גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"נפעל לפי המלצת ועדת האיתור"? בדיקת עובדות למ"מ נשיא בית המשפט העליון

השופט עוזי פוגלמן, מ"מ נשיא העליון, התייחס לטענותיי בשבועות האחרונים והכחיש כי הוא מסרב למינויו של השופט אבי לוי לנשיא המחוזי באר שבע - חרף המלצת ועדת האיתור ● "כשכותבים בעיתון שאנחנו לא פועלים עפ"י המלצת הוועדה - זה לא נכון", הכריז ● אבל המציאות מוכיחה ההפך ● דעה

ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט עוזי פוגלמן / צילום: דוברות הכנסת, עדינה ולמן
ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט עוזי פוגלמן / צילום: דוברות הכנסת, עדינה ולמן

"ועדת האיתור לא קבעה, אלא קבעה את זה בדעת מיעוט. אנחנו ננהג תמיד לפי מינהל תקין, וכשלא נגמר הליך המינוי - אנחנו לא מדברים על ההמלצות, אבל מה שעושים לנו זה שמפרסמים כל מיני הודעות בעיתונות. אבל כשכותבים בעיתון שאנחנו לא פועלים על־פי המלצת ועדת האיתור - זה לא נכון".

הכללים של השופטים הפכו להמלצות. 3 מקרים מלמדים עד כמה הם הלכו רחוק
הנתונים מגלים: המסלול לבית המשפט העליון עובר דרך שתי אוניברסיטאות בלבד
כדי להבין את הבעיה במערכת, מספיק להיחשף לדיוני הוועדה לבחירת שופטים | דעה

כבוד גדול הוא לי שזכיתי להיות מוזכר על־ידי ממלא־מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט עוזי פוגלמן, בדיון של הוועדה לבחירת שופטים מלפני שלושה שבועות. השופט פוגלמן הכחיש את הטענות בטור בגלובס, לפיהן הוא מסרב להסכים למינוי של השופט אבי לוי (הרצוי על שר המשפטים יריב לוין) לנשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, למרות שנכלל ברשימת המומלצים על־ידי ועדת האיתור.

השופט פוגלמן הוסיף כי "כיוון שאנחנו עובדים בעולם הישן, ונמשיך לעבוד לפי העולם הישן, אז גם כשמתפרסמות עובדות לא נכונות - אנחנו לא נגיב עד לסיום הליך קבלת ההחלטות". כלומר, למרות שפרסמתי עובדה לא נכונה, הוא בחר שלא להגיב ולהכחיש אותה. עוד הצהיר פוגלמן כי "נפעל לפי המלצת ועדת האיתור, או לפי רובה אם יש דעת מיעוט". ובכן, דא עקא - כבוד השופט פוגלמן לא ממש מדייק.

חברי הוועדה סיכמו, פוגלמן חשב אחרת

נתחיל מהיסודות: במשך קרוב לשישה חודשים אין נשיא לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. בניגוד למצב החוקי בבית המשפט העליון, בו מכהן השופט פוגלמן כממלא־מקום הנשיא, החוק לא מאפשר מינוי של ממלא־מקום לנשיא המחוזי בבאר שבע. כך מתנהל לו בית המשפט בדרום - שבין היתר אמור לדון בעניינם של מחבלי חמאס ועוזריהם משאר הארגונים - ללא נשיא וללא סגן נשיא לעניינים פליליים, שגם כהונתו הסתיימה.

הסאגה החלה עוד בתקופת נשיאת העליון בדימוס, אסתר חיות. לפני למעלה מחצי שנה, במהלך פגישת עבודה עם השר לוין, היא ביקשה להקים ועדת איתור לצורך מינוי נשיא של בית המשפט המחוזי במקום השופטת רויטל יפה כ"ץ. לוין הסכים לבקשתה של חיות, למרות שלא היה לו נציג בוועדת האיתור, וכל־כולה הייתה על טהרת הנהלת בתי המשפט. שר המשפטים, שבאותו זמן חלם (ולדעתי דמיין) שיצליח להעביר את הרפורמה המשפטית, העדיף לא לפתוח חזית נוספת במקביל. נשיאת העליון דאז חיות מינתה את שופט העליון יוסף אלרון לעמוד בראשות ועדת האיתור, שכללה גם את מנהל בתי המשפט דאז, מיכה שפיצר, ונשיא בית משפט מחוזי נוסף.

הוועדה המליצה על שלושה מתוך חמישה מועמדים: השופט אבי לוי מבית המשפט המחוזי בחיפה, השופט יעקב שפסר מהמחוזי בלוד והשופטת יעל רז־לוי מהמחוזי בבאר שבע. שני מועמדים נוספים המועדפים על לוין, לא הומלצו על־ידי ועדת האיתור: השופט נאסר אבו טהה והשופט יואל עדן, המכהנים שניהם במחוזי בבאר שבע.

בעקבות המלצת הוועדה, נדרשה האחרונה לדרג את המועמדים. כאן נתגלעה מחלוקת בין חבריה: יו"ר הוועדה אלרון דירג את לוי במקום הראשון בפער מהמועמדים האחרים, בעוד ששני חברי הוועדה האחרים דירגו מעליו את השופט שפסר. לטענתם, מינויו של לוי, המכהן בבית המשפט המחוזי בחיפה, עלול להוביל למתח במחוזי בבאר שבע, מכיוון שמדובר במינוי חיצוני, בעוד ששפסר כיהן בעבר בבית המשפט הדרומי ואף כיהן לאחרונה כממלא־מקום נשיא בית המשפט השלום בבאר שבע. עוד ציינו שני חברי הוועדה כי העברתו של לוי למחוזי בבאר שבע תיצור בעיה מסוימת בשל תיקים פתוחים שיש לו במחוזי בחיפה. כך או כך, לא הייתה מחלוקת בין שלושת חברי ועדת האיתור כי השופטת רז־לוי לא הכי מתאימה לתפקיד. אלרון העדיף את לוי, השניים האחרים העדיפו את שפסר.

ובכן, רוצים לנחש את מי דרשה הנשיאה דאז חיות למנות? את השופטת רז־לוי. החוק קובע כי סמכות המינוי לנשיאי השלום והמחוזי נתונה לשר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון. למרות שהוועדה הייתה על טהרת הנהלת בתי המשפט, חיות סירבה להסכים למועמד של לוין והתעקשה על המינוי של רז־לוי. כך יצא שחיות הספיקה לפרוש לגמלאות בטרם מונה נשיא למחוזי, וממשיך דרכה, פוגלמן, דרש גם הוא את המינוי של רז־לוי. לוין הסכים למנות שלושה מועמדים - נאסר אבו טהה, יואל עדן ואבי לוי - אך פוגלמן סירב לשמוע והתעקש על המינוי של רז־לוי.

"ננהג תמיד לפי מינהל תקין". האומנם?

זוכרים את דבריו של פוגלמן שציטטתי בתחילת הטור? בוועדה הוא טען כי השופט אבי לוי לא הומלץ על־ידי ועדת האיתור אלא היה בעמדת מיעוט. ובכן, הראינו כעת שהוא הטעה את חברי הוועדה. בנוגע לרז־לוי, חברי הוועדה סיכמו פה־אחד שלא לדרג אותה במקום הראשון אלא במקום השני. אלרון העדיף את לוי, השניים האחרים העדיפו את שפסר. "נפעל לפי המלצת ועדת האיתור, או לפי רובה אם יש דעת מיעוט"?

הדברים בלתי נתפסים. המחוקק מלכתחילה לא העניק סמכות כלשהי לוועדת איתור. הסמכות נתונה לשר שנדרש רק להסכמת נשיא העליון. במעלה הדרך הוסיפו לכך ועדת איתור שנמצאת בשליטת נשיא העליון. פוגלמן מסרב להסכים למינוי של מועמד שהומלץ על־ידי הוועדה, בטענה מיתממת ומופרכת שזו הייתה דעת מיעוט בלבד. כל זה לא הפריע לו בכלל לדרוש את המינוי של השופטת רז־לוי, שכאמור חברי הוועדה הסכימו שאיננה הכי מתאימה. "אנחנו ננהג תמיד לפי מינהל תקין"?

כשרוצים, ניתן למנות מועמד חיצוני

לסיום, הנה שני פרטים פיקנטיים: לאחרונה מונה נשיא לבית המשפט השלום בבאר שבע. מי מונה? השופט עמית יריב. היכן כיהן יריב קודם לכן? בבית המשפט השלום בתל אביב. יריב הוא שופט ראוי, ואין לי כל טענה כלפיו, אבל כשרוצים, מתברר שאין שום בעיה למנות נשיא לבאר שבע ממחוז חיצוני.

בנוסף, חבר ועדת האיתור, השופט מיכה שפיצר, מונה באוגוסט 2000 לשופט בבית הדין האזורי בחיפה. חמש שנים לאחר מכן הוא מונה לנשיא בית הדין האזורי בבאר שבע. מתברר כשזה נגע אליו אישית, אין בעיה לעבור מערכאה בחיפה לנשיאות ערכאה בבאר שבע.

מהרשות השופטת נמסר בתגובה: "טור הדעה מתאר באופן שגוי חלק מן העובדות. בהינתן שטרם הושלם הליך המינוי, לא ניתן להתייחס לגופן של הטעויות בשלב הנוכחי".

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

וול סטריט / צילום: Shutterstock

שבוע המסחר הטוב מנובמבר: נאסד"ק קפץ ב-2%

מניית גוגל זינקה בכ-10%● אינטל איבדה כ-9% ● מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● נעילות ירוקות גם בבורסות אירופה ● ה-PCE - מדד האינפלציה המרכזי של הפד - עלה ב-2.8% בחודש מרץ, גבוה מהצפוי

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

הירחון העברי ''השחר'', שבו כתב בן יהודה, 1879. הרושם ממאמרו היה עצום / צילום: ויקיפדיה

העברית של ימינו מבטאת כישלון אחד מובהק של אליעזר בן יהודה

בדיוק לפני 145 שנה אליעזר בן יהודה הקדים את כל בני זמנו בהבנת הקשר בין הארץ לבין הלשון ● אבל את לשון ימינו הוא כנראה לא היה מבין

עו''ד חגי קלעי / צילום: פליקס רטברג

"משפיל ומקומם": עורך הדין שהצליח לעזור להרבה, רק לא לעצמו

הוא עמד בפני 15 שופטים בבג"ץ הסבירות ההיסטורי, מייצג בעלי מניות נגד תאגידי ענק, ובין לקוחות המשרד שלו אפשר למצוא את אבי חימי ואריה דרעי ● אבל נדמה שהשליחות הגדולה ביותר של עו"ד חגי קלעי היא בקידום השוויון לקהילה הגאה ● אז איך זה שדווקא את בנו הוא נאלץ להביא בפונדקאות בארה"ב? "זה היה משפיל ומקומם"

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": עורך הדין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

טקס הסיום הראשון של סטודנטים בסניף אוניברסיטת NYU בשנחאי, 2017 / צילום: Reuters, Ke yi

הכל למכירה: כך זורם הכסף הסיני לאוניברסיטאות אמריקאיות

אוניברסיטאות אמריקאיות חותמות על חוזים ברחבי העולם כדי למכור את מומחיות המחקר וההכשרה שלהן, וכמה מההסכמים הרווחיים ביותר שלהן היו עם חברות שבסיסן בסין ● חוזים הוערכו ב-2.32 מיליארד דולר בין 2012 ל-2024, על רקע חששות בקונגרס כי הקשרים האקדמיים עלולים להוות סיכון ביטחוני לאומי

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

אילת / צילום: Shutterstock, StockStudio Aerials

אפילו הטילים כבר לא מרתיעים את משקיעי הנדל"ן בעיר הזו

דווקא בזמן מלחמה, המשבר בשוק הנדל"ן והריבית הגבוהה, העיר הדרומית בארץ פורחת נדל"נית ● "המשקיעים חזרו לעיר והם סוגרים עסקאות עם קבלנים"

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו