרחית קארל־אוסקר בולין - שהכריז באירוע ציבורי יום קודם לכן כי "מלחמה עשויה לנחות על שבדיה" - הייתה לזעזע את דעת הקהל במדינה שלא ידעה מלחמה כבר יותר מ־200 שנה, ולגרום לשינוי תודעתי, על רקע החששות מאיום צבאי ממזרח. "המלחמה באוקראינה היא רק שלב בעבור רוסיה, לא מטרת הסיום", הזהיר הרמטכ"ל.

השניים הצליחו במידה כזו שהשבדים נהרו לאחר מכן לחנויות לקנות מצרכי יסוד לשעת חירום, והחלו לתכנן דרכי מילוט מערבה ולהכין ערכות הישרדות לזמנים קשים. מי ששירתו בצבא השבדי לפני שגיוס החובה צומצם משמעותית, החלו להתכונן למילואים. בעוד פוליטיקאים מיהרו לבקר את ההכרזות, ואמרו כי מדובר באלרמיזם, הצבא והממשלה לא חזרו בהם.

 

והנה, השבוע התייצב גם שר ההגנה הגרמני, בוריס פיסטוריוס, ואמר בראיון לעיתון "די ולט" כי המחסור בחיילים בצבא הגרמני הוא כה חריף וחמור, עד כי הוא שוקל לגייס לראשונה בתולדות המדינה גם מי שאינם אזרחי גרמניה ל"בונדסווהר" (שמו הרשמי של צבא גרמניה). זאת, אחרי שקרא בעבר להחזיר את גיוס החובה במדינה, ולא זכה לתמיכה פוליטית רבה במהלך. בנוסף לכך, ביום רביעי ניצל הרמטכ"ל הבריטי סיר פטריק סנדרס אירוע פומבי כדי להזהיר את הציבור בממלכה המאוחדת כי הצבא הבריטי "קטן מדי" במתכונתו הנוכחית, וכי אם בריטניה תידרש לצאת למלחמה - הציבור ייקרא להתנדב לשורותיו.

כל אלו כבר אינם סימנים בודדים, אלא מגמה ברורה. השורה התחתונה שלה: אחרי עשרות שנים של צמצום סדרי כוח, ביטול והפחתת גיוסי החובה והקטנת הצבאות, אירופה מעלה כעת הילוך באופן דרמטי בהתחזקות ביטחונית. הליך זה עובר דרך העלאת המוכנות הציבורית למלחמה, בין אם מדובר בחודשים או בשנים קדימה.

הסכנה לאירופה

המלחמה שבה פתחה רוסיה באוקראינה, הציר האיראני שפעיל במזרח התיכון פינת אירופה, וההשפעות שלו על היבשת, ביחד עם חוסר היציבות הגלובלי הכללי - מצביעים על כיוון ברור. ביחד עם הסיכוי שבבית הלבן יישב בשנה הבאה נשיא בדלן שכבר אמר בשיחות סגורות (כפי שנחשף החודש) כי "לא ייחלץ לעזרת אירופה" אם תזדקק לסיוע ביטחוני, הסכנה לאירופה ברורה. וגם אם אין עוררין על העובדה כי אירופה אינה מוכנה עדיין למלחמה, כעת נראה שבכירים ביטחוניים, משטוקהולם ועד ללונדון, מפצירים בציבור האירופי להתפכח, ו"להחליף דיסקט".

בשבדיה האווירה מתוחה בין השאר משום שהמדינה עדיין לא הצטרפה באופן רשמי לנאט"ו. השבוע אישר הפרלמנט הטורקי, אחרי תהליך סחיטה מתמשך שהוביל הנשיא רג'פ טאייפ ארדואן מול שטוקהולם, את המהלך. כעת הונגריה מנסה לסחוט גם היא צעדים שבדיים שיסייעו לה בתוך האיחוד האירופי תמורת האישור שלה. השבדים ראו בעיניים כלות כיצד הפינים, שהגישו יחד איתם את בקשת ההצטרפות לברית הצבאית, אחרי עשורים רבים של נייטרליות, חוגגים אותה כבר בשנה שעברה.

רק כ־24 אלף חיילים משרתים באופן סדיר בצבא השבדי (לשם השוואה, לפי הערכות, בישראל משרתים כ־150 אלף בצבא הסדיר), ומספר חיילי המילואים בשבדיה עומד על כ־32,000 בלבד. הצבא השבדי סובל מחוסרים רבים בציוד, ומדורג במקום ה־12 והלא מחמיא של הצבאות האירופיים, לפי ניתוח של חברת "סטטיסטה", הלוקח בחשבון כ־50 פרמטרים שונים. במקום הראשון, אגב, ניצב הצבא הרוסי, אפילו שנה לתוך המלחמה באוקראינה שגבתה ממנו מחיר כבד. ההוצאה השבדית על ביטחון היא כ־2% מהתמ"ג (בישראל נע המספר בין 5%־6%), והמדינה צימצמה דרמטית את גיוס החובה שהיה נהוג במדינה. בדברים שמהדהדים גם כעת בדעת הקהל השבדית, אמר הרמטכ"ל במדינה כי "עלינו להבין עד כמה רציני המצב, ושכולם, כל אחד מאתנו, צריך להתכונן באופן מנטלי (לאפשרות של מלחמה, א"א)".

את הצעד הציבורי שבו נקט כעת, ביצע שר ההגנה הגרמני פיסטוריוס כבר לפני כמה חודשים. הפוליטיקאי הגרמני הוצנח לתפקיד לפני כשנה במטרה "לזעזע" את המערכת ולהכין את הצבא הגרמני למלחמה. הוא פתח במסע רכש במיליארדים, תחת הכותרת "נכונות למלחמה", והבהיר כי הוא שוקל להשיק מחדש את גיוס החובה שהיה נהוג בגרמניה עד 2011. כעת משרתים בצבא הגרמני כ־180 אלף חיילים, כאשר הכוונה היא להגדיל אותו באופן מיידי בשלוש השנים הקרובות ל־203 אלף חיילים.

כאשר נתקל בהתנגדות פוליטית לגיוס החובה, וגם לבעיות פרקטיות כמו עלויות ההכשרה והיעילות שלה, הציע פיסטוריוס לאחרונה לאפשר גם לאזרחים זרים להצטרף לצבא הגרמני. "אנחנו לא נהיה המדינה הראשונה באירופה שתעשה זאת", אמר בראיון. נכון לעכשיו, בלגיה מאפשרת לכל אזרח אירופי להתגייס לצבא שלה, כך גם דנמרק (בתנאי שהמגויס דובר דנית), וצרפת מפעילה את לגיון הזרים שפתוח למעשה לאנשים מכל העולם.

בגרמניה, עם זאת, הצעד הזה מעולם לא בוצע והוא נחשב לתקדימי. יושבת ראש ועדת הביטחון של הפרלמנט הגרמני, מארי־אגנס שטראק־צימרמן, הנחשבת ל"נץ ביטחוני", הביעה תמיכה ברעיון של פיסטוריוס, כל עוד הוא נעשה במסגרת אירופית. גם יושב ראש מפלגת ה־CDU השמרנית מהאופוזיציה פרידריך מרץ אמר כי הוא מוכן לדון בעניין במסגרת הסכמה כלל־מפלגתית, בשל חשיבות הצורך בצבא גרמני חזק.

"לגייס את העם"

אל גרמניה ושבדיה הצטרפה באופן מפתיע השבוע גם בריטניה, שדווקא נחשבת למעצמה צבאית (מקום שני בדירוג האירופי של סטטיסטה). עדיין, הרמטכ"ל הבריטי, הגנרל סיר פטריק סנדרס, אמר בנאום מפתח לציבור ביום רביעי כי במקרה של מלחמה, על הממשלה "לגייס את העם". לדבריו, אם תפרוץ מלחמה, המדינה תצטרך למצוא דרכים לגייס אזרחים, אנשי מילואים וכן להגביר את סדר הכוחות הקיים של הצבא הבריטי, שמבחינת מספר חיילים "נמצא בשפל של עשורים". כיום, מספר החיילים בזרועות הכוחות הבריטיים עומד על כ־130 אלף.

בשלב זה, לפי דברי הרמטכ"ל, אין צורך להשיב את גיוס החובה שהיה נהוג בבריטניה עד שנות ה־60, אך יש "לשנות את המנטליות" של הצבא ושל הציבור במדינה, ולהבהיר להם כי ייתכן שיצטרכו להילחם עבור מדינתם. לפי ה"טיימס", ראשי מערכת הביטחון הבריטיים שוקלים הקמת צבא של כחצי מיליון חיילים, במילואים ובסדיר, בעשורים הקרובים.

מבחינה זו, המצב כעת במדינות אירופיות מובילות אינו אופטימלי. סקר מקיף של חברת "גאלופ" שבוצע ב־2015 מצא שבמערב אירופה רק 25% מהנשאלים הצהירו על נכונות "להילחם בעבור ארצותיהם". זאת, לעומת 59% מהרוסים, למשל. עם זאת, השונות באירופה גבוהה מאוד: בגרמניה, רק 18% מהנשאלים הכריזו על נכונות להילחם, ובבריטניה הנכונות עומדת על 27%. בפינלנד השכנה לשבדיה, למשל, שבה נהוג גיוס חובה ומילואים קבועים והצבא מתכונן לעימות במשך שנים, הנכונות להילחם מזנקת ל־74%.

אחרי אווירת שלום וביטחון ששררה תחת המטרייה של נאט"ו ועשורים ללא לחימה באזור, האתגר העומד בפני חלק ממדינות אירופה כעת הוא לשנות את התודעה של הציבור בהן, ולהכין אותו לאפשרות של מלחמה. יותר כמו בפינלנד, פחות כמו בגרמניה.

עוד כתבות

בניין סופר מיקרו בקליפורניה / צילום: Shutterstock

שתי מניות שבבים פרסמו אתמול דוחות. איך הגיבו המשקיעים?

יצרנית השרתים סופר מיקרו לא עמדה בתחזיות האנליסטים ופרסמה הכנסות נמוכות מהצפוי ● גם חברת השבבים AMD פרסמה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון וספגה הורדה דרמטית במחיר המניה

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

נעילה אדומה בוול סטריט: המדדים סיימו את החודש הכי גרוע השנה

נאסד"ק ירד ב-2% ● אמזון פרסמה את הדוח הרבעוני - עקפה את הצפי הן ברווח והן בהכנסות ● גוגל מסיימת את אפריל בעלייה של כ-9%, מטא בירידה של כ-10% ● טראמפ מדיה עלתה ב-50% בחמישה ימים, אך ירדה ב-20% מתחילת החודש ● פייפאל פרסמה תוצאות מעורבות ועדכנה כלפי מעלה את תחזית הרווח ● קוקה קולה עקפה את הציפיות, אך המניה ירדה

גלנט, נתניהו והלוי / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: עמוס בן גרשום-לע''מ, AP

צווי מעצר בינלאומיים לראש הממשלה והרמטכ"ל: האם התרחיש הזה אפשרי ומה המשמעויות

בישראל מביעים חשש שבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג יוציא צווי מעצר נגד בכירים בשלטון הישראלי, ובראשם ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל ● מהן הסכנות שבהוצאת צווים כאלה, באילו מדינות הם עלולים להיעצר, ומי ההרכב שיקבל את ההחלטה ● גלובס עושה סדר

גדי מזור, מנכ''ל BioCatch / צילום: Zelazny

שתי קרנות אמריקאיות ייהנו מאקזיט של 750 מיליון דולר בביוקאץ' הישראלית

את המניות ביוקאץ' רכשה קרן הפרייבט אקוויטי פרמירה, בעסקה ששיקפה לחברה שווי של 1.3 מיליארד דולר ובאמצעותה היא הופכת לבעלת השליטה עם 57% ממניות החברה ● לפי הערכת גלובס, ביוקאץ' מועמדת להנפקה ישראלית בנאסד"ק במהלך השנתיים הקרובות

סופרמרקט. ''המאבקים קורים מאחורי הקלעים'' / צילום: Shutterstock

האם שתיקת קמעונאיות המזון סוללת את הדרך להמשך העלאות מחירים?

החל מהשבוע יועלו המחירים של עשרות מוצרי מזון וטואלטיקה - חוליה נוספת בשרשרת העלאות מחירים בצל המלחמה ● בניגוד לעבר, לא צפויים כיפופי ידיים גלויים בין הרשתות הגדולות לספקים ● בכירה בענף: "אף אחד לא רוצה לריב עכשיו, כשלא יודעים מה יתפתח"

במה העשירים משקיעים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

לא מתלהבות ממניות: כך המשפחות העשירות מנהלות את הכסף שלהן

סקר של ג'יי פי מורגן בחן את דפוסי ההשקעה של משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● המשפחה העשירה הממוצעת משקיעה בעיקר בנכסים לא סחירים, משלמת 6 מיליון דולר בשנה על ייעוץ השקעות, ומצפה לתשואה של כ־11% בשנה

מוחים פרו פלסטינים באוניברסיטת קולומביה משתלטים על בניין המילטון שבתוך הקמפוס / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

רימוני הלם ומעצרים: המשטרה פינתה את המפגינים באוניברסיטת קולומביה

לבקשת ההנהלה, שוטרים פינו את ההיכל שבו התבצרו המפגינים ואת המאהל שהוקם על המדשאה • כ-100 מהמפגינים נעצרו בעימותים והמשטרה השתמשה ברימוני הלם כדי לפזר את המוחים • ההנהלה ביקשה מהמשטרה להישאר בקמפוס בשבועיים הקרובים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: Shutterstock

מעלים מחירים: מפת ההתייקרויות המלאה

מהחלב המפוקח ועד הדלק: חג הפסח הסתיים, ושורת עליות מחירים צפויה להיכנס לתוקף החל מהיום ● אלה מצטרפות למספר גלי התייקרויות שפקדו את המשק בחודשים האחרונים ● גלובס מציג את המוצרים והשירותים שהתייקרו עד כה ב־2024, כשהסוף עוד לא נראה באופק

גילעד אלטשולר / צילום: איל יצהר

שלושה מימושים גדולים: אלטשולר שחם בדרך לצמצם בחצי חשיפה למניות בישראל

באפריל הפסיק בית ההשקעות להיות בעל עניין בלאומי ובהפועלים, ומכר את מניות פוקס בכ–100 מיליון שקל ● כיום מתחלקות החזקותיו במניות ל–80% בחו"ל ו–20% בישראל, ובכוונתו להמשיך לממש, בעיקר נוכח האיום הגיאופוליטי ● גורמים בשוק: המכירה - גם בשל עזיבת הלקוחות

סניף של שופרסל / צילום: Shutterstock

רגע אחרי הפסח: שופרסל שלחה לכמאה עובדים מכתבי פיטורים

לא מדובר בהפתעה מבחינת העובדים, שלא מעט מהם תיארו בתקופה האחרונה כי הם חוששים למשרותיהם ● רק אתמול הודיע המשנה למנכ"ל ניצן גולדברג על עזיבתו את החברה

משרדי אאורה בגבעתיים / צילום: טלי בוגדנובסקי

אאורה מוכרת בגבעתיים חלומות לפינוי בינוי. העירייה לא מכירה את הפרטים

בדיווח לבורסה כללה החברה פרטים על יחידות הדיור שתקים בפרויקט התחדשות עירונית בעיר ● בעירייה אומרים: "הנתונים אינם תואמים את המציאות", ומצביעים על מקרה דומה שקרה עמה בעבר

כך מתכננים באיראן "לחגוג" את מתקפת הטילים על ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: באיראן הכריזו שיום התקיפה על ישראל וה-7 באוקטובר יהיו ימי חג, בית הדין הבינלאומי דחה בקשה לעצור סיוע גרמני לישראל ומה יקרה אם אוניברסיטאות אמריקאיות יפסיקו להשקיע בחברות עם קשר ישראלי ● כותרות העיתונים בעולם 

מערכת טילי פטריוט / צילום: Reuters, Baz Ratner

אחרי למעלה מ-30 שנה: ישראל נפרדת ממערכת הנשק המיתולוגית. זו המחליפה

33 שנים מאז שהוטמעה בישראל, בחיל האוויר התחילו בתהליכי פרידה ממערכת הפטריוט, שהצליחה ליירט תשעה איומים במלחמה הנוכחית ● למה מפרישים אותה דווקא עכשיו, מה הבדלי המחירים למערכת המחליפה קלע דוד ואילו שכבות הגנה נוספות יש לישראל? ● גלובס עושה סדר

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

"חוק מסוכן שאין לאשרו": ארגוני סביבה ומחקר נגד חוק חבל התקומה

שורה של ארגונים הגישו הסתייגויות לחוק, וכולם מתנגדים לוועדת התכנון האזורית שאמורה לקום עבור החבל: "מגרש משחקים לממשלה" ● חדשות הנדל"ן

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, Shutterstock

הסימנים מצטברים: האינפלציה בארה"ב עקשנית במיוחד

סימנים על כך שהאינפלציה בארה"ב עיקשת במיוחד ממשיכים להכביד על שוק המניות האמריקאי ● באפריל המגמה החריפה, כשהמדדים המובילים רשמו חודש גרוע במיוחד ודוחות חברות הענק הצביעו על התקררות במכירות ● כלכלנים: תסריט שבו האינפלציה תחזור ליעד בלי פגיעה חדה בצמיחה או בתעסוקה רחוק מאוד

מוצרי תנובה בסופרמרקט / צילום: טלי בוגדנובסקי

מסנפרוסט ועד מאמא עוף: תנובה מעלה מחירים של עשרות מוצרים

מוצרי החלב המפוקחים של חברת המזון הגדולה בישראל יתייקרו החל ממחר בשיעור של 4.48% ● בנוסף, תנובה הודיעה גם על העלאת מחירים של מוצרי החלב הלא מפוקחים וכן מוצרי סנפרוסט, מעדנות, מאמא עוף וטירת צבי בשיעור של עד 9.8% החל מ-16 במאי

אתר בנייה / צילום: Shutterstock

גורם בענף הבנייה: 8,000 פועלים פלסטינים כבר נמצאים בישראל; במנהל האזרחי מכחישים

הגורם טוען כי מדובר בפועלים שכבר עבדו בעבר בארץ, וקיבלו לאחרונה אשרות חדשות מהשב"כ ● במנהל האזרחי מתעקשים: "אין כרגע אישור להכנסת פועלי בניין לישראל"

הדירה ברחוב פרישמן בשכונה א' בקריית ים / צילום: יח''צ

דירת ארבעה חדרים נמכרה ב-1.3 מיליון שקל. בכמה יקפוץ השווי לאחר תמ"א?

הדירה, בת 4 חדרים, מתפרשת על פני שטח של 105 מ"ר, כאשר לאחר התמ"א, תתקבל דירת 5 חדרים בשטח של כ־130 מ"ר הכוללת מרפסת, ממ"ד ומעלית ● הבניין עומד לפני הליך חיזוק ועיבוי, בעקבותיו שווי הדירה צפוי לקפוץ ל־1.8־1.9 מיליון שקל

אלי עזור / צילום: ניב אהרונסון-וואלהnews, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

זכיות הלוטו של אלי עזור: אקזיט טכנולוגי ענק בוול סטריט והשקעת גז בבורסה בת"א

בשבוע שבו ניצח עזור במאבק שניהל על זהות הדירקטורים בחברת תמר פטרוליום - השקעה שבה הוא מורווח מאות מיליוני שקלים - הושלמה מכירתה של חברת טכנולוגיות הלוטו נאוגיימס, בעסקה שהזרימה לכיסיו 178 מיליון דולר ● נאוגיימס תימחק מנאסד"ק שבה הונפקה ב־2020

מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

לא בעזרת הצבא: כך יכולה ישראל להכריע את איראן

התקיפה האיראנית הכושלת נגד ישראל יצרה חלון הזדמנויות נדיר לסיכול התחמשותה הגרעינית של איראן ● במקום לפתוח בעימות צבאי, מהלך בעל השפעה מוגבלת, לו מתנגדת הקהילה העולמית, ישראל צריכה לגבש כוח משימה בין־לאומי שמטרתו לחנוק את איראן במישור הכלכלי